Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

24.2.20

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בפרשנות הסכם הצבעה בחברת LLC, במסגרת טענת התובעים כי לשם מכירת נכסי החברה העיקריים, נדרשה החברה לכנס אסיפות סוג של כלל קבוצות המחזיקים השונות, על מנת לאשר החלטת מכירה מהותית מן הסוג נשוא המחלוקת; בית המשפט מעמיק בעקרונות פרשנות חוזים בדלוור, ומנתח את הסכם ה-LLC כאשר פרשנותו צפויה גם להוביל להכרעת השאלה, האם האישורים הנדרשים בחברה, בהתאם למנגנוני הממשל התאגידי שנקבע במסמכי ההתאגדות שלה, ייושמו כראוי או שמא, החלטת המכירה בטלה?

עוד בפסק הדין: פרשנות הסכם הצבעה המאפשר לחלק מהמחזיקים בניירות ערך מסוג מסויים להצביע כקבוצה, בעוד שספק אם הוא מתיר זכות כזו, ליתר קבוצות המחזיקים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה

כוכב זהב

18.2.20

מהי "תמורה הולמת" לנכסי חברה שנקלעה לקשיים פיננסיים?; חברה סקוטית שנקלעה לקשיים פיננסיים מוכרת את נכסיה בשרשרת של פעולות המסתיימת, בסופו של דבר, בתשלום תמורה נמוכה מהערכת השווי של המומחים ובסילוק חוב כלפי נושה מובטח אחד בלבד; מפרקי החברה מתנגדים למכירה ומבקשים להצהיר על בטלותה; במסגרת הערעור, בית המשפט העליון באנגליה מעמיק ביסודות ובנסיבות של המונח "תמורה ראויה" בעד מכירת נכס של חברה חדלת פירעון ובתוך כך, בית המשפט מתמודד עם הקושי האינהרנטי שבלשון סעיף חוק חדלות פירעון אשר כביכול, מגביל עד מאוד את הסעדים שרשאי בית משפט של פירוק לתת, במקרה של מכירת נכסי חברה חייבת שאינם עונים על הגדרתה של "תמורה הולמת"; לפנינו הלכה חדשה של בית המשפט העליון באנגליה ואשר במסגרתה, מורחבת סמכותו של בית המשפט של פירוק, ביחס לסעדים אותם הוא רשאי להעניק במחלוקות הנסבות סביב שאלת "התמורה הראויה"

עוד בפסק הדין: מהי תמורה הולמת לנכסי חברה אשר נמכרים במסגרת קשיים פיננסיים?; מהי תמורה בלתי הולמת של נכסי חברה שנקלעה לחדלות פירעון אך לא נפתחו כנגדה הליכי פירוק?; המבחנים לקביעת היותה של תמורה, תמורה הולמת, בעד נכסי חברה, מנקודת ראותם של נושי החברה; סמכויות בתי המשפט בעת שהם מזהים כי נכסי חברה חייבת נמכרו בתמורה שאיננה הולמת; מהו סעד הולם בגין מכירת חברה בקשיים כלכליים בתמורה לא הולמת?; תנאים על פי דין למימוש בטוחה בתנאים מסחריים סבירים (commercially reasonable)"; הקורלציה בין חובת עריכת מכרז ציבורי לרכישת נכסי החברה, לבין שאלת התקיימות תנאי רכישה "בתנאים מסחריים סבירים"; משמעותו המשפטית של מתן כוח עודף לחברה להוביל את הליך מימוש נכסיה משהפכה חדלת פירעון בהסכם מימוש נכסים; ההגינות המסחרית במכירת נכסי חברה חדלת פירעון לאחד מנושיה המובטחים; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?

כוכב זהב

17.2.20

חשיפתן של הפרות חשבונאיות בחברה ציבורית ובחברה-בת שלה, הפועלות בשוק האשראי החוץ-בנקאי, וכן עניין אישי שהיו למספר נושאי משרה בעסקאות השקעה אשר לא גולו לציבור, גוררות אחריהן תגובה נמרצת מצד החברה והנהלתה, לתקן את הדיווחים המטעים שפורסמו ולחקור את האירועים במסגרת חקירה פנימית; בפרשה זו, בוחן בית המשפט הצ'נסרי את יעילותן ובעיקר נפקותן של "הפעולות שאחרי" של הדירקטוריון, שננקטות לאחר ביצוען של פעולות אסורות, ועד כמה פעולות תגובה מאוחרות אלה, צפויות להסיר מהדירקטורים בחברה את "האיום" בנשיאה באחריות אישית, בגין הפרת חובת תום הלב משהפיקוח לא היה מספיק על מנת לחשוף, קודם להצטברות הנזקים, את ההפרות.

עוד בפסק הדין: "הפעולות שאחרי" – עד כמה יכולות פעולות מתקנות לאחר הפרה של חובות האמונים, לגבש תיקון אשר מכהה את האיום על הדירקטורים כי יישאו אישית באחריות בגין הפרת הפיקוח; "הפעולות שאחרי" – הפרה של חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחמצת דגלים אדומים, עד כמה ניתן לתקנן באמצעותן של פעולות מאוחרות, באופן אשר מסיר את האיום מפני נשיאה באחריות אישית?; היעדרם של פיקוח וניטור נאותים על מערכות בקרה בחברה יצרנית, המתגבשות לכלל הפרת חובות Caremark של הדירקטוריון; אלו נסיבות צפויות להוליד אחריות אישית של דירקטורים אשר לא עמדו בחובות הפיקוח והניטור על מערכות הבקרה הפנימיות של חברה יצרנית; האם נושאי המשרה בחברה חבים בחובות  Caremark?; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וחובת ההתייחסות ל"דגלים אדומים"; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; טענת Caremark ואחריות הדירקטוריון בגין אי-מילוי חובות הפיקוח על התנהלות החברה; כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ו"הטראומה התאגידית" הנובעת מכך; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות האמונים וחובות הנאמנות; חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחובה לפעול בתום לב.

star+green

12.2.20

בית המשפט העליון בדלוור מנתח ופוסק הלכה, הנוגעת לעילת דילול הון ולהפיכתה לעילת תביעה דואלית – הן נגזרת והן ישירה – לנוכח קיומה של שליטה בחברה; בהתאמה, מזמן דיון מכובד זה, ניתוח קפדני במבחני זיהוייה של "דבוקת שליטה" החלים בדלוור, לצורכי הפיכתה של עילת תביעה נגזרת בעיקרה, לכזו המאפשרת גם את בירורו של הדילול המותקף, במסגרת עילת תביעה אישית; הארכת והעמקת הדיון במבחני "דבוקת השליטה" נעשים לא רק כדי לבסס הלכה פסוקה ברורה בתחום זה, אלא גם לנוכח הלב שנצבט, עקב תמורה של עשרות אלפי שקלים בעד אחזקותיהם הנמכרות של שני מייסדים שדוללו אחזקותיהם, ואשר אלמלא הדילול, ואלמלא נדחתה תביעתם על הסף משום שגיבשה עילת תביעה נגזרת בלבד שבתנאיה הם לא עמדו – הם יכולים היו ללכת הביתה עם מיליונים!  

עוד בפסק הדין: המבחנים להוכחת דבוקת שליטה בחברה; עילת דילול הון והפיכתה לעילת תביעה דואלית – הן נגזרת והן ישירה – בהתקיים דבוקת שליטה; הנפקת מניות סוג כמבצרת שליטה של חלק מבעלי מניות החברה ופגיעה במיעוט; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; הקשר שבין קיומו של בעל שליטה בחברה ובין הפיכת אירוע דילול הון כמקים גם עילת תביעה ישירה של בעל מניות המיעוט; באלו מקרים דילול הון יגבש הן עילת תביעה נגזרת והן עילת תביעה ישירה של בעל המניות?; מהן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; דילול הון אסור והקשרו לשאלת בירור התביעה כייצוגית או כנגזרת; עילות תביעה ישירות ועילות תביעה נגזרות; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט – אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מיהו בעל שליטה בחברה?; חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון ביחס להחלטה להגיש תביעות בשם חברה; טבען של עילות תביעה בדבר דילול הון

כוכב זהב

10.2.20

כישלון הפיקוח על מערכות בקרה פנימיות בחברה יצרנית: עקב פיתוח תרופה בניגוד לפרוטוקולים הנדרשים על ידי ה-FDA, מוגשת תביעה נגזרת זו על ידי אחד מבעלי מניות החברה, בטענה כי דירקטוריון החברה הפר את חובות הפיקוח שלו, עת התעלם מדגלים אדומים ש"התנפנפו בפרצופו", עובדה אשר הובילה לדיווחים מטעים לציבור המשקיעים, ביחס למצב פיתוחה של התרופה; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק את הדיון בהלכת Caremark, ובתנאים הקשים להוכחת הפרת חובת הפיקוח של הדירקטוריון, והפרת חובת תום הלב של הדירקטוריון, במסגרת תביעה המבקשת, בראש ובראשונה, להטיל אחריות אישית על הדירקטורים בגין נזקי החברה; בתביעה זו, דיון מעמיק בחובת הדירקטוריון לקבוע מערכות בקרה ודיווח פנימיות בחברות יצרניות הכפופות לפיקוח רגולטורי מיוחד לנוכח המוצר אותו הן מפתחות ומשווקות, ובחובתם של הדירקטורים גם לפקח על יישומן של מערכות בקרה אלו, באופן רציף

עוד בפסק הדין: היעדרם של פיקוח וניטור נאותים על מערכות בקרה בחברה יצרנית, המתגבשות לכלל הפרת חובות Caremark של הדירקטוריון; אלו נסיבות צפויות להוליד אחריות אישית של דירקטורים אשר לא עמדו בחובות הפיקוח והניטור על מערכות הבקרה הפנימיות של חברה יצרנית; האם נושאי המשרה בחברה חבים בחובות  Caremark?; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וחובת ההתייחסות ל"דגלים אדומים"; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; טענת Caremark ואחריות הדירקטוריון בגין אי-מילוי חובות הפיקוח על התנהלות החברה; כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ו"הטראומה התאגידית" הנובעת מכך; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות האמונים וחובות הנאמנות; חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחובה לפעול בתום לב;

כוכב זהב

5.2.20

פעולת שותף כללי בשותפות שנעשה בכובעו כאינדיבידואל, אשר התגבשה בכל זאת, לפעולה בניגוד עניינים: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, נדרש לפרשנות הסכם שותפות בעקבות מימוש אופציית Call של השותף הכללי אשר במסגרתו, רכש השותף הכללי את כלל יחידות השותפות שהוחזקו בידי הציבור; הדיון מוביל את בית המשפט לבחון האם כדין, מומשה הזכות, או שמא, כטענת התביעה, מימוש זכות ה- Call בוצעה לאחר "דיכוי מחיר המניה" על מנת להבטיח את כדאות העסקה לטובת השותף הכללי הרוכש, ותוך רמיסת זכויות המיעוט; בתוך כך, דיון חשוב בשאלת חובות אמונים "חוזיות" החלות על שותפים בשותפות, לרבות השותף המנהל, והאם ובאילו תנאים, בתי המשפט לא יאכפו את כללי חובות האמונים על פי חוק ועל פי דיני היושר, לנוכח החרגת דינים אלה, בהסכם השותפות, וקביעת הוראות חוזיות תחתם

עוד בפסק הדין: האיסור על פעולות לדיכוי מחירי ניירות ערך; פעולה אינדיווידואלית של שותף כללי של שותפות, אשר גבלה בפעולה בניגוד אינטרסים כלפי השותפות וכלפי השותפים הרגילים; הדרכים לקבוע האם בוצעו "פעולות דיכוי" על ידי שותף כללי בשותפות, אשר הביאו לירידת ערך של יחידות השותפות (מניות) כדי לחלץ עסקת מיזוג טובה יותר עבור השותף הכללי; תכלית ומטרות חוק השותפות בדלוור; פרשנות חוזית של הסכמי שותפות; פרשנות מסמכי יסוד של שותפות ציבורית המעניקים לשותף הכללי אופציית call לרכישת כל יחידותיה של השותפות הנסחרות לציבור; סטנדרט ההתנהלות החוזי של שותף כללי בשותפות, המבקש לקדם אינטרסים פרטיים שלו; באלו מקרים ניתן לבטל את חובות האמונים בהסכם?; ביטול חובות אמונים בשותפות מוגבלת במסגרת הסכם שותפות – מה משמעו ומהן השלכותיו?; חוזקם וכוחם של הסכמי שותפות; האם דיני האמונים או דיני האמונאות הם קוגנטיים או דיספוזיטיביים?; פרשנות חוזים בהתייחס לתניות חוזיות בין שותפים בשותפות; חובות אמונים בין שותפים בשותפות; הגדרתם של תום לב ושל דרך התנהלות מקובלת בהתייחס לשותפויות שעליהן לא חלים דיני חובות האמונים; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?; האם יש לדחות על הסף עילות תביעה מכוח דיני האמונאות לנוכח קיומן המקביל של עילות תביעה חוזיות מכוחו של הסכם בעלי מניות בשותפות דלוורית?

30.1.20

בית המשפט הפדרלי באוסטרליה דן בבקשה של חברה להורות על סעד הצהרתי, לפיו מסחר משני שבוצע במניות שהנפיקה החברה, במסגרת שתי הנפקות שונות, מבלי שצורפה הודעה מטהרת לחלק מן המניות שהונפקו, אינו חסר תוקף, ואין להטיל אחריות אזרחית על בעלי המניות שסחרו במניותיהם על אף המחדל האמור; בית המשפט נדרש לשאלה, האם המחדל נבע מטעות כנה של מזכירת החברה והמעורבים במחדל והשלכותיו פעלו ביושר? בנוסף, נבחנים השיקולים שיש לבחון במסגרת מתן סעד הצהרתי לפי סעיף 1322 לחוק התאגידים האוסטרלי.

עוד בפסק הדין: סעד הצהרתי לפי סעיף 1322 לחוק התאגידים משנת 2001; מתן תוקף למסחר משני שביצעו בעלי המניות במניות ופטור מאחריות אזרחית של בעלי המניות שסחרו במניות שהונפקו על אף היעדרה של הודעה מטהרת; הפרות של סעיפים 707(3) ו- 727 לחוק התאגידים; מהם העקרונות הרלוונטיים להערכת מתן סעד לפי סעיף 1322 לחוק והאם, בנסיבות המקרה, ראוי להורות על הסעד המבוקש?