Categories Menu

חדשות

כוכב זהב

12.2.19

פרדיגמת Gentile: פסק דין מצויין ויסודי זה שניתן בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, עוסק בסיבות ובהתפתחות הפסיקה סביב שאלות של דילול הון אסור ובעיקר בקביעת זהות הנפגע העיקרי מפעולות אלה; בתוך כך, נדונות השאלות הבאות: מדוע העברה אסורה של נכסי חברה מקימה עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה? מדוע כאשר נפגע גם שווי אחזקות החברה נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת? אילו תנאים לפי דוקטרינת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; והאם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?

עוד בפסק הדין: מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט – אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; הטבה לא הוגנת לבעל השליטה בעת מכירת שליטה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; האם "עסקאות צדדיות" בין בעל שליטה מוכר לבין הקונה, מציב את בעל השליטה בניגוד עניינים ובהפרת חובותיו כלפי יתר בעלי מניות המיעוט?; דוקטרינת "העסקה המשולבת" אשר על פיה יתייחס בית המשפט אל שרשרת של עסקאות כאל עסקה אחת וכאל מקשה אחת; עקרונות הלכת Tooley; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית

11.2.19

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, דן במחלוקת בין צדדים להסכם מיזוג, אשר כלל מנגנון ליישוב סכסוכים בעזרת פירמת רואי חשבון חיצונית; בליבה של החלטה זו הינה השאלה – האם דוקטרינות העוסקות ביכולת בוררות מהותית ופרוצדוראלית חלות גם על הכרעת מומחה, שהינו צד שלישי שמשמש מנגנון ליישוב סכסוכים נפרד מהליך בוררות? מהו היקף סמכותו של המומחה ואלו חומרים הוא רשאי לבחון במסגרת הכרעתו? האם בית המשפט ודיני דלוור הם שתוחמים את סמכותו של המומחה או שמא הצדדים כבר תחמו את סמכותו בחוזה ביניהם? בית המשפט מתמודד עם השאלות הנ"ל הן ברמה העקרונית והן בנסיבות המקרה הספציפי

עוד בפסק הדין: מנגנונים שונים ליישוב סכסוכים והדוקטרינות המשפטיות החלות עליהם; הכרעת מומחה לפי דיני דלוור; ההבדל בין בורר מוסמך לבין מומחה המתמנה מכוח חוזה; האם דוקטרינות העוסקות ביכולת בוררות מהותית ופרוצדוראלית חלות גם על הכרעת מומחה, שהינו צד שלישי שמשמש מנגנון ליישוב סכסוכים נפרד מהליך בוררות?; כלל 12(c)  - בקשת פסיקה על בסיס כתבי טענות; דוקטרינות של יכולת בוררות מהותית ופרוצדוראלית; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזים ביחס לסעיפי בוררות ויישוב סכסוכים; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו

10.2.19

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את בקשת התובעת – מנהלת חברת LLC – להצהיר כי סולקה מתפקידה שלא כדין; בית המשפט בוחן האם על אף שמדובר בחברת LLC ולא בתאגיד, יש להעניק לתובעת את ההגנות הפרוצדוראליות שמעניק הדין לדירקטור בתאגיד דלוורי, דהיינו, מתן הודעה מוקדמת והזדמנות להישמע בטרם תסולק מתפקידה? בית המשפט משיב על השאלה תוך סקירת האבחנה העקרונית בין תאגידים דלווריים וישויות אלטרנטיביות, כגון חברת LLC שנידונה כאן

עוד בפסק הדין: בקשה לפסיקה מקוצרת – אימתי?; האבחנה בין תאגידים דלווריים וישויות אלטרנטיביות, כגון חברות LLC, בראי הדין הדלוורי; עקרון חופש החוזים בכלל, ותחולתו בהסכמי פעילות של חברות LLC בפרט; עקרונות תאגידיים מן המשפט המקובל ותחולתם על ישויות אלטרנטיביות, אם בכלל

כוכב זהב

5.2.19

חובות דירקטוריון המנווט חברה בתקופה סוערת: במהלך תקופה קשה של החברה הכוללת – גילויים של מצגים כוזבים לרשות לניירות ערך (SEC); ניסיון כושל של החברה להגיש דוחות חשבונאיים מתוקנים ואשר כתוצאה מכך, הוסר רישומם של מניות החברה ממסחר בזירת ה- NASDAQ; סכנת ביטול רישומה של החברה כחברה ציבורית ברשות לניירות ערך לנוכח כישלון להגיש את דוחותיה המתוקנים; ניסיונות להשתלטות עויינת אשר הציבו את הדירקטורים בסכנה כי הם יאבדו את כיסאם בדירקטוריון ולבסוף; הענקת תוכנית תמריצי בכירים אשר צפויה היתה להתממש בקרות אירוע של החלפת שליטה בחברה – ממליצים הדירקטורים לאסיפת בעלי המניות למכור את החברה לצד שלישי אשר הצעתו הסופית נמוכה מהצעתו הראשונה; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את חובות האמונים של הדירקטוריון בתקופות סוערות של החברה, ואת השאלה האם ההגנה על שיקול דעתם העסקית של הדירקטורים לפי דוקטרינת Corwin חלה על המקרה או שמא, האם באופן אוטומטי, לנוכח התקופה הסוערת של החברה, הם אינם יכולים ליהנות מהגנה זו וסטנדרטים של בחינה ושל ביקורת שיפוטית מוגברת יותר, הם אשר יחולו?

עוד בפסק הדין: חובות האמונים של דירקטוריון המנווט חברה בתקופה סוערת; כיצד על הדירקטורים לנהוג בעת שהם מנווטים את החברה במים סוערים, על מנת שיוכלו מאוחר יותר ליהנות מחזקת שיקול הדעת העסקי וההגנה מכוחה של דוקטרינת Corwin?; הסיכונים שמותר ואסור לדירקטוריון ליטול; אלו סיכונים הם בגדר הפרה של חובות האמונים?; הצעות רכש והחובה לקבל אישור של האסיפה לפי סעיף 251(h) לחוק החברות הכללי; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); מהם מאבקי שליטה מסוג proxy contest?; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובות אמונים וחובת הנאמנות; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; חשיבותם של מסמכי הפרוקסי; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; ההיסטוריה של כוח האשרור של האסיפה ושל "האפקט המטהר" של הצבעה בלתי מוטית המתקבלת על בסיס מידע מלא; על מי מוטל הנטל להוכיח את קיומו של "האפקט המטהר" של הצבעת האסיפה?; על מי מוטל נטל הטיעון להעלות טענות בדבר פגמים שנפלו במידע שגולה לבעלי המניות במסגרת הבחינה, האם הצבעת האסיפה התבססה על מידע מלא?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהו מידע מהותי לבעל מניות מיעוט אשר נרכש החוצה בהצעת רכש?; חובות הגילוי הנאות של חברה בעת פנייה לציבור המשקיעים בהצעת רכש; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אשרור פעולות חברה על ידי אסיפת בעלי המניות.

green-button

5.2.19

בית המשפט העליון בדלוור מקבל את ערעורה של חברה אשר על אף שעשתה כל אשר יכלה כדי להתנער מהתחייבויותיה על פי ההסכם – התנערות שבתי המשפט בדלוור אינם רואים בעין יפה – נמצא כי ההסכם לא נקרא על ידי בית המשפט הצ'נסרי במלואו וייתכן וסעיף אחד בו, הופך את התוצאה על פיה  

עוד בפסק הדין: עסקת חברה עם מקורב והאישורים הנדרשים לשם כך; אשרור פעולת חברה בדרך של התנהגות ואי-התנגדות לשינוי; האם ניתן ליתן לעסקת חברה עם מקורב שלא זכתה למלוא האישורים המיוחדים הנדרשים, תוקף מכוח קיומו בהתנהגות?; שימוש בראיות חיצוניות (extrinsic evidence) למתן פרשנות לחוזה לפי דיני ניו-ג'רזי; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; חוזים מסחריים וחרטת מוכר; מהי סמכות נחזית של אורגן המחייבת חברה במעשיו בשמה; עיקרים ביחסי שולח שלוח וסמכותם של נציגי חברה לפעול בשמה ומטעמה; האבחנה בין שליחות בפועל לבין שליחות נחזית והמבחנים לקביעת קיומם של יחסי שליחות אלה המחייבים את השולח בפעולות השלוח; פעולות בטלות וברות ביטול של הנהלת חברה

29.1.19

חובת הזהירות פנים רבות לה – על היחס בין חובת הזהירות לכלל שיקול הדעת העסקי

מאמרו של דניאל אלפסי, "חובת הזהירות פנים רבות לה – על היחס בין חובת הזהירות לכלל שיקול הדעת העסקי" בוחן את חובת הזהירות של הדירקטורים לאור התפתחותן של דוקטרינות משפטיות בתחום דיני החברות, בדלוור ובישראל, אשר השפיעו על מידת התערבותם של בתי המשפט בהחלטות חברה. אימוץ והטמעת כלל שיקול הדעת העסקי אשר לפיו נמנע בית המשפט מהחלת ביקורת שיפוטית בהתקיימם של תנאים מסויימים, דומה כי השפיעה על חובת הזהירות, ואולי אפילו צמצמו את נוכחותה. בראשית הדברים, עורך הכותב דיון חשוב במקורה ההיסטורי של חובת הזהירות והתגבשותה בישראל, בהגדרתה הן מכוח דיני החברות והן מכוח פקודת הנזיקין, ולבסוף נבחנות גם השלכותיהן של הלכות דלווריות מובילות דוגמת MFW וכן Corwin (שיסודותיהם ניתן למצוא גם בשיטת המשפט התאגידית בישראל) על חובת הזהירות, על אופן החלתה ועל הטלת אחריות מכוחה, בבית המשפט. לפנינו מאמר העורך משפט משווה חשוב ביחס לגישות דומות וגם שונות, בדלוור ובישראל, ובהשפעותיהן על מקומה של חובת הזהירות והטלת אחריות אישית על דירקטורים בגין הפרת חובות האמונים שלהם, כלפי החברה וכלפי בעלי מניותיה.

29.1.19

Dual Class Shares vs. One Share for One Vote

מאמרו של שלומי כהן, "Dual Class Shares vs. One Share for One Vote" בוחן את ההבדלים בין שתי שיטות לחלוקת הון – אלה המעניקות זכויות הצבעה שוות לפי עקרון one share for one vote ואלה המעניקות זכויות מגוונות בדרך של חלוקת סוגים שונים של מניות (Dual Class Shares – DCS). במסגרת האבחנה בין שיטות חלוקת ההון הנוהגות, עורך הכותב השוואה בין בעיות הנציג השונות שמתעוררות בכל שיטה. במאמר מתנהל דיון מקיף בהשפעות של חלוקות ההון השונות על הממשל התאגידי התקין בחברות, על הדמוקרטיה התאגידית, על פעילותם של האקטיביסטים ועל התמריצים שיש לבעלי המניות בחברות להגיע, להצביע ובכך להשפיע על הנעשה בחברה. לצד דיון עקרוני זה, נבחנות טיבן של שיטות חלוקת מניות מסוג DCS גם לאור המפולות האחרונות שהתרחשו. במאמר דיון והדגמה של הבעייתיות שהתלוותה להנפקות אשר שללו לחלוטין זכויות הצבעה של חלק מהמחזיקים כפי שהיה בהנפקת מניות חברת סנאפצ'ט, תוך התמקדות בשאלה האם אנו לקראת עידן חדש של הנפקת ניירות ערך ללא זכויות הצבעה לבעלי המניות? המאמר בוחן גם היבטים רגולטורים והיחס בעולם למודל DCS ומנגנון TFV ("מניית נאמנות").