חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

1.12.21

טראומה תאגידית: על מנת לטעון עילות תביעה נגזרות על פי Caremark, נדרש תובע לטעון טענות פרטיקולריות המאפשרות את המסקנה הסבירה (reasonable inference) כי הדירקטורים פעלו עם היסוד הנפשי הרלבנטי, באופן אשר מוכיח כי לא רק שהדירקטור פעל באופן שאיננו תואם את חובותיו כאמונאי, אלא שיתירה מכך, וחשוב מכך, שהדירקטור ידע שהוא איננו פועל בהתאם למעמדו האמור.

כוכב זהב

24.11.21

כספים אסורים: שאלות הקשורות בפירות רווחי עבירה שבוצעה על ידי דירקטורים בחברה, במעמדם ובכובעם כנושאי המשרה בה, ובפרט – האם יש להעבירן לידיה של מי שרכשה את כלל נכסי החברה, לרבות עילות התביעה שלה, או לחילופין, האם אלו הוחרמו במסגרת צו החרמה שהוצא על פירות רווחי עבירת הדירקטורים לאחר הרשעתם בפלילים, עולה ומגיעה עד לבית המשפט העליון באנגליה. הצדדים השלישיים (שהינם במקרה זה, הרוכשת, מצד אחד, וקופת המדינה מן הצד השני) נאבקים ביניהם כי את רווחי הפעילות הפלילית יש להעביר לידיהם. בית המשפט העליון מוזעק להכריע בין הזכויות השונות המתנגשות.

עוד בפסק הדין: דינם של רווחי עבירה פלילית של נושאי המשרה בחברה; האם יש לייחס לחברה את פעילותם הפלילית של נושאי המשרה בה?; פירות רווחי עבירה של דירקטורים – האם יש להעבירן לידיה של מי שרכשה את כלל נכסי החברה, או לחילופין, האם אלו הוחרמו במסגרת צו החרמה שהוצא על פירות רווחי עבירת הדירקטורים?; מעמדם של צדדים שלישיים תמי לב אשר שילמו בעד נכסים שהושגו באמצעים פליליים, והאם יש להשאיר נכסים אלה בידיהם; סעד של השבת רווחים שהתקבלו במסגרתה של פעולה אסורה; נאמנות קונסטרוקטיבית בין עובד לחברה בגין חשיפתו לסודות חברה; הולדתה של נאמנות קונסטרוקטיבית כלפי מי שמסייע לבעל חובות הנאמנות, להפר את נאמנותו כלפי המוטב.

כוכב זהב

17.11.21

תרמית חוזית והגבלת זכויות התביעה בחוזה: האם צדדים לחוזה יכולים, במשיכת קולמוס במעמד סגירת העסקה הנחתמת, לוותר מראש בחוזה, על תביעה של תרמית בחוזה הנטענת בתום לב, ידועה או שאיננה ידועה, במועד ובמעמד סגירת העסקה? שאלה נפלאה זו מבקשת לבחון את תוקפן, תקפותן וחוזקן של תניות חוזיות בעסקאות מיזוג, המגבילות את הזכות לתבוע ועילות התביעה המותרות, בפרט זו של הרוכש, ועד כמה הן איתנות, אל מול הזכות האינהרנטית לתבוע בעוולת התרמית. באופן ספציפי נבחנת השאלה, עד כמה רשאית נתבעת – חברת המטרה הנרכשת – שמסרה את המצגים הכוזבים להסתמך על החוזה הכוזב ולהתגונן מפני תביעה של תרמית חוזית?

עוד בפסק הדין: הגבלת ושלילת זכויות תביעה בחוזה מסחרי; האם צדדים לחוזה, יכולים במשיכת קולמוס במעמד סגירת העסקה, "לפוצץ" – קרי, לוותר מראש בחוזה, על כלל עילות התביעה של תרמית בחוזה הנטענות בתום לב, ידועה או שאיננה ידועה, במועד ובמעמד סגירת העסקה?; האם יש לדון שקרים בחוזה במסגרת בדלת אמותיו של החוזה וההגבלות הקבועות בו או שמא יש לדון בהם גם באמצעים לבר-חוזיים?; האם שקרים בתוך חוזה מעניקים פטור ממילויו באופן כללי, או שמא גם הסעדים כנגד כזיבות יש ליישם מתוך ההסכמות החוזיות עצמן?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; מצגים והתחייבויות בעסקאות; מצגים כוזבים בסעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה?; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; מטרתו ותכליתו של הליך הדיו-דיליג'נס (בדיקות נאותות) במסגרת קביעת המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; האם ניתן לתבוע בגין מצג שווא שכלל לא נכלל בהסכם מיזוג, או שמא עילות התביעה בגין מצגים כוזבים מוגבלות ומתוחמות למצגים שנמסרו בפרק המצגים וההתחייבויות?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג; האם תובעים רשאים להתעלם ממגבלות חוזיות אשר הוטלו על הזכות לשיפוי בגין מצגים מטעים, בטענה לתרמית שביצעה המוכרת במצגים שבהסכם הרכישה?; פרשנות סעיף שיפוי והחזרי הוצאות בעסקת מכירת מניות; פרשנות סעיף ליישוב מחלוקות בהסכם למכירת חברה.

17.11.21

הטלת הגבלות על זכות צד לחוזה לתובע את הצד השני: הצדדים לחוזה יכולים לוותר במסגרת החוזית ביניהם, על כל הסתמכות על הצהרות לבר-חוזיות (חוץ חוזיות), בין אם הן אמיתיות ובין אם הן כוזבות, ואולם הרוכש איננו רשאי ואיננו זכאי להגביל את אחריותו בגין מסירת הצהרות כוזבות ביודעין, במסגרת החוזה עצמו.

15.11.21

תרמית עסקית: בית המשפט הצ'נסרי בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה שהגישה משקיעה בחברה בתחום המלונאות כנגד מנהליה של החברה, על רקע מיזם מקביל שהקימו המנהלים. לטענת התובעת, המנהלים גזלו את נכסי החברה לטובת הקמת המיזם החדש על חשבונה, תוך הפרת חובות האמונים המוטלות עליהם והסכם התפעול של החברה. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף, בין היתר, מטעמי חלוף הזמן ואי ביסוס עילה. בית המשפט סוקר סוגיות חשובות של התיישנות ושיהוי אקוויטיבילי כטענות סף, ולאחר מכן בוחן את יסודות עילות התביעה השונות ודיות טיעוניה של התובעת ביחס לכל עילה

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6) בגין אי ביסוס עילה; דיני ההתיישנות ומניעות מפני הגשת תביעה בשל שיקולי חלוף הזמן; שיהוי אקוויטיבילי ודוקטרינת גרירת מרוץ ההתיישנות; יסודות עילת הפרת חובת אמונים; יסודות עילת סיוע להפרת חובת אמונים; יסודות עילת הפרת חוזה; יסודות התרמית ודרישת הפרטיקולאריות בעילות של תרמית; האם הצליחה התובעת לבסס את קיומם של יסודות העילות הנטענות?

15.11.21

האם תושבי חוץ יכולים להיות חברים בקבוצה בתביעה ייצוגית? זוהי הסוגיה המתעוררת בלב החלטה זו, כאשר ברקע לדברים קריסתו של מכרה וסכר ברזילאי בנובמבר 2015, שהובילה למותם של 19 בני אדם וגרמה נזקים בקנה מידה עצום; התובעים הם בעלי מניות של החברות המחזיקות במבנים שקרסו, אשר הגישו תביעה ייצוגית בטענה שהנתבעים אחראים לצניחת מחיר המניה בעקבות האירוע הטרגי; במסגרת הדיון התעוררה שאלת סמכותו של בית המשפט לדון בעניינם של חברי קבוצה שאינם תושבי אוסטרליה. השופט העיקרי שדן בתיק קבע שכן, וכעת נבחנת ההחלטה בפני מותב מורחב. בין היתר, נבחנה השאלה, האם הוראות החוק שבנידון מקנות לבית המשפט סמכות לדון בעניין או שמא מדובר בהוראות שקובעות הליכים ופרוצדורות להפעלת סמכות השיפוט שכבר הוקנתה בחוק אחר? האם ראוי כי בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו להחרגת חברי קבוצה שהינם תושבי חוץ מההליך הנוכחי? בית המשפט דן בסוגיות האלו ואחרות תוך בחינה מקיפה של המצב המשפטי הקיים, לרבות בחינה נרחבת של משטרי תביעות ייצוגיות בתחומי שיפוט אחרים ובתקופות אחרות

עוד בפסק הדין: מבנה הרישום הכפול למסחר של חברות ציבוריות; הליכים לפי Part IVA לחוק בית המשפט הפדראלי באוסטרליה (Federal Court of Australia Act 1976); בחינת המשמעות של המושג "עילה" לפי סעיף 33C; החזקה הסטטוטורית כנגד תחולה חוץ-טריטוריאלית של חקיקה אוסטרלית; בחינת משטרי תביעה ייצוגית בתחומי שיפוט שונים של המשפט המקובל בכלל, ובקשר לסוגית חברי קבוצה שאינם תושבים בפרט; בחינת סעיף 33KA לחוק בית המשפט העליון (Supreme Court Act 1986 (Vic)); סמכויות בית המשפט כבית משפט של דיני היושר לשמוע ולהכריע בעילות שונות כנגד משיב אחד בהליך בודד; בחינת סמכויותיו של בית המשפט הצ'נסרי בקשר להתנהלות של הליך ייצוגי; סמכות שיפוט תוך הצגת קשר מספק בין הפורום והמחלוקת; תכלית Part IVA אינה לצמצם את סמכות השיפוט הבלעדית או האגבית של בית המשפט ליושר; סמכותו של בית המשפט להכריע בתביעות אישיות של תושבי חוץ; בחינת ה"עוגן" של סמכות השיפוט – קשר טריטוריאלי והיכולת להפעיל סמכות על המשיב.