24.7.17

בית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו-יורק, נדרש לבחון האם חוזים של הנתבעים עם הקמעונאיים אשר קבעו לנתבעים זכות בלעדית להיות ספקי שירותי ISP, לרבות התנהלותם בשוק אשר כללה גם חתירה תחת המתחרים, התגבשו לכלל הסדרי סחר בלעדי (exclusive dealing arrangement) הפוגעים בתחרות, זאת לנוכח העובדה החשובה הנוספת, כי הנתבעים החזיקו נתחים משמעותיים מהשוק עד כדי הפיכתם למונופול;  במסגרת זו, בית המשפט נדרש לבחון האם הופרו סעיפים 1 לחוק שרמן, אשר על פיו הסדר סחר בלעדי אינו חוקי אם ההשלכה המסתברת שלו היא הפחתה מהותית של התחרות בשוק הרלוונטי, וכן סעיף 2 לחוק שרמן, הקובע את האיסור ליצירת ושימור מונופול; 

עוד בפסק הדין: חובת התובע להוכיח את שוק המוצר הרלבנטי שנפגע; המבחנים לקביעה כי הסדר סחר בלעדי (exclusive dealing arrangement) פוגעים בתחרות ועל כן אסורים; סעיף 2 לחוק שרמן והאיסור ליצור מונופול; מהי התנהלות אנטי-תחרותית לפי סעיף 2 לחוק שרמן?; עד כמה שיעורי אחזקה גבוהים של נתח השוק, לרבות כאלה העולים על 90% מהשוק, משפיעים על הקביעה כי התנהלות המונופול היא אכן אנטי תחרותית?; האם כל נקיטה בטקטיקות החותרות תחת המתחרים – גם בצורה בלתי הוגנת – מהווה הפרה של דיני ההגבלים העסקיים?; תפקידו של בית המשפט כ"שומר סף" במסגרת הבחינה האם עדות מומחה היא קבילה והאם עדות המומחה נשענת על מסד מהימן והינה רלוונטית למשימה שלפניו;