חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

14.11.21

תנאים מוקדמים לקומבינציות עסקיות ועסקאות חברה עם בעלי עניין: באירוע נדיר כשלעצמו, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את טענת התובעת, בעלת מניות בחברה, לפיה מספר עסקאות שבוצעו, ואשר כללו עסקת מיזוג למכירת החברה לרוכשת, וכן הסכם הצבעה בין הרוכשת לבין בעלת המניות הגדולה בחברה, הפרו את סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור, משום שלא עמדו בתנאיו המוקדמים אשר נועדו להסדיר ולפקח על עסקאות חברה עם בעלי העניין בה. בית המשפט צולל לנבכי סעיף החוק ובפרט למטרותיו, בשעה שהוא בוחן האם בוצעה הפרה.

עוד בפסק הדין: טקטיקות פסולות להשתלטות עוינת והמגבלות המעוגנות בסעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור העוסק בעסקאות חברה עם בעל עניין; זכותה של חברה להתקשר בעסקה עם בעל עניין בה והמגבלות על עסקאות מסוג זה על פי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; התנאים לערוך הצעת רכש בדלוור, לפי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; תניות הגנה מפני השתלטות עוינת הנעשית במסגרתה של הצעת רכש, כמעוגן בסעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור האוסר על ביצוען של עסקאות בעלי עניין, בין החברה לבין הרוכש מניות מעל ל-15% מכוח ההצבעה, בתקופה של שלוש שנים ממועד הרכישה; התנאים להצעת רכש לרכישת שליטה בחברה לפי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; הגבלות מכוח חוק, על קומבינציות עסקיות עם בעלי עניין לפי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; חובות אמונים של בעל עניין הרוכש שליטה, כלפי החברה וכלפי יתר בעלי מניותיה; חובת הגילוי של הדירקטורים לאסיפה – מהותה, משמעותה ואימתי היא אינה מבוצעת כראוי?; מהן חובות האמונים של הדירקטוריון כלפי בעלי מניות החברה?; מהו מידע מהותי לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; מה דירקטוריון נדרש לגלות לאסיפת בעלי המניות כאשר הוא מבקש את אישורה?; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה.

7.11.21

עסקאות פנימיות של נושאי המשרה בחברה בראי זכות העמידה להגיש תביעה נגזרת: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן בקשה לדחות על הסף תביעה נגזרת שהגישו בעלי מניות בשם החברה, בטענה כי חברי הדירקטוריון של החברה הפרו את חובות האמונים כאשר הם גרמו לחברה לשלם מחיר גבוה מידי במסגרת עסקאות פנימיות, שהטיבו עם אותם חברי דירקטוריון והישויות הקשורות להם. בית המשפט בוחן מי רשאי להגיש תביעה נגזרת בשם התאגיד ומהו המועד הרלוונטי לבחינת הזכות להגיש תביעה כאמור, וכן האם חל בנסיבות המקרה הכלל הקובע שמועד קביעת תנאי העסקה – ולא מועד ביצועה – הוא המועד הראוי לבחינת התרחשותה של הפרת חובת אמונים, או שמא חל בענייננו החריג לכלל?

עוד בפסק הדין: עסקאות פנימיות של נושאי המשרה בחברה בראי זכות העמידה להגיש תביעה נגזרת; בקשת דחיה על הסף בשל היעדר זכות עמידה ואי ביסוס עילה כנגד הנתבעים; זכות עמידה של תובע בתביעה נגזרת; מועד בירורה של זכות עמידה של תובע בתביעה נגזרת – הכלל והחריגים לכלל; האם התובעים היו בעלי מניות במועד הקובע להגשת תביעה נגזרת בגין ההתנהגות המותקפת; ככלל, מועד קביעת תנאי העסקה – ולא מועד ביצועה – הוא המועד הראוי לבחינת התרחשותה של הפרת חובת אמונים.

כוכב זהב

27.10.21

פרשה זו עניינה ניגוד העניינים שמנכ"ל החברה היה מצוי בו, בעת שניתב את החברה להתקשר עם רוכשת מסויימת אשר הבטיחה לו את המשך העסקתו לאחר השלמת עסקת המיזוג. ניגוד העניינים של המנכ"ל נבחן מכמה אספקטים, בין היתר, סביב שאלת היותו "שבוי" לאיומים של אקטיביסטים בחברה. במסגרת זו נבחנות השאלות הבאות: מתי נאמר כי הנהלת חברה או דירקטוריון פועלים תחת איום של אקטיביזם מצידם של בעלי מניות המיעוט באופן המציב אותם בניגוד עניינים? האם עצם קיומם של אקטיביסטים בחברה משמעה קיומה של השפעה אקטיביסטית, בדומה לחשדנות האינהרנטית לנוכח קיומו של גרעין שליטה בחברה? בית המשפט הצ'נסרי בוחן את הטענות לגופן, תוך העמקה בנסיבות שבהן יראו בנושא משרה כמי שמצוי בניגוד עניינים או כבעל עניין אישי בפעולת החברה.

עוד בפסק הדין: בלימת הגישה הקופצת למסקנה כי נוכחותם של אקטיביסטים בחברה משמעה גם כי הם ביצעו פעולות אקטיביסטיות בהתייחס למכירת החברה לצד שלישי; מתי נאמר כי הנהלת חברה או דירקטוריון פועלים תחת איום של אקטיביזם מצידם של בעלי מניות המיעוט באופן המציב אותם בניגוד עניינים?; האם עצם קיומם של אקטיביסטים בחברה משמעה קיומה של השפעה אקטיביסטית, בדומה לחשדנות האינהרנטית לנוכח קיומו של גרעין שליטה בחברה?; מהו עניין אישי של דירקטור או של נושא משרה בחברה?; האם הטבה למנכ"ל במסגרת עסקת מיזוג, שתנאיה לא גולו עד הסוף לאסיפת בעלי המניות המאשררת את העסקה, פוגמת בהגנת שיקול הדעת העסקי שממנו נהנה הדירקטוריון על פי דוקטרינת Corwin?; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; ההיסטוריה של כוח האשרור של האסיפה ושל "האפקט המטהר" של הצבעה בלתי מוטית המתקבלת על בסיס מידע מלא; על מי מוטל הנטל להוכיח את קיומו של "האפקט המטהר" של הצבעת האסיפה?; על מי מוטל נטל הטיעון להעלות טענות בדבר פגמים שנפלו במידע שגולה לבעלי המניות במסגרת הבחינה, האם הצבעת האסיפה התבססה על מידע מלא?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; חשיבותם של מסמכי הפרוקסי; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אשרור פעולות חברה על ידי אסיפת בעלי המניות.

25.10.21

בית המשפט בסינגפור דן בבקשתו של דירקטור, שנפסל מלכהן כדירקטור למשך 5 שנים, לשמש כדירקטור על אף פסילתו לפי הוראות חוק החברות. בית המשפט בוחן לעומק את תכלית הסעיף העומד בבסיס פסילתו של המבקש, תוך שהוא משרטט את גבולות הסעיפים הרלוונטיים והיקפם, לרבות שיקול הדעת שמוענק לבית המשפט להתיר לדירקטור פסול לשמש כדירקטור על אף פסילתו. לבסוף, בית המשפט בוחן האם, בנסיבות המקרה, התקיימו התנאים להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט להתיר למבקש לפעול כדירקטור על אף פסילתו?  

עוד בפסק הדין: התכלית הסטטוטורית העומדת מאחורי סעיף 344 לחוק החברות של סינגפור, שמעניק לרשם החברות סמכות למחוק חברה מהמרשם אם יש לו סיבה סבירה להאמין שהחברה לא פעילה; התכלית הסטטוטורית העומדת מאחורי סעיף 155A לחוק החברות של סינגפור, שמתיר פסילה של אדם מלכהן כדירקטור בחברה למשך חמש שנים, אם הרשם מחק שלוש חברות שאדם זה שימש להן דירקטור בחמש השנים קודם לכן; תחולתו של סעיף 155A(3) לחוק, אשר מתיר לאדם שנפסל לפי סעיף 155A(1) לחוק החברות של סינגפור לפנות לבית המשפט לקבלת רשות לפעול כדירקטור; מהי הגישה הרעיונית הנכונה להפעלת שיקול הדעת לפי סעיף 155A(3) לחוק החברות של סינגפור בהתחשב בתכליות הסטטוטוריות שפורטו לעיל?

24.10.21

בית המשפט הפדרלי באוסטרליה בוחן בקשה להורות על סעד זמני שימנע את מכירת עסקיה של חברת-אם וחברות-הבת שלה לרוכשת פוטנציאלית. לטענת המבקשת, בעלת מניות בחברת האם, הנתבעים פעלו יחד במרמה כדי לבלום הצעת השתלטות שהגישה, וזאת בניגוד לאינטרסים של חברת-האם ובעלי המניות שלה ותוך הפרה של הדין הצרפתי. האם הצליחה המבקשת להוכיח את טיעוניה לכאורה, באופן שמצדיק מתן סעד זמני כמבוקש?  

עוד בפסק הדין: מהם התנאים למתן סעד זמני שימנע מהנתבעים להתקשר בעסקה; האם הצליחה המבקשת להוכיח את טיעוניה לכאורה ועמדה בנטל הראייתי הדרוש כדי לצלוח את בקשתה לסעד זמני? האם אי הנוחות או הנזק שסביר כי ייגרם למבקשת אם לא יינתן הצו, עולה במשקלו על הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הצו כאמור? התנאים למתן סעד זמני שימנע מהנתבעים להתקשר בעסקת מיזוג?; בקשה למתן סעד זמני שימנע את מכירת עסקיה של חברת אם וחברות הבת שלה לרוכשת פוטנציאלית; בקשה לסעד זמני בטענה כי בעלת מניות בחברת האם, הנתבעים פעלו יחד במרמה כדי לבלום הצעת השתלטות שהגישה, וזאת בניגוד לאינטרסים של חברת-האם ובעלי המניות שלה ותוך הפרה של הדין הצרפתי.