תקציר המאמרים:
המאמר השלישי בסדרת המאמרים העוסקים בשומרי הסף ובשאלת תפקידם ככלבי שמירה או ככלבי ציד, אשר נכתב על ידי הח"מ ועורכת הדין סיגל לזרוביץ,"הטלת אחריות על יועץ חיצוני החותם, או לחלופין המשפיע על פרסומו של פרט מטעה בדיווחי התאגיד - ספקטרום של גישות גלובליות שונות", מבקש לבחון באופן נקודתי וממוקד יותר שתי גישות משפט שונות באשר לאחריותם של היועצים החיצוניים של החברה הציבורית המעורבים בעריכת מסמכי הדיווח לציבור - החל ממסמכי רישומה כחברה ציבורית, המשך בעריכת התשקיף ובפרסומם של דיווחים תקופתיים שהינם בבחינת חובה חוקית של חברה מדווחת, וכלה בדיווחים שוטפים בקרות אירוע מהותי בחברה המדווחת שיש לגלותו על פי דין. הדיון במאמר זה הוקדש לאחריותם של היועצים החיצוניים למסמכים שעליהם הם חותמים, אולם יתרה מזאת - לאחריותם של היועצים החיצוניים, אם בכלל, לעצם השתתפותם בניסוח מסמכי הדיווח של החברה הציבורית, ובאלו תנאים. שאלת אחריותם של יועצים חיצוניים למסמכים שעליהם הם חותמים, ובפרט אחריותם לניסוח מסמכיה של חברה מדווחת באותן מערכות המשפט המכירות באפשרות להטיל חבות ואחריות בגין זאת, היא במידה רבה שאלה של מדיניות רצויה, ומכאן גם המורכבות והעדינות הנדרשות בעת ניהולו של דיון זה. הטלת אחריות על המנסח, קשורה להכרה, כי לעולם לא מדובר בפעולה שתחילתה וסיומה בניסוח גרידא, וכוחו של המנסח אינו מסתכם בעצם פעולת הניסוח, בדיוק כשם שאחריותו החוקית של היועץ החיצוני הנובעת מהפרט המטעה ששולב במסמך שפורסם, אינה מתקיימת רק מעצם חתימתו על המסמך. המאמר מנסה לעקוב אחר שתי שיטות משפט שונות המחזיקות בגישות הפוכות: האחת - מכירה באפשרות החוקית להטיל אחריות גם על מי שהשפיע על הדיווח או על הפרסום, אך לא חתם עליו; והשנייה - מגבילה ותוחמת את אחריותו של הגורם החיצוני אך ורק לחוות דעת שעליהן חתם ושפורסמו בכפוף לאישורו המוקדם.
הצבעה אלקטרונית באסיפה הכללית - האם מערכת הצבעה אלקטרונית תביא לפתרון בעיית האדישות הרציונלית?
מאמרו שלעוז רומנו, "הצבעה אלקטרונית באסיפה הכללית - האם מערכת הצבעה אלקטרונית תביא לפתרון בעיית האדישות הרציונלית?", דן בהשלכות חוסר ההשתתפות של בעלי המניות באסיפות הכלליות, וביכולת שיפור התופעה באמצעות יצירת מנגנונים שונים אשר נועדו להקל על השתתפותם של בעלי המניות באסיפות ובהצבעות. המאמר מניח, כנקודת מוצא, כימלבד פגיעה ברורה בכוחה הרצוי של הדמוקרטיה התאגידית "לווסת לחצים" ולאזן בין האינטרסים המנוגדים הקיימים בין גורמים שונים הפועלים בחברה, תופעת "האדישות הרציונלית" מעצימה את בעיית הנציג,משום שהיא מעבירה, כברירת מחדל, את זכותם של בעלי המניותהמוקנית להם על פי חוק להצביע ולהשפיע, לגופים שונים בחברה. מלבד בחינת המנגנונים השונים להקלה על הצבעתם של בעלי המניות, המאמר דן בבעיה נוספת ומורכבת עוד יותר אשר מושתתתלמעשה, על בעיה נוספת הנקראת "אדישות אי-רציונלית", אשר תולה את חוסר השתתפותם של בעלי המניות בחוסר הידע של אותם משקיעים בנוגע למושגי יסוד בסיסיים אודות שוק ההון בכלל ופעילות החברה העסקית בפרט. המאמר בוחן את המנגנונים השונים לעריכת הצבעות של אסיפות בעלי המניות, ואלו קשיים מהותיים פותר כל אחד ואחד ממנגנוני ההצבעה הקיימים בשוק ההון. המאמר דן בקשיים המהותיים בעת יישומה של דמוקרטיה תאגידית והיעדר תמריץ אמיתי של בעלי המניות ליטול מושכות לידיהם, אל מול פתרונות אפשריים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. זהו מאמר חשוב מאוד בתקופה שבה דומה, כי מונחים כגון "דמוקרטיה תאגידית" ו"אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט", הם צו השעה המסמן מגמות חדשות וכוחות צומחים בשוק ההון.
Putting Corwin To A Difficult Test: The Fight Over Disclosures In Deal Litigation Continues
ברשימתו של עורך הדין יאיר אבן טל, "Putting Corwin To A Difficult Test: The Fight Over Disclosures In Deal Litigation Continues", נערכים סקירה וניתוח של אחד מפסקי הדין החשובים והבולטים שניתנו בשנת 2016 בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, אשר יישם את הלכת KKR(הידועה גם כפרשת Corwin), ולפיה בהתקיים אישור של אסיפת בעלי המניות, גם אם יש חשש או חשד כי הדירקטוריון אינו עצמאי והוא תלוי בבעל השליטה, אזי הצבעת האסיפה המאשרת את ההחלטה נושאת "אפקט מטהר", ועל כן הדירקטוריון ייהנה בכל זאת מחזקת שיקול הדעת העסקי. בסקירה זו דן הכותב בפרשת In Re Comverge וביישום הלכת KKRכאמור, תוך שימת לב מיוחדת לשאלה, מה נדרש בית המשפט לבחון כעת, על מנת לקבוע כי הצבעת האסיפה בוצעה על בסיס מידע מלא וכי החלטת האסיפה היא החלטה מושכלת אשר התקבלה כשמלוא העובדות הרלוונטיות מצויות לפניה.
