1.8.17

הטרדה מינית של העובד הבכיר ביותר בחברה אשר מסתיימת בהתפטרותו ואי-הגילוי של שרשרת אירועים זו לציבור המשקיעים, מובילים להגשתה של תביעה ייצוגית המגיעה עד לערכאת הערעורים התשיעית, אשר נדרשת לבחון את מרכיבי עבירת התרמית בניירות ערך, בהקשר של מצג שווא ואי-גילוי נאות לפי חוק המסחר בניירות ערך משנת 1934; במסגרת ערעור זה, נדרשה ערכאת הערעורים לשאלה, האם ההפרה של הקוד האתי העסקי שביצע אותו עובד בדרגה בכירה, מגבשת ומקימה עילת תביעה לפי סעיף 10-b לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל 10b-5 מכוחו; המרכיב העיקרי של עבירת התרמית אשר נבחן בפרשה זו הוא למעשה המרכיב העובדתי של מסירת הצהרה כוזבת; ערכאת הערעורים נדרשת לשאלה האם העובדה שלא הושמעה במהלך התקופה הרלוונטית כל הצהרה שיכולה להיות כוזבת מבחינה אובייקטיבית, עדין מאפשרת לטעון כי הוצג מצג שווא?; בתוך כך נדרשת ערכאת הערעורים לשאלה נוספת והיא – האם המצגים שהציגה החברה בכל הקשור לכללי האתיקה ולשמירה עליהם, התגבשו לכלל מצגים מהותיים לתהליך קבלת ההחלטות של בעלי המניות, שאם לא כן, שוב – לא מתגבשת עבירת התרמית אפילו אם נפלו פגמים בדיוקם או באמיתותם המלאה?

עוד בפסק הדין: האם התנהגות פסולה מצד נושא המשרה הבכיר ביותר בחברה, תוך הפרה של הקוד האתי שלה, מקימה עילת תביעה לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל 10b-5 מכוחו?; האם בעלי המניות רשאים להגיש תביעה בגין תרמית בניירות ערך, כאשר המנכ"ל ויו"ר החברה הפר את כללי האתיקה של התאגיד (Standards of Business Conduct), לאחר שהכריז בפומבי על מדיניות של ציות וקיום סטנדרטים אתיים?