עוד מבית GCL: GCL Publications | Legal Education | English
Categories Menu

חדשות

20.5.19

סוכן FBI הדליף לעיתונות מידע סודי לגבי חקירה שהתנהלה כנגד המערער, אשר הואשם בביצוע תרמית בניירות ערך, תוך הפרה של הוראת שמירה על סודיות הליך המתנהל בפני חבר מושבעים אשר בחן את כתב האישום לפני הגשתו; האם פעולותיו של סוכן ה- FBI פגעו בזכותו של המערער להליך הוגן, באופן שמצדיק את ביטולו של כתב האישום? האם יש מקום להתערב בהרשעת המערער על בסיס ראייתי?    

עוד בפסק הדין: סמכותו של בית המשפט המחוזי לבטל כתב אישום בגין הפרות של כלל 6(e) לכללי הפרוצדורה הפלילית הפדראלית (supervisory authority); זכות הנאשם להליך הוגן והשלכותיה של הפגיעה בזכות זו; עבירת תרמית בניירות ערך באמצעות שימוש במידע פנים; מהן הסנקציות הראויות בגין הרשעה בתרמית בניירות ערך באמצעות שימוש במידע פנים?; חילוט והשבה והתערבות ערכאת הערעורים בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי להטיל סנקציות ולקבוע את היקפן.

14.5.19

בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, מתבקש לאשר הסכם פשרה מוצע במסגרת תביעה ייצוגית שהגישו רוכשים של ניירות הערך של החברה הציבורית הנתבעת, על רקע עילות תביעה של הצגת מצגים כוזבים והשמטת פרטים מהותיים בקשר לקרנות ששיווקה החברה; בליבה של ההחלטה, הבחינה החשובה – האם ההסכם המוצע הינו הוגן, הולם וסביר בנסיבות העניין, הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה מהותית?

עוד בפסק הדין: מדיניות בתי המשפט באישור הסכם הפשרה בתובענה ייצוגית וסטנדרט הבדיקה שחל על אישור כאמור; הגינות פרוצדורלית – משא ומתן ללא משוא פנים; מבחני הגינות מהותית לפי פרשת Grinnell; המנגנונים לקביעת שכר טרחתו של עורך הדין בתובענה ייצוגית לפי פרשת Goldberger; פסיקת שיפוי לטובת התובע המייצג בגין ההוצאות שנגרמו לו בקשר לייצוג הקבוצה הייצוגית.

14.5.19

בעל מניות רוב מבקש מבית המשפט לקבוע מהו הרכב הדירקטוריון של החברה במסגרת תביעה לפי סעיף 225; לצורך הכרעה בבקשתו לפסיקה מקוצרת, נדרש בית המשפט לשאלה האם רשאי הוא להתחשב בטענות של התנהלות פסולה מצד המבקש ובעל מניות נוסף, אשר לטענת חברי הדירקטוריון המכהנים השפיעה על תוקפן של הסכמות בכתב להעברת אחד הדירקטורים מתפקידו והחלפתו באחר, או שמא בחינה זו חורגת מהיקפו הצר של סעיף 225?

עוד בפסק הדין: בקשה לפסיקה מקוצרת והתנאים לקבלתה; תביעה לפי סעיף 225 לקביעת הרכב דירקטוריון החברה – היקף החומר שניתן לבחון במסגרת תביעה מסוג זה לפי הלכת Schnell; פעולה תאגידית המשנה את הרכב הדירקטוריון באמצעות הסכמה בכתב של רוב בעלי המניות – מתי פעולה תאגידית כאמור נחשבת תקפה והאם התנאים הנ"ל התקיימו בנסיבות המקרה הנוכחי? דרישת ההודעה לבעלי מניות המיעוט לפי סעיף 8 Del. C. § 228(e) וכן לפי סעיף 14c-2 לחוק ניירות ערך משנת 1934; השלמת חומר ראייתי במסגרת בקשה לפסיקה מקוצרת

12.5.19

התובעת וחברת בת בבעלות מלאה של חברת מחקר גרמנית התקשרו במספר הסכמים לפיתוח טכנולוגיה מסוימת; בהמשך הגישה התובעת תביעה נגד חברת הבת בגין הפרת ההסכמים הללו, בטענה שגזלה ממנה את הטכנולוגיה האמורה; התביעה הנוכחית הוגשה כנגד חברת-האם הגרמנית, בטענה כי חברת-האם הייתה מודעת להפרות החוזיות של חברת הבת, ואף הייתה מעורבת בהפרות אלו; כעת מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף; האם רשאי בית המשפט להפעיל סמכות שיפוט אישית על הנתבעת הזרה? האם התביעה הוגשה במועד, או שמא מנועה היא מטעמי שיהוי?

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(2); סמכות שיפוט אישית – כללית וספציפית; חוק הזרוע הארוכה של דלוור והדרישות החוקתיות להליך הוגן; תיאוריות חלופיות להוכחת קיומה של סמכות שיפוט – תיאורית השליחות ותיאורית הקשר; דוקטרינת השיהוי – האם הייתה לתובעת ידיעה ממשית לגבי עילות התביעה, או שהייתה צריכה להיות לה ידיעה כאמור, למעלה משלוש שנים לפני שהגישה את תביעתה?

12.5.19

התערערות היחסים בין בני זוג לשעבר הובילה לניהול שלוש תביעות משפטיות במקביל, שתיים מהן בדלוור ואחת באוקראינה; לבסוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביניהם, אשר כלל בתוכו סעיף וויתור כללי; הצדדים מבקשים כעת את אכיפת הסכם הפשרה, אולם חלוקים לגבי היקפו ותחולתו של סעיף הוויתור הכללי ובפרט, חלוקים ביניהם ביחס לשאלה, האם סעיף הוויתור הכללי חל גם על הליכי גירושים שמתנהלים בין הצדדים באוקראינה?

עוד בפסק הדין: סעיפי וויתור כלליים בחוזה – היקפם ותחולתם בהתאם לכוונת הצדדים; פרשנות חוזה ובחינת ראיות חיצוניות כאשר קיימות מספר פרשנויות סבירות לסעיפים שנויים במחלוקת

12.5.19

תום ליבו של בעל מניות המבקש להגיש תביעה נגזרת כתנאי ראשוני לאישורה של התביעה: בית המשפט הגבוה של הרפובליקה של סינגפור מעמיק בדרישת תום הלב של העותר – בעל מניות בחברה – אשר ביקש לנהל תביעה נגזרת בשם חברה, לנוכח מספר מהלכים עסקיים שביצעו הדירקטורים שמונו על ידי בעל השליטה, ושלעמדת בעל המניות, היוו גילוי וחשיפה שלא כדין של סודותיה המסחריים של החברה, תוך הפרת חובות האמונים שלהם

עוד בפסק הדין: חובת תום הלב של תובע בתביעה נגזרת; דרישת תום הלב כלפי המבקש להגיש תביעה נגזרת בשם חברה לפי סעיף 216A לחוק החברות של סינגפור; התנאים לאישורה של תביעה נגזרת; התנאים לאישורה של תביעה נגזרת – הדין בסינגפור.

7.5.19

חוק הביטחון הכלכלי בפרישת עובדים (ERISA) מחייב את הנאמנים של תכניות פנסיה, לרבות תכניות הקצאת אופציות לעובדים, לנהל את נכסי התכניות הללו בזהירות; השאלה המרכזית שמתעוררת במקרה הנוכחי היא – מהו סטנדרט הטיעון הדרוש כדי לטעון כיאות כי הנאמנים של תכנית הקצאת אופציות לעובדים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם מכוח החוק? האם צדק בית המשפט המחוזי כאשר דחה תביעה כנגד הנאמנים של תכנית מסוג זה בעקבות צניחת מחיר המניה של IBM, מן הטעם שהתובעים לא עמדו בנטל הטיעון המוטל עליהם?

עוד בפסק הדין: חוק ERISA וחובות הזהירות המוטלות על נאמנים מכוח חוק זה; סטנדרט טיעון להוכחת עילת הפרת חובת זהירות של נאמנים של תכנית הקצאת אופציות לעובדים (ESOP) – הלכת Dundenhoeffer ופסיקת בית המשפט העליון וערכאות הערעורים בעקבות פסק דין זה; האם בנסיבות המקרה ראוי להכריע בין הגישות הפרשניות השונות שהתפתחו בפסיקה בעקבות הלכת Dundenhoeffer? מהו הקשר בין סטנדרט הטיעון שחל בתביעות לפי חוק PSLRA לעומת תביעות מכוח חוק ERISA?