מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה: חברה מתקשרת ב”הסכם כולל” עליו חתומים החברה, שניים מנושיה המובטחים וכן 52 ממשקיעיה, להעביר את כלל נכסי החברה לידי הנושים המובטחים במסגרת סילוק חובות החברה. בית המשפט הצ’נסרי מעמיק בתחולתו של סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, הקובע את אופן מכירת כלל או רוב נכסי חברה, אשר דומה כי עוגן בהקשרה של חברה על סף חדלות פירעון המבקשת להיפרע מחובותיה כלפי נושה מובטח ואשר במסגרתו של הסעיף, נדרשים לשם מכירת כלל או רוב נכסי החברה, שרשרת של אישורים מגורמים שונים בתאגיד. קריאת סעיף החוק מעוררת שאלות משפטיות חשובות הנובעות ממטרותיו המקוריות של הסעיף, תיקונים שנעשו בו לאורך השנים ובפרט, מהתפתחויות של המציאות המסחרית שמזמן מדגימות כי עסקאות מיזוג במתכונותיהן המגוונות – מכירת כלל מניות החברה או השליטה בה, מכירת נכסיה וכיוצ”ב – הן עניין שגור ולא בהכרח אירוע דרמטי המצריך הגנות מיוחדות לטובת בעלי המניות של החברה או אפילו התערבות של בית המשפט. על ההתפתחויות החוקיות ובפרט על המעבר העדין של חברה מסולבנטיות לאי-סולבנטיות, על שלל ההשלכות של מעבר זה, בפסק דין מצויין זה.

10.3.21

מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה: חברה מתקשרת ב”הסכם כולל” עליו חתומים החברה, שניים מנושיה המובטחים וכן 52 ממשקיעיה, להעביר את כלל נכסי החברה לידי הנושים המובטחים במסגרת סילוק חובות החברה. בית המשפט הצ’נסרי מעמיק בתחולתו של סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, הקובע את אופן מכירת כלל או רוב נכסי חברה, אשר דומה כי עוגן בהקשרה של חברה על סף חדלות פירעון המבקשת להיפרע מחובותיה כלפי נושה מובטח ואשר במסגרתו של הסעיף, נדרשים לשם מכירת כלל או רוב נכסי החברה, שרשרת של אישורים מגורמים שונים בתאגיד. קריאת סעיף החוק מעוררת שאלות משפטיות חשובות הנובעות ממטרותיו המקוריות של הסעיף, תיקונים שנעשו בו לאורך השנים ובפרט, מהתפתחויות של המציאות המסחרית שמזמן מדגימות כי עסקאות מיזוג במתכונותיהן המגוונות – מכירת כלל מניות החברה או השליטה בה, מכירת נכסיה וכיוצ”ב – הן עניין שגור ולא בהכרח אירוע דרמטי המצריך הגנות מיוחדות לטובת בעלי המניות של החברה או אפילו התערבות של בית המשפט. על ההתפתחויות החוקיות ובפרט על המעבר העדין של חברה מסולבנטיות לאי-סולבנטיות, על שלל ההשלכות של מעבר זה, בפסק דין מצויין זה.   

עוד בפסק הדין: החלטה למכור את נכסי החברה על פי סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור (the Delaware General Corporation Law – “DGCL”); ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור (the Delaware General Corporation Law – “DGCL”) הקובע את הדרך למכירת כלל או עיקר נכסי החברה; על הקשר שבין סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור (the Delaware General Corporation Law – “DGCL”) והיותה של החברה אי-סולבנטית או נושקת לחדלות פירעון; האם ניתן למכור את כלל נכסיה או את נכסיה העיקריים של חברה הנושקת לחדלות פירעון, לאחד מנושיה המובטחים?; מהי תמורה הולמת לנכסי חברה אשר נמכרים במסגרת קשיים פיננסיים?; מהי תמורה בלתי הולמת של נכסי חברה שנקלעה לחדלות פירעון אך לא נפתחו כנגדה הליכי פירוק?; המבחנים לקביעת היותה של תמורה, תמורה הולמת, בעד נכסי חברה, מנקודת ראותם של נושי החברה; סמכויות בתי המשפט בעת שהם מזהים כי נכסי חברה חייבת נמכרו בתמורה שאיננה הולמת; מהו סעד הולם בגין מכירת חברה בקשיים כלכליים בתמורה לא הולמת?; תנאים על פי דין למימוש בטוחה בתנאים מסחריים סבירים (commercially reasonable)”; הקורלציה בין חובת עריכת מכרז ציבורי לרכישת נכסי החברה, לבין שאלת התקיימות תנאי רכישה “בתנאים מסחריים סבירים”; משמעותו המשפטית של מתן כוח עודף לחברה להוביל את הליך מימוש נכסיה משהפכה חדלת פירעון בהסכם מימוש נכסים; ההגינות המסחרית במכירת נכסי חברה חדלת פירעון לאחד מנושיה המובטחים; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?; סמכותם של דירקטורים בחברה דלוורית, למנות דירקטורים נוספים בדירקטוריון, מכוחו של סעיף 141 לחוק החברות הכללי של דלוור (the Delaware General Corporation Law – “DGCL”); האם חוק החברות הכללי של דלוור (the Delaware General Corporation Law – “DGCL”) מכיר ב”מינוי ביניים” (“Interim Director”) של דירקטורים לדירקטוריון?; משמעות המונח “דירקטור דה-פקטו” והשלכות מונח זה על התקשרות החברה עם צדדים שלישיים?; דירקטור דה-פקטו ויחסי השליחות שבינו ובין החברה; מנהל דה-פקטו של חברה פרטית על פי מבחני הפסיקה בדלוור וחיוב חברה בפעולות המנהל דה-פקטו במסגרת יחסי שולח-שלוח.