תקצירי המאמרים:
השבה ופיצוי נפגעים: התבלין החסר באכיפה הציבורית של דיני ניירות ערך בישראל
מאמרם של ד"ר צבי גבאי ועו"ד ספיר מלול, "השבה ופיצוי נפגעים: התבלין החסר באכיפה הציבורית של דיני ניירות ערך בישראל", מתמקד בערכו של סעד ההשבה המשולם לציבור המשקיעים הנפגע, אשר נהוג לפסוק אותו במסגרת הליכי אכיפה יזומים על ידי הרשויות הזרות הרגולטוריות האוכפות את דיני ניירות ערך (ארצות-הברית למשל). מתוך ההנחה, כי התועלת שמופקת מאופן השימוש שנעשה בכספי הסנקציות הכספיות שמוטלות במסגרת הליכי אכיפה של דיני ניירות ערך בישראל, בפרט לעניין ההגנה על ציבור המשקיעים, אינה אופטימלית, מבקשים הכותבים לקדם תזה, שלפיה חלק מכספי הסנקציות הכספיות אשר מוטלות במסגרת הליכי אכיפה של דיני ניירות ערך, יופנה לנפגעי הפרות ולקורבנות עבירות של דיני ניירות ערך, וזאת על בסיס אימוץ מודל של קרנות חלוקה, שבמסגרתן ירוכזו כספי הסנקציות הכספיות, שנקבע כי יופנו למשקיעים עד להבהרת שיעור הנזק של נפגעי ההפרה או של קורבנות העבירה בתיק מסוים. לפנינו מאמר אקטואלי וחשוב, המפרט דרך חשובה לשיפור דרכי האכיפה המינהלית ולביסוס אמונו של ציבור משקיעים נפגע, באמצעות ייעוד כספים הנגבים כתוצאה מעבירות בניירות ערך לטובת הציבור הנפגע. במאמר, ישנה התייחסות מעמיקה לשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בתחום זה (אחד מהם ניתן בבית המשפט העליון בארצות-הברית), אשר ביססו הלכה חשובה ביחס לטיבם המשפטי של כספים אלה.
שעבוד שוטף שלילי - פתרון יצירתי בשוק איגרות חוב
מאמרה של עו"ד מרינה לוין למפר, "שעבוד שוטף שלילי - פתרון יצירתי בשוק איגרות חוב", עוסק בפרקטיקה יצירתית שהתפתחה בשוק ההון, אשר נראה כי אינה נפוצה בשווקים אחרים, בהקשרן של התחייבויות לאי-יצירת שעבודים בעת הנפקת איגרות חוב ללא בטוחה. המאמר מונה ומסביר את ההבדלים בין סוגי ההתחייבויות הניתנות ביחס לשעבוד, לשעבוד שוטף, לשעבוד שלילי ולשעבוד שוטף שלילי, תוך התמקדות בשאלת עצם קיומה של הגנה למשקיעים שמעניקה ההתחייבות לשעבוד שלילי שוטף באיגרות החוב, וחוזקה. המאמר בוחן את הפתרון המסחרי ואת נוהג השוק אשר נוצר, תוך התמקדות באינטרסים השונים של המשתתפים בהליכי הנפקת איגרות חוב אשר הובילו להגנה על דרך השעבוד השוטף השלילי, ואת יתרונו של פתרון זה.
מאמרו של אבישי צור, "The Application of Corporate Legal Principles on Autonomous Systems Such As Algorithms - Can it be done and Applied against Digital Cartels?", הוא מאמר פרוגרסיבי העוסק בהשלכות של הטמעת מערכות אלגוריתמיות על עולם התאגידים ועל מערכת המשפט. במרבית ממערכות המשפט בעולם, החקיקה אינה מגדירה מערכות אוטונומיות שאינן אנושיות (כדוגמת: רובוטים, אלגוריתמים וכל תוצרי הבינה המלאכותית) כישויות חוקיות. עם זאת, ניתן להציג תבנית משפטית המאפשרת למערכות המשפט להשיג משהו דומה: את האפשרות לאייש ישות עסקית (כדוגמת חברה) שסוגה גמיש עד כדי כך שכוונת מערכת הבינה המלאכותית (רובוטים ואלגוריתמים), ככל שניתן לומר שקיימת כוונה שכזו, יכולה להניע את החלטותיה החוקיות של הישות, ובדרך זו להחיל על הבינה המלאכותית היתכנות לאסדרה משפטית. במאמר זה, בוחן הכותב את טיבן של ישויות משפטיות (חברות LLC לדוגמה) שבהן מוטמעים תוצרי הבינה המלאכותית, ואת השאלה, האם וכיצד ניתן לשלב גם ישויות שאינן חוקיות במערכת המשפט, באמצעות ההכרה לא רק בישויות משפטיות עצמאיות, אלא גם ב"מערכות בעלות תוקף חוקי" (לגאלי), במטרה לתת למערכת המשפטית כלי משפטי להתמודד עם האפשרות של היווצרות קרטלים דיגיטליים עקב השימוש ההולך וגובר באלגוריתמים משולבי בינה מלאכותית במערכות המסחר.
