ארה"ב:

• ליסטריה במוצרי מזון והקלות על מבחני הפסיקה לצורכי הטלת אחריות על הדירקטוריון בגין הפרת חובות הפיקוח ואי-זיהויים של דגלים אדומים.
• התרסקות מטוסים ואי-דחיית התביעה על הסף המוגשת בטענה לאי-זיהוי דגלים אדומים והפרת חובות הפיקוח של הדירקטוריון.
• חובות Caremark הכוללות את חובת הדירקטוריון ליישם מערכות פיקוח ובקרה נאותים.
• דיווחים כוזבים לציבור ביחס לעמידת החברה בדרישות ה-FDA בקשר לפיתוח תרופה שהינה מוצר מהותי של החברה והטראומה התאגידית עקב כך.
• טראומה תאגידית בחברת ניהול צינורות להובלת גז והמורכבויות של מבחני Caremark להטלת אחריות בגין אי-זיהוי דגלים אדומים.
• מבחני מודעותו של הדירקטוריון לפעילות אסורה בתאגיד שהובילה לטראומה תאגידית.

אנגליה:

• טראומה תאגידית עקב פגיעה באיכות הסביבה ודרישה להרמת מסך בין חברת-הבת מזמביה כלפי חברת-האם האנגלית.
• טראומה תאגידית במעלה ובמורד האשכול: האם חברת-אם אנגלית, חבה בחובת זהירות של חברת-הבת הניגרית?

קנדה:

• טראומה תאגידית חוצה גבולות ובקשה לאכיפת פסק דין אקוודורי, בגין נזקי נגד חברת-אם אמריקאית שלה חברה-בת קנדית, לתושבי אקוודור.

השופטת וואליהורה – צדק ויעילות משפטית שזורים זה בזה:

• ביטול הלכת Gentile החלה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה, לטובת הפשטות המשפטית של הליכי התביעה הנגזרת שמלכתחילה, הם מורכבים.
• כוונה להתקשר בחוזה מחייב?
• חובת הכנות והגילוי בין דירקטורים (duty of candor).
• מאבק על הגשת מועמדים לדירקטוריון.
• דילול הון – האם יש לאפשר למיעוט נעשק, זכות עמידה במסגרתה של "תביעה ישירה" גם לאחר הירכשם החוצה, וכעת הם אינם בעלי זכות עמידה לתבוע בתביעה נגזרת?
• עסקאות חברה המתנדנדות בין פירעון לחדלות פירעון.

סגנית הצ'נסלור וויל – התמודדות עם ישויות חדשות בשוק:

• חובות האמונים של נושאי המשרה ובעל השליטה בחברות SPAC.
• עצמאותם של דירקטורים "נשלטים"?
• הדרכים להגשת מועמדים לדירקטוריון.

ארה"ב:

• מיהו "מוסר" ההצהרה הכוזבת על פי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל רגולטורי 10b-5?
• הגדרת "מציג" או "מוסר" או "מפיץ" מצג כוזב שבגינו ניתן להטיל אחריות בגין הפרת האיסור להציג מצג שווא ולהטעות את ציבור המשקיעים?
• בין מסירת הודעות אופטימיות על ידי חברה העוסקת בפיתוח תרופה לסרטן הלבלב ובין דיווח כוזב.
• קידום מכירות, שיווק אגרסיבי ותרמית בניירות ערך.
• האם ניתן להטיל חבות ואחריות במסגרת הליכים אזרחיים, על מוסר מצג כוזב בתשקיף חברה, שאיננו אורגן בחברה?

סינגפור:

• האבחנה שבין שיווק ומכירה נלהבים יתר על המידה להשקיע בחברה, לבין שידול תרמיתי.

ארה"ב:

מאבק נושים ודרישתם למעורבות ניהולית בחברה, לאחר שנושאי המשרה השיבו אותה מ"חדר המתים" הפיננסי.

עסקת מיזוג במסגרת "הבראה עצמית" של חברה בקשיים כלכליים, לפני פתיחה בהליכי כינוס.

מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה – האם הברחת נכסים אסורה, או שמא מיזוג במסגרת הצלה עצמית קודם לחדלות פירעון?

האם אישורה של תוכנית הבראת חברה לא סולבנטית, כפופה להדגמה כי התוכנית מספקת את המינימום שעשויים נושים לקבל במסגרת פירוק ("סטנדרט הפירוק")?

אוסטרליה:

החלטת מנהלי החברה כי החברה איננה סולבנטית ויש לפתוח כנגדה בהליכי חדלות פירעון.

• הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע לדירקטוריון להפר חובותיו משנציגות האקטיביסטים ישבה בדירקטוריון.
• ניגוד עניינים אינהרנטי של אקטיביסטים המבקשים להשיא רווחים בטווח הקצר, ביושבם בדירקטוריון חברת המטרה.

אנגליה:

• האם החלטת הדירקטוריון למנוע מבעל מניות להצביע מכוח אחזקותיו – הינה סנקציה מותרת במקרה של סירוב בעל מניות לפעול בגילוי נאות כלפי החברה ביחס להסכמי בעלי מניות והסדרים שונים שכרת?

ארה"ב:

• מניית-על (super voting stock) שדירקטור הנפיק לעצמו כדי למנוע הדחתו מהדירקטוריון.
• עד כמה הזכות של בעלי מניות למנות דירקטורים היא זכות שניתן לפגוע בה או לגרוע ממנה, אם בכלל?
• האם "טעויות" טכניות של הדירקטוריון או שמא דווקא אסטרטגיית הסתרה על מנת למנוע את הגעתו של בעל המניות, בכובעו כדירקטור, לישיבה, שם שונו זכויות המינוי שלו, בכובעו כבעל מניות?
• מאבקי שליטה בחברה וההשלכות המשפטיות של פיטורי מנכ”ל (על ידי הדירקטוריון), כמו גם פיטורי הדירקטוריון (על ידי המנכ”ל, וזאת לאחר שהוא עצמו פוטר קודם לכן על ידי הדירקטוריון).
• התנגשות בין זכותו של דירקטור למנות דירקטורים מכוח החזקה במניות ובין זכותו של הדירקטור המחזיק במניות, לקבל פירוט ביחס לסדר יומה של ישיבת הדירקטוריון, שבה מתוכנן לשנות את זכויות המינוי שלו הקבועות בהסכם בעלי המניות.
• השלכות תפקודו של דירקטוריון, אשר פיטר מנכ”ל שגם היה בעל השליטה מכוח מלוא אחזקותיו במניות הרגילות של החברה, וזאת ללא מתן הודעה מוקדמת למנכ”ל על דבר פיטוריו בישיבת הדירקטוריון שנקבעה ותחולת דיני היושר על מאבקי השתלטות עוינת.
• בקשה להצהיר על בטלות תיקון התקנון על ידי הדירקטוריון, אשר לפיו פיטורי דירקטורים על ידי האסיפה ייעשו בהצבעה ברוב מיוחד.
• איזה מסמך קובע את הזכות למנות דירקטורים – מסמכי ההתאגדות בחברה או שמא, הסכמי ההצבעה?
• האם פעולות חוקיות מבחינה טכנית שביצע בעל מניות לצורכי השתלטות עויינת, הן פעולות חסרות תוקף לפי דיני היושר, שכן המערער הונה את הדירקטורים כדי לבסס מניין חוקי ולהעביר את ההחלטות הנדרשות להשתלטות באסיפת הדירקטוריון?

קנדה:

• בחינת השתלטות עויינת באשכול חברות, בראי הסכם בעלי מניות והסכם תפעול מתנגשים ביניהם.

ארה"ב:

• הסכם פשרה עם הדירקטורים המכהנים להפסקת מאבק פרוקסי, וביטולו ברגע האחרון.
• האם ועד כמה, נדרש בית המשפט להתחשב בפסיקתו, בהתנהלות פסולה של בעלי המניות במאבקם למינוי דירקטורים?
• התנגדות להשתלטות עויינת של בעלי המניות, באמצעות מינוי דירקטורים חדשים, בלי לפטר כראוי את הקודמים.
• פיטורים שלא כדין של דירקטור בחברה, ודיון בהלכת Klaassen.
• השתלטות עויינת דו-שלבית, שתחילתה בפיטורי בעל השליטה הקודם מכובעיו בחברה, ולאחר מכן רכישתו החוצה מהחברה.

• מי נושא בנזקי גניבת התמורה של עסקת מיזוג שהושלמה?

סינגפור:

• יחסי שליחות וחריגה מהן, דירקטור דה-פקטו, וסמכות נחזית בעת עירוב וערבוב בין עסקיהן של שתי חברות שונות.

אנגליה:

• ייחוס פעולות וכוונות של אורגנים לחברה, על רקע עבירות של תרמית מס.

אוסטרליה:

• הבטחות מתוקות וכוזבות שנמסרות במסגרת משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, מתי הן מחייבות את החברה עצמה?
• העברה אסורה של נכסים המוחזקים בנאמנות עבור צד ג', תוך הפרת יחסי השליחות.

ארה"ב:

• עיקרים ביחסי שולח-שלוח וסמכותם של נציגי חברה לפעול בשמה ומטעמה.
• פרוקסי בלתי הדיר המעניק למחזיק זכויות הצבעה באסיפה, ומה הדין כאשר המניות נמכרות?

אוסטרליה:

• העקרונות החלים על בקשות לכינוס אסיפת בעלי מניות המוגשות לבית המשפט.
• דמוקרטיה תאגידית בראי זכותם החוקית של בעלי מניות לכנס אסיפה מיוחדת, אל מול סמכותו החוזית של הדירקטוריון לדחות אסיפה מסוג זה למועד אחר.

סינגפור:

• אישור או אשרור החלטת חברה באסיפת בעלי המניות, ומשמעותו של כוח ההצבעה.

ארה"ב:

• האם בעל שליטה חף מעניין אישי, יכול לאשרר (ratify) החלטת דירקטוריון נגועה, שבה לדירקטורים היה עניין אישי, על ידי מתן הסכמתו לעסקה, מבלי לכנס אסיפת בעלי מניות מלאה לצורך כך, באופן שמסיט את סטנדרט הבחינה של בית המשפט מכלל ההגינות המלאה לכלל שיקול הדעת העסקי?
• באילו מקרים יראו בהסכם הצבעה מכירה אסורה של זכות הצבעה?
• חובת הגילוי הנאות של הדירקטוריון כלפי בעלי המניות, בעת שהוא מבקש מהאסיפה לאשרר (ratify) את החלטת דירקטוריון.
• כינוס אסיפת בעלי מניות על פי צו בית משפט מכוח סעיפים 223 ו- 211 לחוק החברות הכללי של דלוור, המעניק לבית המשפט סמכות להתערב בעסקי החברה בנסיבות מיוחדות.
• התערבות שיפוטית מכוח דיני היושר, בגין עסקת מיזוג שפגעה בזכויות ההצבעה של בעל מניות.
• זכויות הצבעה וזכויות וטו במניות סוג מתנגשות.
• ניסוח מסמכי פרוקסי בראי חובות הגילוי הנאות עת דירקטוריון מבקש את אישורה ואשרורה של אסיפת בעלי המניות לפעולת חברה.

סינגפור:

• מצג שווא ביחס להערכת שווי החברה ולתחזיותיה העתידיות.

ארה"ב:

• "הבעת דעה" כ"מידע" הכפוף לכלל מבחני הגילוי הנאות, לרבות החובה להימנע מיציקת תכנים כוזבים לתוכו.
• מצגים כוזבים ביחס למצבה הכלכלי של חברה תוך דחיית הגנת "עמדה" ו"דעה", והאבחנה בינן לבין "הצהרות מנופחות" שאין נשיאה באחריות בגינן.
• בין מסירת הודעות אופטימיות על ידי חברה העוסקת בפיתוח תרופה לסרטן הלבלב ובין דיווח כוזב.
• הנפקות המשפטית של הבטחה לצמיחה שנכזבה.

אוסטרליה:

• "מסקנת" דירקטוריון, שמן הראוי כי תגובש ל"עמדה" ו"דעה" הכפופות לחובות הגילוי הנאות מכוח דיני ניירות הערך.

ארה"ב:

• חובות הגילוי של חברה נרכשת כלפי צד ג' רוכש בתקופת הדיו-דיליג'נס.
• מעמדם של מצגים כוזבים שנמסרו במהלך בדיקת הנאותות (Due Diligence) לקראת רכישה של מקבץ חברות-בנות, אך לא שולבו בפרק המצגים וההתחייבויות של עסקת המיזוג באופן מפורש.
• כוחם וחוזקם של המצגים וההתחייבויות החוזיים, כמגבילים צד לחוזה המבקש להסתמך דווקא על מצגים לבר-חוזיים.
• מצגים והתחייבויות בראי חלוקת סיכונים שבין רוכש למוכר בעסקת מיזוג, ומדוע אין לפטור חברה נמכרת ממצגיה, בקלות יתירה.
• משמעותם של מצגים והתחייבויות, בראי מבחני התגבשותו של חוזה תקף ומחייב.
• הגנת Sandbagging והאם ידיעותיו של רוכש, בדבר כזיבות מצגי החברה הנרכשת בעסקת המיזוג, קודם לסגירתה, פוטרים את החברה הנרכשת ממצגיה?

קנדה:

• השלכותיהם של בדיקות דיו-דיליג'נס, לצד סעיף "שביעות רצון" של הרוכש בעסקת המיזוג, בעת הגילוי כי מצגי החברה הנרכשת היו כוזבים.

ארה"ב:

• מהו "שינוי נסיבות מהותי" המתיר לרוכשת להימנע מסגירת עסקה?
• חובת סגירת עסקת מיזוג על בסיס ההכרעה כי פנדמיית Covid-19 היא בגדר פורס מאז'ור ולא שינוי נסיבות מהותי המזכה באי-סגירה.
• אי-חובת סגירת עסקת מיזוג, לנוכח שינויים מהותיים ב"מהלך עסקיה הרגילים" של החברה בעקבות פנדמיית Covid-19.
• סעד אכיפה בעין והקביעה כי אי-סגירת העסקה על ידי הרוכשת לא היתה כדין, משסעיף המצגים וההתחייבויות הופר, אך לא באופן מהותי.
• חובת סגירת עסקת מיזוג בימי קורונה, בראי התחייבותה של רוכשת על פי סעיף "מאמצים סבירים".
• היעדר תנאים מוקדמים בחוזה לסגירת עסקת מיזוג, חובת הסגירה, הימנעות מסגירה, והשאלה האם ניתן לבטל את ההסכם על בסיס טענות לבר-חוזיות (מן המשפט המקובל).

קנדה:

• פעולות מניעת נזקים בעקבות פנדמיית Covid-19 בראי התחייבות "למהלך עסקים רגיל", שאינן מתגבשות לכלל הפרה המזכה רוכשת באי-סגירת עסקת המיזוג.
• התחייבות ל"מהלך עסקים רגיל" בתקופת קורונה בעסקת מיזוג – מתי ההתחייבות מופרת ומזכה באי-סגירת עסקת המיזוג, ומתי היא מתמלאת.

ארה"ב:

• הודעה מוקדמת על מועמדים לדירקטוריון וכפיפותה לתנאים המוקדמים הקבועים במסמכי ההתאגדות של החברה.
• סתירה בין הסכם בעלי מניות לבין הסכם הצבעה, ביחס לזכות המינוי של דירקטורים לדירקטוריון.
• האם ניתן להעביר נושאי משרה ודירקטורים מתפקידם בתאגיד באמצעות שינוי התקנון?
• הוראות פיטורי דירקטורים בחוק החברות אל מול הוראות התקנון לאור ניסיון לבצר את מקומם של הדירקטורים, על ידי שינוי התקנון וקביעת פיטורי דירקטורים ברוב מיוחד.
• האם האיחור בהגשת חלק מהמידע על הדירקטורים, ואי-העמידה ב"דד-ליין" שנקבע בתקנון, מצדיק את טענת החברה כי הגשת המועמדות מטעמה של בעלת המניות, בטלה?
• המנגנון האלקטורלי לבחירת מועמדים לכהונה בדירקטוריון ואי-עמידת בעלי המניות בתנאי הגשתה של הצעתם על בסיס תנאי ההודעה המוקדמת.
• עד כמה "טכניות" הן התקלות במסירת הודעה מוקדמת על מועמדים מטעם בעלי מניות לדירקטוריון, ועד כמה הן "מהותיות", היורדות לשורש הזכות להציע מועמדים?

קנדה:

• סתירה בין הסכם ניהול והסכם בעלי מניות ביחס למינוי דירקטורים.

• האם אורגנים בחברה חבים חובות אמונים כלפי נושי החברה, ואם כן, מאיזה שלב?
• האם נושים יכולים להתערב בשינוי של אסטרטגיית תיקי ההשקעות של החברה לאסטרטגיה של נטילת סיכונים גבוהה יותר, בשעה שהנהנית העיקרית מהרווחים במידה ששינוי האסטרטגיה יצלח, תהיה קבוצת בעלי המניות, אך מנגד, בנזקים שייגרמו לחברה תישא קבוצת הנושים?
• השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן.
• ביצור כוחם של מחזיקי אג"ח באמצעות מתן זכויות קדימה וחסימה מפני השגת מימון ממקורות חיצוניים.
• התערבות נושה בעסקת מיזוג והכתבת תנאים והטבות אישיות לעצמו בראי דיני חובות האמונים.

ארה"ב:

• זכות סירוב ראשונה ויישומה על פי כללים של הגינות ותום לב.
• פירוק מרצון של החברה וכיצד הליך זה עומד בקנה אחד עם זכויות סירוב ראשונות.
• זכויות סירוב ראשונות מתנגשות ופרשנות הפורמת את הפלונטר.
• זכות סירוב ראשונה ובפרט חובת ההודעה על הרצון למכור ולהעביר מניות במסגרת מילוי החובה כלפי בעל הזכות, בראי כללי פרשנות חוזים.

אוסטרליה:

• משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה.

ארה"ב:

• מבחני הסבירות המיושמים על ביטול עסקה קודמת ותשלום דמי ביטול בגובה עתק, לטובת עסקת מיזוג חדשה שבסופו של דבר לא יוצאת אל הפועל.
• אכיפה בעין של הסכם מיזוג, לאחר שנפסק כי הוא בוטל שלא כדין, אפילו ששולבו מצגים כוזבים בהסכם המיזוג שעובדת כזיבותם לא היתה במחלוקת.
• ביטול עסקת מיזוג לפני סגירתה, לטובתה של עסקת מיזוג מאוחרת וטובה יותר.
• דינו של ביטול זכויות חסימה של מחזיקי אג"ח לטובת עסקת מיזוג מאוחרת, שהושג באמצעים תרמיתיים.

אוסטרליה:

• שידול צד לוותר על זכויותיו החוזיות בדרכים תרמיתיות במסגרת שאיפתו של המשכנע להתנער מהתחייבויותיו החוזיות ופיצויים בגין אובדן הזדמנות מסחרית.

ארה"ב:

• פרשת ה-LIBOR בראי הפרות של דיני ניירות ערך ודיני התחרות וההגבלים העסקיים.
• הוכחת מרכיב הקשר הסיבתי בפרשת הטיית שערי ה-LIBOR, ומבחני התרמית הנוספים בניירות ערך.
• זכויות ערעור בתיקים השונים והנפרדים הקשורים כולם בהטיית שער ה-LIBOR – בירור בבית המשפט העליון.
• נזקים לפי הפרת חוק שרמן (חוק ההגבלים האמריקאי) והוכחתם בפרשת ה-LIBOR.
• למי זכות עמידה להגיש תביעה (או להצטרף לקבוצה הייצוגית) שהוגשה בפרשת ה-LIBOR על פי החוקה האמריקאית?
• תביעות במסגרת פרשת הטיית ה-LIBOR במבחני סמכות שיפוט.
• תרמית ה-LIBOR בראי השאלה ההיפותטית שהיוותה כלי לביצוע המניפולציה והתרמית.

אנגליה:

• אכיפה מינהלית אגרסיבית של הרשות להתנהלות כלכלית באנגליה, ביחס לפרשת הטיית ה-LIBOR.

• חובות אמונים של נושאי המשרה ובעלי השליטה ב SPAC.

אנגליה:

• יסודות, עקרונות וחשיבותו של הליך התביעה הייצוגית באנגליה.

אוסטרליה:

• האם תושבי חוץ שאינם מתגוררים באוסטרליה, יכולים להיות חברים בקבוצת בעלי מניות תובעים, בתביעה ייצוגית?

קנדה:

• מהו המבחן המתאים לנטילת סמכות שיפוטו של בית המשפט הקנדי על "תובעים זרים נעדרים" בתביעה ייצוגית?

ארה"ב:

• חזקת ההסתמכות בעבירות לפי חוקי ניירות ערך בארה"ב בהקשרה של אישורה של התביעה הייצוגית.
• הליכי קבלת אישורה של תביעה ייצוגית בארה"ב.
• ביטול אישורה של הקבוצה הייצוגית.
• מה נדרש תובע בתביעת RICO להוכיח, קודם לאישורה של התביעה ייצוגית?

אוסטרליה:

• בקשה להקפאת הליכים בתיק של אח בפשיטת רגל אל מול בקשה לאכיפת פסק חוץ של יתר האחים, ומהו "עיכוב אכיפה".
• חוק חדלות פירעון חוצה גבולות וחוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות של וועדת האומות המאוחדות לדיני מסחר בינלאומי.
• צו הקפאה (Mareva) עולמי ושאלות של סמכות השיפוט להוציא צו כזה, בראי יעילות אכיפתו.

ארה"ב:

• האם החזקה כנגד תחולה חוץ-טריטוריאליות של הדין הפדרלי, או עקרונות של אחווה בינלאומית, מגבילים את היקפו של סעיף 550(a)(2) לקוד פשיטת רגל, באופן שהנאמן שמונה לחברת ההשקעות לא יכול להסתמך על סעיף זה להשבת רכוש מנעבר זר, שקיבל את הרכוש האמור מנעבר זר קודם?
• משמעותו של צו הקפאת הליכים ביחס לנכסי חייב המוחזקים על ידי צד שלישי ובשליטתו.

סינגפור:

• בקשה להכיר בהליכי פשיטת רגל שמתנהלים בארצות הברית כ"הליך זר עיקרי" לפי חוק המודל הסינגפורי ומבחני "מרכז האינטרסים העיקרי" (COMI).

ארה"ב:

• האם יש להטיל חובת התחסנות נגד Covid-19 במקום העבודה?

אוסטרליה:

• הגבלת התנועה בין מדינות לצורכי מסחר בעקבות Covid-19.

אקטיביזם:

• השפעה דורסנית של המיעוט באמצעות דירקטורים מטעמו בדירקטוריון, למכירת חברה בתזמון שהיטיב עם האקטיביסטים אך לא עם החברה.

שליטה אפקטיבית:

• זכויות חסימה ביחס לגיוסי הון של החברה ממקורות חיצוניים, שקיבלו חלק מבעלי מניות חברה ואשר זיכו אותם בשליטה אפקטיבית.
• קיומה של שליטה אפקטיבית לנוכח הקומפוזיציה בדירקטוריון; שיעורי האחזקה וכוח ההצבעה של בעלת המניות הנתבעת; זכויות ההצבעה וההגבלות שעוגנו בהסכם בעלי המניות; מקורות השפעה נוספים ברמת הדירקטוריון ויחסים עם מנהלי מפתח ויועצים.
• השתלטות עוינת של המיעוט על ידי חבירה לצורכי מזימה ליטול מהחברה את עיקר נכסיה – אחזקותיה בחברת הבת – ו-"חניקתה" הפיננסית של החברה, תוך שימוש נצלני בזכויות החסימה של המיעוט.
• האם יכול מי שאיננו בעל מניות בחברה – לא אחזקה של 1%, או אפילו 0.5%, אלא אפס אחזקה – להיות בעל השליטה בה?
• בעל מניות יחוב בחובות אמונים כלפי החברה ויתר בעלי מניותיה, רק לאחר שהוכח שלכל הפחות הוא בעל שליטה אפקטיבית בחברה, או ביחס לעסקה המותקפת.
• רשימת מאפיינים ומבחניהם, המסייעים להגדיר את קיומה של שליטה אפקטיבית על ידי מי שמחזיק בפחות מ- 50% מכוח ההצבעה בחברה.

קנדה:

• טענות של קיפוח ועושק במסגרת מאבקי שליטה בין בעלי מניות באשכול הנטענות עקב שלילת זכויות המינוי של בעל המניות התובע.

סינגפור:

• התעלמות מהדירקטורים שמונו על ידי המיעוט כמבססת עילה של עושק וקיפוח.

אוסטרליה:

• עושק המיעוט לנוכח פיטוריה של בעלת מניות מיעוט בחברה מההנהלה ומהדירקטוריון בניגוד להסכם ההשקעה.

ארה"ב:

• פיטורי מנכ"ל שהיה גם בעל מניות בחברה, ללא מסירת הודעה מוקדמת כנדרש בראי טענה להפרת דיני היושר.
• מאבקי מינוי דירקטורים והשתלטות עויינת לנוכח שלושה מסמכים סותרים – תעודת ההתאגדות, התקנון והסכם הצבעה.
• מחטפי מינוי בדירקטוריון במסגרת השתלטות עויינת בניגוד לממשל תאגידי תקין, זכויות חוזיות ודיני היושר.

סינגפור:

• דינן של תביעות קיפוח בין בעלי המניות בגין חלוקות אסורות בראי הליכי פירוקה של החברה וסילוק חובותיה כלפי נושיה.

ארה"ב:

• האם ניתן לבצע הדחיית חובות חברה גם כלפי מי שכבר חדל להיות בעל מניות בה (לאחר רכישתו החוצה) או שרכישתו החוצה מצוייה בשלבים אחרונים, במסגרת קיזוז?
• דינן של אופציות לעובדים שלא הספיקו להבשיל לפני פירוקה של החברה ומקומה של תביעת חוב זו ביחס ליתר הנושים.
• הברחת נכסי חברה חייבת לטובת בעלי מניות החברה בסמוך לפני פתיחת הליכי כינוס נכסים והפגיעה בעקרון הדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה.
• זכויות פדיון בעלי מניות והתנגדות נושים בטענה לפגיעה בעקרון הדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה.
• תכלית עקרון הדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה ומדוע בעלי המניות מדורגים אחרונים ברשימת הנושים.

אוסטרליה:

• בחינת זכותם של בעלי מניות להצביע גם באסיפת הנושים לנוכח מעמדם הכפול ולצד עקרון ההדחייה.
• מאבקיה של חברה להיוותר במעמד סולבנטית על בסיס טענת הסתמכות על אשכול החברות שאליו היא השתייכה ומתן תוקף לעסקאות העברה שבוצעו לטובת בעלי המניות בראי עקרון ההדחייה.

אנגליה:

• אובדן אחזקה בחברת-הבת ושאלות הקשורות בהעברת נכסים אסורה והדחיית חובות חברה כלפי בעלי מניותיה.

• מבחני העמידה וההפרה של סעיף "מהלך עסקים רגיל" בעיתות קורונה וסגרים ממשלתיים.
• גיבוש מבחני "מהלך עסקים רגיל" ודחיקת רגלי "שינוי נסיבות מהותי".

קורונה:

• "הפסדי הפרעה עסקית" בעקבות הקורונה באנגליה.
• קורונה, חוקה ומסחר באוסטרליה.
• קורונה ומשמעותה של התחייבות חברה דלוורית נמכרת לפעול "במהלך עסקים רגיל" עד לסגירת עסקת המיזוג.

אשכולות של חברות:

• הרמת מסך חוצה גבולות: האם חברת-אם אנגלית חבה בחובת זהירות בגין פעולות של חברת-הבת הזרה?
• התגוננות חברה אוסטרלית בטענה כי היא סולבנטית על בסיס הסתמכותה על סיוע של האשכול.
• בקשה להרמת מסך הפוכה בדלוור במסגרת דרישה שחברות-הבת יפרעו את חובותיה של חברת-האם.

מקצי שיפורים ושדרוגים:

• האם דוקטרינת הכפייה הכלכלית באמצעותה של פעולה חוקית מוכרת באנגליה?
• ניתוק הקשר הסיבתי שבין מחיר המסחר של המנייה ובין המצג, במסגרת הפרכת חזקת תרמית-על-השוק – הדין האמריקאי.
• דילול הון בדלוור – עילת תביעה אישית או נגזרת?
• המבחנים החדשים בדלוור לקביעת עצמאותו של דירקטוריון לצורכי מתן פטור לתובע בתביעה הנגזרת, מפנייה מוקדמת אליו, קודם להגשתה של התביעה.

• האם סכסוכי עובדים ומגעים לפתרון מחלוקות התגבשו לכלל הפרה של תניית "מהלך עסקים רגיל"?
• שילוב סעיף המצגים וההתחייבויות בעסקאות מיזוג והקשרם לסעיפי ביניים אחרים.
• פנדמיית COVID-19 והשפעתה על סעיפי הביניים השונים בעסקאות מיזוג.
• הערכות רוכש ביחס למידת פגיעתה של פנדמיית COVID-19 בעסקי החברה כעילה שלא לסגור את העסקה בטענה לאי-עמידה בסעיפי הביניים של עסקת המיזוג.
• האם שינויים שנערכו בעסקי החברה לאור פנדמיית COVID-19 פגעו בהתחייבותה של החברה להתנהל בתקופת הביניים "במהלך עסקים רגיל"?

קלאסיקה:

• התחייבות ל"מהלך עסקים רגיל" בתקופת הביניים של עסקת מיזוג.

• דילול הונו של המיעוט, ביטולה של הלכת Gentile, וסופה של העילה הדואלית (ישירה ונגזרת).

קלאסיקה:

• מתי יראו בעילות התביעה עילות נגזרות באופיין ומתי עילות התביעה הן אישיות המקנות זכות לתביעה ייצוגית.
• החריג להלכת Tooley: בעסקת חברה עם בעל השליטה בה, שבה החברה שילמה ביתר, תהיה תביעת דילול הונם של המיעוט תביעה דואלית, קרי הן ישירה והן נגזרת.

ארה"ב:

• פירוק מרצון של חברה שהוקמה במסגרת מיזם משותף לנוכח הפרת תניית אי-תחרות של המיזם.
• פגישת מחזור ומיזם משותף שהתמוטט בעקבות חוסר תפקודו של אחד השותפים.
• מיזם משותף שמסתיים לאחר 50 שנות שיתוף פעולה והטענה כי ההזדמנות העסקית שייכת למיזם.
• פרשנות תניית אי-תחרות בהסכם מיזם משותף, טווח האיסור להתחרות וגזילת הזדמנות עסקית.
• פרשנות לתניית אי-תחרות ואחריותו של צד למיזם משותף לתוצאות מפרות בעקבות התנהלותו של צד ג'.

אוסטרליה:

• גזילת נכסי תאגיד שהוקם במסגרת מיזם משותף כתרמית שבוצעה על ידי אחד הצדדים למיזם וחברות-בת בבעלותו.

סינגפור:

• אחריות דירקטורים היושבים בחברה שהוקמה במסגרת מיזם משותף, להצלחת החברה.

ארה"ב:

• טראומה תאגידית בעקבות זיהום כבד של מי נהר על ידי מפעל החברה, הליכים פליליים וקנסות במאות מיליוני דולרים והפרת חובת הפיקוח של הדירקטוריון.
• טראומה תאגידית לחברת-האם עקב אי-יישומן של מערכות פיקוח בדירקטוריון על הנעשה בחברות-הבת הזרות.
• טראומה תאגידית עקב התפרצות ליסטריה וסגירת מרבית ממפעלי החברה ואחריות דירקטוריון חברת האחזקות.
• טראומה תאגידית עקב כישלון הפיקוח של הדירקטוריון על מערכות בקרה פנימיות בחברה לייצור תרופות.
• התרסקות שני מטוסי החברה היצרנית, הגדרת "טראומה תאגידית" והמבחנים להטלת אחריות אישית על הדירקטוריון.

אנגליה:

• הצטלבותה של דוקטרינת הרמת מסך חוצה-גבולות עם דיני סמכות שיפוט ופורום נאות בראי שאלות של טראומה תאגידית וחובות הפיקוח של הדירקטוריון במעלה האשכול.

קלאסיקה:

• ביסוס טענה של טראומה תאגידית.

אוסטרליה:

• דרישה להשיב רווחים, משום שהעסק שהניב אותם לא היה נוסד אלמלא השימוש במידע סודי שהושג שלא כדין ותוך הפרת חובות אמון של עובדים כלפי מעסיקתם הקודמת.
• השבת רווחים אסורים שהושגו באמצעות גרם הפרת חוזה תעסוקה בין חברה לבין עובדיה אשר העבירו סודות מסחריים לחברה מתחרה.

ארה"ב:

• דרישת הנאמן לנכסי מאיידוף כי יושבו דיבידנדים ששולמו לאורך השנים למשקיעים בחברת מאיידוף משום שהיו כספי תרמית פונזי.

אנגליה:

• למי יש להעביר רווחי עבירות פליליות שביצעו דירקטורים של החברה – האם לרוכשת של כלל נכסי החברה, או שמא הכספים נתונים לצו החרמה של המדינה?

קלאסיקה:

• נאמנות קונסטרוקטיבית ודינם של רווחים אסורים.

ארה"ב:

• תרמית, מצגים כוזבים והשמטתם של פרטים מהותיים בין צדדים לחוזה.
• מעמדם של מצגים כוזבים שנמסרו במהלך בדיקת הנאותות לקראת רכישה של חברות-בנות, אך לא שולבו בפרק המצגים וההתחייבויות של עסקת המיזוג באופן מפורש.
• האם רוכשת בעסקת מכירה יכולה לטעון לתרמית בסעיף המצגים וההתחייבויות שבהסכם, באופן שבגין התרמית הרוכשת אינה כפופה למגבלות של סכום השיפוי החוזי?
• הפיכת סעיף המצגים וההתחייבויות ללא מדוייקים בתקופת הביניים שבין חתימה לסגירת עסקת המיזוג.
• באילו תנאים ובאילו נסיבות ניתן יהיה להסתמך גם על מצגים לבר-חוזיים (שלא נכללו בחוזה) על כל המשתמע מכך.
• האם צדדים לחוזה יכולים, במשיכת קולמוס במעמד סגירת העסקה הנחתמת, לוותר מראש בחוזה, על תביעה של תרמית בחוזה הנטענת בתום לב, ידועה או שאיננה ידועה, במועד ובמעמד סגירת העסקה?

קנדה:

• מעמדם של מצגי "שביעות רצון" של רוכשים בעסקת מיזוג.

אוסטרליה:

• התנערות צד מקיום חוזה תקף, בדרכים תרמיתיות.

קלאסיקה:

• הטלת הגבלות על זכות צד לחוזה לתבוע את הצד השני.

בית המשפט הצ'נסרי:

• ביצועה של פעולה (רה-קלסיפיקציה) והחזרה ממנה – בראי שאלות של יעילות הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשת התביעה הנגזרת.

בית המשפט העליון של דלוור:

• רה-קלסיפיקציה כושלת והולדתו של המבחן התלת שלבי של הלכת Facebook, המשלב את הלכות Rales ו- Aronson.

• אמת המידה המותרת להתערבות בעלי המניות בהתנהלות הדירקטורים, בעת אישור עסקת מיזוג.
• קמפיין אקטיביסטי שנועד ללחוץ על החברה להימכר בתזמון נכון לאקטיביסטים ועוולת הסיוע של האקטיביסטים לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו.
• איום אקטיביסטי לפיטוריו של מנכ"ל כמניע עיקרי למכירת החברה לצד שלישי.
• תביעת בעלי השליטה נגד בעלי מניות מיעוט אקטיביסטים בעילות של גזל והפרת חובות האמונים.
• גלולת רעל למניעת פעולות אקטיביסטיות – האם הייתה בבחינת אמצעי מידתי?
• הגבלות על טענות של ניגוד עניינים של מנכ"ל לנוכח איומי אקטיביסטיים.

ארה"ב:

• הדרכים להוכחת התקשרות בעסקה מסחרית תחת כפייה ועושק לרבות כפייה כלכלית.

אוסטרליה וניו-זילנד:

• הסיבות והנימוקים לדחיית הדוקטרינה של כפייה כלכלית באמצעים חוקיים במערכת המשפט באוסטרליה וניו-זילנד.

אנגליה:

• האם על מערכת המשפט האנגלית לאמץ את דוקטרינת הכפייה הכלכלית באמצעים חוקיים?

• פדיון מניות של נושאי משרה בכירים במועד הפסקת כהונתם.
• האם לבעל מניות מיעוט זכות אוטומטית (מכוח חובות אמונים של הדירקטוריון או של בעל השליטה) כי מניותיו יירכשו חזרה על ידי החברה (buyout)?
• חובת תום הלב בעת הוצאתה אל הפועל של עסקת רכישה חוזרת.
• עסקאות רכישה חוזרת בראי חוק SIPA, ביחס למניות המופקדות בידיו של ברוקר-דילר.
• פדיון מניות שליטה, חובות אמונים של הדירקטוריון, ומעמדם של המחזיקים במניות סוג המזכות בזכויות פדיון.
• התחייבות חברה לפדות מניותיה והיעדר הון חברה לממש את הזכות במועד הפדיון.
• זכויות פדיון, התנאים המוקדמים לממשן, ונטלי ההוכחה כי הדירקטוריון הפר חובתו לפדות את מניות הסוג.

קלאסיקה:

• התנאים המוקדמים לפדיון מניות חברה: כאשר מועלות טענות של הפרת חובה חוקית לפדות מניות, התובע נדרש להוכיח שהחברה היתה בעלת סכומים עודפים שהיא הייתה יכולה להפריש לצורכי ביצוע הפדיון החוקי האמור (הנוסח המשפטי של זה הינו "סכומים פנויים על פי דין" – funds legally available) וכי אף על פי כן, היא לא עשתה כן.

קנדה:

• באלו מהמסמכים הבאים – ביקורת חיצונית (audit), הודעת עיתונות (press release) ומכתב נוחות במסגרת הנפקה (comfort letter) – השתתפותו של רואה החשבון בניסוח חושפת אותו לאחריות אישית?
• חובת הזהירות של רו"ח ביחס להגשת טופס 9 לרשות לניירות הערך באונטריו, אשר כלל הצהרה כוזבת לפיה פירמת הברוקרים המגישה את הטופס עמדה בדרישות רגולטוריות מסויימות על פי דין.

ארה"ב:

• כישלון רואה חשבון מבקר לחשוף ולגלות עבירות בתאגיד על אף קיומם של דגלים אדומים.

אנגליה:

• טווח אחריותו של רואה חשבון שנתן ייעוץ מקצועי שגוי ורשלני.

קלאסיקה:

• רואה חשבון שהתבקש לייעץ לחברה בהקשרה של עסקת מיזוג והוא אף ייעץ לה להתקשר בעסקה ברשלנות, חב באחריות אישית למלוא נזקיה של החברה בגין נזקי ההתקשרות בעסקת המיזוג, שהתבססו על עצתו לחברה.

Equity Chambers:

A discussion with corporate litigation lawyer Ryan Mcleod:

"Lessons From the First State: Delaware’s Books and Records Jurisprudence – Corporate America’s Evolving Battleground"

• האם ניתן לתקן הפרה של חוזה ולאכוף את קיומו באמצעים של Self Help?

• פרשנות חוזים ותניות מגבילות בחוזה וקריאתם במסגרת בחינתו של החוזה כמכלול.
• עקרונות קריאתו ופרשנותו של סעיף "שינוי נסיבות מהותי" בעסקת מיזוג אשר חל בין חתימה לסגירה.
• סעיף שינוי נסיבות מהותי בצל פנדמיית COVID-19 וחריג כוח עליון.
• טענת רוכש כי היה פטור מהתחייבותו ל"מאמצים סבירים" לסגור את העסקה לנוכח הסבירות הגדולה להתקיימותו של פטור על פי סעיף "שינוי נסיבות מהותי" עקב פנדמיית COVID-19.
• ניהול סיכונים בעסקאות מיזוג והשתקפותו בסעיפי שינוי נסיבות מהותי, ההחרגות שלו, והחריגים להחרגות.

• חובות תום הלב של הדירקטוריון באשרו עסקת מיזוג.
• השמירה וההגנה על כללי היושר במסגרתם של מאבקי השתלטות עויינת ופעולות טרפוד מינוי דירקטורים לדירקטוריון.
• בחינת הלגיטימיות של פעולות מחטף בדירקטוריון במסגרתן של השתלטויות עוינות בראי דיני היושר.
• יישומם של דיני היושר על עסקאות ופעולות חברה גם כאשר הפעולה אושרה בצינורות הנדרשים על פי דין.

הלכות קלאסיות:

• יישומו של כלל הבדיקה הכפולה (twice tested authority) על פעולות דירקטוריון שפגעו בזכויות בעלי המניות.
• פעולות הנעדרות יושר (inequitable action), אינן הופכות למותרות, אך ורק משום שהתקיימותן היא אפשרית מבחינה משפטית.
• "ההצדקה המשכנעת" הנדרשת מדירקטורים שפגעו בזכויות יסוד של בעלי מניות, במסגרת דיני היושר.

• עקרונותיה, יתרונותיה וחסרונותיה של הרמת המסך ההפוכה.

הלכות קלאסיות:

• מדיניות ציבורית בדלוור ביחס להרמת מסך.
• המרכיבים והשיקולים הנבחנים בדלוור לצורכי הרמת מסך.
• אימוצה של הרמת מסך הפוכה בערכאת הערעורים הרביעית בארה"ב.

ארה"ב:

• בחינת התקיימותם של יחסי שליחות ולחילופין סמכות נחזית בראי ממשל תאגידי לקוי.
• מהם התנאים להיווצרותה של סמכות נחזית שמקנה לאדם סמכות לחייב אחר כשולחו?
• כריתת הסכם בעל פה בין נושא משרה ובין אחד מבעלי המניות במסגרת מאבקי פרוקסי, והאם היתה לנושא המשרה הסמכות לכבול את החברה בהסכם כזה?

אוסטרליה:

• האם מצגים "ממתיקים" בהסכם למכירת מניות החברה שהחברה איננה צד להם, יכולים לחייב את החברה?

אנגליה:

• ייחוס פעולות השלוח (האורגנים) לשולח (החברה).

סינגפור:

• יחסי שליחות, דירקטור דה-פקטו וסמכות נחזית.

• האם ניתן לראות בבעל מניות המחזיק בפחות מ-1% מהון החברה בעל שליטה אפקטיבית, וזאת בשל קשר או קרבה בין החברה הרוכשת (נוכח קיומו של הסכם ניהול) ובין הדירקטורים בחברה הנרכשת?
• הדרכים המגוונות להראות ולהוכיח שליטה אפקטיבית בחברה, המחייבות בדיקה עובדתית מעמיקה.
• האם המחזיק בנתח הגדול ביותר בחברה ובכוח ההצבעה בשיעור של כ-22%, ואשר אף מכהן כמנכ"ל החברה וכיו"ר הדירקטוריון, הוא אכן בעל שליטה אפקטיבית בחברה?
• מקבץ של נסיבות לביסוסה של שליטה אפקטיבית בהתעלם מאחזקה כלשהי בהון.
• מבחני "הקשר המשפטי המשמעותי" על מנת שניתן יהיה לקבוע קיומה של דבוקת שליטה ולהטיל חובות אמונים על הפרטים הנכללים בה.
• קיומה של שליטה אפקטיבית על בסיס נתונים מצטברים.
• זכויות חסימה שהעניקו למיעוט את הזכות להביא להפסקת פעילותה של החברה באופן מיידי, מלא ומוחלט, העשויות לגבש שליטה אפקטיבית.
• האם יכול מי שאיננו בעל מניות בחברה כלל, להיות בעל השליטה האפקטיבית בה?

אימתי יש להוכיח את רכיב ההסתמכות של תובע המגיש תביעתו בעילה של מצג שווא ואי-גילוי נאות – האם בשלב ההוכחות לגופה של תביעה או כבר במועד הבקשה לאישור תביעה ייצוגית?

האם בשלב הבקשה לאשר את בירורה של התביעה כייצוגית המוגשת בעילה של תרמית בניירות ערך, נדרש להוכיח את הסתמכות התובעים על מצגי החברה?

הפרכת חזקת Basic באמצעות בחינת השפעתן האמיתית של הצהרות כוזבות של חברה נסחרת, על מחיר המניה.

מהו נטל השכנוע וההוכחה המוטל על נתבע המבקש להפריך את חזקת Basic בטענה שהמצג הכוזב, כביכול, כלל לא השפיע על המסחר במניית החברה?

קלאסיקה:

תיאוריית השוק היעיל: חזקת ההסתמכות על מצגים כוזבים של חברה, נתמכת בתיאוריית תרמית-על-השוק, וניתן ליישמה גם על עילות תביעה המוגשות על בסיס ומכוח כלל 10b-5 זאת במקום לדרוש מכל אינדיבידואל שבקבוצה התובעת להראות הסתמכות ישירה על המצג הכוזב, כדי לגבש את זכותו לפיצוי. עם זאת, את חזקת ההסתמכות ניתן להפריך באמצעות ניסיון להדגים שהמחיר לא הושפע על ידי המצג הכוזב או שהרוכשים או המוכרים לא סחרו על בסיס הסתמכות על יושרו של מחיר השוק.

• ההשלכות החוזיות של "שינוי נסיבות מהותי" המתרחש בין חתימה על מכירתה של חברה ובין סגירת העסקה.
• אימתי ניתן לומר כי אירע "שינוי נסיבות מהותי" בחברה הנמכרת באופן שבגינו רשאי המוכר להתחמק מחובתו לסגור את העסקה?
• האם פנדמיית COVID-19 היא בגדר "שינוי נסיבות מהותי" המזכה מוכר בזכות להתחמק מהשלמת העסקה, או שמא עסקינן בכוח עליון המוחרג מסעיפי "שינוי נסיבות מהותי?
• האם צפי עתידי של ירידה במכירות החברה הנרכשת ביסס "שינוי נסיבות מהותי" המזכה את הרוכש בזכות שלא לסגור את עסקת המיזוג? לחילופין, האם תגובת החברה לפנדמיה גיבשה את הפרת התחייבותה להמשך התנהלות "במהלך העסקים הרגיל"?

• מרכיבי אחריותם של משורשרים המעבירים מידע סודי מהותי של החברה, קרי נותן טיפ ומקבל טיפ.
• האם ניתן לטעון כלפי רוכש פוטנציאלי בעסקת מיזוג שלא המריאה כי הוא היה "איש פנים זמני" על אף שעסקת המיזוג צפויה היתה להיות עסקת צד ג' (at arm's-length), לצורכי עבירת מידע פנים?

קלאסיקה:

• שורשיה של עבירת השימוש והמסחר במידע פנים בעבירה של תרמית בניירות ערך.
• מיהו איש פנים בחברה?
• תיאוריית המעילה על בסיסה מוטלת אחריות בגין שימוש אסור במידע סודי השייך לאחר.
• מעמדם של יועצים חיצוניים לחברה כ"אנשי פנים זמניים" לצורך הרשאתם בעבירת מידע פנים.
• הסכם סודיות כמסמך ההופך את הצד המחוייב בסודיות ל"איש פנים זמני" של החברה.

אנגליה:

• מי היא חברה חדלת פירעון?

אוסטרליה:

• מבחן חדלות הפירעון ומבחן אי-הסולבנטיות, לרבות אינדיקציות לאי-סולבנטיות והפרת סעיף 588 לחוק התאגידים האוסטרלי.
• המבחנים לזיהוי עסקאות בתקופה "סולבנטית" שהתגבשו לכלל הברחת נכסי חברה לפני פירוקה.
• מבחני חדלות פירעון לפי סעיף 95A(2) לחוק התאגידים האוסטרלי ותקיפת אמינות ספרי חברה במסגרת הטענה כי הדירקטורים התקשרו בעסקאות פסולות בתקופה שהחברה כבר חדלה להיות סולבנטית.
• טענה כי החברה הינה סולבנטית על בסיס הסתמכותה של החברה על קבלת תמיכה פיננסית מחברת-האם שבאשכול.

ארה"ב:

• טענה ל"אי-סולבנטיות בפועל" במסגרת דרישת הנושים להתערב בדרכי ניהול החברה.

קלאסיקה:

• כאשר חברה מסתמכת על תמיכה מגורם צד ג' שיאפשר לה לסלק חובותיה, עליה ליהנות מ- "מידה של ביטחון" (“degree of assuredness”), ביחס לקיומה של התמיכה האמורה. מידה זו של ביטחון היא וודאית יותר, כאשר הצד השלישי מחויב לספק תמיכה פיננסית, כך למשל, כאשר הצד השלישי העניק ערובה ביחס לחובותיה של החברה.

ארצות-הברית:

• בעסקת מיזוג מורכבת, האם יש להתייחס ל- COVID-19 כאל "שינוי נסיבות מהותי" הפוטר את השלמת העסקה על ידי הרוכש או שמא הפנדמיה גיבשה דוקטרינה חוזית משפטית אחרת?
• הצדקת מנגנוני הגנה לטובת הדירקטוריון (גלולת רעל) לנוכח היחלשותה של החברה בעקבות פנדמיית COVID-19.

אנגליה:

• פשרה בין הרשויות הפיננסיות לחברות הביטוח ביחס לסעיפים חוזיים של בתי עסק שמהם ביקשו חברות הביטוח להתחמק מאחריות לגביהן, בעקבות COVID-19.

אוסטרליה:

• השפעת הסגרים על פעילות עסקית חוצה-גבולות.

אוסטרליה:

• זכות הגישה הרחבה על פי הדין באוסטרליה, של דירקטור למסמכי החברה.
• התערבות שיפוטית בגין פגיעה בזכות הגישה למסמכי חברה של דירקטור המבקש לחקור מעילה בכספי החברה.
• גבולות והגבלות על זכות הגישה של דירקטור למסמכי חברה עקב ניגודי העניינים של הדירקטור.

הלכות קלאסיות:

ניו-זילנד:

• לא ניתן להטיל ספק בזכות הגישה של הדירקטור למסמכי החברה ואולם עם זאת, כאשר מוכח שדירקטור צפוי ועתיד לפעול בתוך כדי הפרה של חובות האמונים שלו כלפי החברה, והוא מתכוון להסתייע לצורכי ההפרה בזכותו לעיין בספרי החברה, כי אז, זכות זו נעלמת.

אוסטרליה:

• זכות הגישה של דירקטור למסמכי חברה תסורב מקום שברור שהדירקטור עמד להיוותר בתפקידו כדירקטור רק שעות ספורות בלבד ובנסיבות אלו, הוא כלל לא נזקק לבצע פעולות הכרוכות במילוי תפקידו.

קנדה:

• מאבקי שליטה באשכול חברות סביב הזכות למנות דירקטורים ומסמכי התאגדויות מתנגשים.

ארה"ב:

• תיאוריית הסופר דירקטור על פיה חובות האמונים של הדירקטורים מחייבות אותו להתגונן מפני החלפתו (בנסיבות מסויימות) גם תוך פגיעה בממשל התאגידי.
• פיטורים שלא כדין של הדירקטור משסדר יומה של הישיבה לא גולתה לו – יישום הלכת Klaassen.
• מאבקי פרוקסי להחלפת הרכב הדירקטוריון במסגרת השתלטות עויינת של בעל מניות בחברה.
• סמכותו של בית המשפט מכוח סעיפים 225 ו- 228 להכריע בשאלות הקשורות במינוי כדין ושאינו כדין של הדירקטורים לדירקטוריון.
• האם הזכות להתמנות לדירקטוריון היא בגדר "רווח כלכלי" שפגיעה בו ניתנת לכימות ולפסיקת פיצוי בגינו?

• מניעים נוספים ופרטיים של המנכ"ל לסגור עסקת מיזוג והאם מניעים אלו הגיעו לכלל ניגוד עניינים?
• מתי בכל זאת מתקיים ניגוד עניינים של מנכ"ל הדוחף לעסקת מיזוג, באופן אשר מחייב את החלתה של דוקטרינת Revlon?
• פייבוריטיזם והעדפתם האישית של האמונאים רוכש מסויים במכרז למכירת חברה.

הלכות קלאסיות:

• אפילו אמונה כנה שעסקת המיזוג היתה הוגנת במלואה, לא תהיה מספיקה על מנת לבסס הגינות מלאה. במקום זאת, העסקה עצמה חייבת להיות הוגנת מבחינה אובייקטיבית, ועצמאית מאמונתו של הדירקטוריון.
• כל העדפה (favoritism) של הדירקטורים לטובתו של מציע מסויים, חייבת להיות מוצדקת ונתמכת אך ורק במטרה להשיא את רווחי החברה לטובתה ולטובת בעלי מניותיה. הטיית מגרש המשחקים נגד מציע אחד, לטובתו של מציע אחר, שלא במסגרת מאמץ להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה אלא משום שלאמונאים יש סיבות אישיות להעדיף את המציע המועדף, נופלת אל מחוץ למתחם הסבירות.
• תחולתו של סטנדרט ביקורת שיפוטי זה (הבחינה המוגברת), נעוץ בדאגה שדירקטוריון עשוי לאגור מניעים אישיים בעת מכירת החברה, אשר הינם נפרדים ושונים ממה שהוא הטוב ביותר עבור החברה ועבור בעלי מניותיה.
• תביעה פרדיגמטית על בסיסה של הלכת Revlon מתעוררת כל אימת שדירקטוריון מתנהל תחת השפעתו “ההורית” המוגזמת של המנכ”ל, אשר הוא עצמו מושפע מכיוונים מסויימים, ואשר כתוצאה מכך, כל הליכי המכירה מוטים ואינם יכולים להשיג את מחיר המכירה הטוב ביותר עבור בעלי המניות.

קנדה:

• אכיפת פסק חוץ אקוודורי הן כנגד חברת-האם האמריקאית והן כנגד חברת-הבת הקנדית לאחר הרמת מסך ביניהן, בבתי המשפט בקנדה.

אנגליה:

• הרמת מסך, תחולת הדין ופורום נאות בעסקה בינלאומית שבין בנק אנגלי מלווה לבין לווים מרוסיה, לרכישת חברות רוסיות, מחברות מאיי הבתולה הבריטיים.
• הצטלבותם של דוקטרינת הרמת מסך חוצה-גבולות עם דיני סמכות שיפוט ופורום נאות עת מבוקש לתבוע את חברת-הבת מזמביה עם חברת-האם האנגלית, בבתי המשפט באנגליה.
• הרמת מסך חוצה גבולות: האם חברת-אם אנגלית חבה בחובת זהירות בגין פעולות של חברת הבת הניגרית שבוצעו בניגריה?

ארצות הברית:

• תביעת בעלי מניות נגד דירקטוריון חברת-אם, בגין כישלון פיקוח על פעילות חברות-הבת הזרות שעברו עבירות בארץ המקור שלהן.
• תביעת בעלי מניות נגד דירקטוריון חברת-האם בגין כישלון הפיקוח על חברת-הבת אשר לא יישמה את המדיניות העסקית של האשכול.

"ארץ קטנה עם חלוק
אנחנו פקק בפתחו של בקבוק
צריך לבלוע כפית בדיוק
לפני בחירות ובין שיהוק לפיהוק."

ארץ קטנה עם שפם
מילים: מאיר גולדברג
לחן וביצוע: קורין אלאל

השבוע לא יצא ה- Court Reporter. הגיליון היה ערוך ומוכן אבל אנחנו לא. סערה אחר סערה פקדה אותנו והובילה בעקביות למסקנה כי זה איננו הזמן לנדוד איטלקטואלית למחוזות רחוקים כשהבית עובר טלטלות.

בימי קושי ומבחן אלו, אנחנו מאחלים לכל דיירי ישראל ביטחון, שלווה, סבלנות וקבלה. אין לנו ארץ אחרת וגם אין דרך אחרת.

שלכם,

ורד שיידמן, עורכת ראשית

• האם עצם העובדה שרשויות פתחו בחקירה כנגד חברה בגין הפרה של חוקי הייבוא והמשלוח של סיגריות, התגבשה גם לכדי הפרה של חובות הפיקוח של הדירקטוריון עקב "הטראומה התאגידית" שאירעה?
• כישלון פיקוח ואי-זיהויים של דגלים אדומים לנוכח תשלומי שוחד ששילמה החברה לפקידי ממשל זרים באסיה תוך הפרה של החוק הפדרלי נגד שחיתות.
• הפרות הפרוטוקולים של ה-FDA במהלך פיתוח תרופה וכישלון הפיקוח של הדירקטוריון.
• באילו מקרים יראו ב"פספוס" של הדירקטוריון, את קרותו של אירוע שהתרחש בחברה, ככישלון פיקוח תוך הפרת חובות האמונים שלו?
• על רקע הפרות חוק של החברה, אילו אירועים מתגבשים לכלל "דגלים אדומים" שאי-ראייתם על ידי הדירקטוריון, צפויים להקים כלפי כל אחד ואחד מהדירקטורים העיוורים, אחריות אישית, על פי הלכת Caremark.

הלכות קלאסיות:

• סטנדרט ההתנהגות המצופה מדירקטורים במסגרת חובת הזהירות שבה הם חבים כוללת חובת פיקוח אקטיבי מצדו של הדירקטוריון במטרה לאתר ולמנוע הפרות. עם זאת, רק כשל ממושך ומעמיק מוביל לאחריות אישית של דירקטורים שכשלו במשימת הפיקוח שלהם.
• על מנת לעמוד בסטנדרט הטיעון הגבוה של מי שמבקש לתקוף את מחדלי הפיקוח של הדירקטוריון, התובעים באופן טיפוסי נוהגים לטעון עובדות המדגימות שהדירקטורים היו מודעים לראיות בדבר אירועים הלוקים באי-לגאליות, הידועים גם כ"דגלים אדומים" וכי אף על פי כן, הם פעלו בחוסר תום לב, בעת שהתעלמו ביודעין, מחובותיהם להתמודד עם אותן הפעולות האסורות.
• בעת יישום הלכת Caremark טענות Caremark מתקבלות מקום שנטען כי וועדת הביקורת נטשה את אחריותה לפקח על יישום הוראות הדין ולחקור את טענותיו של חושף שחיתויות (whistle blower) הקשורות בהפרות בוטות, סיסטמטיות, וחוזרות ונשנות של חקיקת שליטה על ייצוא ואשר התבססו, בין היתר, גם על תלונות עובדים לחברה ביחס למתנהל בה. במקרה דנן, הדירקטוריון היה מיודע במידה הנדרשת לשם קביעת קיומם של דגלים אדומים, על הפרות חוזרות ונשנות אלו.
• בעת יישום הלכת Caremark טענות Caremark מתקבלות בנסיבות שבהן נמסרו לחברה אזהרות רשמיות של ה-FDA לרבות עצירת תוכנית הניסויים ולבסוף, גם הגשתה של תביעה נגד החברה על ידי ה-FDA בטענה להפרת חובות חוקיות והוראות רגולציה החלות על חברות המפתחות תרופות. "שביל המסמכים" הארוך והברור בנסיבות העניין, הוליד מספר דגלים אדומים שאסור היה לדירקטוריון להתעלם מהם.

• השפעותיה בפועל של גלולת רעל על עסקאות מיזוג.
• האם גלולת רעל שמפלה בין משקיעים שונים, כך שהפעלתה קשורה בסוג המשקיע ובשיעור אחזקותיו בחברת המטרה, תקפה?
• גלולת רעל למניעת איומי אקטיביזם, קורונה, והשקעות לטווח קצר.

הלכות קלאסיות:

• אמצעי הגנה לטובת החברה מפני השתלטות עויינת, גלולת רעל, וסטנדרט הביקורת השיפוטית לפי הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny).
• מבחני Unocal: על מנת למלא אחר הדרישה הראשונה על פי מבחני Unocal, נדרשים הנתבעים להדגים כי הדירקטוריון ניהל בתום לב, חקירה סבירה. סבירותה של החקירה היא מוגברת באופן משמעותי, באותם המצבים שהחלטת החברה מאושרת על ידי דירקטוריון המורכב מרוב דירקטורים חיצוניים שאינם דירקטורים מועסקים, בצירוף הצגת הסתמכות על ייעוץ מקצועי מטעמם של עורכי דין ורואי חשבון.
• על פי Unocal, נדרשת בחינה כפולה: הבחינה הראשונה מצריכה מהדירקטוריון להראות שהיה לו בסיס סביר (reasonable grounds) להסיק את קיומו של איום כלפי הישות התאגידית. בניסוח רחב יותר, דירקטורים חייבים להדגים שהם פעלו בתום לב על מנת להשיג מטרה תאגידית לגיטימית.
• ניתוח על פי מבחני Unocal: דירקטוריון חברת Gaylord אשר ברובו המכריע הורכב מדירקטורים נטולי עניין אישי ועצמאיים, ולאחר חקירה סבירה: (א) פעל כתגובה לאיום לגיטימי לפיו בעלי המניות של החברה עלולים להיות חשופים להצעת רכש בלתי הולמת ו/או מוטית מבחינה מבנית (או מאבק פרוקסי מזורז בהתבסס על אותה ההצעה); וכן (ב) אימץ אמצעי הגנה שאינם מוטים ואינם בלעדיים, פרופורציונאליים באופן סביר לאותו האיום. על אף שאין כל ספק שאמצעי ההגנה מגבשים מהמורה לרוכש פוטנציאלי, האמצעים, גם אם ננקטים יחדיו, אינם יוצרים חסם בלתי ניתן לשליטה כנגד הצעת רכישה עויינת.

ארה"ב:

• פירוק בטענה כי צד אחד מפר את התחייבויותיו העסקיות כלפי המיזם בדרך של תחרות אסורה.
• פירוק על בסיס הטענה ש"לא סביר מבחינה מעשית" שהחברה תמשיך לנהל את עסקיה בהתאם להסכם הפעילות שלה לנוכח נסיבות חדשות.
• הצדקות לפירוקה של חברה ובהיעדר פתרונות חוזיים לסכסוכים פנים תאגידיים.
• בדיקת היותו של מבוי סתום (deadlock) אמיתי או מבויים, במסגרת הכרעה שיפוטית האם לפרק את החברה.

אנגליה:

• הסכם פרידה והיפרדות והפרתו גם לאחר פירוק החברה.

אוסטרליה:

• קרבות בין שתי קבוצות בעלי מניות כעילה לפירוקה של חברה.

סינגפור:

• פירוק חברה משיקולי צדק ומבחן "חוסר הגינות מסחרית" המקים את סמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשת הפירוק.

קלאסיקה:

• הצבעה תקפה ומבוי סתום: בהתאם לסטנדרט ההצבעה הקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה, כישלון לעמוד ברף ההצבעה עשוי להוביל לקיומה של הצבעה בחסר או להיעדרה של הצבעה תקפה.

ערן רוזמן "חוק החברות" – סקירה ספרותית

• שאלת חוקיותן והתאמתן הקונסטיטוציוניות של הוראות חירום שהטילו סגרים והגבילו מסחר ועסקים בין-מדינתיים בתקופת פנדמיית הקורונה.

• האם יועצים חיצוניים חבים בחובות אמונים כלשהן, כלפי החברה ובעלי מניותיה?
• תחולת דיני הנזיקין על הפרת חובות אמונים של הדירקטוריון בעת אישור עסקת מיזוג במסגרת כימות נזקי חברה שנגרמו על ידי צד ג' (היועצת הפיננסית).
• סיוע להפרת חובות האמונים על ידי היועצת הפיננסית.
• פגיעה בהליכי מכירת חברה לצד שלישי בעקבות טיפ שמסרה היועצת הפיננסית לאחד המתחרים.

קלאסיקה:

• כאשר דירקטוריון הוּטה עקב התערבות חיצונית אסורה שבוצעה על ידי היועצת הפיננסית, הרי שההחלטות הנובעות מההטיה, הן החלטות ברות-ביטול (voidable) משום שלפנינו סיטואציה של צדדים תמימים (בעלי מניות) שחובות האמונים שחבו כלפיהם הופרו ועקב כך, השתנה מצבם ומעמדם באופן מהותי.

אנגליה:

• "תמורה הולמת" לנכסי חברה שנקלעה לקשיים פיננסיים.

ארצות-הברית:

• ההגינות המסחרית במכירת נכסי חברה חדלת פירעון לאחד מנושיה המובטחים.
• דינה של רכישת נכסי חברה על ידי נושים מובטחים שרק חלק מחובם הבלתי מסולק היה מובטח.
• האם הסכם למכירת נכסי חברה לנושים מובטחים כפופה לסעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור?

אוסטרליה:

• מכירת נכסי חברה עיקריים לנושה בראי חובות הגילוי הנאות על פי חוקי ניירות הערך.

• מאפייניה הפרסונליים של עילות תביעה של הפרת חוזה ותרמית, המוגשות במסגרת תקיפת רה-אורגניזציה של הון החברה הנעשה "בדחיפת" בעלת השליטה הנזקקת לפרוע חובות.
• מאפייניה הפרסונליים של עילת תביעה התוקפת פעולות דילול אסורות שבוצעו על ידי בעלת השליטה ויועציה.
• מאפייניה הפרסונליים של עילת תביעה הטוענת כי נכפתה עסקת מיזוג לרכישת מניות המיעוט בשווי נמוך ולא הוגן.
• אבחנה, בין זכויות פרסונליות של מחזיק בניירות ערך אשר נפגעו במסגרת עסקת מיזוג, ובין זכויות הנלוות לנייר הערך שנמכר לצד שלישי.

קלאסיקה:

• המונח "כל זכות בנייר הערך" הוא מונח אשר מסביר את האבחנה בין זכויות פרסונליות (אישיות) של המחזיק, מצד אחד, לזכויות הנלוות ונצמדות לנייר הערך, מהצד השני.
• הפרה של מסמכי היסוד של החברה, היא עילת תביעה העוברת עם נייר הערך במסגרת מכירתו, זאת משום שהנזק הוא לנייר הערך ולא נזק כלפי המחזיק.
• טענה המתייחסת להגינות של העסקה המוצעת במועד הצעתה, היא עילת תביעה העוברת לרוכש, אשר נהנה מההטבות של ההסדר שהושג בסופו של דבר.
• תקיפת הטבות ותמריצים שחולקו לאקזקוטיבה המפרה את תוכנית התמריצים שזה מכבר אושרה על ידי האסיפה, היא עילת תביעה העוברת עם נייר הערך לרוכש.

• האם לבעל מניות בחברה זכות להתערב בסדר יומה של האסיפה ובמסמכי הפרוקסי המוגשים לבעלי המניות לפני האסיפה?
• חובות הפירוט במסמכי הפרוקסי בהתייחס לשינוי מבנה הון ולעסקת מיזוג עתידית.
• המבחנים לקביעת "מהותיות" המידע למשקיע הסביר אשר יש לכללם במסמכי פרוקסי.
• חובות הגילוי הנאות במסמכי הפרוקסי בפרט בעסקאות מסוג going private והאם יכול "האפקט המטהר" על פי דוקטרינת Corwin "להציל" את ההפרה?
• גילוי נאות במסמכי הפרוקסי במסגרת פנייה לדירקטוריון בבקשה לאשר תמריצי בכירים.
• גילוי נאות במסמכי הפרוקסי בעת בקשת חברה מהאסיפה לאשר עסקת מיזוג במחיר פשרני במיוחד ועל רקע החשש לניגוד עניינים של היועצת המלווה את העסקה.
• אחריות אישית של מי שניסח וחתם על מסמכי הפרוקסי לעמידתם בדרישות הדין.

ארצות הברית:

• עשיית עושר ולא במשפט במסגרת תביעה שעילתה דילול הון אסור.
• עשיית עושר ולא במשפט הנטענת כנגד רוכש בעסקת מיזוג.

קנדה:

• עשיית עושר ולא במשפט כטענה הנטענת בין ניזוקים שונים בתרמית בניירות ערך.

קלאסיקה:

• בסיטואציות של משא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג, מונחים כגון "יושר ומצפוניות" אינם מובילים לשלילת ההטבות להם זכה צד תמים, מציע בעסקת מיזוג, שניהל משא ומתן במסגרת עסקת צד ג' (at arm's length). בית משפט זה סירב להרחיב את הלכת Schock אשר חייב השבת כספים על בסיס חוסר צדק, בפרט כאשר הבסיס היחידי לדרישת ההשבה היא "חוסר הגינות" של צד פאסיבי אשר זכה בהטבה אותה הוא קיבל במסגרת עסקת צד ג', ובתום לב.
• עשיית עושר ולא במשפט במשא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג: גם בהתייחס לנתבע שלא פעל עם יסוד נפשי, דרישת היעדרה של הצדקה מבקשת לבסס כי לכל הפחות, הנתבע היה "מיושר" עם המפר או המעוול, וכי מן הראוי כי ישיב הטבה אותה לא הרוויח ביושר, אלא שהוא זכה בה "מן ההפקר" על ידי המעוול, ועל חשבונו של הקורבן. מקום שבו הנתבע השתתף במשא ומתן המשול למו"מ צד ג' (at arm's length), ומקום שהתובע לא טען כי הנתבע היה אדיש ביודעין להפרה של חובות האמונים של מי שחב בכך, ניתן לומר כי התובע אף נכשל לבסס את אי-ההצדקה שבהתעשרותו של הנתבע בעת שהשיג את התמורה שאותה הוא השיג בעסקה, על בסיס המשא ומתן.

ארצות הברית:

תחולה טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאיים:

• תרמיתם של יועצי השקעות זרים באמצעות מספר חברות ייעוץ ברחבי העולם והתחולה האקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאיים על המקרה.
• עבירה בזירת מסחר אמריקאית הנעשית על ידי מי שאינם נתיני ארה"ב והתחולה האקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאיים על המקרה.
• מסחר בתדירות גבוהה (High‐Frequency Trading) בזירת המסחר הקוריאנית והתחולה האקסטרה-טריטוריאלית של בית המשפט בארצות הברית על המקרה.
• מהי "עסקה מקומית" לצורכי קביעת סמכות השיפוט המקומית ותחולת דיני ניירות הערך האמריקאיים?
• טבען של תעודות פיקדון אמריקאיות (ADRs), העסקאות דרכן הן נרכשות/נמכרות, והאם חוק המסחר בניירות ערך חל על עסקאות שבוצעו בתעודות הפיקדון האמריקאיות של המשיב, או שמא החזקה נגד חוץ-טריטוריאליות מונעת את תחולתו בנסיבות המקרה?

אוסטרליה:

רישום כפול ושאלת השלכות התחולה הטריטוריאלית, אם בכלל, של דיני ניירות הערך האוסטרליים:

• האם ניתן להחריג את מי שאינם נתיני אוסטרליה בחברה שנרשמה ברישום כפול גם באנגליה, מקבוצת התובעים בגין מצג כוזב שנעשה בזירת המסחר האוסטרלית, בטענה של תחולה טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האוסטרליים?

קלאסיקה:

• נתבע יכול להיות מורשה מכוחו של סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 וכן כלל 10b-5 מכוחו, רק אם ביצע תרמית בקשר ל: (א) נייר ערך הרשום למסחר בארצות הברית; (ב) נייר הערך נרכש או נמכר בארצות-הברית (בשוק שאינו מוסדר). עקרונית, לדיני ניירות הערך האמריקאיים תחולה טריטוריאלית ולא אקסטרה-טריטוריאלית, מחוץ לארצות הברית.

• פרשנות סעיף אבני דרך לתשלום תמורה בעסקת מיזוג והאם ההתחייבות לשלם תשלומי "אבני דרך" מותנים בתנאי מפסיק או בתנאי מתחיל?

קלאסיקה:

• האבחנה בין תנאי מתחיל ותנאי מפסיק בחוזה ומשמעות האבחנה מבחינת חובות הצדדים בעת ביצוע החוזה ונטלי ההוכחה בבית המשפט כשנטען כי החוזה הופר.

סינגפור:

• טענה בדבר מצג שווא ושידול תרמיתי להשקיע על בסיס הערכת שווי ובפרט תחזיות עתידיות כוזבות.

ארצות הברית:

• הגדרתה של תחזית עסקית והשימוש בה במסגרת הערכת שווי הוגן לפי שיטת ה-DCF.
• חשיבותה של תחזית עסקית מהימנה לבירור שווי חברה באירועים בהולים כדוגמת ניסיונות להשתלטות עויינת, והנסיבות שבהן מהימנות התחזית נפגעת.
• נתונים ספקולטיביים של תחזית עסקית שאינם מאפשרים את השימוש בשיטת ה-DCF להערכת שווי הוגן של החברה.
• בחירת תחזית הנהלה לשנה מסויימת שנמצאה מהימנה, לשם קביעת שווי אחזקותיו של בעל נתח המניות הגדול ביותר היוצא במסגרתה של עסקת מיזוג.
• תחזיות הנהלה ריאליות ומהימנות כנתון מפתח להתאמת הערכת השווי על בסיס שיטת ה- DCF.

• האם "הטבת ביצוע" לבעל השליטה אילון מאסק בכובעו כנושא משרה בכיר בחברה, הוא אירוע המתאים להחלת ההגנה הכפולה של MFW?
• השפעה בפועל ודוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של אילון מאסק לצורכי הקמת חבויות על בעל השליטה וסמכויות פיקוח של בית המשפט.
• רה-קלאסיפיקציה של הון מניות חברת פייסבוק המיטיבה עם צוקרברג, בראי מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת.

ניגוד עניינים ועקרונות הלכת Revlon:

• ניגוד עניינים של מנכ"ל בעסקת מיזוג.

קשיי נזילות פיננסית אישיים של נושאי המשרה בראי הלכת Revlon:

• תקיפת עסקת מיזוג בטענה כי הדירקטורים הונעו מההשפעות הפרטיות של המשבר הפיננסי משנת 2008.
• תקיפת עסקת מיזוג בטענה כי היא הונעה משאיפת הדירקטורים לשפר את זכותם לשיפוי עקב תביעה בגין הפרת דיני ניירות ערך על ידי קשירת גורלה של החברה עם גוף בעל "כיסים עמוקים".
• נזילות פיננסית והמשך העסקה, בראי בחינת "ההטבה האישית" שניתנת לבעל השליטה בחברה.

הבטחה להמשך העסקה בחברת המטרה בראי מבחני Revlon:

• עסקה פרטית של בעלת השליטה להמשך העסקתה לאחר מכירת החברה והאם התגבשה לכלל הפרת חובות Revlon?

קלאסיקה:

• תביעה פרדיגמטית על בסיסה של הלכת Revlon מתעוררת כל אימת שדירקטוריון מתנהל תחת השפעתו "ההורית" המוגזמת של מנכ"ל, אשר הוא עצמו מושפע מכיוונים מסויימים ואשר כתוצאה מכך, מוטים הליכי המכירה והם אינם משקפים את מחיר המכירה הטוב ביותר עבור בעלי המניות.
• חובות אמונים מוגברות של הדירקטוריון, להשיא את רווחי החברה בעת מכירתה לצד שלישי.

אוסטרליה:

• עקרונות הדיווח המתמשך – האם זהות רוכש בעסקת מיזוג היא פרט מהותי למשקיע הסביר שיש לכללו בדיווח מיידי שנמסר עקב שינוי מהותי בעסקי החברה?

קנדה:

• עקרונות הדיווח המתמשך – מבחני השינוי המהותי בעסקיה, פעילותה או הונה של החברה, המקים חובת גילוי במועד (חובת דיווח מיידי) לפי סעיף 73 לחוק ניירות ערך הקנדי.

• שינוי נסיבות מהותי בעסקי חברה בתקופת הביניים שבין החתימה על עסקת המיזוג לבין מועד הסגירה.
• קטלוגה המשפטי של פנדמיית COVID-19 בראי עסקאות מיזוג וסעיפי "שינוי נסיבות מהותי".

קלאסיקה:

• תפקידה, מטרתה ותחולתה של הוראת שינוי נסיבות מהותי וחובת המבקש לסגת מהעסקה להוכיח את התקיימותו של הסעיף, לרבות את היותו של השינוי ארוך טווח ושאיננו בר חלוף.
• הסטה חוזית של נטלי ההוכחה באמצעותם של סעיפי שינוי נסיבות מהותי.
• פירוש המונח “מהותי” בהקשרו למצגים ולהתחייבויות המופיעים בהסכם מיזוג.

Equity Chambers:

A discussion with corporate litigation lawyers Lee Rudy and Eric Zagar:

"The Evolving Delaware Books and Records Jurisprudence and the Caremark Conundrum"

ארה"ב:

• מבחני השליטה האפקטיבית ועד כמה יש להתחשב בשיעורי האחזקות, כך למשל, כשמדובר באחזקה של פחות מ- 1% מהונה של החברה?
• ביצור מעמד השליטה באמצעותה של הצעת רכש והאם מתקיימת פגיעה פוטנציאלית בבעלי המניות מקום שממילא קודם להצעת הרכש התקיימה שליטה אפקטיבית?

אוסטרליה:

• אחזקה צולבת כמבצרת שליטה ומקפחת את בעלי מניות המיעוט.

קלאסיקה:

• ביצור שליטה כמדללת את כוח ההצבעה של בעלי מניות המיעוט הנותרים ואובדן הסיכויים לקבל פרמיית שליטה במכירה עתידית.
• לבעל השליטה בחברה חובות אמונים כלפי המיעוט, בין אם לנוכח אחזקותיו העולות על 50% מהונה של החברה ובין אם הוא מדגים שליטה בנעשה בתאגיד.

• האם חברה יכולה לטעון נגד דירקטור המבקש לקבל לעיונו מסמכים הקשורים בשינוי מבנה הונה, לחסיון עו"ד-לקוח ביחס לתכתובות עם עורכי דינה?
• האם הנהלה בחברה דלוורית, היא בעלת הסמכות החד-צדדית, לחסום את זכותו של אחד מהדירקטורים בחברה, מלקבל מידע חסוי שלה?

קלאסיקה:

• עסקי החברה מנוהלים על פי שיקול דעתם של הדירקטורים.

• הרמת מסך בין חברת-אם לחברה-בת על בסיס תיאוריית האלטר אגו (האני האחר) במסגרת קביעת אשם לעוולה נזיקית.
• התנאים לגיבושה של סמכות נחזית שמקנה לאדם סמכות לחייב אחר כשולחו.
• התנאים להטלת אחריות שילוחית על ישויות במעלה פירמת רו"ח עולמית על בסיס יחסי שליחות בין הפירמות השונות.

קלאסיקה:

• ניתן להסיק את קיומן של יחסי שליחות, בין היתר, משליטתו היומיומית של השולח על עסקיו של השלוח, תוך שימת דגש על העובדות המצביעות על השליטה האמורה.
• הדין בדלוור מכבד את גבולותיה הרשמיים של חברה, בהיעדר בסיס להרמת מסך, תוך זיהוי כי פוטנציאל הפגיעה בחברה להפיק עושר כלכלי, לרבות זה של ישויות מוגבלות אחרות, אלמלא יישום הגבולות האמורים.

• קוורום של דירקטור יחיד לפתיחת ישיבת הדירקטוריון.

קלאסיקה:

• מהו קוורום לפתיחת ישיבת דירקטוריון – רוב דירקטורים מכהנים או רוב דירקטוריון ההנהגה כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה?

אוסטרליה:

• שימוש בנכסי לקוח המוחזקים בנאמנות על ידי עורך דין למטרות פרטיות, והידיעה הקונסטרוקטיבית של המסייעים לפעולה.

אנגליה:

• שחרור בטוחות על ידי תאגיד בנקאי בהמשך להוראות עורך דין הלווה, מבלי לערוך בדיקות לתקינות וללגיטימיות של ההוראות.

קנדה:

• אחריות עורך דין שהפנה לקוחותיו ליועץ פיננסי שלימים התברר כנוכל שברח עם כספי ההשקעה.

ארצות-הברית (דלוור):

• השתלטות עוינת של עורך דין על חברה בשליטת לקוחו.

סינגפור:

• שידול תרמיתי להתקשר בחוזה – האם סירוב להמשיך בהתקשרות משמעו חזרה בו של צד מהתקשרות בחוזה או שמא ביטולו כדין עקב התרמית?

ארצות-הברית (דלוור):

• העלאת תעריפים בין צדדים לחוזה ממושך כאירוע הפרה והאם היה בו כדי להצדיק את ביטולו של החוזה על ידי הצד השני.
• ביטול חוזה שלא כדין ואכיפתו בעין על ידי בית המשפט.

אוסטרליה:

• שידול צד לבטל חוזה תקף בדרכי תרמית, והאם פיצויי הציפייה בגין ההפרה יכולים לכלול גם את ציפיית הנפגע כי תקופת החוזה תוארך?

• אימתי יתערב בית המשפט במינוי דירקטורים ממלאי מקום אשר מונו על ידי הדירקטוריון, ואימתי יינתן צו לכינוס אסיפת בעלי מניות?
• הוצאת צו למכירת החברה או שמא הוצאת צו לכינוס אסיפה שנתית, במסגרת שאלת הסעדים העדיפים שיש לתת לטובת חברה שהנהלתה מצויה במבוי סתום.
• התנאים המוקדמים למתן צו שיפוטי המורה על כינוס אסיפה שנתית של בעלי המניות, מדיניות שיפוטית להוצאת צו מסוג כזה והחריגים למדיניות.

קלאסיקה:

• כינוסה של אסיפת בעלי מניות אחת לשנה, במסגרתה רשאים בעלי המניות לממש את אינטרס האחזקה שלהם, באמצעותה של הצבעה.
• סמכותה של אסיפת בעלי המניות לבחור דירקטורים הינה אבן יסוד בדיני החברות של דלוור, וזכותם של בעלי המניות לכנס את האסיפה השנתית, היא זכות יסוד.
• חשיבות תפקידה של האסיפה השנתית של בעלי המניות, במסגרת הבטחת קיומו של ממשל תאגידי תקין.

• מאמצים סבירים להשלים את פיתוחה של תרופה והתנאת חלק מהתמורה בהשגת יעד זה.
• מאמצים סבירים להשלים תנאים מתלים, דחיית מועד סגירת עסקת המיזוג או ביטולה.
• סעיפי "מאמצים סבירים" בעסקת מיזוג ויחסם להתחייבות להשיג אישורים רגולטוריים לרבות אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

Equity Chambers:

The Slow, Long Fall of Gentile
and Call for Change in the Rules of the Road of SLCs

Interview with Craig Springer

• האם חברה יכולה להיות בבחינת "מסייעת" לאמונאים של חברה, להפר את חובות האמונים?
• חובותיה של יועצת פיננסית לעסקת מיזוג ומעמדה כמסייעת לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו כלפי בעלי מניותיו.
• כימות חלקו של מסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
• התנהלות אקטיביסטית שהתגבשה לסיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון, לכשנעשה שימוש בדירקטורים המתמנים לצורך קידום מטרות צרות של משקיעה.
• טענות של סיוע להפרת חובות האמונים של דירקטוריון חברה נרכשת, הנטענות נגד יועצת פיננסית שליוותה עסקה ונגד החברה הרוכשת.
• האם יכולים דירקטורים של חברה נרכשת, לסייע בהפרת חובות האמונים של הדירקטורים של החברה הרוכשת?

קלאסיקה:

• דת ומסחר: היתר לחברות המוחזקות בקרבה קרובה באשכול ושהינן חברות למטרות רווח, ליהנות מפטור מרגולציה שבעלי החברה מתנגדים לה מטעמים של דת, אם קיימים אמצעים מגבילים פחות המאפשרים את קידום מטרות החוק.
• סיכול ניסיון שיטת מצליח: זכות עמידה להגיש תביעה ואי תחולת דיני השתק ומניעות גם לנוכח תיקון הפרה של חובות זהירות בתחום דיני איכות הסביבה.
• אפליה בשכר על בסיס ג'נדר: עובדת מאבדת את זכותה להגיש תביעה בעילה של אפליה בשכר על בסיס ג'נדר (מין) אם היא איננה מגישה תביעתה בתוך 180 יום ממועד החלטתו של מעסיקה להפלות את שכרה.
• סירוב לגייס נשים למכללה צבאית: צדדים המבקשים להגן על פעולות שלטון המפלות על בסיס ג'נדר (מין), חייבים להדגים "הצדקה משכנעת במיוחד" לפעולות מסוג כזה.
• מהו "שימוש אסור" במידע פנים? אדם אשר סוחר בניירות ערך לשם הפקת רווח פרטי, תוך שימוש במידע פנים סודי של חברה, עושה שימוש אסור במידע זה (misappropriates), תוך הפרת חובות האמונים שלו כלפי הגורם שהמידע שייך לו.

Equity Chambers:

The Fading Stockholders’ Derivative Standing and State of Special Litigation Committees Jurisprudence

Interview with David Tejtel

• חובת הכנות והגילוי של דירקטוריון המבקש אשרור פעולת חברה מאסיפת בעלי המניות.
• חובת הכנות והגילוי של דירקטורים מטעמם של מיעוט אקטיביסטי, כלפי יתר היושבים בדירקטוריון, כי הם פועלים תוך קידום אינטרסים צרים של המיעוט.
• האם חובת הכנות והגילוי של דירקטור כלפי חבריו לדירקטוריון, כמוה כחובת הגילוי של הדירקטוריון כלפי האסיפה שהצבעתה מבוקשת לצורכי אשרור פעולת חברה?

קלאסיקה:

• במסגרת חובת הכנות והגילוי של הדירקטוריון, הפרט הכפוף לחובת הגילוי חייב להיות "מטריאלי", כלומר שהמידע הוא רלבנטי ובעל כוח השפעה כזה, אשר צפוי להיות חשוב לדירקטורים בעת שהם ממלאים את חובות האמונים שלהם. המונח "מטריאלי" בהקשר של חובת הדירקטור להיות כנה (candid) עם יתר הדירקטורים שבדירקטוריון, הוא מונח שונה בהשוואה לדרישת "המטריאליות" של הפרטים שעל הדירקטוריון למוסרם בעת שהוא פונה לאסיפת בעלי המניות כי יאשררו פעולת חברה.
• מידע מהותי (מטריאלי) ביחס לקיומו של ניגוד עניינים פוטנציאלי של דירקטור מסויים, חייב להיות מגולה לדירקטוריון כולו במסגרת חובת הכנות החלה על הדירקטור.
• על מנת להפריך את חזקת שיקול הדעת העסקי, התובעים חייבים לטעון כראוי: (א) כי הדירקטור היה בעל עניין אישי מטריאלי בעסקה; (ב) שהדירקטור נכשל לגלות את האינטרס האישי שלו בעסקה לדירקטוריון, וכן (ג) שדירקטור סביר צפוי היה לראות בעניינו האישי המטריאלי של הדירקטור הנגוע, עובדה משמעותית במסגרת הערכת העסקה המוצעת.

ארה"ב:

• האם תביעת הרשות לניירות ערך בארצות-הברית להשבת רווחי עבירה של תרמית בניירות ערך, היא בגדר "קנס" הכפוף לדיני ההתיישנות?
• השבה עונשית במקרה של שימוש ומסחר במידע פנים.
• העקרונות האקוויטביליים של השבת נזקי משקיעים וגבולות הסעד בהתאם למאפייניו כסעד מן היושר.

אוסטרליה:

• סעד אקוויטבילי של השבה במקרה של גיוס כספים ממשקיע חולה אלצהיימר.

קלאסיקה:

• הסעד האקוויטבילי אשר מונע ממעוולים להנות ממעשיהם ומרווחיהם האסורים, משקף את עקרון היסוד לפיו אין לאפשר למעוול להנות מרווחי פעולותיו האסורים כעניין של יושר.

• "ידיעתה" של הרשות לניירות ערך בהתייחס לעבירה מכוח חוק ייעוץ השקעות.
• חובתם של משקיעים מהציבור לזהות "דגלים אדומים", לערוך חקירות ולהבטיח את "ידיעתם".
• דינם של גילויים שנמסרו לציבור אך לא "נקראו" על ידי המשקיע ועל כן לא "הובאו לידיעתו" עד לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

קלאסיקה:

• האבחנה בין "ידיעה ממשית" ל"ידיעה קונסטרוקטיבית" לצורכי קביעת תחילת תקופת ההתיישנות או לחילופין, לצורכי הקביעה כי חלפה.
• הדרכים להוכחת "עיוורון נכפה" (willful blindness), טענה אשר מבססת את "הידיעה הממשית" של נפגע-תובע, לצורכי קביעת תחילת תקופת ההתיישנות.

ארצות הברית:

• האם מתקיימים יחסי אמונאות בין מנהל קרן השקעות לבין משקיע שהשקיע בקרן ההזנה אשר השקיעה את כספי המשקיעים שלה בקרן ההשקעות?
• הצגת אסטרטגיות השקעה כוזבות על ידי הקרן והאם הופרו חובות מנהליה?
• שידול תרמיתי לביצוע השקעה בקרן אל מול סעיפי ההחרגה (disclaimers) שבהסכם ההשקעה אשר מונעים, כביכול, מהגשת תביעה בעילה כזו.
• אילו סוגי חובות אמונים חב מנהל קרן השקעות כלפי המשקיעים ואיזו חובה הופרה בהקשר לכך, בקרות אירוע של שידול תרמיתי?

אוסטרליה:

• חובותיהם של מנהלי קרן כלפי חבריה, בעת שהם שואפים להנפיקה לציבור.

קלאסיקה:

• טענה בדבר מצגים כוזבים של מנהלי קרנות גידור ביחס לניהול תיקי ההשקעה והפרת חובות האמונים.
• סוגי חובות האמונים אותם חבים מנהלי קרנות ומי שמנהל את כספו של אחר.

• האם מי שאינו חבר בדירקטוריון יכול לכהן בוועדה המיוחדת?
• הקמתה של וועדה מיוחדת בסמוך לאחר תחילת המגעים לגיבושה של העסקה – משמעותה והשלכותיה.
• וועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים הנהנים "מעצמאות מוגברת" – ההצעתם של המלומדים בבצ'וק וחמדני.
• המבחנים לבחינת ייסודה של הוועדה המיוחדת, כבר בשלבים הראשונים של המשא ומתן בעסקת מיזוג נגועה.
• ניקיון כפיהם של המכהנים בוועדה המיוחדת.
• חשיבותה של הוועדה המיוחדת במקרים של רוב דירקטוריון המצוי בניגוד עניינים.

קלאסיקה:

• טיהור עסקת חברה עם בעל השליטה בה באמצעות מנגנון הגנה הכפול לטובת המיעוט הכולל את ייסודה של וועדה מיוחדת ואישרור העסקה בהצבעת רוב המיעוט.

קנדה:

• דילול שווי הונה של חברת-אם בעקבות פירוקן של חברות-בת ותביעה לפיצוי בגין הפחתת שווי הון.

קלאסיקה:

• הגשת בקשה לפירוקה של חברה על ידי בנק שהיה מודע למשא ומתן המתנהל בין החברה ובין בעלי מניותיה, למכירת אחזקותיהם ובכך – הפחתה ניכרת של שווי אחזקותיהם.

אנגליה:

• האם כלל "ההפסד הרפלקטיבי" של בעל מניות שאיננו בר תביעה, ניתן ליישום גם על פגיעתו של הנושה עקב ירידת ערך החברה?

קלאסיקה:

• ראשי נזק והפסדים שאינם ברי-תביעה – האם בעל מניות רשאי ובעל זכות העמידה, להגיש תביעה אישית כנגד מי שפגע בחברה שאת הונה הוא מחזיק, ואשר בגין הפגיעה האמורה, נפגע שווי החברה ובהמשך לכך, נפגעו גם שווי אחזקותיו של בעלי המניות?

• בחירת התובע הייצוגי בתביעה נגזרת התוקפת תמריצי בכירים.
• חלוקת תמריצים מוגזמת לנושאי משרה הנהנית מהגנת "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות – תשובת בית המשפט הצ'נסרי.
• הגבלת כוחה המאשרר של אסיפת בעלי מניות ביחס לתמריצי בכירים מופרזים – תשובת בית המשפט העליון בדלוור.
• הענקת תמריצי בכירים מופרזים במסגרת עסקאות quid pro quo ואי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת התוקפת עסקאות אלה.

• כינוס אסיפה בהוראת בית המשפט לצורך מינוי דירקטורים.
• בחינה שיפוטית של השאלה האם פיטורי מנכ"ל על ידי הדירקטוריון התגבשו לכלל פעולה בחריגה מסמכות?
• הכרעה שיפוטית בשאלה האם פעולה של דירקטוריון המתבצעת תוך הפרת דיני היושר, הינה פעולה בטלה (void), או שמא ברת-ביטול (voidable)?
• התערבות שיפוטית בהחלטות חברה פרטית דלוורית, ביחס למינויים ולפיטורי נושאי משרה בחברה.
• פרשנות מסמכי ההתאגדות אל מול הסכם ההצבעה במסגרת אשרור הרכב הדירקטוריון.

קלאסיקה:

• אימתי יוענקו סעדים מן היושר בסכסוך שעניינו מינוי נושאי משרה בחברה?

• הטרדה מינית על ידי מנכ"ל, ניסיונות הדחתו על ידי הדירקטוריון, ומאבקי השתלטות עויינת.
• הטרדה מינית על ידי מנכ"ל, אי-גילויה, והאם התגבשה לכלל עבירה על חוקי ניירות הערך?
• הטרדה מינית על ידי המנכ"ל, הסכם "היפרדות שקטה", והאם הופרו חובות האמונים?

קלאסיקה:

• מה כוללות חובות הפיקוח של הדירקטוריון על הנעשה בחברה?

• אימתי יש להוכיח את רכיב הסתמכות התובע על מצג השווא בניירות ערך – האם בשלב ההוכחות לגופה של תביעה או כבר במועד הבקשה לאישור תביעה ייצוגית?
• מה נדרש להוכיח בשלב הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בתביעה המוגשת בעילה של השפעה תרמיתית על המחיר?
• האם הסתמכות על מצגים כוזבים של חברה מדווחת, על ידי משקיעים מסוג "משקיעי ערך" אשר עורכים בדיקות משל עצמם לנייר ערך (משקיעים מתוחכמים), שוללת את זכותם לטעון לחזקת התרמית-על-השוק (fraud-on-the-market)?
• האם בתביעה של בעל מניות שהוגשה בעילה של תרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(B) לחוק המסחר בניירות ערך, הצליחה התביעה להוכיח, כבר בשלבים המוקדמים של בקשת אישור לבירורה כתביעה ייצוגית, את חזקת ההסתמכות של השוק על מצגי התאגיד המדווח.
• השפעתן האמיתית של הצהרות כוזבות של חברה נסחרת, על מחיר המניה.

קלאסיקה:

• הלכת Basic הקובעת את חזקת יעילות השוק המניח כי המידע המופץ בו משתקף במחיר המניה.

• הוצאת דיבה נזיקית בין חברות.
• התערבות נזיקית ביחסים עסקיים במסגרת תחרות בין שתי חברות.

קלאסיקה:

• מרכיבי עוולת ההתערבות הנזיקית ביחסים עסקיים.
• שידול אסור של צד שלישי לחדול מקשריו העסקיים עם מתחרים.

• יחסי אמונאות אישיים הנובעים מקרבה פמיליאלית תולדה של חברות רבת שנים להבדיל מחובות אמונים הנגזרים מאחזקה במניות.

קלאסיקה:

• על מנת להעלות טענה בדבר הפרת חובות האמונים, נדרש התובע לבסס: (א) קיומם של חובות אמונים; (ב) שהנתבע הפר חובות אלו.
• חובות האמונים של היועץ החיצוני: סוכנים או שלוחים הינם אמונאים כאשר הם מוסמכים לשנות את המצב המשפטי שבין השולח ובין צדדים שלישיים.

• חלוקת דיבידנד בררנית וקיפוח המיעוט.
• הנפקת הון בררנית לחלק מהמחזיקים והקשרה לחלוקת דיבידנד אסורה.
• התנגדותו של נושה לחלוקת דיבידנד לבעלי המניות בחברה.
• התנאים להתערבות שיפוטית בהחלטת דירקטוריון שלא לחלק דיבידנד לבעלי המניות.

קלאסיקה:

• שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעת קבלת ההחלטה לחלק או שלא לחלק דיבידנד

• ניצול זכויות חסימה שהוענקו למשקיע תוך יצירת שליטה אפקטיבית המנוצלת לרעה עד לקריסתה הכלכלית של החברה.
• אקטיביזם של המיעוט אשר דוחק במכירתה מבלי לבחון אלטרנטיבות טובות יותר עבור החברה.
• השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן.
• מזימת מיעוט לנשל את חברת-האם מנכסיה העיקריים המצויים בחברת-הבת באמצעות חניקתן הכלכלית של השתיים.

קלאסיקה:

• המבחנים לקביעת יחסי שליחות: באילו נסיבות מתקיימות יחסי שולח-שלוח המאפשרות לייחס לשולח את עבירות שליחו?

• האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן? האם קיימת חובת דיווח פוזיטיבית על חברה ציבורית בארצות-הברית?
• חשיפת תרמית פנים-תאגידית והאם קמה חובה לדווח עליה לציבור?
• דינה של הטרדה מינית שהוסתרה, על רקע הצהרה כי החברה מתנהלת על פי כללי אתיקה תאגידית, והאם האירוע התגבש לכלל מצג שווא ואי-גילוי נאות?
• מצג חלקי ביחס לעסקאות חברה עם בעל מניות עיקרי בה, האם התגבשו לכדי מצג שווא ואי-גילוי נאות?

קלאסיקה:

• סעיף 10(b) וכן כלל 10b-5 מכוחו, אינם קובעים חובה לגלות קצת או את כל המידע המהותי.
• השמטה של פרט מהותי שלא נדרש לגלותו, יכולה לגבש עילת תביעה רק כאשר גילויו של מידע כזה הוא "הכרחי" על מנת להפוך הצהרה שנמסרה, בנסיבות שבהן היא נמסרה, למידע שאיננו מטעה.
• גילוי של מידע איננו נדרש רק משום שהוא עשוי להיות רלבנטי או מעניין למשקיע הסביר.

• הגדרת "נושא משרה" באשכול חוצה גבולות לצורכי קביעת סמכות שיפוט על נתינים זרים.
• הגדרת "נושא משרה" לרבות "מנהל בפועל" בחברה פרטית בדלוור, לצורכי המצאת כתבי בי-דין שניתן לבצע למנהל בדרך של הסכמה משתמעת?
• הגדרת "נושא משרה בפועל" באשכול חברות במסגרת הרצון להטיל אחריות אישית בגין העברת כספים תוך הפרת הוראות רגולציה בשוק ההון.

קלאסיקה:

• הגדרתו של "נושא משרה" שאינו מחזיק במשרה באופן קלאסי, אלא שתפקודו והשפעתו בחברה היא כזו, שניתן לראות בו "נושא משרה" לצורך הטלת אחריות חוקית בגין הפרת החובות הנלוות למעמד של נושא משרה.

• סיכוני השקעה הניטלים על ידי דירקטוריון בחברה שנטען לגביה, כי היא נקלעה לקשיים כלכליים.
• סיכון מס שנטל הדירקטוריון בעסקת מיזוג חוצה גבולות שהתבדתה.
• הבטחות אסורות של הדירקטוריון ביחס לאי-הנשיאה בנזקי הפסדי השקעה.
• חובות האמונים של דירקטוריון המנווט חברה בתקופה סוערת.
• עסקה מסחרית גרועה וחזקת שיקול הדעת העסקי המתבטאת בכללים הדיוניים החלים על תביעה נגזרת.

קלאסיקה:

• מרחב ההגנה הניתנת למנהלים בקשר להחלטות עסקיות כושלות (נטילת סיכונים ואחריות אישית).
• שיקול דעת עסקי בעת חלוקת דיבידנדים.

• האם יש מקום להקל בסטנדרט הביקורת השיפוטית בעסקאות חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה?
• קיטלוגה של עסקה כעסקת חברה עם בעל שליטה שיש לו עניין אישי על מנת לקבוע את דרגת הביקורת השיפוטית.
• דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של בעל השליטה בעסקאות חברה עם בעל השליטה.

קלאסיקה:

• דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" המיוחסת לבעל השליטה בחברה והשאלה, האם קיומה של שליטה היא אשר נבחנת במסגרת יישומה של השליטה, או שמא, די בעצם היכולת להשפיע?
• השפעתה של שליטה: קיים סיכון כי בעלי מניות מיעוט יאשרו עסקאות מיזוג של חברה אשר לה בעל שליטה, מתוך חשש לפעולות נקם מצידו של בעל השליטה, אם הם לא יאשרו את העסקה כפי שהוא מצפה.
• המבחנים לקביעה כי בעל מניות מיעוט, הוא בעל שליטה אפקטיבית, תוך שימת דגש מיוחד לתפקידו כ"מנכ"ל בשטח" וכן לכוח השפעתו הניהולית על הדירקטוריון.

• דיכוי מחירים באמצעות הצהרת כוונות כוזבת.
• הודעה על אי-מימוש אופציית Call המייצרת תגובה של דיכוי מחיר המסחר בנייר הערך.
• דיכוי מחירים על ידי אנשי פנים בחברה הנמצאים בניגוד עניינים.

לקראת ימים טובים ובריאים יותר,

בפתחה של חזרה מדודה למציאות ציבורית משתנה,

מערכת GCL מאחלת לכלל לקוחותיה ולכל בית ישראל:

עצמאות חדשה – תנועתית, רגשית ומחשבתית.

חג עצמאות שמח!

• התנאים למינוי משמורן בעקבות מבוי סתום בין שני מנהלים המחזיקים ב- 50% בחברה כל אחד מהם.
• פעולות "הקפאה" שביצעו דירקטורים בדירקטוריון למניעת השתלטות עויינת ובקשת בעלי מניות למינוי משמורן.
• פירוק מרצון בעקבות מבוי סתום בהנהלה.
• מכירת מניות חברה המונעת מרצון להדוף בקשה למינוי משמורן עקב מבוי סתום בדירקטוריון.

בימים של אתגרים והתחדשות אביבית,

בתקופה של התמודדות והתהוותה של מציאות חדשה,

כשחירות מקבלת משמעות מיוחדת, פיזית ורגשית,

נאחל לכולנו – ללקוחותינו, לתושבי ישראל ולגלובוס כולו,

החלמה מהירה, רפואה שלמה, ובעיקר – חג פסח מיוחד ונפלא.

נשוב לדון בסוגיות משפטיות חובקות עולם מיד לאחר הפסח.

GCL – Global Comparative Law

חדלות פירעון חוצת גבולות:

• כיבוד דיני מדינות מתנגשים בעת שהאיחוד האירופי מתמודד עם המשבר הבנקאי משנת 2008 ועם קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד.
• חדלות פירעון חוצה-גבולות, חוק מודל חדלות פירעון ו"הליכי הכרה" בהליכים זרים מחוץ למדינה.

אכיפת דיני מס מקומיים לצד תחולת דיני האיחוד האירופי, במקרים של התנגשות ביניהם:

• אכיפת דינים (חוקי המכס) של האיחוד האירופי לצד אכיפת הדינים המקומיים של מדינות האיחוד ודרכי הפרשנות במקרה של התנגשות.

אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי:

• צווים זמניים חוצי גבולות נגד Google.

אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי והתנגשותם עם שיטות משפט זרות:

• דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט בהתייחס להצהרות של ממשל זר (השר למסחר הסיני) המבקש להצדיק את הפגיעה בתחרות מטעם הממשל הסיני.
• התנגשות בין דיני דלוור לדיני סין, ביחס להליכי גילוי מסמכים לבקשתם של בעלי מניות.

• משמעותה של הודעה המוקדמת ואי-מילויה במועד שנקבע לכך במסמכי ההתאגדות של החברה.
• לוחות זמנים – משמעו של מנגנון חוזי מורכב המאפשר דחיית תאריך סגירה בעסקת מיזוג ולאחריה, מסירת הודעת ביטול.
• מועדים להגשת מידע על מועמדים לדירקטוריון מטעמם של בעלי המניות והשלכות הפרת מועדים אלו.

קלאסיקה:

• תקנון החברה הינו חלק מחוזה רחב אשר חל ומחייב את כלל הדירקטורים, נושאי המשרה ובעלי המניות, ואשר נוצר בדלת אמותיו החוקיות של חוק החברות הכללי של דלוור.

• התניית סגירת עסקת המיזוג בקבלת חוות דעת משפטית שאיננה מושגת.
• שינויי שוק המשפיעים על היכולת למלא אחר התנאים המוקדמים לסגירת עסקת המיזוג.
• "שינוי נסיבות מהותי" בין חתימה לסגירה והתנגדות מוכר לסגור עסקה.
• תרמית ומצגים כוזבים בהסכם המיזוג והשפעתם של אלה על סגירת עסקת המיזוג.
• על הקשר שבין תרמית בסעיף "המצגים" שבהסכם המיזוג ובין סעיף "שינוי נסיבות מהותי" שחל בין החתימה לסגירת עסקת המיזוג.

קלאסיקה:

• פירוש המונח "מהותי" בהקשרו לסעיפי "המצגים וההתחייבויות" שבהסכמי מיזוג וכיצד נבחן ונמדד המונח "שינוי נסיבות מהותי"?

• השלכות התחזקותה הכלכלית של החברה במהלך תקופת התקשרותה בעסקת מיזוג למכירת מניותיה?
• ביטול עסקת מיזוג אחת לאחר החתימה, לטובתה של עסקת מיזוג אחרת.

קלאסיקה:

• חובות האמונים של הדירקטוריון בעת מכירת החברה ושאלת חובתו לערוך מכרז (התמחרות) בין מספר מציעים במסגרת מקסום רווחי החברה.

• זכויות הצבעה וזכויות עדיפות למניות בכורה במקרה של פירוק.
• זכויות הצבעה וזכויות חסימה למחזיקים במניות סוג בקשר לגיוס הון חיצוני.
• זכויות הצבעה והשאלה האם מניות סוג מחייבות את קיומן של הצבעות במסגרת אסיפות סוג.
• זכויות הצבעה וזכויות הסכמה של המחזיקים במניות סוג – משמען והשלכותיהן.

• חובות הדירקטוריון מרגע החשיפה והגילוי של עבירות שבוצעו בתאגיד ושהדירקטוריון לא חשפם במועד – ההלכה בדלוור.
• האם חקירה של עבירות התאגיד על ידי הדירקטוריון מנקה את הדירקטורים מאחריותם לכישלון הפיקוח.
• דיווחים מתקנים של הדירקטוריון לאחר הפרת חובות הגילוי שאותן לא השכילו למנוע.

• העברת נכסי חברה שביצע דירקטור לפירעון חובות אישיים ו"הגנת תמורה" של הרוכש.
• נפקותו של שינוי בחוזה אשר לא עיגן התאמה של התמורה החוזית.
• התנגשות דינים ביחס לזכות המחזיק למכור מניות ו"הגנת תמורה" של הרוכש.
• דינה של הבטחה מסחרית בין שותפים אשר לא כללה תמורה.
• הפרמטרים לקביעת תמורה הולמת בעד נכסי חברה בקשיים פיננסים.

• טענה לקיומה של דבוקת שליטה במסגרת המחלוקת על סטנדרט הביקורת השיפוטית.
• האם משקיעים שתיאמו אסטרטגיות השקעה במשך עשרות שנים, התגבשו לכדי דבוקת שליטה?
• קטלוגה של עילת תביעה של דילול כעילת תביעה נגזרת והלכת Gentile הקובעת חריג בהתקיימה של שליטה בחברה.
• המבחנים לקביעתה של "דבוקת שליטה" לצורכי הפיכתה של עילת הדילול לעילת תביעה דואלית.

קלאסיקה:

• טענות של דילול הון אסור בחברה מגבשות עילות תביעה נגזרות בלבד, משום שדילול בערך הון המניות של החברה הוא התוצאה המתחייבת (מנקודת ראות חשבונאית) של ההפחתה בשווי של כלל החברה, שבה כל מניה מייצגת נתח שווה.

• הצהרה ציבורית על היעדר כוונה להגדיל את שיעורי האחזקה בשותפות והשפעתה על ערך שווי יחידותיה.
• מכירת חברה במסגרת מימוש בטווח קצר של אחזקות אקטיביסטים וההשפעה על מחיר המניה.
• הצהרה ציבורית על כוונה לממש אופציית Call והשפעתה על מחיר המימוש.

• "החשש המשפטי" מכוח ההשפעה של בעל השליטה בעסקאות חברה שלבעל השליטה אינטרס אישי בהם.
• תחולת MFW על עסקת מכירת שליטה לצד שלישי ומתן מניות מיעוט לבעל השליטה המוכר בחברה המתמזגת.
• תחולת MFW על עסקת מכירת שליטה לצד שלישי ו"הטבה מיוחדת" לבעלת השליטה.
• תחולת MFW על סיווג מחדש של הון חברה.
• האם יש להחיל את הלכת MFW על החלטת דירקטוריון להעניק תמריצי בכירים למנכ"ל שהינו גם בעל השליטה?

• חברות של למעלה מחמישים שנה בין דירקטור למשפחת השליטה בחברה.
• בעלות משותפת במטוס פרטי בין הדירקטור ובין בעל השליטה.
• השקעות של בעל השליטה בעסקיו הפרטיים של הדירקטור.
• קווים לדמותו של הדירקטור העצמאי – סיכום ההלכות בדלוור.

• האיסור על חברה לסייע ברכישת מניותיה ומבחני ה"סיוע פיננסי".

1. משברים
משבר הסאב פריים – אחריות של מי?

• מורכבות הליכי האיגוח ואחריותם של המשתתפים בהנפקה למצגים הכוזבים שנכללו בהם.
• אחריותן של בתי ההשקעות לנזקי פנסיות לפי חוק ERISA.
• חילוצן של פרדי מק, פאני מיי וג'יני מיי.
• אחריות חברות דירוג האשראי.

2. שינויים
התאמתן של "עבירות המידע" לזמנים מודרניים:

• הבעת דעה של נושא משרה.
• מרכיבי עבירת האיסור על מסחר במידע פנים בהתייחס למידע שעבר בשרשור למקבלי טיפ.

3. מגמות
הליכי פירוק חוצי גבולות:

• קיזוז בין שני בנקים בהליכי פירוק המתנהלים באיסלנד ובסקוטלנד.
• ניסיונותיו של הנאמן לנכסי מאיידוף להשיב אל קופת נכסי הפירוק כספי השקעה של משקיעים זרים.
• "חוק המודל" והכרה בהליך פירוק זר עיקרי (הדין בסינגפור).

4. מדיניות
ביקורת שיפוטית:

• הגנה לבעלי מניות מיעוט בעסקאות going private המקימות לדירקטוריון את חזקת שיקול הדעת העסקי.
• כוחה של הצבעת האסיפה "לטהר" ניגודי עניינים פוטנציאליים בדירקטוריון באופן שמקים את חזקת שיקול הדעת העסקי.

5. חדשנות
אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט:

• הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.

6. התרחבות
מפרי חובות התאגיד שאינם אמונאים:

• מיהו ה"מקדם" שאיננו בעל תפקיד בחברה אך צפוי לשאת באחריות בגין עבירות שביצעה?
• אחריותה של יועצת פיננסית חיצונית לחברה על מרבית מנזקי בעלי המניות הנובעים מהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
• הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.

7. שערוריות
סקנדלים מונומנטליים:

• הלוויתן הלונדוני של ג'יימי דיימון.
• המניפולציה על שער ה-LIBOR.
• עשור לניהול תיק הפירוק של ברנארד מאיידוף.

• האיסור על אחזקת מניות מיעוט בחברה מתחרה במסגרת הגבלת עיסוקו של עובד.
• "נתח הוגן" לעובד שפיתח המצאה שנרשמה כפטנט.

• מגבלות על זכות העיון של דירקטור מרגע שמתמנה לחברה כונס נכסים.
• מגבלות על חשיפת מסמכי חברה-בת סינית, לנוכח דיני הגילוי החלים בסין המתנגשים עם דיני הגילוי החלים דלוור.
• אלו תנאים ומגבלות על זכות העיון במסמכי חברה יחולו – האם אלו של סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור או אלו של חוזה התפעול?
• סמכותו של בית המשפט לדחות בקשת גילוי ועיון במסמכי חברה לנוכח חשד למניעים פסולים של עורך דינו של המבקש בהגישו את הבקשה.
• החלת מבחני "התכלית האמיתית" לבקשת הגילוי והעיון במסמכי חברה לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור.
• האם קיימת חזקת סודיות על מסמכים נשוא הליכי גילוי ועיון לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור?

קלאסיקה:

• האם בעל מניות אשר קיבל מסמכים סודיים של החברה במסגרת הליכי גילוי ועיון לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור, רשאי כעת לעשות שימוש במסמכים אלה, אשר החברה רואה בהם כחסויים וכפופים להסכם סודיות עליו חתם בעל המניות במועד עריכת גילוי המסמכים?

ארה"ב:

• העברות במרמה של נכסי חברה חייבת ופטור מתחולת צו הקפאת ההליכים והגשת תביעות בגינן.
• אישיות משפטית נפרדת באשכול חברות – התנגדותו של נאמן חברת-אם בפירוק, למכירת נכסי חברת-הבת.
• האם ניתן לתפוס ולהשיב אל קופת הפירוק רווחים פיקטיביים של משקיעים מתרמית פונזי, שזה מכבר הועברו אליהם?
• האם נכסי משקיעים שאבדו לאחר תרמית הפונזי של מאיידוף, שייכים למשקיעים (צד ג'), או שמא לקופת הפירוק?
• תפיסת נכסי חברת מאיידוף שהועברו בתמורה לצד שלישי נתין זר, על ידי שני נתין זר אף הוא.

אוסטרליה: