Categories Menu

לכל לקוחותינו

אתר GCL עובר בימים אלו שידרוג ויתכנו שיבושים קלים בתצוגת האתר.
אתכם הסליחה


ניוזלטר שבועי

ניתוח סוגיות משפטיות ומשפט משווה

קרא עוד

חדשות

כוכב זהב

30.1.20

הסכם LLC, שהינו מסמך ייסוד של חברה פרטית, הוא מוקד הדיון של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, אשר נדרש להכריע במחלוקת בין בעלי מניות שונים בחברה, אשר סבורים כל אחד מהם, כי לו הכוח והסמכות להכתיב באופן בלעדי, פעולות מהותיות בחברה, באופן ספציפי – הנפקה לציבור; באמצעות עקרונות בסיסיים של פרשנות חוזה, בית המשפט הצ'נסרי מחלץ פתרונות על בסיס אומד דעתם של הצדדים ובוחן האם הסמכות שכל צד טוען כי יש לו, אכן ניתנה לו בדלת אמותיו של הסכם ה-LLC  

עוד בפסק הדין: פרשנות סעיפים בהסכם LLC אשר מעניק סמכויות בלעדיות שונות לבצע פעולות מסויימות; פרשנות סעיפי הסכם LLC בחברה פרטית, אשר מעניקים לצד מסויים סמכות בלעדית לאכוף הליכי הנפקה פרטית לחברה; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; פרשנות מסמכי יסוד – הסכמי LLC – של חברות פרטיות בדלוור; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?

כוכב זהב

28.1.20

פסק דין מבין החשובים של שנת 2019: מאז ומעולם בדלוור, החלטת חברה להיטיב עם בכירים, הינה החלטה הנהנית מחזקת שיקול הדעת העסקי, בין היתר, משום שחלוקת הטבות ותמריצים, היא החלטה עסקית פר-אקסלנס, המכובדת על ידי בית המשפט בדלוור, אשר נמנע מלהתערב בתוכנה; במקרה דנן, מובאת שאלה משפטית חדשה שטרם נדונה קודם – איזה סטנדרט של בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים, הנהנית, בדרך כלל מחזקת שיקול הדעת העסקי, אך המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה, המצוי בניגוד עניינים? שאלה ספציפית זו גוררת דיון בשאלה כללית אחרת – מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה, מתגבש לכדי overkill, ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה בחברה בעסקה המותקפת? השאלות המשפטיות החדשות הללו, מזמנות את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לשוב אל שולחן הדיונים ולבחון מחדש, את טווח יישומה של הלכת MFW; מאחורי דיון חשוב זה, נבחנת גם המדיניות הבאה – האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה?   

עוד בפסק הדין: האם ניתן ליישם את מבחני הלכת MFW על תכנית הטבה לנושא משרה בכיר שהוא גם בעל השליטה בחברה?; איזה סטנדרט בחינה שיפוטית יש ליישם על הטבת בכירים המהווה גם עסקת חברה עם בעל השליטה בה, שבעל השליטה מצוי בניגוד עניינים בה?; מתי יישום סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה על עסקאות חברה עם בעל השליטה בה מתגבש לכדי overkill ומתי הוא הכרחי לנוכח עניינו האישי וניגוד העניינים של בעל השליטה?; האם הגיוני לחייב חברות עם בעל שליטה, לדרוש אישור כפול הן של הדירקטוריון והן של מחזיקי המיעוט, לשם הבטחת לתחולתו של סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי, גם באותם המקרים שבהם חוק החברות הכללי של דלוור איננו מקים דרישה כאמור?; האם יש להמליץ לחברות עם בעלי שליטה, ליישם את מנגנון ההגנה הכפול של MFW גם במקרים שחוק החברות הכללי של דלוור, כלל איננו מבקש אישור כפול זה, או שמא הדירקטורים, בעלי חובות האמונים, יכולים להבטיח את סטנדרט הבחינה השיפוטית לפי כלל שיקול הדעת העסקי, באמצעות האשרור המסורתי של בעלי המניות?; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; עילה של בזבוז תאגידי ועסקאות בעלי שליטה?; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מהן עסקאות בעלי שליטה?; מיהו בעל השליטה בחברה.

כוכב זהב

20.1.20

קווים לדמותו של הדירקטור העצמאי: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור עורך מפגן ראווה חשוב של עיקרי ההלכות המובילות בתחום "סגולותיו של הדירקטור העצמאי", בין היתר, בהתייחס באופן ספציפי לשאלת עצמאותם של הדירקטורים אשר נדרשו להתייחס לפנייתו המוקדמת של בעל מניות לדירקטוריון, קודם להגשתה של תביעה נגזרת בשם החברה, וכן ביחס לשאלת עצמאותם של דירקטורים בחברה שבה יש בעל שליטה; לפנינו קלאסיקה חשובה ועדכנית, הניתנת בסוף שנת 2019, ביחס להלכות המחייבות בדלוור, מכל הזמנים, העוסקות בהגדרת "עצמאות" וגם "תלות" של הדירקטורים

עוד בפסק הדין: הגדרתו של "הדירקטור העצמאי"; מיהו הדירקטור התלוי, שאיננו עצמאי, לצורכי בחינת אי-יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; האם קיומו של בעל שליטה בחברה מייצרת הנחה או חזקה כלשהי, כי הדירקטוריון איננו יכול לבחון ביעילות פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת?; עד כמה קיומו של בעל שליטה בחברה או תחולתו של סטנדרט הבחינה השיפוטית על עסקת חברה, אף מגבשת חזקה כי הדירקטוריון איננו מסוגל לבחון ביעילות פנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשתה של תביעה נגזרת?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; באילו מקרים נהנה הדירקטור מחזקת שיקול הדעת העסקי

19.1.20

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, דן בשתי דוקטרינות – דוקטרינת השאלה הפוליטית ודוקטרינת הפעולה המדינית, בהתייחס להרכב דירקטוריונים של חברות-בנות אמריקאיות; הדוקטרינות הללו נבחנות לאור השתלטותו של גווידו על וונצואלה, ומתוקף זאת, קמה זכותו למנות את הרכב הדירקטוריון של חברה ממשלתית בוונצואלה, אשר זכאי למנות את הדירקטורים בחברות-הבנות האמריקאיות; שאלת תוקף שלטונו של גווידו ועל כן, גם שאלת תוקף מינוי דירקטוריון חברת-האם ובשרשור גם תוקף מינוי דירקטוריון חברות-הבנות, נבחן כאן לאורן של שתי הדוקטרינות הייחודיות לעיל

עוד בפסק הדין: קביעת הרכב דירקטוריון חברה-בת על ידי דירקטוריון חברה-אם אשר בעצמו נקבע על ידי שלטון וונצואלה שעבר הפיכה; האם ניתן לתקוף את הרכב דירקטוריון חברה-בת שנקבע על ידי דירקטוריון חברה-אם, אשר התמנה על ידי נשיא וונצואלה שעצם מינויו לשלטון מותקף; אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט לפי סעיף 225 לחוק החברות הכללי של דלוור; אשרור פעולות חברה בבית המשפט.

כוכב זהב

16.1.20

עבירותן של מניות חברה ודינן של זכויות הנלוות לאחזקה במניות: רכישתם החוצה של התובעים – בעלי מניות לשעבר בחברה – מהווה סוף עצוב של מי שייסדו חברה אך זכו לראות קרן הון משתלטת עליה, ועושה בה כבשלה, זאת לאחר ש"חנקה" אותה, כלכלית; בעת חתימתם על הסכם מכירת מניותיהם, נחתמו מספר הסכמים נוספים  אשר במסגרתם, התובעים ביקשו להגן על זכויות התביעה הישירה והנגזרת שלהם, על ידי שילובם של הסכמי וויתור של החברה והקרן, וכן סעיף Carve Out אשר קבע כי נשמרת לבעלי המניות המוכרים, זכויות התביעה שלהם; האם הצליחו בכך?

עוד בפסק הדין: עסקאות מימון מסוג PACE (property-assessed, clean energy) אשר מעניקות למלווה לפרוע הלוואתו מהחזרי מס; השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן; פיטורי מנכ"ל במסגרת השתלטות עויינת; ביצור שליטה באמצעות הושבת נציגים בדירקטוריון או בהנהלה; מה הן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; החלפת הרכב הדירקטוריון ואובדן השליטה האפקטיבית של בעל המניות בגין זאת; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; האם דירקטורים רשאים לסלק תביעה נגזרת פוטנציאלית או תלויה על ידי מכירת החברה לצד שלישי?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם חברה; כלל "הבעלות הבו-זמנית" וכלל "הבעלות המתמשכת" במניות החברה, ככללים אשר מעגנים את זכותו של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה; כלל "הבעלות המתמשכת" במניות חברה במסגרת בחינת זכות עמידה של בעל מניות לנהל תביעה נגזרת בשם החברה; האם מכירת החברה לצד שלישי פוגעת בזכות עמידתם של בעלי המניות להמשיך ולנהל תביעה נגזרת בשם החברה לאחר שאחזקותיהם נמכרו?; באילו מקרים תידחה תביעה בעילה של הפרת חובות האמונים, גם כשהיא מוגשת כעילת תביעה ישירה, ולאחר שהתובעים מכרו את אחזקותיהם בחברה?; הדרך הנכונה והמוטעית לשמירה על זכויות נלוות למניות לאחר מכירתן לקונים, על מנת לשמר את זכות הגשתה של תביעה ישירה.

star+green

13.1.19

בית המשפט העליון באוסטרליה דן בעקרונות ובמרכיבי האיסור על חברה, להעניק סיוע פיננסי לצורך רכישת מניותיה; בתוך כך, דיון בהיסטוריה של האיסור להעניק "סיוע פיננסי" לרכישת מניות החברה, ביסודותיו האנגליים של האיסור, ובאופן יישומו במשפט האוסטרלי, תוך התחשבות או גילוי גמישות (במידה מסויימת מאוד) בעולם המסחר; דיון חשוב מאוד מתנהל ביחס לשאלה – מהו, למעשה, "סיוע פיננסי"?

עוד בפסק הדין: האיסור על חברה לסייע פיננסית ברכישת מניותיה; ההיסטוריה של אנגליה ואוסטרליה, שהובילו לחקיקת האיסור להשתמש בכספי חברה לצורכי רכישת מניותיה בשתי המדינות; מה מוגדר כ"סיוע פיננסי אסור" של חברה לצורכי רכישת מניותיה; סעיף 260A(1) לחוק התאגידים האוסטרלי אשר קובע כי חברה יכולה לסייע פיננסית ברכישת מניותיה, כל עוד הסיוע הפיננסי איננו פוגע באופן מהותי בחברה, בבעלי מניותיה ביכולת החברה לפרוע חובותיה לנושיה; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; חוקת חברה הקובעת הגבלת עבירות על מניותיה, באופן שמחייב בעל מניות מוכר, להציע לבעלי המניות הקיימים לרכוש את המניות לפני הזמנת צד ג' לרכוש; זכות סירוב ראשונה לבעלי מניות החברה לרכוש את המניות הנמכרות על ידי בעל מניות מוכר.

8.1.20

כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב ביניהם: פסק דין זה מעניין בעיקר משום שהוא מדגים את המבחנים לזיהוי הסכמת הצדדים לקשור עצמם בעסקת מיזם משותף מחייבת ביניהם; לאחר שבית המשפט העליון קבע, בסיבוב קודם, כי התנאים העיקריים בחוזה היו מסויימים דיים, וכי התגבשה תמורה משפטית כנדרש לגיבושו של חוזה בדלוור, נותר לבית המשפט הצ'נסרי לבחון את עצם כוונת הצדדים להתקשר בחוזה מחייב, בנסיבות שבהם החוזה, מחד, חתום, אך הראיות מצביעות על היעדר כוונה ורצון להתקשר בחוזה מחייב

עוד בפסק הדין: התנאים לקביעת קיומו של חוזה תקף ובר-אכיפה בין צדדים כשצד אחד מתנגד לתוקפו; הצורך בהוכחת כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב, על מנת לקבוע את קיומו של הסכם תקף; הדרך להוכיח "כוונת צדדים להתקשר בחוזה מחייב" כאשר החתימה על ההסכם איננה מספיקה לשם כך.