Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

31.5.20

חובותיה של וועדה מיוחדת במסגרת יישום מסגרת הלכת MFW: "ניקיון כפיהם" של חברי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון, נבחן בבית המשפט הצ'נסרי, לצד השאלה, עד כמה מסגרת הלכת MFW יושמו כראוי בעסקת מיזוג שנווטה על ידי קבוצת בעלי שליטה בחברה ובפרט השאלה – האם העובדה שעליית מחיר המכירה הושגה בסופו של דבר, על ידי אחד מבעלי מניות המיעוט ולא הוועדה המיוחדת, פגעה במסגרת הלכת MFW באופן כזה שכעת לא ניתן להחיל את ההלכה וליישם את סטנדרט הביקורת השיפוטית לפי כלל שיקול הדעת העסקי?

עוד בפסק הדין: שיפור מחיר המכירה של עסקת מיזוג על ידי אחד מבעלי המניות ולא על ידי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון, ומהן השלכות עובדה זו ביחס למבנה הלכת MFW ולסטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על העסקה; יישום מנגנון ההגנה הכפול של הלכת MFW בשלבים המוקדמים וקודם לתחילת המשא ומתן על התנאים המהותיים הפיננסים של העסקה, כפי שנפסק בהלכת Synutra, על מנת להבטיח את חסינות חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעסקאות בעלי שליטה; האם ניתן ליישם את הלכת MFW גם על עסקאות מיזוג שלא הותנו למן הרגע הראשון, במנגנון ההגנה הכפול שההלכה מציעה?; משמעות המונח "מלכתחילה" – ab-initio – בהתייחס להתנאתו המוקדמת של בעל השליטה כי התקשרות החברה עימו, תיעשה על בסיס עקרונות הלכת MFW?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; האם טענה כי הוועדה המיוחדת הפרה את חובת הזהירות מספיקה לנטרל את האפקט של הלכת MFW ולהחיל את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; יישום סטנדרט הבחינה השיפוטי לפי כלל שיקול הדעת העסקי בעת שבעל השליטה מתנה את התקשרות החברה עימו במנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?

כוכב זהב

28.5.20

בעיות גדולות באשכול חברות: הגדרתו של "נושא משרה" (officer) שאיננו מחזיק במשרה פורמלית בתאגיד, ואף על פי כן, יש בכוחו כדי להשפיע על מעמדה הפיננסי של החברה, נבחן בבית המשפט העליון באוסטרליה, בעת שהרשות האוסטרלית לניירות ערך (ASIC) מבקשת להטיל אחריות אישית על אדם מסויים שהיה נושא משרה באחת מהחברות במעלה האשכול, והיה האחראי על העברת כספים בין חברות באשכול, מתוך כוונה לפרוע את חובותיה של אחת מהן; הבעיה העיקרית שהתעוררה היתה, כי כספים לשם סילוק חובות חברה אחת, ניטלו מחברה אחרת באשכול שניהלה קרן השקעות, מבלי שהקרן קיבלה תמורה ראויה ומבלי שהסכום שניטל הובטח בבטוחה ראויה; עירוב וערבוב נכסים זה, מעורר לא רק שאלות ביחס לאי-השמירה על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, אלא יתירה מכך, גם דיון מצויין בהגדרת "נושא משרה" מעצם "כוח השפעתו על מעמדה הפיננסי של החברה" בשעה ש-ASIC מבקשת להטיל אחריות אישית על "נושא משרה" לא פורמלי, שלא השכיל לקדם את טובת החברה והמשקיעים.

עוד בפסק הדין: הגדרת "מנהל" ו"מנהל בפועל" או "מנהל דה-פקטו" על פי הדין האוסטרלי; מיהו "נושא משרה" בחברה אשר יחוב באחריות אישית בגין הפרות אותן ביצע בעת היותו נושא משרה בחברה?; הגדרתו של "נושא משרה" לפי סעיף 9 לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001, אשר אינו מחזיק במשרה רשמית או פורמלית, אך יש לראותו כ"נושא משרה" מכוח תפקודו והשפעתו בחברה; חובות ואחריות של דירקטורים ונושאי משרה לפי סעיף 180(1) לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001; סעיף 180(1) לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001 המחייב דירקטורים ונושאי משרה בחברה לפעול תוך הקפדה על חובת הזהירות והמיומנות המצופה מאדם סביר במעמדם והנושא באחריות זהה, היה מפעיל; חובות אמונים וחובות זהירות של נאמן בקרן השקעות – הדין האוסטרלי; חובות נאמן המשקיע כספי משקיעים; חובות האמונים של דירקטורים בקרן נאמנות; חובות האמונים של דירקטורים בקרן השקעות לפי סעיף 180 לחוק התאגידים האוסטרלי; מה הן חובות האמונים של נאמן על נכס שאותו הוא נדרש לנהל בשם בעליו?; מבחני הזהירות של נאמן לקרן השקעות: המבחן האדם הזהיר מכוח דיני היושר מול מבחני החוק הקובעים חובת "ההשקעה הזהירה" – הדין האוסטרלי; חובת השמירה וההגנה על כספי משקיעים, המוטלת על חברה המנהלת השקעות מכוח סעיף 601FC לחוק התאגידים האוסטרלי; חובות חברה המנהלת השקעות בשם משקיעיה, לדאוג לכספי המשקיעים על פי חוק התאגידים האוסטרלי.

20.5.20

מבחני השליטה האפקטיבית בדלוור, זוכים לסיבוב בחינה נוסף ברבעון הראשון של שנת 2020: ימים ספורים לאחר הכרעתו החשובה של צ'נסלור (נשיא) בית המשפט הצ'נסרי בפרשה שכולה סובבת סביב מבחני השליטה האפקטיבית של בעל מניות אשר אינו מחזיק בהון מניות המעניק לו כוח הצבעה העולה על 50%, שופט נוסף מעמיק אף הוא, במבחני הפסיקה לקביעתה של שליטה אפקטיבית, זאת במסגרת תביעה התוקפת עסקת מיזוג ובה טוען התובע כי בעלת השליטה, כביכול, זכתה בהטבה לא הוגנת בגובה של 600 מיליון דולר בגין העסקה; בטענתו כי אותה בעלת מניות היתה בעלת שליטה אפקטיבית, שואף התובע כי תביעתו תיבחן על פי סטנדרט הביקורת השיפוטית המחמיר לפי כלל ההגינות המלאה; מבין המרכיבים הנבחנים לקביעתה של שליטה אפקטיבית, בית המשפט מגבש את קיומה של שליטה אפקטיבית לנוכח: הקומפוזיציה בדירקטוריון; שיעורי האחזקה וכוח ההצבעה של בעלת המניות הנתבעת; זכויות ההצבעה וההגבלות שעוגנו בהסכם בעלי המניות; מקורות השפעה נוספים ברמת הדירקטוריון; יחסים עם מנהלי מפתח ויועצים; לפנינו פסיקה נוספת ומצטיינת בתחומי השליטה האפקטיבית!

עוד בפסק הדין: המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של בעל השליטה על החברה ועל יתר בעלי המניות, והשלכותיה; האם קיומה של שליטה משמעה גם חזקה כי לבעל השליטה "כוח השפעה אינהרנטי" על יתר בעלי המניות?; השלכות קבלתה של דוקטרינת "כוח ההשפעה האינהרנטי" של בעל השליטה כלפי יתר בעלי המניות, מבחינת סטנדרט הבחינה של בית המשפט; מדוע דוקטרינת ההשפעה האינהרנטית מתמקדת ביכולת לשלוט ולא במימוש כוח השליטה בפועל, במסגרת מבחני קיומה של שליטה?; דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" המיוחסת לבעל השליטה בחברה והשאלה, האם קיומה של שליטה היא אשר נבחנת במסגרת יישומה של השליטה, או שמא, די בעצם היכולת להשפיע?; האם מחזיק ברוב מניות החברה חייב לממש שליטה אפקטיבית על החברה ועל הדירקטוריון על מנת שיראו בו בעל שליטה החייב בחובות אמונים?; כיצד נקבעת הגינותה של עסקת חברה עם בעל השליטה בה, ומה הם המבחנים לקביעת ההגינות?; האבחנה בין מבחני הגינות העסקה בהקשר של סטנדרט הבחינה של בית המשפט, לבין הגינות העסקה הנבחנת לצורכי מתן סעד הערכת שווי; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; מיהו בעל שליטה בחברה?; האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות שחל עליהם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (עסקאות חברה עם בעל השליטה)?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה

כוכב זהב

15.5.20

דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של בעל השליטה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעניק בימה של כבוד לדוקטרינה וותיקה בתחום דיני השליטה בחברות; במסגרת פסק דין מצטיין זה, זוכה הקורא לבחינה מקיפה של מקורותיה של הדוקטרינה, הנמקות ביסוסה, והמצב הקיים בדלוור, בהתייחס לתחולת החזקה כי לבעל שליטה השפעה אינהרנטית על יתר בעלי המניות; לגופו של עניין, בית המשפט מעלה שאלה טריקית הנחלקת לשני חלקים – ראשית, האם הדין בדלוור מכיר בחזקה הקובעת כי קיומה של שליטה בחברה משמעה גם, שלבעל השליטה "כוח השפעה אינהרנטי" ("inherently coercive" influence) בעסקאות שבהן הוא עומד משני צידי המתרס; שנית, מה הן השלכותיה של תחולת הדוקטרינה, מבחינת דרגת הביקורת השיפוטית שתחול?

עוד בפסק הדין: דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של בעל השליטה על החברה ועל יתר בעלי המניות, והשלכותיה; האם קיומה של שליטה משמעה גם חזקה כי לבעל השליטה "כוח השפעה אינהרנטי" על יתר בעלי המניות?; השלכות קבלתה של דוקטרינת "כוח ההשפעה האינהרנטי" של בעל השליטה כלפי יתר בעלי המניות, מבחינת סטנדרט הבחינה של בית המשפט; מדוע דוקטרינת ההשפעה האינהרנטית מתמקדת ביכולת לשלוט ולא במימוש כוח השליטה בפועל, במסגרת מבחני קיומה של שליטה?; דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" המיוחסת לבעל השליטה בחברה והשאלה, האם קיומה של שליטה היא אשר נבחנת במסגרת יישומה של השליטה, או שמא, די בעצם היכולת להשפיע?; האם מחזיק ברוב מניות החברה חייב לממש שליטה אפקטיבית על החברה ועל הדירקטוריון על מנת שיראו בו בעל שליטה החייב בחובות אמונים?; כיצד נקבעת הגינותה של עסקת חברה עם בעל השליטה בה, ומה הם המבחנים לקביעת ההגינות?; האבחנה בין מבחני הגינות העסקה בהקשר של סטנדרט הבחינה של בית המשפט, לבין הגינות העסקה הנבחנת לצורכי מתן סעד הערכת שווי; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; מיהו בעל שליטה בחברה?; האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות שחל עליהם סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה (עסקאות חברה עם בעל השליטה)?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה