Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

כוכב זהב

21.6.20

תביעה מוגשת בבית המשפט הפדרלי בניו-יורק, בטענה למצג שווא ואי-גילוי נאות (השמטתם של פרטים מהותיים) שביצעו נושאי משרה בחברה סינית, שמניותיה נסחרו ב-NASDAQ; עיקר טענות התביעה היו, כי מהלכים "עסקיים" כביכול, שביצעה החברה, היוו למעשה, העברת נכסי חברה לבעל מניות עיקרי בה, ללא תמורה הולמת, ובפרט, מבלי לדווח לציבור על היותן של עסקאות אלו, עסקאות חברה עם בעל עניין, תוך הצגת מצגים כוזבים; בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק מעמיק את הבחינה ביסודות תרמית בניירות ערך מסוג של מצג שווא ואי-גילוי נאות וכן מרכיבי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל הרגולציה 10b-5 מכוחו, בדגש על "מהותיות" המצג הכוזב, היסוד הנפשי הנדרש (scienter) ולבסוף, הקשר הסיבתי שבין המצג לנזק. קלאסיקה במיטבה!

עוד בפסק הדין: מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בדגש על מהותיות המצג, היסוד הנפשי והקשר הסיבתי; האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?; האם הדין האמריקאי מקים חובה פוזיטיבית לגלות מידע מהותי אשר עשוי להיות מעניין או חשוב למשקיע הסביר?; מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בחוקי ניירות ערך; מרכיב הקשר הסיבתי בין מצג השווא לבין הנזק שאירע, בתביעה לאכיפה פרטית של עבירת התרמית בניירות ערך; קשר סיבתי בתרמית בניירות ערך?; הקשר הסיבתי שבין תרמית בניירות ערך לנזקי משקיעים; סטנדרט הטיעון בשאלת הקשר הסיבתי שבין ביצוע המצג הכוזב לבין הנזק שנגרם; מרכיב היסוד הנפשי (Scienter) של עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות; האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?

כוכב זהב

17.6.20

התנאים להתערב באי-חלוקת דיבידנד: בפסיקה מקיפה ומעמיקה זו, בוחן בית המשפט את סירובו של דירקטוריון לחלק דיבידנד לבעלי המניות בחברה; טענה מעניינת עולה במסגרת זו ולפיה, אי-החלוקה נעשה במסגרת שאיפה לדחוק החוצה את בעלת המניות התובעת, תוך מכירת אחזקותיה בחברה במחירים נמוכים, כקבוע על פי זכות הסירוב הראשונה שעוגנה במסמכי ההתאגדות; פסק דין זה מתגבש לכלל "פרוייקט" משפטי חשוב מאוד של הנשיא בושארד, בקובעו את התנאים והנסיבות שבהם יתערב בית המשפט ויכפה על דירקטוריון להצהיר על חלוקת דיבידנד; במילים אחרות – זהו פסק דין הקובע מבנה משפטי מעניין להתערבות בית המשפט בהחלטת דירקטוריון על אי-חלוקה  

עוד בפסק הדין: מבחני ה"יתרה" או "העודף" (surplus) שממנה ניתן לחלק דיבידנדים בחברה?; סעיף 170 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מסמיך את הדירקטורים לקבוע חלוקת דיבידנד לבעלי המניות; סמכותם של הדירקטורים להצהיר על חלוקת דיבידנד, לצד סמכותם גם להימנע מלעשות זאת; הנסיבות הייחודיות שבהן "אי-חלוקת" דיבידנד מתגבשת לכלל הפרה של חובות האמונים של הדירקטורים; אי-חלוקת דיבידנד כעושק וקיפוח המיעוט; המבחנים לקביעת עודף לצורכי חלוקת דיבידנד; מה הם התנאים לחלוקת דיבידנד תוך שמירה על כרית הביטחון הפיננסית של החברה?; האם מבחן "העודף" לשמירה על כרית הביטחון של החברה, חל גם על חלוקת דיבידנד של מניות ולא של מוזמנים?; אי-חלוקת דיבידנד וכן ניצול לרעה של זכות סירוב ראשונה, להשגת מניות מחזיק במחיר מוזל; חובות אמונים וחובת הזהירות.

כוכב זהב

12.6.20

כוחו האכזרי של המיעוט: בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון את מעלליהם של קבוצת בעלי מניות מיעוט - כן, מיעוט – אשר חברו יחדיו במזימה, כך נטען בתביעה, ליטול מהחברה את עיקר נכסיה, אחזקותיה בחברת הבת; זאת הם עשו, כך לעמדת התביעה, על ידי "חניקה" פיננסית של החברה, תוך שימוש נצלני בזכויות החסימה של המיעוט, ושבעקבותיו, החברה נדרשה להעביר את חברת-הבת להליכי חדלות פירעון אשר במסגרתם, הזדרזו בעלי מניות המיעוט לעוט על נכסי חברת-הבת ולרכוש אותם במחירי ריצפה… איזו מזימה! איזה ביצוע! ובעיקר, השאלה החדשה, יחסית, המתעוררת – האם בכלל ייתכן, כי בעלי השליטה יגישו תביעה נגד בעלי מניות המיעוט, בעילות של גזל והפרת חובות האמונים?

עוד בפסק הדין: האם יש לבעלי מניות מיעוט את האמצעים לעקוף את בעלי מניות הרוב ולדחוק אותם החוצה, מהשקעתם?; מימוש זכויות חסימה חוזיות תוך ניצול זכויות אלו כדי לנשל חברה מנכסיה ולהוביל את חברת-הבת לחדלות פירעון; משמעותן של זכויות חסימה של חלק מסויים של בעלי המניות בחברה בקשר לקבלת החלטות הקשורות בגיוסי הון בחברה; השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן; עוולת הקונספירציה – קשירת קשר – כעוולה משנית ויחסה להפרה עיקרית של חובות האמונים; מבחניה של העוולה הנזיקית של קשירת קשר; האם רכישת בעלי המניות החוצה בעסקת LBO היוותה, הלכה למעשה, העברה תרמיתית של כספי חברה רגע לפני היקלעותה לחדלות פירעון?; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?; הזכות לצפות בישיבות הדירקטוריון; חובותיו החוזיות ו/או במסגרת תניות מכללא, של מי שלו זכויות תצפית בישיבות הדירקטוריון של חברה; המבחנים לקביעת יחסי שולח-שלוח; האם עצם עובדת אחזקתה של חברה-אם ב- 100% מהונה של חברת הבת, מבססת את ההנחה כי מתקיימים יחסי שולח שלוח בין חברת-האם לדירקטורים בחברת-הבת שהתמנו על ידי חברת-האם?; האם לבעל מניות מיעוט יש חובות גילוי או חובות אמונים כלשהן כלפי החברה וכלפי יתר בעלי מניותיה?; המבחנים להוכחת דבוקת שליטה בחברה; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?;  הפרת חובת הנאמנות בגין סירוב לפעול לטובת החברה תוך קידום עניינו האישי של הדירקטור; החובה לנקוט בפעולות חילוץ של דירקטור ונושא משרה, כחלק אינטגרלי מחובת הנאמנות.

9.6.20

גם כאשר חברת-האם, המחזיקה ב- 100% מהונה של חברת-הבת, קבעה את זהותם של היושבים בדירקטוריון חברת-הבת, אין בעובדה זו כדי להקים לטובת חברת-האם יחסי מרות מצידם של הדירקטורים בחברת-הבת. על כן, לחברת-האם אין כל זכות לאכוף את דעותיה ועמדתה על הדירקטורים בחברת הבת ויתירה מכך, התקיימותם של יחסי מרות של הדירקטורים בחברת-הבת כלפי חברת-האם, מתגבשים לכלל הפרה יסודית של חובות האמונים מצידו של דירקטוריון חברת הבת.

 Weinstein Enterprises, Inc., v. Orloff, 870 A.2d 499, 509 (2005)

31.5.20

חובותיה של וועדה מיוחדת במסגרת יישום מסגרת הלכת MFW: "ניקיון כפיהם" של חברי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון, נבחן בבית המשפט הצ'נסרי, לצד השאלה, עד כמה מסגרת הלכת MFW יושמו כראוי בעסקת מיזוג שנווטה על ידי קבוצת בעלי שליטה בחברה ובפרט השאלה – האם העובדה שעליית מחיר המכירה הושגה בסופו של דבר, על ידי אחד מבעלי מניות המיעוט ולא הוועדה המיוחדת, פגעה במסגרת הלכת MFW באופן כזה שכעת לא ניתן להחיל את ההלכה וליישם את סטנדרט הביקורת השיפוטית לפי כלל שיקול הדעת העסקי?

עוד בפסק הדין: שיפור מחיר המכירה של עסקת מיזוג על ידי אחד מבעלי המניות ולא על ידי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון, ומהן השלכות עובדה זו ביחס למבנה הלכת MFW ולסטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על העסקה; יישום מנגנון ההגנה הכפול של הלכת MFW בשלבים המוקדמים וקודם לתחילת המשא ומתן על התנאים המהותיים הפיננסים של העסקה, כפי שנפסק בהלכת Synutra, על מנת להבטיח את חסינות חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעסקאות בעלי שליטה; האם ניתן ליישם את הלכת MFW גם על עסקאות מיזוג שלא הותנו למן הרגע הראשון, במנגנון ההגנה הכפול שההלכה מציעה?; משמעות המונח "מלכתחילה" – ab-initio – בהתייחס להתנאתו המוקדמת של בעל השליטה כי התקשרות החברה עימו, תיעשה על בסיס עקרונות הלכת MFW?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; האם טענה כי הוועדה המיוחדת הפרה את חובת הזהירות מספיקה לנטרל את האפקט של הלכת MFW ולהחיל את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; יישום סטנדרט הבחינה השיפוטי לפי כלל שיקול הדעת העסקי בעת שבעל השליטה מתנה את התקשרות החברה עימו במנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?

כוכב זהב

28.5.20

בעיות גדולות באשכול חברות: הגדרתו של "נושא משרה" (officer) שאיננו מחזיק במשרה פורמלית בתאגיד, ואף על פי כן, יש בכוחו כדי להשפיע על מעמדה הפיננסי של החברה, נבחן בבית המשפט העליון באוסטרליה, בעת שהרשות האוסטרלית לניירות ערך (ASIC) מבקשת להטיל אחריות אישית על אדם מסויים שהיה נושא משרה באחת מהחברות במעלה האשכול, והיה האחראי על העברת כספים בין חברות באשכול, מתוך כוונה לפרוע את חובותיה של אחת מהן; הבעיה העיקרית שהתעוררה היתה, כי כספים לשם סילוק חובות חברה אחת, ניטלו מחברה אחרת באשכול שניהלה קרן השקעות, מבלי שהקרן קיבלה תמורה ראויה ומבלי שהסכום שניטל הובטח בבטוחה ראויה; עירוב וערבוב נכסים זה, מעורר לא רק שאלות ביחס לאי-השמירה על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, אלא יתירה מכך, גם דיון מצויין בהגדרת "נושא משרה" מעצם "כוח השפעתו על מעמדה הפיננסי של החברה" בשעה ש-ASIC מבקשת להטיל אחריות אישית על "נושא משרה" לא פורמלי, שלא השכיל לקדם את טובת החברה והמשקיעים.

עוד בפסק הדין: הגדרת "מנהל" ו"מנהל בפועל" או "מנהל דה-פקטו" על פי הדין האוסטרלי; מיהו "נושא משרה" בחברה אשר יחוב באחריות אישית בגין הפרות אותן ביצע בעת היותו נושא משרה בחברה?; הגדרתו של "נושא משרה" לפי סעיף 9 לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001, אשר אינו מחזיק במשרה רשמית או פורמלית, אך יש לראותו כ"נושא משרה" מכוח תפקודו והשפעתו בחברה; חובות ואחריות של דירקטורים ונושאי משרה לפי סעיף 180(1) לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001; סעיף 180(1) לחוק התאגידים האוסטרלי משנת 2001 המחייב דירקטורים ונושאי משרה בחברה לפעול תוך הקפדה על חובת הזהירות והמיומנות המצופה מאדם סביר במעמדם והנושא באחריות זהה, היה מפעיל; חובות אמונים וחובות זהירות של נאמן בקרן השקעות – הדין האוסטרלי; חובות נאמן המשקיע כספי משקיעים; חובות האמונים של דירקטורים בקרן נאמנות; חובות האמונים של דירקטורים בקרן השקעות לפי סעיף 180 לחוק התאגידים האוסטרלי; מה הן חובות האמונים של נאמן על נכס שאותו הוא נדרש לנהל בשם בעליו?; מבחני הזהירות של נאמן לקרן השקעות: המבחן האדם הזהיר מכוח דיני היושר מול מבחני החוק הקובעים חובת "ההשקעה הזהירה" – הדין האוסטרלי; חובת השמירה וההגנה על כספי משקיעים, המוטלת על חברה המנהלת השקעות מכוח סעיף 601FC לחוק התאגידים האוסטרלי; חובות חברה המנהלת השקעות בשם משקיעיה, לדאוג לכספי המשקיעים על פי חוק התאגידים האוסטרלי.