1.5.17

על רקע תביעת משקיעים בקרן נאמנות שהוגשה בטענה כי הנספחים של הצהרות הרישום והתשקיפים של מנפיקה היו כוזבים ומטעים, וזאת משום שכללו מדדים של נתוני ביצוע שלא שיקפו את המסחר בנכסים חיים, מתבקש בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק לאשר בקשת אישור להגשת ערעור על החלטת ביניים שניתנה בבית משפט זה, והיא מוגשת על ידי הנתבעים; לטענת הנתבעים, תיק זה יוצר לערכאת הערעורים הזדמנות להבהיר את ההלכה בעניין מרכיב הקשר הסיבתי (loss causation) בעבירת התרמית בניירות ערך, בהקשרן של קרנות נאמנות; על אף שהדיון ברובו עוסק בשאלה האם יש מקום לאשר בקשת רשות ערעור, בית המשפט מתייחס באופן ספציפי גם לשאלה, האם יכול להתקיים קשר סיבתי בין המצג הכוזב להפסד, גם כאשר המצגים הכוזבים, לכאורה, שביצעה המדווחת, לא השפיעו על שווי הנכסים הנקי?

עוד בפסק הדין: חזקה היא שאין לאשר הגשת ערעורים על החלטות ביניים אלא בנסיבות חריגות; בית המשפט יאשר להגיש ערעור על החלטת ביניים רק כאשר הערעור המוצע: (א) עוסק בשאלה משפטית עקרונית, (ב) לגביה יש חילוקי דעות משמעותיים, (ג) וערעור מיידי על ההחלטה יכול לקדם משמעותית פתרון סופי של התביעה; הצד המבקש נדרש להוכיח את כל שלושת היסודות הללו אולם, גם כאשר מתקיימים כל יסודות הסעיף, לבית המשפט המחוזי נותר שיקול דעת רחב ביותר לדחות את הבקשה