Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

כוכב זהב

5.4.20

"זמן סביר": לבית המשפט העליון באנגליה, מגיעה תביעתה של רשות המיסים האנגלית, נגד חברה אנגלית אשר ייבאה תבלין שום מקמבודיה, לכאורה, אלא שהסתבר מאוחר יותר, כי השום יוּבא דווקא מסין; ההבדל בין מקורות היבוא הוא בחובת תשלום מכס בגין סחורה המיובאת מסין, ואי-קיומה של חובה כאמור, כשהסחורה מיובאת מקמבודיה; המחלוקת בפרשה זו, מתייחסת לתקופת ההתיישנות על זכותה של רשות המיסים להגיש דרישת תשלום על פי פקודת המכס של האיחוד האירופי, לעומת זכותה החוקית של אנגליה, לקבוע מועדי התיישנות אחרים במסגרת החקיקה המקומית; בתוך כך, נשאלת גם השאלה, מה הדין אם אנגליה שתקה ולא עיגנה בחקיקה מקומית חלופית, תקופת ההתיישנות אחרת, כפי שפקודת המכס האירופית מתירה לה?   

עוד בפסק הדין: שילוב בין הדינים המקומיים לדיני האיחוד האירופי; דיני ההתיישנות על פי חקיקת האיחוד האירופי, ויישומן של הוראות חלופיות על פי דיני מדינות החברות באיחוד; כיצד יש ליישם את סעיף 221(4) לפקודת המכס האירופאית, הקובעת תקופה להגשת דרישה לפירעון חוב מטעם רשויות המס, מקום שאין הוראת חוק מדינית תקפה הקובעת הגבלה תקופתית אחרת?

1.4.20

לאחר שבית המשפט העליון הופך את הכרעת בית המשפט הצ'נסרי, נדרש השופט גלאסקוק לשוב על צעדיו ולהעמיק בבדיקת השלכות פעולותיו של מייסד חברה המכהן כיו"ר הדירקטוריון ואף מחזיק בנתח הגדול ביותר בהונה של החברה (כ- 20%), אשר "דחפו" את החברה, להתקשר בעסקת going private עם צד שלישי, מבלי שדירקטוריון החברה ידע על דרגת המשא-ומתן שזה מכבר נוהל בין הרוכשת ובין בעל המניות, שלא בהכרח עמדו בהתאמה מלאה לאינטרסים המיטיבים עם החברה. בית המשפט העליון הסתייג מיישום הלכת Corwin בשעה שהעובדות המהותיות שכללו גם את ניגוד העניינים של בעל המניות הגדול ביותר, לא נמסרו במלואן לאסיפה, קודם לבקשה כי תאשרר (ratify) את עסקת המיזוג, ועל כן, הפך את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, תוך שהוא מחייבו, לבחון לגופו של עניין, את טענות התביעה והאם אלו גיבשו עילת תביעה כדין.  

עוד בפסק הדין: אי-גילוי מצידו של מייסד חברה והמחזיק בנתח משמעותי מהונה, את עניינו האישי בעסקת going private; הגדרתו של "הדירקטור העצמאי"; מיהו הדירקטור התלוי, שאיננו עצמאי, לצורכי בחינת אי-יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; על מי מוטל הנטל להוכיח את קיומו של "האפקט המטהר" של הצבעת האסיפה?; על מי מוטל נטל הטיעון להעלות טענות בדבר פגמים שנפלו במידע שגולה לבעלי המניות במסגרת הבחינה, האם הצבעת האסיפה התבססה על מידע מלא?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהו מידע מהותי לבעל מניות מיעוט אשר נרכש החוצה בהצעת רכש?; חובות הגילוי הנאות של חברה בעת פנייה לציבור המשקיעים בהצעת רכש; חשיבותם של מסמכי הפרוקסי; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אשרור פעולות חברה על ידי אסיפת בעלי המניות.

green-button

25.3.20

בית המשפט העליון בדלוור, בוחן את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, אשר קיבל באופן חלקי את תביעתה של בעלת מניות בקרנות השקעה, שהוגשה נגד דירקטורים אשר סירבו לקבל מועמדים מטעמה לכהונה בדירקטוריון; הדיון נסב סביב הוראות התקנון של הקרנות, המורות כיצד יש להגיש מועמד לדירקטוריון מטעמה של בעלת מניות ואף קובעות לוחות זמנים מפורש בתקנון הקרנות (bylaws) להגיש ולהציג מידע בקשר למועמדים; השאלה הנבחנת בדיון זה הינה, האם האיחור בהגשת חלק מהמידע על הדירקטורים, ואי-העמידה ב"דד-ליין" שנקבע בתקנון, מצדיק את טענת הקרנות כי הגשת המועמדות מטעמה של בעלת המניות, בטלה?

עוד בפסק הדין: בעלי מניות כצד מתוחכם לחוזה, המחוייבים לעמוד בלוחות זמנים לביצוע פעולות כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה; מועדים ולוחות זמנים חוזיים להגשת מידע על מועמדים לדירקטוריון מטעמם של בעלי מניות; זכויות חוזיות של בעלי המניות למנות דירקטורים מטעמם; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם

24.3.20

ערכאת הערעורים השנייה בוחנת את תביעתם של נושים, אשר טוענים כי בסמוך לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון שהגישה החברה, ובהתאמה, גם קודם לקבלת צו הקפאת הליכים כנגדה, החברה הספיקה לבצע העברת נכסים אסורה ותרמיתית לטובת בעלי מניותיה, עת היא רכשה החוצה את כלל בעלי מניותיה בעסקת מיזוג מסוג LBO (Leverage Buy Out); על הפרק, בחינת צווי הפטור מתחולת הקפאת ההליכים שניתנו לתובעים על ידי בית המשפט של פירוק, סעיפים המציעים נמלי מבטחים מפני תחולתו של צו ההקפאה, בהתייחס לעסקאות במניות החברה ולבסוף, השאלה האם מתקיימת כלפי התובעים (הנושים) מניעות נוספת, להמשיך ולברר תביעתם זו?

עוד בפסק הדין: האם רכישת בעלי המניות החוצה בעסקת LBO היוותה, הלכה למעשה, העברה תרמיתית של כספי חברה רגע לפני היקלעותה לחדלות פירעון?; האם נושים זכאים לדרוש הדחיית חובות גם כלפי מי שכבר אינם בעלי מניות בחברה?; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?; העדפת נושים אסורה ותרמית קונסטרוקטיבית בחברה חדלת פירעון; תרמית קונסטרוקטיבית והברחת נכסים אסורה לפי סעיף 548(a)(1)(B) לחוק פשיטת רגל האמריקאי; נמל המבטחים לפי סעיף 546(e) לחוק פשיטת רגל האמריקאי אשר איננו מתיר לנאמן להחזיר חזרה או למנוע העברות כספים של חברה חייבת למוסדות פיננסיים.

כוכב זהב

17.3.20

באירוע נדיר ויוצא מן הכלל, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעניק לחברה סעד של אכיפה בעין של הסכם מיזוג, לאחר שהוא קובע כי ביטולו על ידי הרוכשת לא היה כדין, וכי על אף שילובם של מצגים כוזבים בהסכם המיזוג שעובדת כזיבותם לא היתה במחלוקת, בית המשפט מכריע כי הללו לא התגבשו לכלל "שינוי נסיבות מהותי" (Material Adverse Effect) שבגינו היתה זכאית הרוכשת לבטל את החוזה, בין היתר, לנוכח תיקונם קודם למועד הסגירה; בנסיבות ייחודיות אלו, בית המשפט מצווה על הרוכשת לסגור את עסקת המיזוג! פסק דין חשוב ומהותי ביותר.

עוד בפסק הדין: מהו "שינוי נסיבות מהותי" בחברה נרכשת, המקימה לטובת הרוכש, זכות לבטל את עסקת המיזוג?; אכיפה בעין של הסכם מיזוג וחיובה של רוכשת לסגור את העסקה, על אף שהסתבר כי חלק מהמצגים שנכללו בהסכם המיזוג היו כוזבים; האם מצגים כוזבים ששולבו בסעיף המצגים וההתחייבויות שבהסכם מיזוג, התגבשו לכלל שינוי נסיבות מהותי (Material Adverse Effect), אשר בגינו יש לאשר את ביטול ההסכם על ידי הרוכשת?; האם תרמית שנחשפה בחברה הנרכשת, ואשר באמצעותן של פעולות תיקון וריפוי שביצעה החברה, "ריפאו" את סעיף המצגים וההתחייבויות שבעסקת המיזוג, "מרפים" את ידיה של הרוכשת אשר ביקשה לבטל את עסקת המיזוג?; שינוי נסיבות מהותי בעסקי חברה בתקופת הביניים שבין החתימה על עסקת המיזוג לבין מועד הסגירה; התחייבות חברה נמכרת להמשיך להפעיל את החברה בתקופת הביניים שבין מועד החתימה למועד הסגירה, במהלך עסקים רגיל ולמנוע שינויים מהותיים במצבה; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; האם הפרה יסודית לכאורה של אחד הצדדים לחוזה מצדיקה את ביטול החוזה על ידי הצד השני?; תוקפו של ביטול חוזה על ידי צד נפגע; ביטול חוזה מטעמי מצג שווא כוזב, במטרה להשיב את המצב לקדמותו; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; האם מצגים והתחייבויות בעסקאות מיזוג מקימים חובות שלא להפריע לגיבוש ההסכם, או שמא הם מחייבים נקיטה של פעולות אקטיביות להבטחת סגירתו?; משמעו והשלכותיו של סעיף השקעת "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת המיזוג; העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה

17.3.20

פירוש המונח "מהותי" בהקשרו למצגים ולהתחייבויות המופיעים בהסכם מיזוג: בקונטקסט של הסכם מיזוג, הרי ש- "שינוי נסיבות מהותי" (Material Adverse Effect) וכן המונח "מהותי", הינם מונחים שונים מבחינה אנאליטית, על אף שיישומם עשוי להיות מושפע מאותם הפרמטרים. המונח "בכל מובן מהותי" מחייב רק "סבירות משמעותית שעובדת ההפרה צפויה היתה להיתפס על ידי המשקיע הסביר, כעובדה שיש בה כדי לשנות את מכלול הרכב המידע שבידיו." זהו המבחן על מנת לקבוע ולהעריך, האם תנאי הסכם מיזוג מולאו כראוי, אם לאו. המבחן נועד לצמצם את תחולתה של ההתחייבות (covenants) לנושאים שהינם מהותיים בתכולתם, לשני הצדדים, אפילו אם ההפרות אינן "חריפות" מספיק, לפטור צד ממילוי חלקו, בניתוח על בסיס המשפט המקובל.

Frontier Oil v. Holly Corp., 2005 WL 1039027