FavoriteLoadingהוסף למועדפים

בקשת טיעון מחדש בפסק דין שניתן בתביעה סטטוטורית להערכת שווי; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור השתמש בניתוח תזרים מזומנים מהוון (DCF) למציאת השווי ההוגן של מניות החברה, אולם הביע חשש לגבי סכומים עליהם הסתמך לחישוב שוויין של עסקאות לא ממומשות שהיוו חלק מן המציאות האופרטיבית של החברה; האם בחישובו התעלם בית המשפט מהחלטה או עיקרון משפטי מכריע, או שמא לא הבין נכונה את העובדות, באופן שהשפיע על תוצאת ההחלטה?

3.12.18

בקשת טיעון מחדש בפסק דין שניתן בתביעה סטטוטורית להערכת שווי; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור השתמש בניתוח תזרים מזומנים מהוון (DCF) למציאת השווי ההוגן של מניות החברה, אולם הביע חשש לגבי סכומים עליהם הסתמך לחישוב שוויין של עסקאות לא ממומשות שהיוו חלק מן המציאות האופרטיבית של החברה; האם בחישובו התעלם בית המשפט מהחלטה או עיקרון משפטי מכריע, או שמא לא הבין נכונה את העובדות, באופן שהשפיע על תוצאת ההחלטה?

עוד בפסק הדין: התנאים לקבלת סעד של טיעון מחדש לפי סעיף 59(f) לכללי בית המשפט הצ'נסרי; בקשה לטיעון מחודש לפי כלל 59(f) לכללי בית המשפט הצ'נסרי ביחס לדרך הנכונה לערוך הערכת שווי חברה; משמעו של המונח "שווי הוגן" לפי דיני דלוור; שיטות שונות להערכת שווי הוגן של מניות חברה ויתרונותיהן ומשקלן של כל שיטה ושיטה; באילו מקרים יש להעדיף את שיטת DCF למציאת השווי ההוגן של מניית חברה ולהעדיפה על פני מחיר המיזוג?; באלו נסיבות שיטת הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF היא השיטה העדיפה?

כדי לצפות בתוכן במלואו יש להירשם לאתר
מק"ט 14554