13.10.17 למי שייך החזר מס שקיבלה חברת בת בסך 4.6 מיליון דולרים בקשר לתקופה שקדמה למכירתה – האם לחברת האם המוכרת או לחברת האם הרוכשת? האם יש להורות על ביצוע בעין של הסכם מכירת הזכויות, לפיו חברת האם הרוכשת מחויבת להעביר את הכספים שבמחלוקת לחברת האם המוכרת? עוד בפסק הדין: סעד משפטי הולם; סמכות שיפוט עניינית; פסיקה מקוצרת; דחייה על הסף; הגנות אקוויטיביליות
13.10.17 פעילותו של מפעל לעיבוד עצים בפנסילבניה בשנים 1956-1996 גרמה נזקים אדירים; הישויות האחראיות לנזק נכנסו להליך פשיטת רגל, שהסתיים בהסכם פשרה על סך 5.15 מיליארד דולרים וכלל גם צו למניעת הגשת תביעות עתידיות; בנסיבות אלה, האם צדק בית המשפט המחוזי כשהורה למערערים כאן למחוק את התביעה שהגישו בפנסילבניה, בשל צו המניעה?; בפסק דין זה, דיון מקיף וחשוב מאוד בשאלה מה הן עילות תביעה אישיות השייכות לתובעים ומה הן עילות תביעה נגזרות השייכות לחברה, בהקשר הייחודי של חברה המנוהלת על ידי בעל תפקיד (נאמן, כונס או מפרק) לאחר שנקלעה לחדלות פירעון עוד בפסק הדין: עילות תביעה ישירות מול עילות תביעה נגזרות; עילות תביעה נגזרות המבוססות על זכויות הנגזרות מהחייב הנחשבות לנכס השייך לנכסי פשיטת הרגל אל מול עילות אישיות פרטיקולריות שהזכות לתבוע בגינן היא זכות בלעדית והנאמן בפשיטת הרגל מנוע מלעשות זאת; האם טענות להרמת מסך ולהיותה של החברה בגדר "אני אחר" (alter ego) מגבשות עילות תביעה נגזרות או אישיות במסגרת הליכי פירוק וחדלות פירעון, ולמי שייכת עילת תביעה כזו?; האבחנה בין עילת תביעה נגזרת ובין עילת תביעה ייצוגית במסגרת הקביעה על איזו עילה יחול צו הקפאת ההליכים?
10.10.17 הקפאת הליכים אל מול בקשה לאכיפת פסק-חוץ: סוגיה משפטית חשובה מתעוררת על רקע סכסוך בין שלושה אחים בקשר לנכסים של הוריהם המנוחים בצ'כיה, כאשר לטובת שני אחים הושג פסק דין בצ'כיה אך כנגד האח השלישי אף נפתחו הליכי חדלות פירעון באוסטרליה; בית המשפט העליון באוסטרליה פוסק כיצד יש לפרש את המונח "עיכוב אכיפה" בסעיף 15(2) לחוק פסקי חוץ, בהקשר של סעיף 58(3) לחוק פשיטת רגל, הקובע את מנגנון הקפאת ההליכים שנועד למנוע מנושים לאכוף כל סעד כנגד נכסי פושט הרגל בקשר לחוב בר הוכחה; השאלה המשפטית הנדונה הינה – האם סעיף 15(2) לחוק פסקי חוץ עוסק בעיכוב סטטוטורי בלבד או שמא חל הסעיף גם על עיכוב שיפוטי? עוד בפסק הדין: אכיפת פסק דין אוסטרלי בתחום שיפוט זר; האם ניתן להגיש בקשה למתן תעודה לפי סעיף 15(1) לחוק פסקי חוץ, המאשרת את סופיותו של פסק הדין האוסטרלי, לפני שמסתיים עיכוב הליכי אכיפה של פסק הדין שבנידון? האם סעיף 58(3) לחוק פשיטת רגל האוסטרלי, יכול לשמש את בית המשפט למתן צו הקפאת הליכי אכיפה של פסק-חוץ לפי חוק פסקי חוץ האוסטרלי?
9.10.17 במסגרתה של תביעה להערכת שווי, בית המשפט הצ'נסרי בוחן האם "מחיר העסקה" – שהינו המחיר ששילמה הרוכשת בעסקה בלתי תלויה בהיקף של מיליארדי דולרים, שנסגרה לאחר הליך מכרז רחב היקף – משקף את השווי ההוגן של החברה בעת סגירת עסקת המיזוג? או שמא, כמבוקש על ידי המבקשים, יש להעריך את שוויה של החברה לפי שיטת ה-DCF עוד בפסק הדין: שיטות שונות להערכת שווי הוגן של מניות חברה ויתרונותיהן ומשקלן של כל שיטה ושיטה; באלו נסיבות שיטת הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF היא השיטה העדיפה?; האם תמורת המיזוג (מחיר המכירה) היא הראייה הטובה ביותר לשווי ההוגן של חברה?; מתי נאמר ששיטת ה-DCF היא השיטה הלא נכונה להעריך שווי חברה לצורך מכירתה כעסק חי?; אימתי ניתן להסתמך על תחזית הנהלה עתידית לצורכי הערכת שווי לפי שיטת ה-DCF?
9.10.17 עסקת מכירתה של חברה-בת, שבמסגרתה החברה המוכרת הייתה צפויה לקבל תמורה בשווי אפס, עולה עד לבית המשפט העליון של דלוור, אשר נדרש לבחון את הסכם המכירה בין הצדדים, ובפרט את התנאים החוזיים אשר הגבילו את זכות הרוכשת לתבוע פיצויים פוסט-סגירה, קרי פיצויים בגין נזקים שהתגלו לאחר מועד סגירת העסקה; מדובר בפסק דין חשוב מאוד העוסק באופן קריאתם של סעיפים מגבילים בחוזה וביחסם של סעיפים אלה ליתר הסעיפים ולבחינתו של החוזה כמכלול עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; קריאתו של סעיף המגביל את הפיצוי בגין הפרת סעיף המצגים וההתחייבויות ביחס למכלול ההסכם
8.10.17 כנגד דירקטורים ונושאי משרה לשעבר של חברה הוגשה תביעה, בגין תרמית שביצעו לכאורה במטרה למכור את החברה במחיר מופרז; בהליך נפרד התבקש בית המשפט הצ'נסרי לקבוע, האם זכאים הדירקטורים ונושאי המשרה לשעבר לתשלום מראש (מקדמות על החשבון) של הוצאותיהם המשפטיות בקשר לתביעת התרמית? עוד בפסק הדין: פסיקה מקוצרת; זכויות שיפוי ותשלום הוצאות משפטיות; פרשנות החוזה ותקנון החברה
8.10.17 לצורך רכישתן של שתי חברות, מגייסת חברה מבעלת השליטה שלה הון; העותר, בעל מניות נוסף, טוען כי עסקת המימון נעשתה לטובתה של בעלת השליטה, ועל חשבון טובתה של החברה; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור פוסק כי הלכה למעשה, לא התקיימה שליטה (גם לא אפקטיבית) בחברה ואולם לעומת זאת, נדרש בית בית המשפט לשאלה – האם בעלי המניות אשר אשררו את החלטות החברה, עשו כן בהצבעה חופשית ומושכלת או שמא הונעה הצבעתם בשיקולים חיצוניים, בדרך שעולה כדי הטיה אשר שוללת את תחולתה של הלכת Corwin? ייחודיותו של פסק דין זה הוא כי הפעם, סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה מיושם, לנוכח הצבעה מוטית של בעלי המניות אשר פגעה ב"אפקט המטהר" של הצבעה מושכלת של האסיפה, על החלטת דירקטוריון נגוע עוד בפסק הדין: כלל 23.1 וכלל 12(b)(6) לכללי בית המשפט הצ'נסרי; סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי או לפי כלל ההגינות המלאה – הלכת Corwin; הוכחת קיומו של בעל שליטה וההשלכות הנובעות מכך: הצבעה מוטית של בעלי המניות; האם התביעה מבססת עילה ומהו סטנדרט הבחינה הראוי?