תקצירי המאמרים:
אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך: הסדרי אכיפה ללא הודאה - עוגה אפויה למחצה?
מאמרו של יון ערכי, "אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך: הסדרי אכיפה ללא הודאה - עוגה אפויה למחצה?" בוחן את מקומם של הסדרי האכיפה המינהלית שנערכים ברשות לניירות ערך וחשיבותם במסגרת יישום ואכיפת דיני ניירות הערך בשוק ההון בהשוואה לדרכי אכיפה אחרות. במאמר נערכת בחינה של כלל ההסדרים שנחתמו ואושרו עד ליום זה בישראל, תוך התמקדות בשאלה עד כמה יעיל הוא מנגנון זה אשר במסגרתו מגיעים נחקרים להסדרים עם הרשות לניירות ערך, אך לעיתים גם מבלי להודות בעובדות המיוחסות להם. המאמר סוקר את התהליך העמוק שעברה הרשות לניירות הערך בארצות-הברית בהתייחס לשאלה זו, לאורם של מספר אירועים יוצאי דופן שבמסגרתם התקבלו הסדרי אכיפה מינהלית שקבעו קנסות או עיצומים כספיים גבוהים משמעותית, אך מבלי להודות בעובדות. אירועים אלו זכו לביקורת ציבורית נוקבת ואף לביקורתו של בית המשפט הפדרלי בארצות-הברית עד אשר הוכרעה גם שאלת דרגת הביקורת השיפוטית שבית המשפט מוסמך להחיל על תוכנם של הסדרי אכיפה מינהליים שמתקבלים ברשות. זהו מאמר חשוב הבוחן את נושא הסדרי האכיפה המינהלית ממרחק של זמן, תוך התמקדות בחשיבות הודאתם של נחקרים במסגרת השגתם של הסדרי אכיפה מינהלית.
עיגון פלטפורמות מימון ההמונים בחוק ניירות הערך הישראלי בצילה של חובת עריכת התשקיף
מאמרו של יונתן עזיזי, "עיגון פלטפורמות מימון ההמונים בחוק ניירות הערך הישראלי בצילה של חובת עריכת התשקיף" עוסק בבשורה האחרונה בתחום המימון, שבאמצעותה יכולים יזמים לגייס כספים לצורך הקמת מיזם חדש, באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שונות המאפשרות לבעלי מניות להעלות את רעיונותיהם לרשת ולקבל כמות גדולה של השקעות קטנות מאנשים שונים. התפתחותן של פלטפורמות מימון המונים מעוררות גם שאלות הנוגעות להגדרתן המשפטית והאחריות הנובעת מהן. במרכז הדיון המשפטי נדרשת הקהילה המשפטית לשאלה, האם יש להחיל את חובת עריכת ופרסום התשקיף על פלטפורמות מימון זה? המאמר עורך ניתוח והסבר על פלטפורמות מימון ההמונים בהתייחסות ספציפית להגדרת המושג, היתרונות והחסרונות במימון ההמונים וההגדרה המשפטית שלו. במאמר אף נבחנת שאלת חובת עריכת התשקיף תוך התמקדות בהגדרה של המושג תשקיף, מקורה ומטרתה של חובת פרסומו של התשקיף והחריגים לחובה. המאמר אף מציג את דרכי התמודדותן של קהילות משפטיות בעולם ובארץ עם פלטפורמות מימון ההמונים, כיצד בחרו מחוקקים בעולם לעגן פלטפורמות אלה וכיצד הוטמעו בחוקי ניירות הערך הקיימים במדינותיהם.
Dual Class Shares vs. One Share for One Vote
מאמרו של שלומי כהן, "Dual Class Shares vs. One Share for One Vote" בוחן את ההבדלים בין שתי שיטות לחלוקת הון - אלה המעניקות זכויות הצבעה שוות לפי עקרון one share for one vote ואלה המעניקות זכויות מגוונות בדרך של חלוקת סוגים שונים של מניות (Dual Class Shares - DCS). במסגרת האבחנה בין שיטות חלוקת ההון הנוהגות, עורך הכותב השוואה בין בעיות הנציג השונות שמתעוררות בכל שיטה. במאמר מתנהל דיון מקיף בהשפעות של חלוקות ההון השונות על הממשל התאגידי התקין בחברות, על הדמוקרטיה התאגידית, על פעילותם של האקטיביסטים ועל התמריצים שיש לבעלי המניות בחברות להגיע, להצביע ובכך להשפיע על הנעשה בחברה. לצד דיון עקרוני זה, נבחנות טיבן של שיטות חלוקת מניות מסוג DCS גם לאור המפולות האחרונות שהתרחשו. במאמר דיון והדגמה של הבעייתיות שהתלוותה להנפקות אשר שללו לחלוטין זכויות הצבעה של חלק מהמחזיקים כפי שהיה בהנפקת מניות חברת סנאפצ'ט, תוך התמקדות בשאלה האם אנו לקראת עידן חדש של הנפקת ניירות ערך ללא זכויות הצבעה לבעלי המניות? המאמר בוחן גם היבטים רגולטורים והיחס בעולם למודל DCS ומנגנון TFV ("מניית נאמנות").
חובת הזהירות פנים רבות לה - על היחס בין חובת הזהירות לכלל שיקול הדעת העסקי
מאמרו של דניאל אלפסי, "חובת הזהירות פנים רבות לה - על היחס בין חובת הזהירות לכלל שיקול הדעת העסקי" בוחן את חובת הזהירות של הדירקטורים לאור התפתחותן של דוקטרינות משפטיות בתחום דיני החברות, בדלוור ובישראל, אשר השפיעו על מידת התערבותם של בתי המשפט בהחלטות חברה. אימוץ והטמעת כלל שיקול הדעת העסקי אשר לפיו נמנע בית המשפט מהחלת ביקורת שיפוטית בהתקיימם של תנאים מסויימים, דומה כי השפיעה על חובת הזהירות, ואולי אפילו צמצמו את נוכחותה. בראשית הדברים, עורך הכותב דיון חשוב במקורה ההיסטורי של חובת הזהירות והתגבשותה בישראל, בהגדרתה הן מכוח דיני החברות והן מכוח פקודת הנזיקין, ולבסוף נבחנות גם השלכותיהן של הלכות דלווריות מובילות דוגמת MFW וכן Corwin (שיסודותיהם ניתן למצוא גם בשיטת המשפט התאגידית בישראל) על חובת הזהירות, על אופן החלתה ועל הטלת אחריות מכוחה, בבית המשפט. לפנינו מאמר העורך משפט משווה חשוב ביחס לגישות דומות וגם שונות, בדלוור ובישראל, ובהשפעותיהן על מקומה של חובת הזהירות והטלת אחריות אישית על דירקטורים בגין הפרת חובות האמונים שלהם, כלפי החברה וכלפי בעלי מניותיה.
