Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

כוכב זהב

10.12.19

עסקת מיזוג משמעותית לשתי חברות ציבוריות, מותקפת בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור בטענה כי המנכ"ל, מי שהיה המוביל העיקרי של המשא ומתן לגיבוש תנאי העסקה, היה בעל עניין אישי להבטיח את גיבושה וסגירתה, לנוכח הטבה שהובטחה לו, בכהונתו כמנכ"ל בישות החדשה שצפויה היתה לקום מיד לאחר סגירת עסקת המיזוג; התגוננותם של הדירקטורים כוללת, בין היתר, את תחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי מכוחה של דוקטרינת Corwin המעניקה כוח "טיהור" ייחודי להצבעתה המאשררת של אסיפת בעלי המניות, את עסקת המיזוג שלפניו; אולם בית המשפט עושה סדר ובעיקר, בוחן האם אכן, המנכ"ל נמצא בניגוד עניינים? האם כצעקתה?

עוד בפסק הדין: מהו עניין אישי של דירקטור או של נושא משרה?; האם הטבה למנכ"ל במסגרת עסקת מיזוג, שתנאיה לא גולו עד הסוף לאסיפת בעלי המניות המאשררת את העסקה, פוגמת בהגנת שיקול הדעת העסקי שממנו נהנה הדירקטוריון על פי דוקטרינת Corwin?; פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהם התנאים הנדרשים על מנת להצליח בטענה של בזבוז תאגידי?; מהו בזבוז תאגידי?; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; חובות אמונים וחובת תום הלב.

5.12.19

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה חוזית, על רקע מחלוקת הצדדים בעניין פרשנותה של הוראת Earn-out מורכבת; התובעת והנתבעת, שתיהן משתייכות לתעשיית השירותים הפיננסיים, הסכימו שהנתבעת תרכוש אחת מפירמות הייעוץ של התובעת, כאשר חלק מן התמורה תשולם מיד וחלק מן התמורה תשולם בהתאם להוראת ה- Earn-out שבנידון; האם הצליחו הצדדים להציע פרשנות סבירה אחת להוראה שבמחלוקת, או שמא יש לחכות לשלב דיוני מתקדם יותר על מנת להכריע במחלוקת?

עוד בפסק הדין: פרשנות סעיף חוזה בעסקת מיזוג, הקובע את מרכיבי התמורה הנגזרת מהכנסות עתידיות (earn-out); יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה.

5.12.19

דירקטור של חברה מבקש להתיר לו גישה לדוחות הכספיים שלה, לאחר שזו סירבה לבקשתו מספר פעמים על אף חובתה הסטטוטורית לאפשר לו גישה כאמור. הדירקטור המבקש חושד בשימוש פסול בכספים שהועברו לחברה הנתבעת על ידי חברה אחרת לה הוא משמש דירקטור, המחזיקה ב- 25% מהון המניות המונפק של הנתבעת.

עוד בפסק הדין: סמכותו בית המשפט להורות לחברה להציג לדירקטור את דוחותיה הכספיים; האם יש להורות לחברה לאפשר למבקש גישה לאלתר? האם נכון לפתוח בהליכי ביזיון בית משפט במידה ולא תקיים החברה את חובתה? האם ראוי להורות על מתן גישה לדוחות הכספיים של החברה לבאי כוחו של המבקש?

כוכב זהב

2.12.19

מצגי "שביעות רצון" של רוכשים בעסקת מיזוג: ערכאת הערעורים של אונטריו בוחנת האם טעה בית המשפט קמא, עת התעלם מסעיף מסוים בהסכם למכירת נכסי חברה, אשר פירט את המלאי הנמכר ושמאוחר יותר, התגלה כמצג שגוי; הערעור עוסק בסעיפי המצגים וההתחייבויות בהסכמי מכירת נכסי חברה אשר כללו מצגי "שביעות רצון" של הרוכשים, זאת לאחר שערכו דיו-דיליג'נס, ובשאלה – מה דינם של מצגים אלה, לאחר שהסתבר כי הם שגויים?; עוד עוסק פסק הדין, בנפקות המשפטית של מנגנון בדיקת הנאותות (דיו דיליג'נס) שלא הוגבלה כמעט בכלום, ובדרכים לפרש הסכמי מיזוג באונטריו (עם דגש על סעיפי המצגים וההתחייבויות), בהתאם להלכת Sattva Capital Corp שנפסקה בבית המשפט העליון בקנדה

עוד בפסק הדין: קביעת מנגנון הדיו דיליג'נס בלתי מוגבל, כמעביר אחריות לכתפי הרוכשים בהסכם; מצגים והתחייבויות בהסכם למכירת חברה, אשר כולל גם סעיפי "שביעות רצון" של הרוכשים לאחר ביצוע דיו-דיליג'נס; מה דינם של מצגים והתחייבויות בהסכם למכירת חברה או למכירת נכסיה, אשר מצהירים כי הרוכשים שבעי רצון ממה שראו ולאחר שביצעו דיו-דיליג'נס, בהתייחס לאי-התאמות שהתגלו מאוחר יותר?; העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; מצגים והתחייבויות בעסקאות; מצגים כוזבים בסעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה?; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; מטרתו ותכליתו של הליך הדיו-דיליג'נס (בדיקות נאותות) במסגרת קביעת המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; האם ניתן לתבוע בגין מצג שווא שכלל לא נכלל בהסכם מיזוג, או שמא עילות התביעה בגין מצגים כוזבים מוגבלות ומתוחמות למצגים שנמסרו בפרק המצגים וההתחייבויות?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג; האם תובעים רשאים להתעלם ממגבלות חוזיות אשר הוטלו על הזכות לשיפוי בגין מצגים מטעים, בטענה לתרמית שביצעה המוכרת במצגים שבהסכם הרכישה?; פרשנות סעיף שיפוי והחזרי הוצאות בעסקת מכירת מניות; פרשנות סעיף ליישוב מחלוקות בהסכם למכירת חברה.

28.11.19

בבית המשפט הצ'נסרי נידונה דרישתו של שותף לשעבר בשותפות מוגבלת לעיין בספריה של השותפות. התובע מבקש לעיין בספריה של השותפות לצורך בירורים בקשר לחשבון ההון שלו והסכום ששולם לו עם פרישתו מהשותפות. בית המשפט בוחן האם יש לתובע זכות לדרוש לעיין בספריה של השותפות, על אף שפרש ממנה?

עוד בפסק הדין: דרישת עיון בספריה של שותפות מוגבלות לפי סעיף 17-305 לחוק השותפויות המוגבלות המתוקן של דלוור; זכויותיו של שותף מוגבל בשותפות לאחר פרישתו ממנה

28.11.19

בית המשפט הצ'נסרי בוחן במופע ראשון סוגיות של פרשנות של חוק המחשבים הפדראלי (Computer Fraud and Abuse Act). שותף מנהל לשעבר בסניף של התובעים בפריז, חיבר כונן נייד למחשב התובעים לפני ואחרי התפטרותו מהחברה. האם הפר הנתבע את חוק המחשבים הפדראלי כאשר חדר לתיקיות עסקיות במחשב התובעים בטרם עבר לעבוד עבור המתחרה?

עוד בפסק הדין: סטנדרט הטיעון בבקשת דחייה על הסף; חוק הסודות המסחריים האחיד של דלוור (Delaware Uniform Trade Secrets Act); עילת המרה מן המשפט המקובל; חוק המחשבים הפדראלי (Computer Fraud and Abuse Act); עקרונות של פרשנות סטטוטורית ויישומם בהקשר של חוק המחשבים הפדראלי

כוכב זהב

25.11.19

חובת הזהירות של בנק כלפי לקוחותיו: בית המשפט העליון באנגליה בוחן את חובת הזהירות הייחודית של הבנק כלפי לקוחותיו, הידועה גם כחובת Quincecare ואשר על פיה, נאסר על בנק למלא אחר הוראות לבצע פעולות בחשבונות שבחסותו, אשר נראות לו כהוראות תרמיתיות; החשיבות של ההלכה הפסוקה אשר נפסקת בסמוך לסוף שנת 2019 הינה, שחובת Quincecare נבחנת ביחס להוראות בחשבון של חברה; במקרה כאן, מוסר ההוראות התרמיתיות הינו בעל המניות היחיד בחברה, שהינו אף דירקטור יחיד בה; לאחר שהוראותיו של בעל המניות בוצעו על ידי הבנק וחשבונות החברה רוקנו, מגישים הנושים תביעתם כנגד הבנק ובית המשפט העליון נדרש לבחון האם בנסיבות אלה, ניתן להטיל אחריות וחבות על הבנק, מכוח הפרת חובת Quincecare?

עוד בפסק הדין: חובות זהירות של בנק כלפי לקוחותיו; חובת הזהירות הבנקאית הידועה בכינוייה גם חובת Quincecare שבמסגרתה נדרש הבנק להימנע מביצוע הוראות החשודות כהוראות תרמיתיות; האם יש לדחות תביעות נגד בנק בגין הפרת חובת  Quincecare, רק לנוכח העובדה שהתובע הינו חברה, ובנסיבות שבהם תשלומים שנעשו במסגרת מתן "הוראות תרמיתיות", ניתנו על ידי יו"ר החברה ובעל המניות היחיד בה, שהינו אף בעל ההשפעה היחידה על עסקיה של החברה?; דחיית הטענה כי יש לייחס את תרמיתו של בעל השליטה, לחברה; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?; האם מוטלות על הבנק חובות זהירות בקשר למוצרים פיננסיים והשקעות שביצעו התובעים באמצעות חשבון הבנק?; האם המחויבות המשפטית שיש למוסד פיננסי כלפי לקוחותיו תלויה במחויבויות הספציפיות שנטל על עצמו המוסד הפיננסי במקרה נתון?