30.8.17 זוהי בקשה לפסיקת הוצאות שכר טרחת עורכי דין, בגין חלקם של באי כוחה של התובעת בהשגת יתרונות מסוימים עבור הקבוצה הייצוגית המשוערת, על אף שהתביעה התייתרה; דרישה זו באה במסגרת הטענה כי בין הצדדים נכרת הסכם ביחס לנשיאה בהוצאות שכר הטרחה; במסגרת הליכים אלה, דן בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, באופן שבו מתגבש הסכם מחייב בין צדדים וכן במשמעות של הצהרות כתובות בין צדדים כי לא יתקיים ביניהם הסכם חוזי כובל; בית המשפט בוחן את השאלה, מה הדין כאשר התקיים "מפגש מוחות" בין הצדדים, ואולם התנאי המוסכם בטל בשל נימוקי מדיניות ציבורית, כך למשל כשהסדרי שכר הטרחה נוגדים את דיני האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין?; עוד נדונים העקרונות לקביעת גובה שכר טרחה לעורכי הדין על פי הלכת Sugarland עוד בפסק הדין: שיקול דעתו של בית המשפט בפסיקת הוצאות שכר טרחה אשר מונחה לפי שיקולי הלכת Sugarland ואשר כוללים – היתרונות לתובע, מורכבות הסוגיות, טבעו התלוי של תשלום ההוצאות, זמנו ומאמציו של עורך הדין וזכות העמידה והכשירות של עורך הדין; דינן של הצהרות צדדים בהסכם ביניהם שלא להיות כבולים בהסכם; דינן של הסכמות חוזיות העומדות בניגוד לשיקולי מדינות ציבורית; האיסור על עורך דין להשתתף בהצעה או בהכנה של הסכם בו הגבלת זכותו של עורך הדין לפעול היא חלק מיישוב מחלוקת של לקוח
29.8.17 בפרשה זו נדונות השלכות פטירתו של אדם אשר בהמשך לכך, התפרקה החברה המשפחתית שבשליטתו; הנושה הגיש תביעתו כנגד עזבון המנוח ולא כנגד החברה, לפירעון חובו; בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון את מעמדה של פסיקת הוצאה לפועל שניתנה לטובת הנושה, חמש שנים קודם לכן ואת עצם הגשת התביעה כנגד העיזבון ולא כנגד החברה שבפירוק עוד בפסק הדין: פירוק חברה משפחתית בעקבות מותו של בעל השליטה בה; זכויות נושים לפירוק חברה משפחתית ולפירעון חובותיהם לנוכח מותו של בעל השליטה בה; צו חיוב המתיר לנושה על פי פסק דין להסית תזרים של תשלומים מהחייב לפי פסק הדין לצד שהשיג את צו החיוב?; הרמת מסך בחברות משפחתיות
29.8.17 עסקת מיזוג אשר עתידה היתה להביא להוצאות גבוהות ולחבות מס מופחתת, היא שבמוקד מחלוקת זו; הרוכשת והמוכרת שתיהן, טוענות כל אחת מהן, כי הן אלה אשר זכאיות ליהנות מחבות המס המופחתת; טענות אלה, חייבו את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, לפרש את הסכם המיזוג; עוד בפסק הדין: עקרונות בפרשנות חוזים בדלוור; מתן תוקף למלוא סעיפי החוזה תוך קריאתו כמכלול; אימתי ניתן לבחון גם ראיות חיצוניות לחוזה (intrinsic evidence)?; פרשנות כנגד המנסח (contra proferentem); מהו עיקרון המשא ומתן הישיר (forthright negotiator principle)?;
29.8.17 בהחלטה קצרה זו בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק דן בתנאים שעל תובע ייצוגי לעמוד בהם, בעת שהוא מבקש את אישורו של בית המשפט לקבוצה הייצוגית; בתוך כך, דיון חשוב בשאלת ההסתמכות בהקשרן של עסקאות שבוצעו בסמוך מאוד לאחר שהתרמית החלה להתגלות, ובשאלה האם היה בהמשך ביצוע המסחר בניירות ערך אלה כדי להשפיע על מרכיב "ההסתמכות" שבעבירה עוד בפסק הדין: אישורה של קבוצה ייצוגית וכלל 23 לכללי הפרוצדורה האזרחים הפדרלית; באלו מקרים בסמוך לאחר גילוי המצג הכוזב, מסחר משפיע על פגיעה בהסתמכות הרוכש על המצג הכוזב?; חזקת "תרמית-על-השוק" (fraud-on-the-market) והסתמכות משקיעים על דיווחי חברה לציבור
27.8.17 שתי חברות ענק העוסקות במדיה המיועדת למבוגרים בלבד, התקשרו בעסקת מיזוג ביניהן להעברת כלל נכסי המוכרת, לרבות קניין רוחני שבבעלותה, לבעלות הרוכשת; במסגרת העברת הקניין טענה המוכרת, כי בטעות הועברו גם תשעה שמות דומיין שלא היו אמורים להיכלל במצבת הנכסים נשוא הסכם הרכישה; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לקריאה דווקנית ודקדקנית של הסכם הרכישה על מנת לקבוע, האם שמות הדומיין האמורים היו חלק מנכסי המכירה, אם לאו עוד בפסק הדין: עקרונות בפרשנות הסכם
24.8.17 פירוקה של החברה-האם באשכול חברות מוביל את בית המשפט הצ'נסרי לבחינת השאלה – האם רשאי הנאמן של החברה-האם להתנגד לעסקאות מכירת נכסים של החברה-הבת בטענה להברחת נכסים?; בהליכים אלה, התבקש בית המשפט הצ'נסרי להעניק סעד של מתן חשבונות, מניעת העברות מסוימות בין החברות שבאשכול וכן צו מניעה האוסר על העברת נכסיה של אחת החברות באשכול, לנתבעות, עד שכל הנושים של חברת האחזקות המחזיקה בחברה-הבת, ייפרעו ממלוא חובם; בקשות הנאמן מעוררות שאלה מהותית בהקשרה של פירוקה של חברה המשתייכת לאשכול חברות – מהי בעצם "זכות של החייב בנכס"? בפרט לאור העובדה כי הנאמן המבקש לעצור את עסקת המכר בטענה להברחה, איננו טוען לזכות בנכסיה של החברה-האם אלא מבקש לעצור את עבירותן של נכסי החברה-הבת, זאת מבלי שנטען כנגד החברה-הבת, כי היא משמשת כ"אני אחר" (alter ego) של החברה-האם וכי יש להרים מסך ביניהן עוד בפסק הדין: עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והרמת מסך; זכות במניות כנכס השייך לקופת כינוס; דילול אחזקות במניות השייכות לקופת כינוס וביטול פעולת הדילול במסגרת האיסור על העברות אסורות בהליכי חדלות פירעון; אילו עילות תביעה מבססות כראוי עילה להרמת מסך בין נכסי החברה-האם לבין נכסי החברה-הבת, בעת שהחברה-האם נקלעה להליכי חדלות פירעון?; האם רשאי נאמן של חברה-אם להתנגד להעברות נכסים המתבצעות בחברה-הבת?
24.8.17 חדלות פירעון חוצה גבולות: כאשר בית המשפט הזר סוגר את ההליך עבורו העניק בית המשפט האוסטרלי סעד ביניים לפי סעיפים 19 ו- 21 לחוק המודל נדרש התובע בבית המשפט האוסטרלי, להעביר הודעה על דבר שינוי מהותי זה בהליכים הזרים – כך פוסק בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, לרגל סגירת הליכי חדלות הפירעון העיקריים באיטליה; לאור זאת, בית המשפט הורה לבטל את הצווים שניתנו ביוני 2015 בקשר להליך הסדר הנושים האיטלקי הראשון; עוד נפסק, כי כל נושה שהושפע מפעולת הצווים האמורים בתקופה הרלבנטית רשאי להגיש בקשה לבית המשפט הפדרלי של אוסטרליה לקבל סעד עוד בפסק הדין: מעת שהסתיים ההליך הזר, שהכרתו מבוקשת בפורום הרלוונטי, אין כל סיבה מוצדקת להותיר על כנו את עיכוב ההליכים בפורום הרלוונטי לפי סעיפים 19-21, המבוסס על אותו הליך זר;