Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

19.1.20

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, דן בשתי דוקטרינות – דוקטרינת השאלה הפוליטית ודוקטרינת הפעולה המדינית, בהתייחס להרכב דירקטוריונים של חברות-בנות אמריקאיות; הדוקטרינות הללו נבחנות לאור השתלטותו של גווידו על וונצואלה, ומתוקף זאת, קמה זכותו למנות את הרכב הדירקטוריון של חברה ממשלתית בוונצואלה, אשר זכאי למנות את הדירקטורים בחברות-הבנות האמריקאיות; שאלת תוקף שלטונו של גווידו ועל כן, גם שאלת תוקף מינוי דירקטוריון חברת-האם ובשרשור גם תוקף מינוי דירקטוריון חברות-הבנות, נבחן כאן לאורן של שתי הדוקטרינות הייחודיות לעיל

עוד בפסק הדין: קביעת הרכב דירקטוריון חברה-בת על ידי דירקטוריון חברה-אם אשר בעצמו נקבע על ידי שלטון וונצואלה שעבר הפיכה; האם ניתן לתקוף את הרכב דירקטוריון חברה-בת שנקבע על ידי דירקטוריון חברה-אם, אשר התמנה על ידי נשיא וונצואלה שעצם מינויו לשלטון מותקף; אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט לפי סעיף 225 לחוק החברות הכללי של דלוור; אשרור פעולות חברה בבית המשפט.

כוכב זהב

16.1.20

עבירותן של מניות חברה ודינן של זכויות הנלוות לאחזקה במניות: רכישתם החוצה של התובעים – בעלי מניות לשעבר בחברה – מהווה סוף עצוב של מי שייסדו חברה אך זכו לראות קרן הון משתלטת עליה, ועושה בה כבשלה, זאת לאחר ש"חנקה" אותה, כלכלית; בעת חתימתם על הסכם מכירת מניותיהם, נחתמו מספר הסכמים נוספים  אשר במסגרתם, התובעים ביקשו להגן על זכויות התביעה הישירה והנגזרת שלהם, על ידי שילובם של הסכמי וויתור של החברה והקרן, וכן סעיף Carve Out אשר קבע כי נשמרת לבעלי המניות המוכרים, זכויות התביעה שלהם; האם הצליחו בכך?

עוד בפסק הדין: עסקאות מימון מסוג PACE (property-assessed, clean energy) אשר מעניקות למלווה לפרוע הלוואתו מהחזרי מס; השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן; פיטורי מנכ"ל במסגרת השתלטות עויינת; ביצור שליטה באמצעות הושבת נציגים בדירקטוריון או בהנהלה; מה הן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; החלפת הרכב הדירקטוריון ואובדן השליטה האפקטיבית של בעל המניות בגין זאת; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; האם דירקטורים רשאים לסלק תביעה נגזרת פוטנציאלית או תלויה על ידי מכירת החברה לצד שלישי?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם חברה; כלל "הבעלות הבו-זמנית" וכלל "הבעלות המתמשכת" במניות החברה, ככללים אשר מעגנים את זכותו של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה; כלל "הבעלות המתמשכת" במניות חברה במסגרת בחינת זכות עמידה של בעל מניות לנהל תביעה נגזרת בשם החברה; האם מכירת החברה לצד שלישי פוגעת בזכות עמידתם של בעלי המניות להמשיך ולנהל תביעה נגזרת בשם החברה לאחר שאחזקותיהם נמכרו?; באילו מקרים תידחה תביעה בעילה של הפרת חובות האמונים, גם כשהיא מוגשת כעילת תביעה ישירה, ולאחר שהתובעים מכרו את אחזקותיהם בחברה?; הדרך הנכונה והמוטעית לשמירה על זכויות נלוות למניות לאחר מכירתן לקונים, על מנת לשמר את זכות הגשתה של תביעה ישירה.

star+green

13.1.19

בית המשפט העליון באוסטרליה דן בעקרונות ובמרכיבי האיסור על חברה, להעניק סיוע פיננסי לצורך רכישת מניותיה; בתוך כך, דיון בהיסטוריה של האיסור להעניק "סיוע פיננסי" לרכישת מניות החברה, ביסודותיו האנגליים של האיסור, ובאופן יישומו במשפט האוסטרלי, תוך התחשבות או גילוי גמישות (במידה מסויימת מאוד) בעולם המסחר; דיון חשוב מאוד מתנהל ביחס לשאלה – מהו, למעשה, "סיוע פיננסי"?

עוד בפסק הדין: האיסור על חברה לסייע פיננסית ברכישת מניותיה; ההיסטוריה של אנגליה ואוסטרליה, שהובילו לחקיקת האיסור להשתמש בכספי חברה לצורכי רכישת מניותיה בשתי המדינות; מה מוגדר כ"סיוע פיננסי אסור" של חברה לצורכי רכישת מניותיה; סעיף 260A(1) לחוק התאגידים האוסטרלי אשר קובע כי חברה יכולה לסייע פיננסית ברכישת מניותיה, כל עוד הסיוע הפיננסי איננו פוגע באופן מהותי בחברה, בבעלי מניותיה ביכולת החברה לפרוע חובותיה לנושיה; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; חוקת חברה הקובעת הגבלת עבירות על מניותיה, באופן שמחייב בעל מניות מוכר, להציע לבעלי המניות הקיימים לרכוש את המניות לפני הזמנת צד ג' לרכוש; זכות סירוב ראשונה לבעלי מניות החברה לרכוש את המניות הנמכרות על ידי בעל מניות מוכר.

8.1.20

כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב ביניהם: פסק דין זה מעניין בעיקר משום שהוא מדגים את המבחנים לזיהוי הסכמת הצדדים לקשור עצמם בעסקת מיזם משותף מחייבת ביניהם; לאחר שבית המשפט העליון קבע, בסיבוב קודם, כי התנאים העיקריים בחוזה היו מסויימים דיים, וכי התגבשה תמורה משפטית כנדרש לגיבושו של חוזה בדלוור, נותר לבית המשפט הצ'נסרי לבחון את עצם כוונת הצדדים להתקשר בחוזה מחייב, בנסיבות שבהם החוזה, מחד, חתום, אך הראיות מצביעות על היעדר כוונה ורצון להתקשר בחוזה מחייב

עוד בפסק הדין: התנאים לקביעת קיומו של חוזה תקף ובר-אכיפה בין צדדים כשצד אחד מתנגד לתוקפו; הצורך בהוכחת כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב, על מנת לקבוע את קיומו של הסכם תקף; הדרך להוכיח "כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב" כאשר החתימה על ההסכם איננה מספיקה לשם כך.

כוכב זהב

7.1.20

תביעה שנראית על פניה מבטיחה, ושבמסגרתה מבקשת חברה ממנכ"ל ודירקטור לשעבר להוכיח שהוצאות שהוציא, והסכמים שגרם לגיבושם, בין החברה ובין חברה-בת בבעלותו המלאה, הן הוצאות "הוגנות במלואן" ולטובת החברה – מסתיימת בקול ענות חלשלשה לנוכח כישלון התביעה להראות, על פניו, את יסודות הפרת חובת הנאמנות (חוסר תום לב ובזבוז תאגידי); בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מונה ארבעה פסקי דין שבהם הצליחו התובעים להסיט את נטל הראיה לכתפי נושא המשרה הנתבע, ושבגין הצלחה זו נדרש המנהל הנתבע להראות ולהוכיח כי העסקאות העצמיות אותן ביצע, היו הוגנות במלואן, זאת לנוכח החשד כי אלו בוצעו תוך הפרת חובות הנאמנות; לפנינו פסק דין קלאסי, בהקשר של הפרת חובות הנאמנות

עוד בפסק הדין: עסקאות עצמיות של נושאי המשרה בחברה והפרת חובת הנאמנות; כינוס אסיפת בעלי מניות בהוראת בית משפט לפי סעיף 211 לחוק החברות הכללי של דלוור; התנאים שבהם בית המשפט בדלוור יתערב בעקבות מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון; בית המשפט הצ'נסרי כבית משפט של יושר (אקוויטי); חוסר ניקיון כפיים של התובע ומשמעות היותו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בית משפט של אקוויטי; חובות אמונים וחובת הנאמנות; חובות אמונים וחובת תום לב; פעולת דירקטוריון בלתי תקפה משום שהתקבלה ללא הקוורום הנדרש לפתיחת ישיבת הדירקטוריון כנדרש על פי דין ועל פי מסמכי ההתאגדות של החברה; מהו עניין אישי של דירקטור או של נושא משרה בחברה?; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; העברה תרמיתית אסורה של הון חברה על ידי דירקטור; העברת נכסי חברה לחברות קשורות לנושא המשרה תוך ניצול מעמדו; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; משמעותו של סעיף פטור (exculpatory provision) הפוטר את הדירקטוריון מנשיאה באחריות בגין הפרת חובות הזהירות; סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה בעסקאות צדדיות של נושאי המשרה בחברה; האם כל הטבה אישית של דירקטור הופכת אותו לבעל עניין אישי?; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; העמסת הוצאות אישיות על החברה שאינן קשורות בקידום עסקיה כמגבשות עילת בזבוז תאגידי; שימוש בכספי ובנכסי חברה לצרכים פרטיים מבסס עילות של בזבוז תאגידי ועסקאות בניגוד עניינים; בזבוז תאגידי והפרת חובת הנאמנות של נושאי המשרה בחברה.

כוכב זהב

1.1.20

האם סעיף המגביל את עיסוקה של בעלת תפקיד בכיר בחברה, רשאי לכלול גם הגבלה על אחזקה במניות מיעוט בחברה מתחרה? זוהי השאלה המתבררת בבית המשפט העליון באנגליה; חשיבותו של פסק דין זה הינה בעקרונות של פרשנות חוזים ובדרך שבה ניתן להסיר באופן חלקי, תניות ספציפיות בסעיפים חוזיים, אשר אין להם תוקף משפטי, מבלי לפגוע או לגרוע ביתר סעיפי החוזה (שיטת העיפרון הכחול); קלאסיקה במיטבה!

עוד בפסק הדין: סעיף הגבלת עיסוק בלתי אכיף, אשר אוסר גם על החזקת מניות מיעוט בחברה מתחרה; גבולות סעיפי הגבלת עיסוק בין חברה לעובדיה הבכירים, והדרכים לאכוף סעיפים אלו, תוך מחיקת אותן ההגבלות האסורות על פי דין; מהם התנאים הדרושים למתן סעד מניעה שיגביל את הנתבע מלעבוד אצל חברה מתחרה?; עקרון "מתן תוקף" לכל סעיפי החוזה, במסגרת פרשנות חוזים; פרשנות חוזים במסגרת יחסי העסקה בין הצדדים – במהלך תקופת ההעסקה ולאחריה; האסור והמותר מבחינת סעיפי אי-תחרות בהסכם העסקה ואכיפתם של סעיפים אלו; כוחה של התחייבות לסודיות של עובדים בחברה; חובות חוזיות משתמעות של עובד כלפי המעסיק; נאמנות קונסטרוקטיבית בין עובד לחברה בגין חשיפתו לסודות חברה.

כוכב זהב

1.1.20

"נתח הוגן" לעובד ממציא, בתמורה להמצאתו אשר הניבה לחברה שהעסיקה אותו "רווחים יוצאים מגדר הרגיל": בית המשפט העליון באנגליה מנתח את סעיף חוק הפטנטים האנגלי, אשר קובע את זכותו של עובד לקבל "נתח הוגן" (fair share) בגין המצאה שפיתח ושנרשמה כפטנט אשר נותר בבעלות החברה בה הועסק; המורכבות במקרה דנן, נולדה מהנסיבות הקיצוניות שבהן מחד – המצאתו של העובד הניבה רווחי עתק לאשכול החברות כולו ומאידך, ההמצאה והפטנט שנרשם בגינה, הומחו לטובת חברת-האם שבאשכול, אשר לא היתה בגדר "מעסיקתו" הישירה של העובד; בית המשפט העליון באנגליה מפרש את לשון חוק הפטנטים, באופן המבטיח יישום הוגן, מסחרי ועסקי

עוד בפסק הדין: זכויות עובד ממציא לקבל "נתח הוגן" (fair share) מחברה שהינה הבעלים של ההמצאה שהמציא בתקופת העסקתו, בגין המצאתו; התנאים לקבלת פיצוי ממציא הולם (נתח הוגן), לטובת עובד שהמציא המצאה אשר החברה הרוויחה ממנה; הגדרתה של "הטבה יוצאת מגדר הרגיל" שממנה נהנה חברה מעסיקה בגין המצאתו של עובד, ושבגינה, זכאי עובד ל"נתח הוגן" לפי חוק הפטנטים האנגלי.