FavoriteLoadingהוסף למועדפים
כוכב זהב

פסק דין מבין החשובים של שנת 2019: מאז ומעולם בדלוור, החלטת חברה להיטיב עם בכירים, הינה החלטה הנהנית מחזקת שיקול הדעת העסקי, בין היתר, משום שחלוקת הטבות ותמריצים, היא החלטה עסקית פר-אקסלנס, המכובדת על ידי בית המשפט בדלוור, אשר נמנע מלהתערב בתוכנה; במקרה דנן, מובאת שאלה משפטית חדשה שטרם נדונה קודם – איזה סטנדרט של בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים, הנהנית, בדרך כלל מחזקת שיקול הדעת העסקי, אך המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה, המצוי בניגוד עניינים? שאלה ספציפית זו גוררת דיון בשאלה כללית אחרת – מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה, מתגבש לכדי overkill, ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה בחברה בעסקה המותקפת? השאלות המשפטיות החדשות הללו, מזמנות את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לשוב אל שולחן הדיונים ולבחון מחדש, את טווח יישומה של הלכת MFW; מאחורי דיון חשוב זה, נבחנת גם המדיניות הבאה – האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה?

28.1.20

פסק דין מבין החשובים של שנת 2019: מאז ומעולם בדלוור, החלטת חברה להיטיב עם בכירים, הינה החלטה הנהנית מחזקת שיקול הדעת העסקי, בין היתר, משום שחלוקת הטבות ותמריצים, היא החלטה עסקית פר-אקסלנס, המכובדת על ידי בית המשפט בדלוור, אשר נמנע מלהתערב בתוכנה; במקרה דנן, מובאת שאלה משפטית חדשה שטרם נדונה קודם – איזה סטנדרט של בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים, הנהנית, בדרך כלל מחזקת שיקול הדעת העסקי, אך המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה, המצוי בניגוד עניינים? שאלה ספציפית זו גוררת דיון בשאלה כללית אחרת – מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה, מתגבש לכדי overkill, ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה בחברה בעסקה המותקפת? השאלות המשפטיות החדשות הללו, מזמנות את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לשוב אל שולחן הדיונים ולבחון מחדש, את טווח יישומה של הלכת MFW; מאחורי דיון חשוב זה, נבחנת גם המדיניות הבאה – האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה?   

עוד בפסק הדין: האם ניתן ליישם את מבחני הלכת MFW על תכנית הטבה לנושא משרה בכיר שהוא גם בעל השליטה בחברה?; איזה סטנדרט בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה בה, שבעל השליטה מצוי בניגוד עניינים בה?; מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה מתגבש לכדי overkill ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה?; האם הגיוני לחייב חברות עם בעל שליטה, לדרוש אישור כפול הן של הדירקטוריון והן של מחזיקי המיעוט, לשם הבטחת לתחולתו של סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי, גם באותם המקרים שבהם חוק החברות הכללי של דלוור איננו מקים דרישה כאמור?; האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה, או שמא הדירקטורים, בעלי חובות האמונים, יכולים להבטיח את סטנדרט הבחינה השיפוטית לפי כלל שיקול הדעת העסקי, באמצעות האשרור המסורתי של בעלי המניות?; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; עילה של בזבוז תאגידי ועסקאות בעלי שליטה?; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; מיהו בעל השליטה בחברה.

כדי לצפות בתוכן במלואו יש להירשם לאתר
מק"ט 15850