6.4.17 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור שב ודן במשמעות ובנפקות המשפטית של הצבעת בעלי המניות בעד עסקת מיזוג, ואף ב"אפקט המטהר" של הצבעת האסיפה כאשר יש חשד או חשש, כי הדירקטוריון אינו עצמאי או נטול עניין אישי; הדיון הפעם מתמקד דווקא בנטלים המוטלים על תובע המבקש לערער ולקעקע את כוחה המטהר של הצבעת האסיפה, ובעניינים שהתובע נדרש לטעון ולהוכיח כדי לפגוע בהצבעת האסיפה וב"אפקט המטהר" שלה; בתוך כך, בית המשפט הצ'נסרי עורך דיון מקיף והיסטורי בכוחה ובחשיבותה של הצבעת אסיפת בעלי מניות להתנהלות החברה ולהימנעותו של בית המשפט מהתערבות כאשר הצבעה מאשרת אכן מתקבלת באסיפה עוד בפסק הדין: סטנדרט הבחינה המוגברת, הלכת Revlon והאם הסטנדרט רלוונטי לתביעה המבקשת פיצוי לאחר סגירת עסקת מיזוג; על מי מוטל הנטל להוכיח את קיומו של "האפקט המטהר" של הצבעת האסיפה?; על מי מוטל נטל הטיעון להעלות טענות בדבר פגמים שנפלו במידע שגולה לבעלי המניות במסגרת הבחינה, האם הצבעת האסיפה התבססה על מידע מלא?; האם הדירקטוריון יכול לבצע גילוי נאות כלפי בעלי המניות באמצעות הפניה למסמכי דיווח לרשות לניירות ערך?
3.4.17 ערכאת הערעורים השנייה בארצות הברית, בחנה מצגים כוזבים של חברה, ביחס למצבה הפיננסי; בעוד שהחברה נשקה לאי-סולבנטיות, היא המשיכה להציג מצגים בדבר מצב כלכלי משופר ואף רווחי; ערכאת הערעורים נדרשה לבחון בערעור זה, האם קמה חובת דיווח פוזיטיבית בגין מצבה הכלכלי של החברה, או שמא, חובת הגילוי מתרחשת, כל אימת שהחברה בחרה לחשוף בפני הציבור מידע ביחס לכך, שאז החובה לגלות כוללת את החובה שלא להטעות ואף לא להשמיט פרטים מהותיים לדיוקו של הדיווח; בתוך כך, ערכאת הערעורים השנייה עורכת דיונים מקיפים בדינן של הצהרות מנופחות, הצהרות צופות פני עתיד, וכן הצהרות שאינן יותר מאשר הבעת דיעה או עמדה עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך; מצג שווא ואי-גילוי נאות; חריגי העבירה: הצהרות מנופחות, הצהרות צופות פני עתיד, הצהרות שהינן הבעת עמדה או דיעה; הולמות כלל בעלי המניות (לרבות הזרים) להשתייך לקבוצה התובעת
30.3.17 יסודותיה של התביעה הנגזרת בתביעה שעניינה הפרה של חובות הפיקוח והניטור של הדירקטוריון: ברמת המאקרו, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון, האם עצם העובדה שרשויות פתחו בחקירה כנגד חברה בגין הפרה של חוקי הייבוא והמשלוח של סיגריות, התגבשה גם לכדי הפרה של חובות הפיקוח של הדירקטוריון עקב "הטראומה התאגידית" שאירעה; ברמת המיקרו, בית המשפט הצ'נסרי מעניק לקורא ניתוח מעמיק ומדוייק דווקא בשאלה, מה בעל מניות נדרש להציג בפני בית המשפט, עת הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כנגזרת בעילה של הפרת חובות הפיקוח של הדירקטוריון, מקום שפנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשת התביעה לא בוצעה עוד בפסק הדין: פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת בשם חברה על פי כלל 23.1 כללי בית המשפט הצ'נסרי וחריג "אי-היעילות" שבפנייה מוקדמת; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וטענות Caremark; מתי נאמר, כי הדירקטוריון הפר את חובות הפיקוח שלו, ומתי נאמר, כי למרות עבירה פלילית שבוצעה בתאגיד, לא הופרו חובות הפיקוח והאמונים של הדירקטוריון
30.3.17 חשיבותו של פסק דין זה היא בדיון באשר לתכלית העומדת מאחורי דוקטרינת "האפקט המטהר" (שנפסקה בהלכת KKR) של הצבעת בעלי מניות המיעוט המאשרת את עסקת מיזוג, גם בהתקיים ניגודי עניינים של הדירקטוריון; במקרה דנן, חלו נסיבות נדירות יחסית, שלפיהן הועלו טענות נגד אי-עצמאותו ותלותו של הדירקטוריון, בשעה שמסמכי ההתאגדות של החברה לא עיגנו סעיף פטור, שיפוי וביטוח נושאי משרה ודירקטורים בגין תביעה המוגשת נגד הדירקטוריון בעילה של הפרת חובת הזהירות; בתביעה זו נטען, כי חובות האמונים הופרו לנוכח מחיר מכירה, שלטענת בעל מניות המיעוט הוא נמוך, ועל כן משקף הפרה של חובת הזהירות והנאמנות; השאלה הנותרת הינה, האם בנסיבות מיוחדות אלו חל "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות המיעוט המאשרת את עסקת המיזוג, על ניגודי העניינים של הדירקטוריון? שאלה מהותית וחשובה נוספת הינה – האם "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות יכול "לטהר" גם עסקאות, שבאופן עקרוני חל עליהן סטנדרט הבחינה המחמיר של בית המשפט לפי כלל ההגינות המלאה (דהיינו, עסקאות חברה עם בעל השליטה בה)? עוד בפסק הדין: הפרת חובת הזהירות והפרת חובת הנאמנות של הדירקטוריון; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי; מה דינן של עסקאות הכפופות לסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה לאורו של "האפקט המטהר"?
29.3.17 כאשר דירקטוריון מבקש ליהנות מאפקט האשרור של הצבעת אסיפת בעלי המניות, הנטל להוכיח כי ההצבעה היתה הוגנת, בלתי מוטית, והתקבלה על בסיס מידע מלא, נופלת חד משמעית על כתפי הדירקטוריון. Harbor Finance P'rs v. Huizenga, 751, A.2d 879, 899 (Del. Ch. 1999)
29.3.17 הצד עליו מוטל נטל ההוכחה ביחס לנושאים הקשורים בשאלות של גילוי המבוצע על ידי החברה כלפי בעלי המניות, משתנה בהתאם לשאלה, האם הנושא מתעורר כעילת תביעה שבה מותקפת פעולת גילוי והיקפה על ידי החברה, או שמא, הסוגיה עולה כחלק מטענת הגנה כי אשרור שבוצע על ידי האסיפה נעשה על בסיס מידע מלא ורלבנטי (ratification defense) Solomon v. Armstrong, 747 A.2d, 1098, 1128 (Del. Ch. 1999)
26.3.17 עסקת מיזוג של חברה ציבורית בדלוור מסוג short-form merger, שבה בעלי מניות המיעוט נרכשים החוצה על ידי החברה-האם, ואשר בסיומה החברה הופכת לפרטית, עולה לדיון בפני בית המשפט הצ'נסרי בדלוור אשר נדרש לבחון בעצם, איזה סעד מגיע לבעלי מניות המיעוט אשר טוענים כנגד הגינות מחיר המכירה – האם פיצוי, או שמא רק סעד של הערכת שווי? עוד בפסק הדין: הערכת שווי בהצעת רכש שבה חברה ציבורית הופכת לחברה פרטית; מהו מידע מהותי לבעל מניות מיעוט אשר נרכש החוצה בהצעת רכש?