1.8.17 התנגשות בין מערכת השיפוט המדינתית למערכת השיפוט הפדרלית: בית המשפט הצ'נסרי של דלוור נדרש לבקשת הנתבעות לדחות או לעכב את ההליכים בתביעה זו, לנוכח התנגשות בין סמכויות בתי המשפט השונות; בהעניקו את הצו המבוקש, פסק בית המשפט כי התביעה הפדרלית אכן עוסקת באותן הסוגיות והעובדות שהוצגו בתיק זה ובית המשפט הפדרלי יכול לספק צדק מהיר ושלם; בתוך כך, בית המשפט הצ'נסרי חוזר על המשנה הידועה כי צו עיכוב ההליכים ניתן על בסיס עקרונות של כיבוד מערכות השיפוט הנוספות הקיימות עוד בפסק הדין: התנאים למתן צו עיכוב הליכים במקרה של תביעה קודמת תלויה ועומדת בערכאה אחרת; בחינת המסכת העובדתית והסוגיות המשפטיות המתעוררות בתביעה הקודמת לצורכי הוצאת צו עיכוב הליכים; מה הדין כאשר מדובר בתביעה קודמת בזמן, אשר תוקנה רק לאחר שהתביעה השנייה כבר הוגשה?
31.7.17 חקירת דירקטורים בחברה חדלת פירעון וסמכויות בתי המשפט באוסטרליה לצוות על הגעתם להיחקר: פרשה זו, אשר עולה עד לבית המשפט העליון באוסטרליה, דנה בסמכויות המערכת המשפטית הפדרלית להוציא צווי זימון לבקשת בעלי תפקיד, המבקשים לחקור דירקטורים לשעבר של חברה חדלת פירעון; בפסק דין זה, דן בית המשפט העליון בשאלה, האם סמכות זו לזמן דירקטורים לשעבר לחקירה, עומדת בניגוד לחוקה האוסטרלית; באופן ממוקד יותר, נדרש בית המשפט העליון באוסטרליה לשאלה, האם סעיף 596A לחוק התאגידים האוסטרלי אשר מכוחו הוצאו צווי הזימון במקרה דנן, הינו חסר תוקף בהיותו סותר את הפרק השלישי לחוקה באוסטרליה, בהנחה שהוא מעניק סמכות לבר-שיפוטית לבתי המשפט הפדרליים ובתי משפט המפעילים סמכות שיפוט פדרלית? עוד בפסק הדין: זימון דירקטורים ו/או נושאי משרה בכירים לחקירה בעקבות היקלעותה של חברה לחדלות פירעון, סמכות לפי סעיף 596A; חוקתיותה של הוראת סעיף 596A המתירה לבית המשפט לזמן אדם לחקירה לגבי ענייני התאגיד הכפופים לבחינה, בתנאים המפורטים בסעיף; התנאים על פי חוק התאגידים האוסטרלי, המאפשרים לזמן לחקירה נושאי משרה בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
30.7.17 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון, האם תביעתם של שותפים מוגבלים שהשקיעו בשותפות חוסה בצילו של צו הקפאת הליכים שהוצא כלפי השותפות עקב הפיכתה לחדלת פירעון; בתוך כך, בית המשפט נדרש לסווג את עילות התביעה כנגזרות (השייכות לחברה), שאז הן כפופות לצו הקפאת ההליכים, או לחלופין כישירות, שאז הן שייכות למשקיעים ואינן כפופות לצו הקפאת ההליכים עוד בפסק הדין: האבחנה בין עילת תביעה נגזרת לעילת תביעה ייצוגית במסגרת הקביעה על איזו עילה יחול צו הקפאת ההליכים; לאיזה בית משפט סמכות השיפוט לדון בטווח ובתחולה של צו הקפאת הליכים?; הפרה של חובות הגילוי הנאות כלפי משקיעים שהשקיעו בשותפות המשקיעה בניירות ערך בשוק הנדל"ן
27.7.17 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון, האם השילוב בין תנאיהם של שני הסכמים – הסכם מיזוג והסכם תמלוגים, יוצר הגנה חוזית מוגזמת מפני כניסה של משקיעים זרים (deal protection device) אשר אינה תואמת את מבחני הסבירות; לצד בחינה זו, בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון, האם הצבעת האסיפה יצרה "אפקט מטהר" על פי דוקטרינת Corwin (הלכת KKR), באופן אשר מעניק להחלטת הדירקטוריון חסינות מפני ביקורת שיפוטית? עוד בפסק הדין: סבירותו ואי-סבירותו של מנגנון הגנה מפני כניסת משקיעים (deal protection); סטנדרט הבחינה המוגברת לפי הלכת Unocal; דוקטרינת Corwin וכלל שיקול הדעת העסקי
26.7.17 ערכאת הערעורים השנייה נדרשת לדון בערעור כנגד סילוקה על הסף של תביעת בעלי מניות מיעוט, אשר תבעו את נושאי המשרה בחברה, בטענה כי לעמדתם, פעולות שבוצעו תוך קידום עניינם האישי של אותם נושאי המשרה, סיכנו את איתנותה הפיננסית של החברה, תוך פגיעה בבעלי מניות המיעוט, ומבין פעולות אלו עסקת מיזוג לא כדאית כלכלית ואף דילול הון בניגוד לדין; בערעור, ערכאת הערעורים השנייה נדרשת ליישם את דיני דלוור החלים על עסקי החברה, ונדרשת לבחון את השאלה המקדמית – האם עילות התביעה של בעלי מניות המיעוט הן עילות תביעה ישירות, או שמא עילות תביעה נגזרות, שאז קמה חובה לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון, בדרישה כי יממש את זכות החברה לתבוע את עילות התביעה העומדות לטובתה עוד בפסק הדין: עילות תביעה נגזרות ועילות תביעה ישירות; המבחנים הקובעים את סיווגה של עילת התביעה; דילול הון, ואימתי עילת תביעה זו מתגבשת גם לעילת תביעה ישירה ולא רק לעילת תביעה נגזרת; דילול הון שנעשה במעורבותו של בעל השליטה; הגדרתה של שליטה
24.7.17 התובע, בעל מניות בחברה, הגיש תביעה נגזרת זו כנגד שלושה הסכמי שירותי ייעוץ שנחתמו בין החברה ובין ישות הקשורה לבעל השליטה בחברה; חשיבותו של פסק דין זה היא בשני עניינים עיקריים: ראשית, בדיון ביחס לחובות האמונים המוטלים על בעל שליטה שיש לו יכולת לכוון את עסקי התאגיד; שנית, בדיון ביחס לאינטרס הכלכלי המיוחד שיש לבעל שליטה בחברה, לתעל (tunneling) את החברה להתקשר בעסקאות עם צד קשור לבעל השליטה, שבהן ההטבה המתקבלת לבעל השליטה איננה פרו-רטה לשיעור אחזקותיו לנוכח תיעול העסקה דרך חברה שאיננה בעלת מניות בחברה; עוד בפסק הדין: מיהו בעל שליטה בחברה?; האינטרס הכלכלי המיוחד שיש לבעל שליטה בחברה, לתעל (tunneling) חברה להתקשר בעסקאות עם צד קשור לבעל השליטה, שבהן ההטבה המתקבלת איננה פרו-רטה לשיעור אחזקותיו של בעל השליטה (לנוכח העובדה כי הישות המתקשרת איננה מחזיקה בפועל); הפרת חובות האמונים של בעל השליטה בחברה; סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה כאשר מותקפת עסקה שלבעל מניות השליטה עניין אישי בה; חוסר היעילות שבפנייה המוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת במקרה של איום להסיר את הדירקטורים מהדירקטוריון (מאבקי שליטה)
24.7.17 בית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו-יורק, נדרש לבחון האם חוזים של הנתבעים עם הקמעונאיים אשר קבעו לנתבעים זכות בלעדית להיות ספקי שירותי ISP, לרבות התנהלותם בשוק אשר כללה גם חתירה תחת המתחרים, התגבשו לכלל הסדרי סחר בלעדי (exclusive dealing arrangement) הפוגעים בתחרות, זאת לנוכח העובדה החשובה הנוספת, כי הנתבעים החזיקו נתחים משמעותיים מהשוק עד כדי הפיכתם למונופול; במסגרת זו, בית המשפט נדרש לבחון האם הופרו סעיפים 1 לחוק שרמן, אשר על פיו הסדר סחר בלעדי אינו חוקי אם ההשלכה המסתברת שלו היא הפחתה מהותית של התחרות בשוק הרלוונטי, וכן סעיף 2 לחוק שרמן, הקובע את האיסור ליצירת ושימור מונופול; עוד בפסק הדין: חובת התובע להוכיח את שוק המוצר הרלבנטי שנפגע; המבחנים לקביעה כי הסדר סחר בלעדי (exclusive dealing arrangement) פוגעים בתחרות ועל כן אסורים; סעיף 2 לחוק שרמן והאיסור ליצור מונופול; מהי התנהלות אנטי-תחרותית לפי סעיף 2 לחוק שרמן?; עד כמה שיעורי אחזקה גבוהים של נתח השוק, לרבות כאלה העולים על 90% מהשוק, משפיעים על הקביעה כי התנהלות המונופול היא אכן אנטי תחרותית?; האם כל נקיטה בטקטיקות החותרות תחת המתחרים – גם בצורה בלתי הוגנת – מהווה הפרה של דיני ההגבלים העסקיים?; תפקידו של בית המשפט כ"שומר סף" במסגרת הבחינה האם עדות מומחה היא קבילה והאם עדות המומחה נשענת על מסד מהימן והינה רלוונטית למשימה שלפניו;