חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

7.5.17

היסודות המשפטיים להפקדת ערובה מצד החייב במסגרת אכיפת פסק בוררות חוץ: בהחלטה זו, הליכים לאכיפת פסק בוררות ניגרי באנגליה, מצריכים מבית המשפט העליון באנגליה לבחון האם נדרש להעמיד ערובה נוספת להמשך בירור ההליכים ואם כן, על בסיס אילו יסודות משפטיים?

עוד בפסק הדין: אכיפת פסק בוררות זר

7.5.17

בית המשפט העליון באנגליה נדרש לשאלה למי סמכות שיפוט לדון בעוולה הנזיקית של גרם הפרת חוזה בין ברוקרים לבין משקיעים, ביחס לפורום הנאות שנקבע בהסכם שירותי הייעוץ והברוקרים? האם יש ללכת לפי הפורום החוזי או שמא, משום שמדובר בעוולה נזיקית הפורום נקבע על פי מקום ביצוע העוולה? חברה אנגלית סיפקה שירותים כברוקרית של נגזרות פיננסיות (derivatives), ללקוחות המבקשים לסחור בנגזרות לאחר שקיבלו הפניה אליה מברוקרים אחרים; משקיעים שלא היו מרוצים מהתוצאות הפיננסיות של העסקאות, פתחו הליכים משפטיים בגרמניה לקבלת פיצוי בהתאם לחוק הגרמני, הן כנגד הברוקרים המפנים והן כנגד החברה האנגלית; החברה טוענת כי על אף סעיף פורום נאות ברור ומובהק בהסכמי שירותי הברוקרים, פירמת עורכי דין גרמנית שכנעה את המשקיעים להגיש תביעתם בגרמניה, ובכך ביצעה גרם הפרת חוזה

עוד בפסק הדין: חובות אמונים של ברוקר-דילר כלפי משקיעיו; סמכות שיפוט הקבועה בחוזה; בתביעה המוגשת על בסיס העוולה הנזיקית של גרם הפרת חוזה, האם הפורום הנאות ייקבע על פי ההסכם שהופר או שמא, על פי מקום ביצוע העוולה הנזיקית על ידי צד שלישי?

1.5.17

על רקע תביעת משקיעים בקרן נאמנות שהוגשה בטענה כי הנספחים של הצהרות הרישום והתשקיפים של מנפיקה היו כוזבים ומטעים, וזאת משום שכללו מדדים של נתוני ביצוע שלא שיקפו את המסחר בנכסים חיים, מתבקש בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק לאשר בקשת אישור להגשת ערעור על החלטת ביניים שניתנה בבית משפט זה, והיא מוגשת על ידי הנתבעים; לטענת הנתבעים, תיק זה יוצר לערכאת הערעורים הזדמנות להבהיר את ההלכה בעניין מרכיב הקשר הסיבתי (loss causation) בעבירת התרמית בניירות ערך, בהקשרן של קרנות נאמנות; על אף שהדיון ברובו עוסק בשאלה האם יש מקום לאשר בקשת רשות ערעור, בית המשפט מתייחס באופן ספציפי גם לשאלה, האם יכול להתקיים קשר סיבתי בין המצג הכוזב להפסד, גם כאשר המצגים הכוזבים, לכאורה, שביצעה המדווחת, לא השפיעו על שווי הנכסים הנקי?

עוד בפסק הדין: חזקה היא שאין לאשר הגשת ערעורים על החלטות ביניים אלא בנסיבות חריגות; בית המשפט יאשר להגיש ערעור על החלטת ביניים רק כאשר הערעור המוצע: (א) עוסק בשאלה משפטית עקרונית, (ב) לגביה יש חילוקי דעות משמעותיים, (ג) וערעור מיידי על ההחלטה יכול לקדם משמעותית פתרון סופי של התביעה; הצד המבקש נדרש להוכיח את כל שלושת היסודות הללו אולם, גם כאשר מתקיימים כל יסודות הסעיף, לבית המשפט המחוזי נותר שיקול דעת רחב ביותר לדחות את הבקשה

כוכב זהב

30.4.17

פסק דין חשוב נוסף אשר דן בחובות הגילוי הנאות של חברה: חברה פרטית הנפיקה את מניותיה לראשונה לציבור (IPO); במסמכי ההנפקה, החברה לא גילתה כי בכוונתה לבחון "הליך יציאה" מאחד השווקים שבהם פעלה, וכשתוכנית היציאה הוצאה אל הפועל, מחיר המניה צנח; המשקיעים הגישו תביעתם בגין הפרות של סעיפים 10(b) ו- 20(a) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 וכן סעיפים 11 ו- 15 לחוק ניירות ערך משנת 1933; בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק נדרש לבחון את סטנדרט הטיעון על פי שני חוקים אלה, וכן את השאלה, האם ההחלטה העסקית שהתקבלה ואשר לא גולתה למשקיעים, התגבשה לכדי מצג שווא ואי-גילוי נאות גם במסמכי ההנפקה, על אף היותה פעולה מאוחרת להנפקה

עוד בפסק הדין: רכיבי אי-הגילוי הנאות במסמכי הנפקה לפי חוק ניירות ערך משנת 1933; רכיבי התרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934

30.4.17

ערכאת הערעור התשיעית נדרשה לדון בחובות האמונים של נאמן על נכס שאותו הוא נדרש לנהל בשם בעליו: בערעור זה, נדרשה ערכאת הערעורים התשיעית לדון בשאלה, האם דוקטרינת "האני האחר" (Alter Ego) של קליפורניה יכולה ליצור מערכת יחסי אמונים לפי קוד פשיטת הרגל הפדרלי?; השאלה האם מערכת היחסים היא מערכת יחסי אמונים, במשמעות סעיף 523(a)(4) לפקודת פשיטת הרגל הפדרלית , היא שאלה של הדין הפדרלי שניתן לבחון דה נובו; ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה אושרה פסיקתו של בית המשפט לפשיטת רגל, בהליך שהגיש הנושה בטענה כי החוב הנידון אינו בר הפטר בפשיטת רגל, משום שהינו חוב בגין תרמית או מעילה של נאמן

עוד בפסק הדין: דיני האמונאות ביחס לדיני הנאמנות; דוקטרינת "האני האחר" בהקשרה של לפקודת פשיטת רגל

27.4.17

במסגרת מאבקי שליטה על מושבים בדירקטוריון, הגישו הדירקטורים שלא חודש מינויים, תביעות דיבה כנגד בעלת המניות אשר הובילה את המאבק להדחתם; במסגרת זו, נטען גם להוצאת דיבתם ובית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשאלה עקרונית ומהותית – האם דיני הנזיקין והאיסור על הוצאת הדיבה חלים על המקרה? יתירה מכך – האם חוק האנטי (Strategic Lawsuit Against Public Participation) SLAPP אשר ככלל, נועד להגן על גופים ציבוריים מפני תביעות סרק של פרטים בעילות של דיבה, יכול לחול גם על תביעות שעניינן מאבקי שליטה בחברה?

עוד בפסק הדין: תביעת SLAPP היא תביעה שהוגשה בתגובה למאמצים של יחידים או קבוצות להשתתף בתהליך הדמוקרטי, על ידי אדם או ישות שלטענתם נפגעו מהשתתפות זו; תביעה זו מבקשת לצנן או להעניש את הנתבע בקשר למימוש זכויותיו החוקתיות של חופש הביטוי ועתירה לממשלה; מדינות רבות, לרבות דלוור, אימצו חוקי אנטי- SLAPP על מנת להעניק תרופה מהירה לאנשים שהוגשו נגדם תביעות חסרות שחר בגין פעילותם, בדרך של בקשה מיוחדת לדחייה או מחיקה את התביעה

25.4.17

חלוקת כספי פשרה של תביעה ייצוגית הולכת ומסתבכת: בעוד שהסכם הפשרה התייחס לחלוקת סך של 2.74 דולר למניה לכ-36.7 מיליון בעלי מניות רגילות, לנאמן על כספי החלוקה הוגשו תביעותיהם של 49.1 מיליון בעלי מניות (חברי הקבוצה התובעת), הזכאים כולם, לעמדתם, לתוספת בעבור אחזקותיהם; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מאשר מנגנון המאפשר פתרון וסיום הליכי החלוקה, תוך ביצוע אבחנה חשובה בין מחזיק מניות רשום (record shareholder) ובין מחזיק מניות מוטב (beneficiary holder) 

עוד בפסק הדין: פשרה בתביעה ייצוגית; התערבות בית המשפט על מנת להביא לסיום חלוקת כספי הפשרה לבעלי המניות בחברה