עוד מבית GCL: GCL Publications | Legal Education | English
FavoriteLoadingהוסף למועדפים

התובעת וחברת בת בבעלות מלאה של חברת מחקר גרמנית התקשרו במספר הסכמים לפיתוח טכנולוגיה מסוימת; בהמשך הגישה התובעת תביעה נגד חברת הבת בגין הפרת ההסכמים הללו, בטענה שגזלה ממנה את הטכנולוגיה האמורה; התביעה הנוכחית הוגשה כנגד חברת-האם הגרמנית, בטענה כי חברת-האם הייתה מודעת להפרות החוזיות של חברת הבת, ואף הייתה מעורבת בהפרות אלו; כעת מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף; האם רשאי בית המשפט להפעיל סמכות שיפוט אישית על הנתבעת הזרה? האם התביעה הוגשה במועד, או שמא מנועה היא מטעמי שיהוי?

12.5.19

התובעת וחברת בת בבעלות מלאה של חברת מחקר גרמנית התקשרו במספר הסכמים לפיתוח טכנולוגיה מסוימת; בהמשך הגישה התובעת תביעה נגד חברת הבת בגין הפרת ההסכמים הללו, בטענה שגזלה ממנה את הטכנולוגיה האמורה; התביעה הנוכחית הוגשה כנגד חברת-האם הגרמנית, בטענה כי חברת-האם הייתה מודעת להפרות החוזיות של חברת הבת, ואף הייתה מעורבת בהפרות אלו; כעת מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף; האם רשאי בית המשפט להפעיל סמכות שיפוט אישית על הנתבעת הזרה? האם התביעה הוגשה במועד, או שמא מנועה היא מטעמי שיהוי?

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(2); סמכות שיפוט אישית – כללית וספציפית; חוק הזרוע הארוכה של דלוור והדרישות החוקתיות להליך הוגן; תיאוריות חלופיות להוכחת קיומה של סמכות שיפוט – תיאורית השליחות ותיאורית הקשר; דוקטרינת השיהוי – האם הייתה לתובעת ידיעה ממשית לגבי עילות התביעה, או שהייתה צריכה להיות לה ידיעה כאמור, למעלה משלוש שנים לפני שהגישה את תביעתה?

כדי לצפות בתוכן במלואו יש להירשם לאתר
מק"ט 15191