תקציר המאמרים:
פריחתם של בתי המשפט הכלכליים - סקירה השוואתית בין דלוור לישראל
מאמרו של צבי זיסק, "פריחתם של בתי המשפט הכלכליים - סקירה השוואתית בין דלוור לישראל", עוקב אחר הצורך החברתי לפתח מומחיות משפטית של שופטי בית המשפט הכלכלי בתחום המשפט התאגידי, לנוכח חיי מסחר מורכבים שהינם מציאות מקומית וגלובלית. אם בעבר היה ניתן להסתפק במערכת חקיקה מפותחת, מקיפה, מתוחכמת וממצה שתעסוק בכמה שיותר סוגיות של מחלוקות העשויות להתפתח בין חברות שונות, הרי שכעת קיים גם צורך ברור לא רק בחקיקה, אלא גם במנגנוני אכיפה יעילים ומקצועיים, ובראשם - בתי משפט ייעודיים בתחום הכלכלי אשר יתוו מדיניות של אכיפה ופסיקה אחידות, שוויוניות ומשכילות לחברות בארץ ובעולם. מבחינה זו, נדרש לא רק קיומו של בית משפט כלכלי מתקדם, אלא אף מינויים של שופטי בית משפט כלכלי הנדרשים להימנע מלהצטרף לתרבות שיפוטית פורמליסטית ולאמץ מקצועיות וגמישות מחשבתית. ביסודה של הקמת ערכאה ייעודית לתחומי המשפט התאגידי, טמונה גם ההבנה, כי על ההחלטות המתקבלות בבתי המשפט הכלכליים להיות מונעות מן הצורך במהירות ובגישה אינטגרטיבית לקצב ההתפתחויות במשק, תוך לקיחה בחשבון של השפעתן על פעולות מסחריות עתידיות באופן כללי. לפנינו מאמר חשוב ומעמיק אשר נכתב בחלוף מספר שנים ממועד הקמת בית המשפט הכלכלי בישראל, והוא עורך השוואה מקיפה ותכליתית בשאלת הצורך בבתי משפט ייעודיים אלה בארץ ובעולם, תוך התמקדות בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור שהינו המתקדם ביותר בעולם בתחום המשפט התאגידי, והשוואתו לבית המשפט הכלכלי בישראל. זהו מאמר עדכני השופך אור על היתרונות הרבים שבקיומו של בית משפט כלכלי פרוגרסיבי לאחר חלוף תקופה נאותה ממועד הקמתה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מאמרו של אבישי צור, "הרחבת הפיקוח על התנהלות האורגנים בחברה-הבת באמצעות ההכרה במנגנון התביעה הנגזרת הכפולה - גישות משפטיות בישראל ובעולם", הוא תוצר של מחקר השוואתי מקיף ומעמיק ביחס לסיבות ולהצדקות המשפטיות לאמץ את מנגנון התביעה הנגזרת המרובה (או לדחות אותו) בארץ ובעולם, לנוכח סינופן של חברות רבות אשר בוחרות (אם מכורח המציאות ואם מצורכי השוק והרגולציה) להפעיל את עסקיהן במסגרת רב-ארגונית. מלבד שיקולים המצדיקים את אימוץ התביעה הנגזרת הכפולה והמרובה במסגרת הגברת הממשל התאגידי באשכול של חברות, אין מנוס מלהתמודד, בראש ובראשונה, עם ייחודיותה של התביעה הנגזרת בנוף המשפטי, אשר מניח, כי מימוש זכות משפטית בערכאות בתי המשפט נעשה על ידי בעליהן של עילות התביעה, ולא על ידי מי שיש לו אינטרס מכוח השקעה בהון. בין היתר, המאמר מתמודד אף עם הבעייתיות המשפטית הקיימת באותן מערכות משפט (בישראל ומחוצה לה), שבהן המחוקק מעגן את מנגנון התביעה הנגזרת, אך שותק ביחס לזכות להגיש תביעה נגזרת כפולה. שתיקה זו מעלה את השאלה העקרונית - האם אימוץ של מנגנון התביעה הנגזרת, אשר מכיר בצורך לאפשר לבעלי מניות להגן על אינטרסים של החברה לנוכח פעולות אסורות של אורגניה, מהווה הסדר משפטי ממצה הקושר בין אחזקה ישירה במניות החברה ובין החברה המוחזקת, או שמא עקרונות יסוד של דיני החברות, המזהות "שליטה" לא רק כ-"שליטה בהון" אלא גם "שליטה אפקטיבית", משליכים גם על אופן ההסתכלות על הוראת החוק המתייחסת אל התביעה הנגזרת מבלי לאזכר את התביעה הנגזרת הכפולה או המרובה. לפנינו דיון משפטי אקטואלי בעולם מסחרי מתקדם.
המאבק על קולות המצביעים באסיפת בעלי המניות
מאמרו של עו"ד יאיר אבן-טל, "המאבק על קולות המצביעים באסיפת בעלי המניות", עורך דיון באחד הנושאים האקטואליים והמתקדמים בתחום דיני החברות בארצות-הברית בנוגע ליחסי הגומלין שבין האורגנים בחברה ובין בעלי המניות, לרבות יחסי הגומלין שבין בעלי המניות לבעלי השליטה, במסגרת האקטיביזם של בעלי המניות בחברות אמריקאיות ושאיפתם למעורבות ולכוח השפעה על ההחלטות הפנים-ארגוניות בתאגיד. מדובר במאמר פרוגרסיבי אשר דן בהשלכות הרחבות של הצהרות פומביות של בעלי המניות תוך יצירת תקשורת ביניהם, ככלי אלטרנטיבי המאפשר להם להשפיע על הנעשה בתאגיד, פעמים רבות גם במסגרתם של מאבקי שליטה. בפסק דין חדש (פרשת Judy) שניתן השנה, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לדון בסוגיה משפטית חדשה לגמרי, אשר הובאה בפניו על רקע השפעה שבעלי מניות ביקשו להשיג, ואשר עיקרה נוגע לשאלה, האם פרסומים של בעלי מניות, לרבות מסמכי הפרוקסי שהופצו לבעלי המניות לפני קיומה של אסיפה שעל סדר יומה מינוי דירקטורים ונושאי משרה, גבלו בהוצאת דיבתם של הדירקטורים ובפגיעה בשמם. המאמר דן בחשיבות השימוש באמצעים גמישים יותר להשמעת קולם של בעלי המניות (מבלי להידרש לדרכים המסורתיות והמסורבלות, וביניהן: מינויים ופיטורים של דירקטורים בהצבעת אסיפה, או הגשת תביעות נגד הדירקטוריון בגין הפרת חובות האמונים), תוך הצגת עמדתו של בית המשפט בפרשת Judy, אשר הערים קשיים דיוניים על הדירקטורים שטענו לפגיעה בשמם, ובכך הביע את הסתייגותו מהניסיון להדמים את קולם של בעלי מניות אקטיביסטיים.
