עוד מבית GCL: GCL Publications | Legal Education | English
Categories Menu

חדשות

כוכב זהב

15.7.19

הכרעה מצויינת הקושרת בין זכות ההסתמכות החוזית המוגבלת של קונה על סעיף המצגים וההתחייבויות בהסכם, ובין החובה מכוח דיני ניירות הערך, שלא להציג מצגים כוזבים במסגרת שידולם של משקיעים: ערכאת הערעורים השנייה בוחנת את ערעורה של משקיעה אשר השקיעה בקרן השקעות על בסיס מצג מהותי כוזב שנמסר לה בעל פה, לפיו לקרן כבר יש "בסיס השקעה" כביכול; לטענת הנתבעים, כשאלה של דין, המערערת כלל לא היתה רשאית להסתמך על המצג הכוזב שעל בסיסו היא הגישה את תביעתה, זאת לנוכח תניות מגבילות (disclaimers) בהסכמי ההשקעה ובמסמכי ההתאגדות של החברה אשר מגבילות את זכות ההסתמכות רק למצגים המצויינים במפורש בהסכמים ועל כן, לעמדת הנתבעים, דינה של התביעה להידחות על הסף; ערכאת הערעורים השנייה בוחנת את תוכן המצגים החוזיים לצד האיסור הקבוע בדיני ניירות הערך לשדל משקיעים בדרכי תרמית

עוד בפסק הדין: הקשר שבין זכות ההסתמכות החוזית המוגבלת של קונה על סעיף המצגים וההתחייבויות בהסכם, ובין החובה מכוח דיני ניירות הערך, שלא להציג מצגים כוזבים במסגרת שידולם של משקיעים; מצגים כוזבים של קרן השקעות במסגרת שידול משקיעים, בהתייחס לקו ההשקעות, כביכול, אותו היא מנהלת; הסתמכותו של משקיע מתוחכם על מצג כוזב של חברה; סעיפי החרגה (disclaimers) בחוזה ומשמעותם; כוחם של סעיפי החרגה ופטור (disclaimers) ביחס לעבירות של תרמית בניירות ערך; חובת הגילוי הנאות בעת עריכת בדיקת נאותות קודם לסגירתה של עסקת מיזוג; חובות חברה ונושאי משרה כלפי צד ג' – רוכש מניות פוטנציאלי – בתקופת עריכת בדיקות נאותות; בתביעה שעילותיה הן עילות נזיקיות של תרמית ומצגי שווא, האם ניתן להחיל את דין החוזה בין הצדדים?; מה מכסים המצגים החוזיים בעסקת המיזוג ואימתי תורחב יריעת האחריות מעבר למצגים אלה?; שידול בדרכי תרמית לבצע השקעה בחברה; אחריות המשדל בדרכי תרמית לבצע השקעות בחברה; מצגים כוזבים בסעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה?; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; האם ניתן לתבוע בגין מצג שווא שכלל לא נכלל בהסכם מיזוג, או שמא עילות התביעה בגין מצגים כוזבים מוגבלות ומתוחמות למצגים שנמסרו בפרק המצגים וההתחייבויות?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג; יסודות עבירת התרמית בניירות ערך – 10(b) וכלל 10b-5 מכוחו.

15.7.19

מתי צומחת עילת תביעה בגין הפרות של חוק בורסת הסחורות? התובעת במקרה הנוכחי ספגה הפסדים קשים בשוק החוזים העתידיים לפלטינה בשנת 2008; לטענת התובעת, הפסדיה נבעו ממניפולציה שנערכה בשוק זה על ידי מספר רב של משתתפים, תוך הפרה של חוק בורסת הסחורות, חוק ריקו, חוק שרמן ודיני ניו יורק; כעת בוחנת ערכאת הערעורים האם עילת התביעה צמחה לתובעת בעת שנגרם הנזק או בעת שנודעה לה התנהלותם של משתתפים נוספים במניפולציה זו, כמו גם זהותם של חלק מן המעורבים בה?

עוד בפסק הדין: מתי צומחת עילת תביעה בגין הפרות של חוק בורסת הסחורות? כלל צמיחת העילה לפי מועד גילויה (discovery accrual rule); ספירת תקופת ההתיישנות לפי מועד הידיעה הממשית או מועד גילוי הנסיבות המקימות חובת בירור (ידיעה קונסטרוקטיבית)

14.7.19

שני אחים הגישו תביעה כנגד חברה והמייסד שלה, בטענה כי השקעתם בחברה לא הניבה את התשואה המובטחת; הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, במסגרתה טענו כי התובעים הפרו את הבטחותיהם בקשר לפרסום השקעתם בחברה – פרסום שאמור היה להועיל לרווחיות החברה לאור זהותם של האחים והקשר שלהם לרשת החברתית פייסבוק; האחים ביקשו לדחות על הסף את תביעת הנגד, בטענה כי עילות התביעה שנטענו בה מנועות מטעמי חלוף הזמן; האם חל שיהוי על טענות הנגד או שמא חלות תיאוריות של גרירת מרוץ ההתיישנות, כך שטענות הנגד שורדות את בקשת הדחייה על הסף?

עוד בפסק הדין: שיהוי רגיל ושיהוי אקוויטיבילי כבסיס לדחייה על הסף; תיאוריות של גרירת מרוץ ההתיישנות ותחולתן בנסיבות המקרה; "נסיבות חריגות ויוצאות דופן" והשיקולים ששוקל בית המשפט בבחינת תחולתו של השיהוי

10.7.19

סמכותו העניינית של בית המשפט הצ'נסרי, במצב בו לרשות התובעת עומד סעד משפטי הולם במסגרת הליכים זרים: שתי חברות ביוטכנולוגיה מנהלות ביניהן הליכי פטנט בחו"ל; בתקווה לסיים את ההליכים הזרים, מפרת הפטנט לכאורה הגישה תביעה בדלוור כנגד חברת בת של בעלת הפטנט, בבקשה להצהיר כי יש לה רישיון להשתמש בפטנט אותו קיבלה מחברת הבת; האם יש לדחות את התביעה על הסף, בהיעדר סמכות לבית המשפט לדון בתביעה ההצהרתית בנסיבות המתוארות?

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(1); סמכות שיפוט עניינית של בית המשפט הצ'נסרי; האם קיימת "מחלוקת ממשית" בין הצדדים, והאם קיים בסיס אקוויטיבילי להפעלת סמכות השיפוט? מה בין טענת הפורום הבלתי נאות (forum non conveniens) וסמכות עניינית?

10.7.19

שלושה חברים התקשרו במיזם משותף שעניינו השקעה בנדל"ן בקליפורניה; יחסי החברים השותפים התדרדרו והגיעו לפתחו של בית המשפט הצ'נסרי; בית המשפט נדרש לבחון האם נפלה טעות סופר בהסכמים הרלוונטיים בין הצדדים באופן שיש לתקנם בהתאם לכוונת הצדדים האמיתית? ובפרט, האם התכוונו השותפים להעניק לאחד החברים סמכות לקבל החלטות חשובות באופן חד צדדי, לרבות סילוק חבר אחר מהמיזם?

עוד בפסק הדין: בקשה לתיקון חוזה – האם הצליחו המבקשים להוכיח, באמצעות ראיות ברורות ומשכנעות, כי לשון החוזה אינה משקפת את כוונת הצדדים, באופן שיש לתקן את החוזה?

7.7.19

בית המשפט העליון של קנדה בוחן בגלגול שלישי את אחריותו המקצועית של עורך דין, אשר הפנה את לקוחותיו ליועץ פיננסי שלימים התברר כנוכל שברח עם הכספים שהשקיעו בו הלקוחות. האם הפר עורך הדין את חובת הייעוץ וחובת הנאמנות המוטלות עליו? האם צדקה ערכאת הערעורים כאשר התערבה בממצאיה של ערכאת הדיון והפכה את החלטתה?

עוד בפסק הדין: אחריות מקצועית של עורכי דין כלפי לקוחותיהם; חובת הייעוץ וחובת הנאמנות שחב עורך דין ללקוחותיו; האם התרשל עורך הדין כאשר ייעץ ללקוחותיו להשקיע באמצעות חבר קרוב? האם לולא התערבותו של עורך הדין לא היה נגרם כל נזק ללקוחות, כך שהמלצתו של עורך הדין היוותה גורם ישיר לנזק שנגרם להם? הסטנדרט המשפטי שחל על התערבות ערכאת הערעורים בממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות של הערכאה דלמטה; מהו הסטנדרט שחל על בית המשפט העליון בגלגול השלישי של המקרה הנידון? גורם זר מתערב וקשר סיבתי

7.7.19

בית המשפט העליון דן בסוגיה חשובה בדין הבינלאומי הפרטי העוסקת בהכרה ואכיפה של פסקי דין זרים, במסגרת ערעור על החלטת בתי המשפט דלמטה לאכוף פסק דין של בית משפט אמריקאי כנגד המערער, אזרח קוויבק; המערער נתבע יחד עם שתי חברות, בהן שלט על פי הטענה, על רקע מחלוקת חוזית עם חברה אחרת; במוקד הערעור נבחנה השאלה הבאה – האם הגשת בקשת דחייה על הסף במסגרת אותה תביעה, הכוללת טיעונים לגופו של עניין נוסף על טענות של היעדר סמכות שיפוט, מהווה הסכמה למרותו וסמכות שיפוטו של בית המשפט הזר?

עוד בפסק הדין: אכיפה והכרה של פסקי דין זרים במחוז קוויבק; האם הגשת בקשת דחייה על הסף הכוללת טיעונים לגופו של עניין מהווה הסכמה לסמכות שיפוטו של בית המשפט הזר? סמכות שיפוט בינלאומית עקיפה והדרכים הסטטוטוריות לביסוס סמכות שיפוט מסוג זה; מה דינו של אזרח קנדי שאינו צד לחוזה שבמחלוקת בבית המשפט הזר, אולם קשור למחלוקת בהיותו נושא משרה בכיר של התאגידים הנתבעים? מי נושא בנטל להוכיח את קיומה של סמכות השיפוט בתביעה להכרה ואכיפה של פסק דין זר? מבחן הקשר המשמעותי לבחינת קיומה של סמכות שיפוט