חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

23.5.17

לערכאת הערעורים השביעית מגיעה פרשה מעניינת מאוד, בין היתר משום שהיא עוסקת בתרמית שבוצעה במסגרת מסחר מהיר מסוג אלגו-טריידינג (High Frequency Trading ); הנאשם שהיה מומחה בתחום גנב פלטפורמות לביצוע מסחר בזק ועשה בהם שימוש פרטי; גניבה זו היא בבחינת גניבת סודות מסחריים של החברות שבהן הנאשם עבד; הערעור נסב סביב גובה הנזק ואופן חישובו, וכן העונש שיש לגזור על הנאשם בעקבות זאת; ערכאת הערעורים השביעית מצאה כי חישוב ה"נזק המכוון" שקבע בית המשפט המחוזי היה טעות ברורה; ללא ראיות על כוונתו של הנאשם לגרום לקורבנותיו נזק השווה לעלות הפיתוח, השימוש של בית המשפט המחוזי בעלות הפיתוח כדי לקבוע מהו סכום הנזק המכוון היה בלתי ראוי; ערכאת הערעורים השביעית אף נדרשה לסוג העונש המגיע כאשר לא ניתן להוכיח נזק

עוד בפסק הדין: בעת בחינת תהליך גזירת הדין של בית המשפט המחוזי, ערכאת הערעורים בודקת האם בית המשפט המחוזי חישב כראוי את טווח הענישה לפי הכללים המנחים לענישה, התייחס להנחיית הכללים המנחים, קבע גזר דין על בסיס עובדות שלא היו שגויות בבירור ונימק כראוי את גזר הדין שבחר, באופן שמשביע את רצונה של ערכאת הערעורים שהוא שקל את טיעוני הצדדים והיה לו בסיס מנומק להפעלת סמכותו החוקית

23.5.17

התנגדותה של הרשות לניירות הערך האוסטרלית (ASIC) למינוי בעל תפקיד לבקשת חברה על סף חדלות פירעון, מובילה את בית המשפט לבחון את השאלה, באילו תנאים ונסיבות רשאי דירקטוריון לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מנהל? במקרה דנן, נפסק כי נחה דעתו של בית המשפט, שהדירקטוריון יכול היה לגבש דעה כנדרש לפי סעיף 436A באשר לסבירות יכולת הפירעון של החברה בעתיד; בעת קבלת החלטת המינוי, לדירקטוריון היה מידע מעודכן על ענייניה של החברה וחברת הבת התפעולית שלה, ולא הוכח כי היה בסיס שגוי או לא מספיק לגיבוש דעה על היעדר יכולת פירעון; עוד נחה דעתו של בית המשפט, כי הדירקטוריון בחן בצורה כנה את שאלת כושר הפירעון של החברה 

עוד בפסק הדין: חברה זכאית למינוי מנהל, אם הדירקטוריון סבור, שהחברה חדלת פירעון או סביר שתהא חדלת פירעון בעתיד הקרוב; כדי שהמינוי יהיה תקף, הדירקטורים של החברה צריכים לגבש דעה שהחברה חדלת פירעון או סביר שתהא חדלת פירעון בעתיד הקרוב; הדעה שגיבשו הדירקטורים באשר לחדלות הפירעון של החברה, בהווה או בעתיד חייבת להיות אמיתית, כנה ומושכלת. דרישה נוספת למינוי תקף של מנהל היא, שהמינוי נעשה בתום לב ותוך קידום התכליות של חלק 5.3A לחוק התאגידים

כוכב זהב

22.5.17

אכיפה מינהלית אגרסיבית כנגד המשתתפים בתרמית הטיית שער ה-LIBOR: הליך אכיפה מינהלי זה של הרשות לניירות ערך באנגליה (FCA), מדגים את הנסיבות שבגינן ייאסר על אדם לבצע כל תפקיד בקשר לכל פעילות מוסדרת שמבצע אדם מורשה, אדם פטור או פירמה מקצועית פטורה; במקרה דנן הרשות קבעה, כי הנחקר אינו אדם כשיר ומתאים לבצע כל תפקיד כאמור משום שאינו ישר; חומרת הכרעת וועדת האכיפה נובעת מהשתתפותו של הנחקר בפרשה גדולה וידועה שבה הוטו שערי ה- LIBOR על ידי גורמים עולמיים אשר נדרשו ליתן ציטוט שער וזאת לצורך קביעת שער ה-LIBOR; נפסק כי במהלך התקופה הרלוונטית, הנחקר הבין מהי הגדרת מדד ה- LIBOR כפי שפרסמה אגודת הבנקאים הבריטיים, ובעת שמסר ציטוט לצורך קביעת שיעורי המדד, הנחקר הבין כי אסור היה שהעדפותיו בקשר לפוזיציות המסחר שלו יילקחו בחשבון במסגרת הגשת מדד GBP LIBOR על ידי UBS; נקבע כי פעולותיו של הנחקר היו פזיזות, משום שהוא סיפק מידע ששיקף את העדפותיו שלו, תוך עצימת עיניים מפני הסיכון שמידע זה ישמש למטרת הטבת פוזיציות המסחר שלו

עוד בפסק הדין: היעד האסטרטגי של הרשות, כפי שנקבע בסעיף 1B(2) לחוק, הוא להבטיח כי השווקים הרלוונטיים מתפקדים היטב; השווקים הרלוונטיים כוללים את שוקי ההון ושוקי השירותים הפיננסיים המוסדרים; היעדים התפעוליים של הרשות נקבעו בסעיף 1B(3) לחוק, וכוללים את יעד היושרה קרי הגנה והעצמה של היושרה במערכת הכלכלית של הממלכה המאוחדת

22.7.17

פסק דין מצויין אשר דן בפרשנות חוזה ביחס לתחולת סעיף הבוררות שבו: הנתבע מבקש לדחות על הסף את תביעת חברה בטענה שסעיף בוררות מחייב את הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של בוררות מחייבת; התובעת מתנערת מחובת הבוררות במחלוקת בין הצדדים, בטענה כי הסכם ההעסקה הוא משני מידי למהותה של המחלוקת כאן בכדי שיחול סעיף הבוררות; בית המשפט הצ'נסרי דחה את התביעה בחלקה לטובת הליך בוררות, והדיון ביתר הסוגיות יעוכב עד להכרעה באותו הליך; נקבע, כי סעיף הבוררות הגנרי הרחב שבהסכם ההעסקה חל על המחלוקת בין הצדדים לגבי תוקפה של רכישת זכויות הנתבע בתובעת

עוד בפסק הדין: ניתוח של שני ההסכמים זה לצד זה מגלה, כי השניים חולקים את אותו הנושא הענייני, וזאת לאור שתי סיבות: מטרת העל של שני ההסכמים זהה והם קשורים זה לזה במבנה הפנימי שלהם

כוכב זהב

21.5.17

ניגוד עניינים של מפרק חברה: בעקבות בקשתם של דירקטורים בחברה לבטל את מינויים של המפרקים, נדרש בית המשפט הפדרלי באוסטרליה לדון בשאלה, באילו נסיבות ובאילו עילות ניתן יהיה לקבוע כי המפרקים שמונו לחברה נמצאים בניגוד עניינים ואינם מסוגלים למלא את תפקידם זה ומתי קמה לבית המשפט סמכות לבטל את מינויו של המפרק בעקבות כך; חשיבותו של פסק דין זה הוא בבחינת העילות להפסקת כהונתו של מפרק כמו גם בהגדרה הרלבנטית למשוא פנים של מפרק

עוד בפסק הדין: המבחנים לקביעת משוא פנים פוטנציאלי של מפרק; מחוייבות משולשת של מפרק להימצא בחוסר ניגוד עניינים כלפי החברה, כלפי בעלי המניות וכלפי נושיה;

21.5.17

דחיית תביעה על הסף בהסכמה: הסוגיה הנידונה בהחלטה זו נמצאת במפגש שבין כלל  41(a)(2) העוסק בדחייה על הסף בהסכמה לאחר שהנתבע השיב לתביעה, ובין הוראה בהסכם בין הצדדים להליכים אלה לפיה, בתנאים מסוימים, ישולמו לצד הזוכה הוצאות שכר טרחה בקשר למחלוקת שקמה על רקע ההסכם; נקבע, כי תביעה זו נדחית על הסף לפי כלל 41(a)(2), מבלי לפגוע בזכויות, אולם בית המשפט, כתנאי לדחייה, שומר על זכותו לפסוק הוצאות שכר טרחה לנתבעת, בהתאם לסעיף 18(D) להסכם

עוד בפסק הדין: בעת בחינת בקשה לדחיית תביעה על הסף, על בית המשפט לבחון, האם דחייה על הסף תגרום לנתבעת "פגיעה בזכויות משפטיות"; בחינה זו כוללת שקילת גורמים שונים, כגון מאמציה של הנתבעת והוצאות ההתדיינות שלה, כל שיהוי מוגזם או היעדר פעולה נמרצת מצד התובעת בניהול תביעתה, האם יש לתובעת הסבר ראוי לדחייה על הסף, והאם הנתבעת הגישה בקשה דיספוזיטיבית