30.11.17 תיאום מחירים בשוק הנגזרות הפיננסיות מסוג IRS: האם בנקי השקעות, שפעלו כדילרים בשוק של נגזרות ריבית מסוג IRS, תיאמו ביניהם וקשרו קשר בלתי חוקי במטרה למנוע את כניסתן לשוק של פלטפורמות מסחר אלקטרוניות חדשות? האם לאחר כניסתן של הפלטפורמות האמורות לשוק, הדילרים הנתבעים קשרו ביניהם קשר בניסיון לחסל אותן? – שאלות כבדות משקל מתבררות בבית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק העוסקות בתחרות שבשוק הבנקאות והמימון עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף; עילת קשר לפי סעיף 1 לחוק שרמן; דיני התיישנות; זכות עמידה בהגבלים עסקיים; האם חוק דוד-פרנק מחריג במשתמע את עילות התביעה? טענות לפי דיני מדינת ניו יורק – חוק דונלי, התערבות נזיקית, התעשרות שלא כדין.
30.11.17 חברה אוסטרלית דיווחה לציבור כי השקעותיה נעשות על פי תנאי הרשות לניירות ערך באוסטרליה (ASIC); ההחלטה עוסקת בדרגת הענישה הראויה אל נוכח אותם מצגים כוזבים שהוצגו באתר אינטרנט ומודעות עיתון בקשר לתכניות השקעות מנוהלות, לפיהם קיבלו התכניות את אישורה של הרשות; בית המשפט הפדרלי באוסטרליה בוחן מהו הקנס הראוי בגין הפרסום הכוזב והאם יש לאמץ את הסכמות הצדדים ביחס לענישה המוסכמת עוד בפסק הדין: מצג שווא והטעיה בחברה מדווחת אוסטרלית; מצג שווא והטעיה – הפרה לפי סעיף 12DB(1)(e) לחוק הרשות לניירות ערך והשקעות האוסטרלי; הקשר שבין פרסום מסחרי מטעה לבין מצג שווא ואי-גילוי נאות; העקרונות לקביעת גובה הענישה בגין תרמית בניירות ערך באוסטרליה; השיקולים לבחינת הקנס הראוי בגין הפרה של האיסור לפרסם דיווחים כוזבים ומטעים – הדין האוסטרלי; מצג שווא והטעיה ביחס לקבלת אישורה של הרשות לניירות ערך להשקעות החברה כשבפועל, אישור כאמור לא ניתן
27.11.17 הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) בוחנת האם ראוי להשהות את תוקפן של הצהרות הרישום של שש החברות המשיבות לנוכח מצגים כוזבים שנכללו בהצהרות הרישום שלהן; חשיבותה של החלטה זו נובעת מהעובדה כי הצהרות הרישום של חברות המבקשות להירשם למסחר הן מבין המסמכים החשובים ביותר של חברה, המבקשת להירשם למסחר ומכאן גם החומרה כאשר הצהרת רישום כוללת פרטים שיש בהם כדי להטעות את המשקיע הסביר עוד בפסק הדין: סעיף 8(d) לחוק ניירות ערך האמריקאי משנת 1933 המסמיך את הרשות להורות על צו חדילה המשהה את תוקפה של הצהרת רישום; השהיית תוקפה של הצהרת רישום מכוח סעיף 8(d) לחוק ניירות ערך האמריקאי משנת 1933 לנוכח שילובן של מצגים כוזבים לגבי עובדה מהותית או אי-גילוי נאות של עובדה מהותית שיש לגלותה בהצהרת הרישום; מצג שווא ואי-גילוי נאות בהצהרת רישום של חברה; האם סעיף 8(d) לחוק ניירות ערך משנת 1933 חל רק על הצהרות רישום של חברה שזה מכבר קיבלו תוקף?
26.11.17 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מונה את התנאים והנסיבות להתגבשותם של חובות אמונים בין צדדים במחלוקת על רקע פירוק חברה בע"מ, שהוקמה לצורך מיזם מכירות נדל"ן בין שני מתווכים; בתוך כך, בית המשפט בוחן האם התקיימו והופרו חובות אמונים בחברה, האם הבנות בין הצדדים התגבשו לכלל חוזה משתמע אשר מקים גם השתק הבטחה או נאמנות קונסטרוקטיבית בין הצדדים? עוד בפסק הדין: התנאים והנסיבות שבהם מתגבשים יחסי אמונאות (חובות אמונים) בין צדדים; האם לבעל מניות מיעוט יש חובות גילוי או חובות אמונים כלשהן כלפי החברה וכלפי יתר בעלי מניותיה?; דוקטרינת השתק הבטחה ומשמעותה ביחס לקיומו של חוזה תקף בין צדדים; סעד הניתן במסגרת הקביעה כי התקיימה נאמנות קונסטרוקטיבית בין צדדים
22.11.17 אחזקה צולבת וקיפוח המיעוט: בפסק דין מצויין זה, בית המשפט הפדרלי באוסטרליה נדרש לבחון תביעתו של משקיע אשר טען כי אחזקה צולבת של שתי חברות, האחת בשנייה, שאף היו בעלות שליטה כל אחת מהן בחברה המוחזקת, התגבש לכלל קיפוח ועושק המיעוט; בפסק דין ארוך זה, בית המשפט באוסטרליה מוכן להכיר בעובדה כי אחזקה צולבת טומנת בחובה, באופן אינהרנטי, סיכוי לקיומו של עניין אישי של הדירקטורים היושבים בדירקטוריונים של שתי החברות, ואולם מנגד, בחברות שבהן מתקיימת אחזקה צולבת לצד ממשל תאגידי תקין, מובטחת גם יציבות ושקילת שיקולים עסקיים לטווח ארוך; פסק דין חשוב העוסק בבעיות האינהרנטיות שבאחזקה צולבת עוד בפסק הדין: באילו מקרים תוכר עילה של קיפוח המיעוט המזכה בסעד של בית המשפט?; אחזקה צולבת של שני בעלי מניות ועושק המיעוט; עושק המיעוט לפי סעיפים 232 ו- 233 לחוק החברות האוסטרלי; האם קיומה של אחזקה צולבת בשתי חברות ציבוריות מהווה קיפוח או עושק המיעוט?; האם הסכם, הסדר או הבנה בין דירקטורים לשמור על אחזקה צולבת מתגבשת לכלל קיפוח או עושק המיעוט?; האם אחזקה צולבת פוגעת בשווי המניות בחברה?; האם אחזקה צולבת מסייעת לביצור הדירקטורים בדירקטוריון?; האם אחזקה צולבת פוגעת בזכויות בעלי מניות המיעוט?
22.11.17 לנוכח היקלעותן למשבר כלכלי עמוק, חברות פרדי מק ופאני מיי (שהינן חברות אשר הוקמו על ידי הממשל ופעלו בשוק הסאב-פריים עד למשבר הפיננסי של שנת 2008) זוכות למבצע חילוץ של הממשל במסגרתה של תוכנית הבראה שהושגה בין משרד האוצר האמריקאי והרשות המפקחת – the Federal Housing Finance Agency – FHFA); תוכנית ההבראה כוללת את הלאמתן של שתי החברות באמצעות הזרמת הון ממשרד האוצר והנפקת מניות בכורה לאוצר בשתי החברות; השמחה מסתברת כמוקדמת שכן גם תוכנית הבראה זו אין בה כדי לסייע, עת סכומי ההלוואה שהחברות ממשיכות ליטול מהאוצר, על מנת להחזיר לאוצר את הלוואתן, הולך וגדל במקום להצטמצם ועל כן, הצדדים לתוכנית – החברות, האוצר וה- FHFA– עורכים תיקון לתוכנית ההבראה; בעלי המניות האחרים של החברות מגישים תביעתם בטענה כי התיקון חורג מהמסגרת שהותרה מכוח החוק, תוך פגיעה בזכויות הקדימה של יתר בעלי המניות, לרבות זכותם לדיבידנדים; עיקר עבודתו של בית המשפט של מחוז קולומביה מסתכם בבחינת שאלת סמכותו לדון בטענות התביעה, לנוכח מגבלות ברורות שנקבעו בחוק הבראת שוק הדיור על סמכות שיפוטו עוד בפסק הדין: היסטוריית הקמתן של פאני מיי ופרדי מק; היסטוריית חקיקתו של חוק הבראת שוק הדיור משנת 2008; הגבלות חוק על סמכות שיפוטו של בית המשפט הפדרלי בארצות הברית, ביחס לתוכניות הבראת המשק לאחר המשבר הפיננסי של שנת 2008 (כמשבר הסאב-פריים); היסטוריית הקמתה של הרשות הפדרלית לפיקוח על מימון משכנתאות לדיור (FHFA)
22.11.17 על פי הדין בדלוור, יראו בבעל מניות כבעל שליטה, כאשר אותו מחזיק: (א) הינו הבעלים של יותר מ- 50% מכוח ההצבעה בחברה; או (ב) מיישם שליטה בפועל (שליטה אפקטיבית) על מהלך עסקיה של החברה. In re PNB Hldg. Co. S’holders Litig., 2006 WL 2403999, at *9 (Del. Ch. Aug. 18, 2006) (Strine, V.C.)