Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

כוכב זהב

5.5.20

השתלטות עויינת בתום שרשרת של מהלכים במסגרת רה-ארגון בחברה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן טענותיו של מייסד חברה נגד נציגיה של קרן השקעות בדירקטוריון אשר בעקבות השקעתה הופכת לבעלת השליטה בחברה; לעמדת המייסד, הוא "הועף" מהחברה, במסגרת רכישה החוצה (buyout) שהתאפשרה לאחר פיטוריו, כקבוע בהסכם בעלי המניות, זאת לאחר שהסכם בעלי המניות שנחתם קבע את זכות הדירקטוריון לפטרו ללא סיבה או עילה; לעמדת המייסד פעולות אלו מתרחשות לאחר שנתן הסכמתו להמרת החברה לחברה דלוורית וויתורו על זכות הווטו שהיתה לו; המייסד התובע טוען כי הוא נעתר לכל המהלכים והתהליכים הללו לשינוי המבנה הארגוני של החברה שהכתיבו נציגי בעלת השליטה, על סמך מצגים כוזבים ותרמיתיים שנמסרו לו, כמו גם השמטתן של עובדות מהותיות, ביחס לכוונתה האמיתית והסופית של בעלת השליטה; בפסק דין מצויין זה, עורך בית המשפט הצ'נסרי אבחנה בין השתלטות עויינת מותרת בחסות מסמכי ההתאגדות של החברה, לזו האסורה והמתבססת על מצגים כוזבים.

עוד בפסק הדין: השתלטות עויינת וסילוקו של מייסד החברה ורכישתו החוצה, במספר שלבים; באילו מקרים ניתן לערוך השתלטות עויינת ובאילו מקרים ההשתלטות האמורה היא אסורה על פי דין; השתלטות עויינת בחסות הסכמים וחוזים פנים ארגוניים בחברה – תקנון, הסכם בעלי מניות ועוד; פיטורי מנכ"ל במסגרת השתלטות עויינת; ביצור שליטה באמצעות הושבת נציגים בדירקטוריון או בהנהלה; האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; פרשנות חוזה ותקנון החברה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם.

star+green

30.4.20

עסקה גרועה ללא עוררין, שאושרה על ידי הדירקטוריון ותביעה נגזרת: בערעור לבית המשפט העליון, נדחית תביעה נגזרת מקום שלא הוכחו עילות הפטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; בפסיקה קלאסית זו, בית המשפט העליון בדלוור מעמיק ומונה את כל ההלכות החלות בדלוור, ביחס להגשתה של תביעה נגזרת, בשם חברה, על ידי בעל מניות, הדרישה לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של התביעה כאמור בכלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי, ומה הם המבחנים לקביעת אי-היעילות שבפנייה המוקדמת לדירקטוריון.

עוד בפסק הדין: עסקה גרועה שאושרה על ידי הדירקטוריון, איננה פוטרת תובע נגזר מחובותיו הדיוניות בעת שהוא מבקש להגיש תביעה נגזרת, לרבות פנייה מוקדמת לדירקטוריון; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; מיהו הדירקטוריון הנבחן ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת במסגרת הגשתה של תביעה נגזרת – האם הדירקטוריון במועד הגשת התביעה או שמא, נדרש לפנות בפנייה מוקדמת נוספת לנוכח הגשתה של תביעה נגזרת מתוקנת?; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת.

כוכב זהב

27.4.2020

דיכוי מחירים שאיננו גובל בתרמית בניירות ערך: תרחישי פרשת Broadwalk נבחנים שוב, בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור בפרשה נוספת זו, עת נטען על ידי המחזיקים ביחידותיה של שותפות ציבורית, כי דיווח ציבורי ביחס לפעולה שהשותף הכללי "שוקל לבצע", נועד, הלכה למעשה, להצניח את שווין של יחידות השותפות שנסחרה בזירה ציבורית, שתי דקות לפני שהשותף הכללי מימש אופציית Call שהעניקה לו זכות לרכוש את היחידות המוחזקות בציבור; בית המשפט צולל פנימה, ובוחן את האינטרסים של השותף הכללי ושל הדירקטוריון, עת פעלו להגשת דיווח מיידי בשם השותפות, אשר כתגובה לו, חלה ירידה במחיר הסחרות של היחידות, קודם למימוש האופציה; פסק דין מרתק בתחום "דיכוי" מחירים על ידי אנשי פנים מיומנים ומתוחכמים שעושים הכל, כביכול, כראוי ועל פי הספר

עוד בפסק הדין: כובעיו הרבים של שותף כללי בשותפות, פעם כנושא משרה ופעם כמחזיק בנתח משמעותי של יחידות השותפות; בחינת פעולותיו של נושא משרה שהוא גם בעל מניות המוכרעת באמצעות השאלה תחת איזה כובע בוצעה הפעולה?; בחינת מימוש אופציות של שותף כללי בשותפות ציבורית נסחרת וחובותיו – בכובעו כישות אינדיווידואלית ובכובעו כאורגן מנהל בשותפות; פעולות נושא משרה בניגוד עניינים; באילו נסיבות מימוש אופציה לרכישת או למכירת הון של נושא משרה, מתגבש לכלל פעולה בניגוד עניינים?; מימוש אופציית Call ורכישתם החוצה של יתר המחזיקים, כפעולה המתגבשת לפעולה הנגועה בניגוד עניינים כשהמממש הינו נושא משרה בחברה או שותף כללי בשותפות; אימתי מתגבשת הזכות למימוש אופציות; האיסור על פעולות לדיכוי מחירי ניירות ערך; פעולה אינדיווידואלית של שותף כללי של שותפות, אשר גבלה בפעולה בניגוד אינטרסים כלפי השותפות וכלפי השותפים הרגילים; הדרכים לקבוע האם בוצעו "פעולות דיכוי" על ידי שותף כללי בשותפות, אשר הביאו לירידת ערך של יחידות השותפות (מניות) כדי לחלץ עסקת מיזוג טובה יותר עבור השותף הכללי; תכלית ומטרות חוק השותפות בדלוור; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות חוזית של הסכמי שותפות; פרשנות מסמכי יסוד של שותפות ציבורית המעניקים לשותף הכללי אופציית Call לרכישת כל יחידותיה של השותפות הנסחרות לציבור; סטנדרט ההתנהלות החוזי של שותף כללי בשותפות, המבקש לקדם אינטרסים פרטיים שלו; באלו מקרים ניתן לבטל את חובות האמונים בהסכם?; ביטול חובות אמונים בשותפות מוגבלת במסגרת הסכם שותפות – מה משמעו ומהן השלכותיו?; חוזקם וכוחם של הסכמי שותפות; האם דיני האמונים או דיני האמונאות הם קוגנטיים או דיספוזיטיביים?; פרשנות חוזים בהתייחס לתניות חוזיות בין שותפים בשותפות; חובות אמונים בין שותפים בשותפות; הגדרתם של תום לב ושל דרך התנהלות מקובלת בהתייחס לשותפויות שעליהן לא חלים דיני חובות האמונים; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?; האם יש לדחות על הסף עילות תביעה מכוח דיני האמונאות לנוכח קיומן המקביל של עילות תביעה חוזיות מכוחו של הסכם בעלי מניות בשותפות דלוורית?

כוכב זהב

19.4.20

שבירת מבוי סתום (deadlock) על ידי מכירת מניות חברה: לבית המשפט הצ'נסרי בדלוור מוגשת בקשה למינוי משמורן מכוחו של סעיף 226(a)(1) לשם שבירת מבוי סתום בדירקטוריון; כתגובה מהירה לבקשה למינוי משמורן, הדירקטוריון מזדרז לערוך מכירת מניות החברה לצד שלישי ובכך, "לפתור" את המבוי הסתום שבדירקטוריון; בית המשפט הצ'נסרי מעמיק בסטנדרט הבחינה לנוכח אירועים אלו, לאחר שנמצא כי הדירקטור אשר הניע את הליכי המכירה, ביקש לשמור ולהגן על כוחו בדירקטוריון, כוח אשר עשוי היה לעבור לידיו של המשמורן אם בית המשפט היה נענה לבקשה; בהחלטה זו, בית המשפט דן בהשלכות ניגודי העניינים המתעוררים לנוכח הנסיבות העובדתיות הללו, ומה השפעתם על הבקשה למינוי משמורן?

עוד בפסק הדין: דחיפה מצידו של הדירקטוריון למכירת מניות חברה, לנוכח איום הנובע מבקשת בעל מניות למנות משמורן לחברה בעל סמכויות ניהול נרחבות אשר יכריע במבוי הסתום בדירקטוריון; ההשלכות של תגובה קיצונית מצד הדירקטוריון – מכירת מניות החברה – להגשת בקשה למינוי משמורן על ידי אחד מבעלי המניות, בגין מבוי סתום בדירקטוריון; החלטת משמורן על פירוקה של החברה עקב מבוי סתום; מינוי משמורן עקב מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון לפי סעיף 226 לחוק החברות הכללי של דלוור; התנאים שבהם בית המשפט בדלוור יתערב בעקבות מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון; מינוי משמורן לחברה שהדירקטוריון בה נמצא מבוי סתום (deadlock) ומתן זכות הצבעה למשמורן לשם שבירת המבוי הסתום; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; העברה תרמיתית אסורה של הון חברה על ידי דירקטור; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; מבחני סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; דילול הונה של החברה וסטנדרט הבחינה של בית המשפט – האם על פי כלל שיקול הדעת העסקי או שמא על פי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים.

18.4.20

בבית המשפט הצ'נסרי, מתעוררת שאלה נקודתית: האם תובע בתביעה נגזרת, שתביעתו זוכה לתמיכת הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון אשר מונתה לשם בחינת עילות התביעה הנגזרת, זכאי לגילוי ולחשיפה של מלוא המסמכים שעמדו בפני הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון, בעת שהגיעה למסקנה כי יש לתמוך בתביעה הנגזרת, במסגרת הליכי גילוי מסמכים?

עוד בפסק הדין: מה דינם של המסמכים שנמצאו בפני וועדת הליטיגציה של הדירקטוריון אשר המליצה לתמוך בתביעה נגזרת שהוגשה ומנוהלת על ידי בעל מניות בחברה, והאם יש לגלותם לתובע הנגזר?; בקשה לעיון במסמכי חברה במסגרת רצון בעלי מניות להגיש תביעה נגזרת כנגד דירקטורים בשרם החברה?; תפקידה של ועדה מיוחדת של הדירקטוריון לבחינת תביעות (ועדת תביעות מיוחדת); האם דירקטוריון של חברה יכול לקבל חזרה לידיו את השליטה על ניהולה של תביעה נגזרת שהוגשה לאחר שבעל מניות השיג את הזכות לייצג את החברה?; האם דירקטוריון יכול להסמיך במפורש בעל מניות לנהל תביעה נגזרת?

16.4.20

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, בוחן מקבץ של הסכמים לרכישת מניות ולהסדרת זכויות שעוגנו במסגרתם, אשר יצרו שתי זכויות סירוב ראשונות מתנגשות וסותרות, לרכישת מניותיה של חברה אחת; כמו לחפש מחט בערימה של שחת, ובשיטת פרשנות המבקשת לאתר את זכות הסירוב החזקה יותר, מצליח בית המשפט לקבוע את זהותו של הרוכש המאושר

עוד בפסק הדין: בחירה בין שתי זכויות סירוב ראשונות מתנגשות, על ידי פרשנות חוזית המבקשת לבחון את עליונותה של זכות סירוב אחת על פני השנייה; זכות סירוב ראשונה ויישומה על פי כללים של הגינות ותום לב; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; חוקת חברה הקובעת הגבלת עבירות על מניותיה, באופן שמחייב בעל מניות מוכר, להציע לבעלי המניות הקיימים לרכוש את המניות לפני הזמנת צד ג' לרכוש; זכות סירוב ראשונה לבעלי מניות החברה לרכוש את המניות הנמכרות על ידי בעל מניות מוכר; האם חברה המגישה ומנהלת על חשבונה, תביעה לאכיפת זכויות הגבלת עבירות מניותיה, קרי זכות סירוב ראשונה, במחלוקת שבין בעלי מניותיה, עוברת על האיסור "לסייע פיננסית" ברכישת מניותיה?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנותם של שני חוזים אשר העניקו זכויות סירוב ראשונות מתנגשות.

כוכב זהב

5.4.20

"זמן סביר": לבית המשפט העליון באנגליה, מגיעה תביעתה של רשות המיסים האנגלית, נגד חברה אנגלית אשר ייבאה תבלין שום מקמבודיה, לכאורה, אלא שהסתבר מאוחר יותר, כי השום יוּבא דווקא מסין; ההבדל בין מקורות היבוא הוא בחובת תשלום מכס בגין סחורה המיובאת מסין, ואי-קיומה של חובה כאמור, כשהסחורה מיובאת מקמבודיה; המחלוקת בפרשה זו, מתייחסת לתקופת ההתיישנות על זכותה של רשות המיסים להגיש דרישת תשלום על פי פקודת המכס של האיחוד האירופי, לעומת זכותה החוקית של אנגליה, לקבוע מועדי התיישנות אחרים במסגרת החקיקה המקומית; בתוך כך, נשאלת גם השאלה, מה הדין אם אנגליה שתקה ולא עיגנה בחקיקה מקומית חלופית, תקופת ההתיישנות אחרת, כפי שפקודת המכס האירופית מתירה לה?   

עוד בפסק הדין: שילוב בין הדינים המקומיים לדיני האיחוד האירופי; דיני ההתיישנות על פי חקיקת האיחוד האירופי, ויישומן של הוראות חלופיות על פי דיני מדינות החברות באיחוד; כיצד יש ליישם את סעיף 221(4) לפקודת המכס האירופאית, הקובעת תקופה להגשת דרישה לפירעון חוב מטעם רשויות המס, מקום שאין הוראת חוק מדינית תקפה הקובעת הגבלה תקופתית אחרת?