debate אוגוסט 2015

Debate 2015 – כרך ב3

575.00

כרך נובמבר 2015 של כתב העת DEBATE סוגר את שנת פעילות זו. המאמרים ופסקי הדין המופיעים בכרך זה, מקבצים את הנושאים שהעסיקו רבות את הקהילה המשפטית הגלובלית לאורך השנה כולה. בנוסף למאמרים, לבקשת קהל קוראינו, צירפנו לפסקי הדין את ניתוחי הרציו וההלכות של כל פסק דין בשפה העברית, על מנת להקל על ההגשה. ההלכות והרציו בעברית מופיעים בפרק השני של הכרך ומתייחסים לפסיקתם של בתי המשפט העליונים בארצות-הברית, אוסטרליה, קנדה ואנגליה, ולהכרעותיהם החשובות ביותר שניתנו בשנת 2015.

קטגוריה:

תיאור מוצר

 debate

כרך ב, מספר 3, נובמבר 2015

 דבר העורכת

 

חברים יקרים,

כרך נובמבר 2015 של כתב העת DEBATE סוגר את שנת פעילות זו. המאמרים ופסקי הדין המופיעים בכרך זה, מקבצים את הנושאים שהעסיקו רבות את הקהילה המשפטית הגלובלית לאורך השנה כולה. בנוסף למאמרים, לבקשת קהל קוראינו, צירפנו לפסקי הדין את ניתוחי הרציו וההלכות של כל פסק דין בשפה העברית, על מנת להקל על ההגשה. ההלכות והרציו בעברית מופיעים בפרק השני של הכרך ומתייחסים לפסיקתם של בתי המשפט העליונים בארצות-הברית, אוסטרליה, קנדה ואנגליה, ולהכרעותיהם החשובות ביותר שניתנו בשנת 2015.

בכרך זה נביא בפניכם את המאמרים הבאים:

מאמרם של עורכי הדין גיא פירר ועמית שטיינמן, "האם עסקאות מיזוג הכוללות מנגנון "Fiduciary Out", הפכו להיות "In" בישראל?", בוחן את הרציונלים העומדים בבסיס הדרישה לאפשר, בנסיבות מסוימות, לחברת המטרה "להשתחרר" מהסכם מיזוג. המאמר נבנה על ההנחה, כי מחד גיסא, ברוב רובן של עסקאות המיזוג, הרוכש הפוטנציאלי אשר השקיע משאבים רבים בביצוע העסקה, מעוניין למנוע מחברת המטרה לקבל הצעות מתחרות או לנהל משא ומתן עם מציעים פוטנציאליים אחרים, לאחר שהצדדים התקשרו בהסכם מיזוג מחייב. מאידך גיסא, במקרים רבים, דירקטוריון חברת המטרה עומד על כך, שבהסכם המיזוג המחייב את צדדיו ממועד חתימתו, תיקבענה הוראות שתאפשרנה לחברת המטרה "להשתחרר" מהסכם המיזוג, בנסיבות מתאימות, במהלך פרק הזמן שבין מועד החתימה על הסכם המיזוג ובין מועד אישורו על ידי בעלי המניות של חברת המטרה, וזאת תוך מתן פיצוי הולם לרוכש איתו התקשרה חברת המטרה בהסכם המיזוג. המאמר בוחן את מנגנון ה-Fiduciary Out וקליטתו בישראל, בין היתר, לאור היותן של עסקאות מיזוג רבות, עסקאות שבהן מעורבים גורמים רבים שאינם מישראל. במאמר, הכותבים מתמודדים עם סוגיות משפטיות העלולות להתעורר לנוכח הפסיקה הישראלית הקיימת ביחס לעקרונות המשפטיים החלים בארץ, ולנוכח שתיקתו של המחוקק, נכון למועד כתיבת המאמר, ביחס ליכולת הצדדים לכלול מנגנון זה בהסכם המיזוג. חשיבותו של המאמר נובעת, בין היתר, מן העובדה, כי המחוקק, ובמידה מסויימת גם בתי המשפט, טרם פסקו בשאלת האפשרות המשפטית לכלול מנגנון כזה בעסקאות מיזוג בישראל. הכותבים מפרטים ומנמקים את המלצתם ביחס לאופן הטמעת מנגנון זה במערכת המשפט בישראל.

מאמרו של עו"ד ערן פרזנטי, "על חשיבות ביצוען של בדיקות מוקדמות לגבי קניין רוחני טרם כניסה לשוק בין-לאומי חדש", חושף בפני הקוראים את העולם הסבוך והמורכב הצפוי למי ששפר עליו מזלו, והוא ניחן ביכולת להמציא פטנט. קניין רוחני, על מגוון אפשרויותיו, הוא נכס ומשאב מרכזי של כל חברה ומיזם. המאמר פותח בהגדרות בסיסיות של עולם הקניין הרוחני, ומיד לאחר מכן עובר לעסוק בצורך להעניק הגנה על זכויות הקניין החדשות שנולדו מחד, ובצורך לבחון מלכתחילה, כי אין בפיתוח או בהמצאה טרם הולדתם, כדי להוות הפרה של זכויות אדם אחר מאידך. לצד היבטים פרקטיים ומורכבים המוצגים במאמר, הכותב מציג לקוראים באופן מקיף את: הגורמים הרבים בשוק הבין-לאומי, האמונים על ההגנה ועל השמירה על קניינם הרוחני של בעליהם; הדרך והאופן שיש לפעול עוד בתחילת פיתוח הפטנט ושלל הבדיקות המוקדמות הנדרשות; ולבסוף – החשיבות שביצירת הקשר עם הגורמים שיכולים לבצע את הבדיקות הנדרשות. כל הנושאים המורכבים הללו, מלווים בפסיקה בין-לאומית עדכנית המדגימה בצורה מיטבית את תוצאותיהן של זכויות מתנגשות בשוק גלובלי של קניין רוחני. לכל אלה יוסף, כי פעמים רבות, הצורך, אם בכלל, ביסוד נפשי, הוא זניח, וההגנה למי שזכויותיו בקניין כבר עוגנו ברישום, היא הגנה חזקה ולעיתים אף מוחלטת. המאמר חשוב גם להבנת מיקומה של מדינת ישראל ביחס לדיני הקניין הרוחני בהיבטיו הבין-לאומיים.

מאמרה של עו"ד ורד שיידמן, "Omnicare: Issuer's Belief and Opinions Stated with Care", דן בפרשה החשובה ביותר שניתנה בבית המשפט העליון בארצות-הברית בשנת 2015, ובחובותיהן החדשות של מנפיקות בעת הבעת דעה או אמונה במסמכי דיווח לציבור. שנת העבודה של הקהילה המשפטית התאגידית העולמית נושאת עימה, בדרך כלל, בשורה חדשה אחת לפחות, שבה מקודמים נושאים תאגידיים, או מגיע הקץ לנוהג פסול אשר מיטיב עם פרט על חשבון ציבור שלם של משקיעים. בשנת 2015, הבשורה הזאת נמסרה על ידי בית המשפט העליון בארצות-הברית, עת נתן את התייחסותו להבעת דעה ואמונה של נושאי משרה בחברה בטופסי רישומה של החברה המבקשת להנפיק את מניותיה לציבור. בעשותו כן, קשר בית המשפט העליון את גורלן של הצהרות מסוג של הבעת עמדה או דעה, עם דיני הגילוי הנאות הנאכפים מכוח עקרונות השקיפות הקבועים בחוקי ניירות הערך. עד לאותה הפרשה, חברה לא נחזתה כמי שמפרה את דיני ניירות הערך, אם דעתה או אמונתה הסתברו מאוחר יותר כלא נכונות. נקודת הנחה זו שינתה את פניה בפרשת Omnicare. המאמר בוחן את אירועי פרשת Omnicare ואת הגדרתה של הצהרה עובדתית והשוואתה להצהרה שהיא בבחינת הבעת עמדה או דעה. כמו כן, במאמר נבחנת משמעותה של הלכת Omnicare, אשר מבקשת להטיל חובות חדשות על חברה ביחס להצהרות שהן בבחינת הבעת דעה או אמונה, בתנאים מסויימים, ואף נבחנת השאלה, האם זוהי הלכה מוגבלת (פסק הדין ניתן ביחס להצהרות הנמסרות במסמכי רישום חברה למסחר לפי פרק 11 לחוק ניירות ערך), או שמא עשויות להיות לה גם השלכות על הצהרותיה של חברה ציבורית הנמסרות במסגרות אחרות? במאמר נבחנות מספר בעיות פוטנציאליות ביישום הלכה מחייבת חדשה זו, ואף נבחן, כבחינה ראשונית בלבד, מה הספיקו לעשות הערכאות הנמוכות יותר עם הלכת Omnicare.

 

פסיקה גלובלית

מלבד מאמרים, הרינו מתכבדים להביא בפניכם מקבץ איכותי של פסקי דין גלובליים בנוסחם המלא וכן את ההלכות והרציו של כל אחד ואחד מהם, בעברית. ניתן למצוא את ההלכות והרציו וכן את פסקי הדין המלאים במאגרי GCL – Global Comparative Law, באתר: www.gcl.co.il.

בפסק הדין שניתן בעניין Tibble, בית המשפט העליון בארצות-הברית, מפי השופט הנכבד בראייר, נדרש לדון בעתירה שעילתה הפרת חובות האמונים של נאמנים שניהלו תכנית חיסכון לעובדים, לנוכח בחירה, כך לגרסת העותרים, שגויה של קרנות דואליות להשקעה. לטענת העותרים, המשיבים פעלו באופן לא זהיר, עת הציעו שש קרנות יקרות ערך (retail class mutual funds) כחלק מתכנית ההשקעה שבתכנית החיסכון, מקום שהשקעות נוספות זהות מהותית, אך למעשה, טובות וזולות יותר, היו בנמצא (institutional class mutual funds). ערעור זה הציב בפני בית המשפט העליון את שאלת הדינים החולשים על חובות האמונים של הנאמנים לפי חוק ERISA. בית המשפט העליון בארצות-הברית בחן את טיב חובות האמונים של נאמן על השקעות המתבצעות בשם העובדים מכוח חוק ERISA, ובאופן ספציפי דן בשאלה – כיצד יש ליישם את חובות האמונים של הנאמנים. נפסק בפרשה זו, כקביעה עקרונית וחשובה, כי חובות האמונים הספציפיות מכוח חוק זה, כוללות, בין היתר, גם חובה מתמשכת לבחון את טיב ההשקעות המתבצעות לטובת הנהנים. במסגרת פסק הדין, העניק בית המשפט פרשנות לחובות האמונים במסגרת דיני הנאמנות הכלליים.

בפסק הדין שניתן בעניין Cornerstone, דן בית המשפט העליון בדלוור בערעור אשר הציב שאלה משפטית אחת: בתביעה לפיצויים כנגד דירקטורים של חברה שהוגשה כנגד עסקת מיזוג בטענה, כי העסקה הוצאה אל הפועל בניגוד עניינים, ועל פניה, כפופה לסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (entire fairness standard of review) – האם סטנדרט זה יוחל באופן אוטומטי גם על חברי הוועדה המיוחדת שהיו נטולי עניין אישי, או שמא התובע נדרש להעלות טענות תביעה תקפות וספציפיות כלפי הדירקטורים העצמאיים ונטולי העניין האישי, על מנת שתביעתו כנגדם לא תידחה על הסף? בפרשה זו, המתבררת בבית המשפט הצ'נסרי, ניתנו כבר מספר החלטות, וחשיבותה של ההחלטה שניתנה בערעור היא מתן הגנה חדשה לאותם הדירקטורים שלא פעלו בניגוד עניינים, ויתירה מכך, נהנו מפטור מאחריות במסמכי ההתאגדות של החברה (exculpatory provision). בין היתר, פרשה זו פתחה דיון רחב בבתי המשפט בדלוור ביחס לחוזקן של תניות הפטור והשיפוי במסגרת עסקאות מיזוג שמתעורר החשד לגביהן, כי הן אושרו בניגודי עניינים על ידי חלק מהדירקטוריון. חשיבותה של פרשה זו היא במתן הגנה לאותם הדירקטורים שלא פעלו בניגוד עניינים ואף היו פטורים מכוח סעיפי פטור ושיפוי, ובקביעה כי אין להגיש את התביעה באופן גורף כנגד כל הדירקטורים, אלא יש להוכיח עילת תביעה שלצידה ניתן להעניק סעד כלפי כל אחד ואחד מהם.

בפרשת Selig המשיבים בערעור היו יועצי השקעות אשר העניקו ייעוץ פיננסי למערערים, תוך הפרה של הוראות שונות בחוק התאגידים ובחוק רשות ניירות ערך והשקעות האוסטרלית, במסגרת תרמית פונזי שביצעו. בית המשפט העליון באוסטרליה נדרש לשאלה, האם יש להגביל את האחריות להפסד שנגרם למערערים לאור אחריותם המקבילה של צדדים אחרים. בתוך כך, התעוררה שאלה עקרונית יותר, והיא – האם תחולת פרק 2A של חלק 7.10 בחוק התאגידים, העוסק באחריות היחסית בגין התנהלות אסורה של מספר מעוולים מקבילים (proportionate liability of concurrent wrongdoers), מוגבלת לטענות המבוססות על הפרה של סעיף 1041H לחוק (שדן בהטעיה של לקוח במסגרת ייעוץ פיננסי), או שניתן להחיל אותו גם על עילות תביעה אחרות? פסק דין זה הוא פסק דין מורכב מאוד, אשר דן לעומקם של סעיפי החוק הרלוונטיים המתייחסים לאחריותם של מעוולים מקבילים לצד אשם תורם מצד התובע בעבירה של תרמית המבוצעת על ידי יועץ פיננסי. לתשומת לב הקוראים, עסקינן ב"מעוולים מקבילים", שעל פי ההגדרה, כל אחד ואחד מהם מבצע פעולה נפרדת, שכשלעצמה, מתגבשת לעבירה. לא מדובר במעוולים במשותף. בפסק הדין השופט ג'אגלר מעניק סקירה רחבה וחשובה ביחס לתכלית החקיקה הנדונה.

בפרשת Jetivia בית המשפט העליון באנגליה נדרש לתביעה נגד ארבעה נתבעים, אשר התבססה על ההנחה, כי נושאי המשרה בחברת Bilta (UK) Ltd. גרמו לחברה להתקשר בשרשרת של עסקאות הקשורות ב-European Emissions Trading Scheme Allowances, עם מספר צדדים שלישיים, לרבות חברת Jetivia, ועסקאות אלו נודעו כ"תרמית קרוסלה" (carousel fraud). המשמעות של עסקאות אלו הייתה יצירת תרמיות הקשורות למע"מ (VAT). על פי התכנית התרמיתית, בעוד שהחברה גרמה לצד השני לשאת בעלויות המע"מ, היא עצמה נחזתה כנמצאת במצב של חדלות פירעון, ועל כן הייתה פטורה ממס זה. בפועל, החברה נותרה חייבת מע"מ בסך העולה על 38 מיליון יורו. על פי התביעה, הנתבעים פגעו בחברה ובחוסנה הכלכלי. בערעור בבית המשפט העליון באנגליה, בית המשפט נדרש לדון באופן מפורט בייחוס הלך הרוח של נושאי המשרה בחברה, לחברה עצמה, עת דירקטורים מבצעים תרמית כלפי רשויות המס באנגליה, אשר סופה בנזקים לחברה העולים על 38 מיליון יורו. בפסק הדין ניתן למצוא דיון מרתק בשאלת ייחוס פעולות וכוונות של אורגנים לחברה, האיסור על העלאת טענות הגנה בלתי חוקיות ועוד.

בפרשת Omnicare בית המשפט העליון בארצות-הברית מנתח מצגים שנמסרו על ידי חברה מנפיקה שהיו בבחינת "הבעת דעה" ו"אמונה". בתוך כך, בית המשפט העליון קובע, אימתי יראו בהשמטתם של פרטים מהותיים (omission) באותה הבעת דעה, גם בבחינת מצג כוזב או מטעה, אפילו שעסקינן כאן בהבעת דעה ולא בהצהרת פרטים עובדתיים. בית המשפט העליון דוחה את ניסיון העותרת לראות בכלל ההצהרות שהן בבחינת הבעת דעה, כהצהרות הנהנות מחסינות מפני הטלת אחריות בגין מצג מהותי כוזב או בגין השמטת פרט מהותי, וקובע כי גם הבעת דעה בהתקיים תנאים מסויימים, עלולה להגיע לכדי הפרה של חובות הגילוי הנאות.  

ורד שיידמן, עורכת ראשית

נובמבר 2015

תוכן מאמרים

האם עסקאות מיזוג הכוללות מנגנון "Fiduciary Out", הפכו להיות "In" בישראל?,

עוה"ד גיא פירר ועמית שטיינמן ………………………………………………….. 11

  1. על חשיבות ביצוען של בדיקות מוקדמות לגבי קניין רוחני טרם כניסה לשוק בין-לאומי חדש,

עו"ד ערן פרזנטי …………………………………………………………………….. 33

  1. Omnicare: Issuer's Belief and Opinions Stated with Careעל הפרשה החשובה ביותר שניתנה בבית המשפט העליון בארצות-הברית בשנת 2015, וחובותיהן החדשות של מנפיקות בעת הבעת דעה או אמונה במסמכי דיווח לציבור,

עו"ד ורד שיידמן …………………………………………………………………….. 51