FavoriteLoadingהוסף למועדפים

בית המשפט המחוזי בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך, על רקע מצגי שווא כוזבים לכאורה או אי גילוי מידע שיש חובה לגלותו במסגרת דוחות שהגישו יצרנית מדפסות עולמית ומנהליה הבכירים לרשות לניירות ערך, הודעות לעיתונות והודעות למשקיעים שפרסמה החברה; האם החברה ומנהליה הצליחו להוכיח, כי התביעה אינה שורדת בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6), משום שהתובעים לא הוכיחו כי הוצגו מצגי שווא מהותיים וכן לא הוכיחו את יסוד הכוונה?

1.9.19

בית המשפט המחוזי בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך, על רקע מצגי שווא כוזבים לכאורה או אי גילוי מידע שיש חובה לגלותו במסגרת דוחות שהגישו יצרנית מדפסות עולמית ומנהליה הבכירים לרשות לניירות ערך, הודעות לעיתונות והודעות למשקיעים שפרסמה החברה; האם החברה ומנהליה הצליחו להוכיח, כי התביעה אינה שורדת בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6), משום שהתובעים לא הוכיחו כי הוצגו מצגי שווא מהותיים וכן לא הוכיחו את יסוד הכוונה?

עוד בפסק הדין: סטנדרט הבחינה והמסמכים שרשאי בית המשפט לבחון במסגרת בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6), בקשר לתביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך; יסודות העילה של תרמית בניירות ערך; דרישות טיעון מוגברות לפי חוק PSLRA וכלל 9(b) לכללי סדרי הדין האזרחיים הפדראליים; האם הצליחו הנתבעים להוכיח, שהתביעה אינה שורדת בקשה לדחייה על הסף? האם הצליחו התובעים להוכיח, כי הנתבעים הציגו מצגי שווא כוזבים ופעלו מתוך כוונה?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; איך קובעים את רמת המהותיות של המצג הכוזב או של הפרט שהושמט?; האם קיימת כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?; הקשר שבין פרסום מסחרי מטעה לבין מצג שווא ואי-גילוי נאות; יסודותיה של עבירת המצג שווא ואי-גילוי נאות; האם כל הבעת אמונה או דיעה מתגבשת פטורה מאחריות של מצג שווא ואי-גילוי נאות?; באילו מקרים ובאילו נסיבות קמה על חברה ציבורית החובה לגלות?; הוכחת יסוד הכוונה בתרמית בניירות ערך – מניע והזדמנות לבצע את התרמית או קיומן של ראיות נסיבתיות חזקות המעידות על התנהלות פסולה במודע או פזיזות.

כדי לצפות בתוכן במלואו יש להירשם לאתר
מק"ט 15542