22.9.19

הנפקת מניות סוג למחזיקה הגדולה ביותר בהון המניות של החברה תוך ביצור שליטתה, מוביל את בית המשפט הצ'נסרי של דלוור לדיון מעמיק בשאלה האם עילות התביעה של בעלי מניות המיעוט, על בסיס שתי הטענות – דילול הון אסור וכן חלוקת תמריצי בכירים בשווי שלא היה הוגן – הינן עילות תביעה נגזרות או ישירות ואם הן נגזרות, האם התובע היה פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של התביעה? אך כמובן, לפני הכל, דיון חשוב בשאלה, האם בעלת המניות הרוכשת את מניות הסוג, היתה בעלת השליטה האפקטיבית בחברה במועד הנפקת מניות הסוג, או אולי, רק לאחר מכן?

עוד בפסק הדין: הנפקת מניות סוג כמבצרת שליטה של חלק מבעלי מניות החברה ופגיעה במיעוט; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; החלפת הרכב הדירקטוריון ואובדן השליטה האפקטיבית של בעל המניות בגין זאת; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; הקשר שבין קיומו של בעל שליטה בחברה ובין הפיכת אירוע דילול הון כמקים גם עילת תביעה ישירה של בעל מניות המיעוט; באלו מקרים דילול הון יגבש הן עילת תביעה נגזרת והן עילת תביעה ישירה של בעל המניות?; מהן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; השלכותיה של עסקה עצמית שלבעל השליטה עניין אישי בה ורוב הדירקטוריון נגוע בעניין אישי, בראי ספקטרום הביקורת השיפוטית וסטנדרט הבחינה של בית המשפט; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אימתי יראו בבעל שליטה בחברה הנרכשת, כמי שמצוי משני צידי המתרס בעסקת המיזוג?; באילו נסיבות יראו בדירקטור כמי שמצוי בניגוד עניינים בעת שהוא מאשר עסקת מיזוג?; באילו מקרים וכיצד בוחנים את הגינותה של עסקת מיזוג?; מבחני "ההגינות" במכירת מניות חברה שיש לה בעל שליטה; האינטרס הכלכלי המיוחד שיש לבעל שליטה בחברה, לתעל (tunneling) חברה להתקשר בעסקאות עם צד קשור לבעל השליטה, שבהן ההטבה המתקבלת איננה פרו-רטה לשיעור אחזקותיו של בעל השליטה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; דילול הון אסור והקשרו לשאלת בירור התביעה כייצוגית או כנגזרת; עילות תביעה ישירות ועילות תביעה נגזרות; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט – אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; האירועים הנדירים שבהם מתקבלת הטענה כי התובע הנגזר פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת עקב עניין אישי וניגוד עניינים שבהם מצויים רוב הדירקטורים בדירקטוריון; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת; אי-יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; עקרונות הלכת Tooley; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?