22.6.22

אקטיביסט אמריקאי ידוע, באמצעות קרן גידור מסוג SPAC, משקיע בחברה. לימים, פונה אליו רוכש פוטנציאלי, ומבקש לרכוש ממנו את החברה. הזדמנות עסקית זו איננה מובאת לידיעתם של יתר הדירקטורים היושבים בדירקטוריון ותחת זאת, האקטיביסט עושה שניים: ראשית, דרך הקרן שבשליטתו, הוא רוכש כמות משמעותית נוספת של מניותיה הרגילות של החברה. שנית, הוא מציב דירקטורים נוספים מטעמו, שלהם רקע עסקי קודם עימו, בדירקטוריון החברה והכל – על מנת "לשמן" הליכי המכירה של החברה, בלי התנגדויות רבות מידי מצידו של הדירקטוריון ובכך, לקדם את האינטרס של קרן הגידור להשיג רווחים קצרי טווח. החברה נמכרת במחיר מכירה זול בצורה משמעותית, מהערכות השווי הקודמות של הנהלת החברה והתביעה מוגשת בבית המשפט הצ'נסרי. הדמיון של פרשה זו לפרשת PLX הוא ברור, לצד מספר נסיבות חמורות יותר, המעוררות שאלות משמעותיות כשהעיקרית שבהן הינה: האם "דחיפת" רווחים קצרי מועד של חברות SPAC אקטיביסטיות, צפויה לגבש ניגוד עניינים בוטה, של נושאי המשרה והדירקטורים, שמונו מטעמה של האקטיביסט, והינם "עושי דברו". פסק דין שהינו יצירת פאר נוספת, המדגימה את מורכבות יישומם של דיני החברות הקלאסיים, לרבות האבחנה בין בעלי שליטה למיעוט בהתייחס לחובותיהם כלפי החברה, על אירועים אקטיביסטיים.  

עוד בפסק הדין: ניגוד האינטרסים של קרנות גידור וחברות SPAC המבקשות לדחוף לרווחים קצרי-טווח ומועד, כשאלה נעשים על חשבון איתנות ועושר פיננסיים ארוכי טווח; אסטרטגיית השקעות להפקת רווחים קצרי מועד של קרנות גידור וחברות SPAC וחובות האמונים בחברה; אקטיביזם של בעל מניות מיעוט המבקש למכור את החברה בטווח הקצר המגיעה לכלל סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אקטיביזם של קרנות גידור; האם צרכיה של קרן הון לתשלום מהיר בטווח הקצר, מעמידים אותה במצב של ניגוד עניינים מול החברה שבה היא מושקעת?; מהי המשמעות של קשרים עסקיים של הדירקטורים עם קרן הון בהקשר לחובות האמונים של הדירקטורים כלפי החברה?;אימתי מתקיימים יחסי חובות אמונים?; חובות האמונים וחובות הנאמנות; חובות האמונים וחובות הזהירות; חובות האמונים וחובות תום הלב; האם הדירקטורים הפרו את חובת האמונים הכללית של נאמנות ותום לב, בכך שהפיצו לבעלי מניות ביודעין מידע כוזב לגבי החברה?; מקורה של חזקת שיקול הדעת העסקי; באלו מקרים דירקטוריון נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי?; האם ניתן לטהר דירקטוריון נגוע בהצבעת בעלי מניות?; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אימתי הליכי עסקה פגומים אינם יכולים להתנקות מכוחה של הלכת Corwin; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); מהם מאבקי שליטה מסוג proxy contest?; האבחנה בין סטנדרט ההתנהלות של הדירקטור לסטנדרט הבחינה של בית המשפט; האם פרשת Revlon קובעת כללים וחובות התנהגות כלפי הדירקטוריון?; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; האם חובת האמונים של הדירקטורים להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה, היא חובה להשיא בטווח הקצר או בטווח הארוך?; משמעות החובה להשיא רווחים.