11.8.21 יישומם של דיני היושר על עסקאות ופעולות חברה: בפסק דין נפלא זה, בית המשפט העליון בדלוור מתמודד עם עסקת מיזוג שעמדה בכל המבחנים והדוקטרינות הרלבנטיים להצדיק את קיומה העסקי ואולם אף על פי כן, היא פגעה בזכויות ההצבעה של אחד מבעלי מניות. בהופכו את החלטת בית המשפט הצ’נסרי, בית המשפט העליון נוזף ומזכיר, כי מלבד הדוקטרינות הרגילות והשגורות, דיני החברות של דלוור ובפרט עובדת היותו של בית המשפט הצ’נסרי בית משפט אקוויטבילי – מחייבים לבחון גם את היושרה של העסקה ולא רק את עמידתה בדרישות דין והלכות פסוקות במסגרת ממשל תאגידי תקין. באמצעותה של דוקטרינת הבחינה הכפולה (twice tested authority) אשר על פיה ייבחנו פעולות ועסקאות של דירקטוריון חברה גם על בסיס דינים של אקוויטי, בית המשפט העליון מעמיק בדיני היושר, במשמעותם, בתוכנם ובאילו נסיבות הם יתפסו מקום של כבוד מכריע אפילו, כשעסקת המיזוג מוכתרת כעסקה בעלת מחיר הוגן, שהתגבשה בתום הליך הוגן. עוד בפסק הדין: דוקטרינת הבחינה הכפולה (twice tested authority) אשר על פיה ייבחנו פעולות ועסקאות של דירקטוריון חברה גם על בסיס דינים של אקוויטי (דיני יושר); באילו מקרים ובאילו נסיבות ייושמו דינים אקוויטביליים (דיני היושר) בדלוור, על החלטות עסקיות של החברה?; עושק וקיפוח המיעוט בדלוור, במסגרת יישום דינים אקוויטביליים (דיני היושר) על פגיעה מכל סוג שהוא על ידי הדירקטוריון, בזכויות בעלי מניות שהינן אינהרנטיות לאחזקה במניותיהם; התערבות אסורה של הדירקטוריון בדמוקרטיה התאגידית בדרך של פגיעה בזכויות הצבעה של בעל מניות מסויים; מה דינה של התערבות הדירקטוריון בדמוקרטיה התאגידית הנעשית על פי דין וחוזה אך שתוצאותיה אינן עומדות בקנה אחד עם דינים אקוויטביליים (דיני היושר)?; כלל הבחינה הכפולה (twice tested) של בית המשפט הצ’נסרי, אשר נדרש בשעה שזכויות הצבעה אינהרנטיות לאחזקה במניות החברה נמצאות תחת סכנת עושק וקיפוח על ידי הדירקטוריון, אפילו אם בחינה לפי כלל ההגינות המלאה מצביע על מחיר הוגן והליך הוגן; כלל “הבחינה הכפולה” (Twice Tested) של בית המשפט הצ’נסרי בדלוור; הזכות למנות דירקטורים והשתלטות עויינת; השתלטות עוינת וסעדים מן היושר העומדים, לעיתים, בניגוד לממשל התאגידי הקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה, על רקען של פעולות דירקטורים במסגרת שימור עצמי ושמירה על מקומם בדירקטוריון; בית המשפט הצ’נסרי כבית משפט של יושר (אקוויטי); דחיפה מצידו של הדירקטוריון למכירת מניות חברה, לנוכח איום הנובע מבקשת בעל מניות למנות משמורן לחברה בעל סמכויות ניהול נרחבות אשר יכריע במבוי הסתום בדירקטוריון; ההשלכות של תגובה קיצונית מצד הדירקטוריון – מכירת מניות החברה – להגשת בקשה למינוי משמורן על ידי אחד מבעלי המניות, בגין מבוי סתום בדירקטוריון; החלטת משמורן על פירוקה של החברה עקב מבוי סתום; מינוי משמורן עקב מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון לפי סעיף 226 לחוק החברות הכללי של דלוור; התנאים שבהם בית המשפט בדלוור יתערב בעקבות מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון; מינוי משמורן לחברה שהדירקטוריון בה נמצא מבוי סתום (deadlock) ומתן זכות הצבעה למשמורן לשם שבירת המבוי הסתום; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; דילול הונה של החברה וסטנדרט הבחינה של בית המשפט – האם על פי כלל שיקול הדעת העסקי או שמא על פי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; באיזה סוג החלטות פגומות מוסמך בית המשפט להתערב ולהעניק סעד מן היושר.
11.8.21 כאשר דירקטורים ניצבים בפני איום לפגיעה או לשינוי בשליטה התאגידית, והם פועלים במטרה העיקרית והראשית לסכל את זכותם של בעלי המניות הנובעים מאחזקותיהם במניות החברה, דרישת הלכת Blasius להוכיח “הצדקה משכנעת” (“compelling justification”) חייבת להיות מוכחת על ידי הדירקטורים, לפני שבית המשפט nתחיל ליישם את מבחני הסבירות והפרופורציונאליות של הלכת Unocal Corp. v. Mesa Petroleum Co., 493 A.2d 946 (Del. 1985) המבקשת להגן על עמדתם של הדירקטורים. פעולות הדירקטוריון אינן חייבות להצליח למנוע הלכה למעשה, את מימוש זכויותיהם של בעלי המניות, להושיב אחד או יותר דירקטורים בדירקטוריון, או לטרפד מאבקי מינוי בפועל.
9.8.21 בעסקת מיזוג שבה המחזיקה בנתח משמעותי ממניות החברה רוכשת מציבור המשקיעים את כלל אחזקותיהם בה, טוענים בעלי המניות המתנגדים לעסקה כי עסקינן בעסקת חברה עם בעל השליטה בה ועל כן, סטנדרט הביקורת השיפוטית על עסקה מסוג כזה חייב להיות על פי כלל ההגינות המלאה. בית המשפט בוחן את הפרדיגמות המבססות את סטנדרט הביקורת השיפוטית של בית המשפט על תקיפותיהן של עסקאות מיזוג פוסט סגירתן (לאחר סגירתן). באופן ספציפי, מתי תיבחן העסקה על פי הלכת MFW (בעסקת חברה עם בעל השליטה בה) ומתי תיבחן העסקה על פי דוקטרינת Corwin (כאשר לא הוכחה שליטה בחברה). עוד בפסק הדין: פרדיגמות של סטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על עסקאות מיזוג מותקפות – כאשר יש בעל שליטה (MFW) וכאשר אין בעל שליטה (Corwin); הדרכים להוכחתה של שליטה בפועל (שליטה אפקטיבית) בחברה; האם תיתכן שליטה על ידי בעל שליטה שכלל איננו מחזיק בהונה המונפק של החברה?; הוכחתה של דבוקת שליטה כשבעל השליטה העיקרי איננו מחזיק במניות החברה כלל, ואולם יש לו השפעת שליטה על הנעשה בהנהלת החברה; הדרכים להוכחתה של דבוקת שליטה; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; “האפקט המטהר” של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה “לטהר” החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו”האפקט המטהר” של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון.
9.8.21 פרשנות של מחלוקת חוזית מסחרית: בית המשפט הפדרלי באוסטרליה בוחן מחלוקת חוזית בין הצדדים לעסקת רכישה של עסק לאספקת מים. הצדדים התקשרו ביניהם במספר הסכמים לצורך השלמת העסקה, אך כעת טוענת הקונה כי יש להשיב לה סכום ששילמה ביתר לפי אחד ההסכמים. מנגד טענה המוכרת, כי דווקא היא זו שזכאית לקבל סכום שטרם שולם לה בהתאם להסכמות בין הצדדים; בית המשפט נדרש לפרשנות של ההוראות החוזיות שבמחלוקת כדי להכריע בטענות הצדדים, תוך שהוא סוקר ומיישם את העקרונות הכלליים של פרשנות חוזים עוד בפסק הדין: פרשנות של הסכמים העוסקים במכירת עסק, מקום בו חברה אחת היא הישות התפעולית וחברה אחרת היא בעלת הנכסים של העסק, לרבות המחזיקה במניות הישות התפעולית; השבה בגין תשלום יתר לכאורה עבור מחיר הרכישה לפי הסכם רכישת המניות; עקרונות של פרשנות חוזים – פרשנות אובייקטיבית – מה היה משקיע סביר מבין מתנאי החוזה?; פניה למקורות לבר-חוזיים לצורך פרשנות חוזה – אימתי? המבחנים לקביעה כי מקבץ או שרשרת של חוזים או עסקאות הם למעשה פעולה חוזית אחת.
4.8.21 הרמת מסך הפוכה! בבית המשפט הצ’נסרי בדלוור מתעוררת שאלה חדשה שטרם נבחנה קודם לכן: האם דיני האקוויטי של דלוור מתירים במסגרת סעד מן הצדק ומן היושר, לבצע הרמת מסך הפוכה שבה נדרשים חברות-הבת לפרוע את חובות בעלי המניות (חברת-האם)? השאלה מתעוררת על רקע בקשה לסעד הערכת שווי המבוקש על ידי בעלי מניות נרכשים החוצה אשר אינם מעוניינים להצטרף לעסקת המיזוג, ועל רקע דרישתם כי הרוכשת, במעמדה החדש כחברת האם, תשלם את יתרת החוב הפסוק לטובת התובעים בגין הערכת השווי שבוצעה, בין היתר על ידי נכסי חברות-הבת, כעת משהחברה הנרכשת איננה סולבנטית יותר. שני נושאים עיקריים מתעוררים בפסק דין זה: ראשית – מטרותיו, יעדיו ואפילו ההיסטוריה החקיקתית של סעד הערכת השווי. שנית – מטרותיה, יעדיה, וגבולותיה של הרמת המסך בין חברה ובין בעלי מניותיה, והאם הדינים האקוויטביליים בדלוור מאפשרים לערוך הרמת מסך הפוכה, קרי, לחייב את החברה בעוולות בעלי מניותיה? פסק דין קלאסי ומופתי משתי בחינות לפחות. עוד בפסק הדין: ההבדל בין הרמת מסך מסורתית להרמת מסך הפוכה; האם דיני האקוויטי מתירים במסגרת סעד מן הצדק ומן היושר, לבצע הרמת מסך הפוכה שבה נדרשים חברות-הבת לפרוע את חובות חברת-האם?; מהי הרמת מסך הפוכה בין החברה ובין חברות-הבת הסולבנטיות שלה?; האם ניתן להעניק כסעד אקוויטבילי, סעד של הרמת מסך הפוכה באופן שבו חברות-הבת יחובו בגין חובות האם, ואם כן, באילו מקרים ובאילו נסיבות?; השיקולים שבית משפט נדרש לשקול קודם למתן סעד של הרמת מסך רגילה או הפוכה; הנסיבות הקיצוניות והתנאים המוגבלים להרמת מסך הפוכה בעלי המניות ובין החברה, על מנת למנוע התחמקות מסילוק חובות בפרט חובות פסוקים; ההיסטוריה של חקיקת סעיפי הערכת השווי בחוק החברות בדלוור; הרציונל של סעד הערכת השווי; סעד הערכת שווי למיעוט נרכש-החוצה אשר מתנגד למחיר המכירה של החברה, והמצב שקדם לאפשרותו לדרוש סעד הערכת שווי; פסק דין במסגרת הערכת שווי כמקים זכויות נשייה לבעלי המניות שבחרו במסלול הערכת השווי החוקי על פני הצטרפות למחיר המכירה שהתקבל בעסקת המיזוג; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?
4.8.21 ברמתה הבסיסית ביותר, הרמת מסך הפוכה כוללת הטלת אחריות של ארגון עסקי על בעליו. בהקשרן של חברה-אם וחברה-בת, כאשר חברת-הבת איננה יותר מאשר אלטר-אגו של חברת-האם, בית המשפט צפוי להתייחס אל נכסי חברת-הבת כאל נכסי חברת-האם. ככל שהדוקטרינה הלכה והתפתחה, בתי המשפט זיהו שני ווריאנטים של הרמת מסך הפוכה: הרמת מסך הפוכה פנימית והרמת מסך הפוכה חיצונית. הרמת מסך הפוכה פנימית מיושמת כאשר בעל שליטה דוחק בבתי המשפט להתעלם מהישות התאגידית אשר ברגיל, היא מפרידה בין בעל המניות לחברה, ומבקש להתייחס אל שניהם כאל מקשה אחת. הרמת מסך הפוכה חיצונית מיושמת כאשר צד שלישי חיצוני, פעמים רבות נושה, דוחק בבית המשפט לראות בחברה כאחראית וחבה, על בסיס הכרעה שיפוטית שניתנה כנגד בעל מניות. Sky Cable, LLC v. DIRECTV, Inc., 886 F.3d 375, 385 (4th Cir. 2018)
4.8.21 בתי המשפט בדלוור מתחשבים במספר מרכיבים בעת שהם קובעים האם להתעלם מהמבנה התאגידי ולהרים מסך, ואלו כוללים, בין היתר: (א) האם הונה של החברה היה הולם לשם נטילת ההתחייבות; (ב) האם החברה היתה סולבנטית; (ג) האם המסגרות הפורמליות של התאגיד נשמרו; (ד) האם בעל מניות דומיננטי הסיט ושאב את הונה של החברה; וכן (ה) האם החברה תפקדה באופן כללי, כפסאדה לטובתו של בעל המניות הדומיננטי. Doberstein v. G-P Indus., Inc., 2015 WL 6606484, at *4 (Del. Ch. Oct. 30, 2015)