26.3.17 ניסיון מעניין של דירקטורים בחברה לבצר את מקומם בדירקטוריון: לבית המשפט הצ'נסרי בדלוור מגיעה פנייה חשובה של בעל המניות להצהיר על בטלות תיקון התקנון על ידי הדירקטוריון, אשר לפיו פיטורי דירקטורים על ידי האסיפה ייעשו בהצבעה ברוב מיוחד; התנגדותו של בעל המניות לתיקון התקנון נובעת, בין היתר, מהוראת סעיף 141(K) לחוק החברות אשר קובעת פיטורי דירקטורים על ידי האסיפה בהצבעת רוב רגיל; בקשתו של בעל המניות מעוררת מספר שאלות, וביניהן: איך מפטרים דירקטורים בדלוור? האם פיטורי דירקטור נקבעים בתקנון החברה (Bylaw), או שמא חוק החברות בדלוור הוא אשר מכתיב קוד ממצה בדבר אופן הפיטורים? ולבסוף – האם הסעיף בחוק החברות הכללי של דלוור הקובע את דרכי פיטוריו של הדירקטור, הוא סעיף קוגנטי או דיספוזיטיבי? עוד בפסק הדין: פיטורי דירקטורים על פי סעיף 8 Del. C. § 141(k) לחוק החברות הכללי של דלוור; תכלית חוק החברות הכללי של דלוור
22.3.17 שותפים בשותפות ציבורית הגישו תביעה כנגד השותף הכללי (בעל השליטה), בטענה כי הוציא לפועל עסקה בניגוד עניינים; השאלה המשפטית נגעה לעובדה, כי הסכם השותפות עיגן נמל מבטחים, אשר לפיו כאשר עסקת בעל שליטה (עסקה בניגוד עניינים) אושרה במנגנון "האישור המיוחד", אזי לא תקום עילת תביעה המתבססת על הפרת דיני האמונאות; האישור המיוחד כלל את אישורה של ועדת ניגודי עניינים בלתי תלויה, או לחלופין את אישורם של בעלי יחידות המיעוט; לעמדת התובעים (המיעוט), השותף הכללי הציג מצגים כוזבים בפני האסיפה, כאילו ועדת ניגודי העניינים הייתה בלתי תלויה, כשבפועל לא כך היה, ועל בסיס מצג כוזב זה השיג את אישור האסיפה; בעל השליטה טען, כי הואיל ועסקינן בשותפות אשר אינה כפופה לדבר מלבד לתנאים המעוגנים בהסכם השותפות, אזי המצגים הכוזבים, ככל שהיו כאלה, ביחס לוועדת ניגודי העניינים אינם רלוונטיים, ודי בכך שהושג אישור האסיפה כדי שלא יהיה ניתן להתערב ולכפות חובות לבר-חוזיות (תום לב והתנהלות מסחרית הוגנת) על השותפות, על שותפיה ועל אורגניה; השאלה, עד כמה הסכם השותפות הוא הרמטי מפני תחולתם של דיני האמונאות, היא אשר עולה לדיון זה לעליון בתחילת שנת 2017 עוד בפסק הדין: פרטים כוזבים במסמכי הפרוקסי המועברים לידי בעלי מניות המיעוט; נמלי מבטחים הנקבעים בהסכם שותפות – חוזקם וכוחם; תניות חוזיות של הסכם שותפות מול דיני האמונאות
21.3.17 מקבץ של שאלות משפטיות מורכבות, עולה בבית המשפט העליון באנגליה, לנוכח המורכבות העובדתית הבאה: שישה שבועות לאחר שחברה נקלעה לחדלות פירעון, נאמן אשר החזיק בנאמנות מניות בבעלות החברה, אשר שוויין נאמד בכ- 318 מיליון דולרים, העביר את המניות לצד ג'; המורכבות נבעה מכך שהמניות הוחזקו בחשבונות בערב הסעודית אשר דין המקום איננו מכיר באחזקה בנאמנות במניות; בית המשפט העליון באנגליה נדרש לבחון את הדין החל (לרבות על פי אמנת האג אשר ביקשה להסדיר באופן בינלאומי את ההכרה באחזקה בנאמנות), את הנפקות המשפטית של ההעברה שביצע הנאמן לצד ג' לאור מיקומן של המניות בערב הסעודית, וכן את טענות מפרק החברה שביקש לקבל את המניות חזרה לידיו לנוכח הפיכתה של בעלת המניות לחדלת פירעון; עוד בפסק הדין: מניות כנכס של חברה בחדלות פירעון; איזה דין יחול ביחס לשאלות הקשורות בזכות הקניינית ו/או החוזית הנובעת מהבעלות במניות – האם דין מקום מגורי בעל המניות או דין מקום הימצאן של המניות?; איזה דין יחול ביחס להחזקה בנאמנות של מניות – האם דין מקום מגורי בעל המניות או דין מקום הימצאן של המניות?; האם זכותו של צד ג', שרוכש בתמורה ובתום לב מניות מבלי לדעת כי הן מוחזקות בנאמנות, גוברת על זכותו של המוטב בנאמנות?
21.3.17 בית המשפט הצ'נסרי דן בבקשת התובע לפסיקת הוצאות בהליך שהתייתר; במקור, טענותיו של בעל המניות נגעו לסעיף לקוי שעוגן בתקנון החברה ואשר דן בסמכות אסיפת בעלי המניות לפטר דירקטורים ללא עילת פיטורים ואולם בסמוך לאחר הגשת התביעה, החברה התכבדה ותיקנה את הסעיף בתקנון; כעת, נדרש בית המשפט לבחון את שווי ההטבה שנוצרה לחברה עקב תביעתו הנגזרת של בעל המניות, ותיקון התקנון בהתאמה, זאת לצורכי קביעת שכר טרחת התובע הנגזר; נפסק, כי במקרה הנוכחי, ההטבה שנבעה מהסרת ההוראה שבנידון היא תיאורטית בעיקר ומכוח זאת, נפסק סכום הפיצוי המגיע עוד בפסק הדין: ראוי לפסוק הוצאות בהליך שהתייתר בהתאם לדוקטרינת ההטבה התאגידית; בית המשפט הצ'נסרי קובע את הסכום הראוי בהתאם לשיקולי הלכת Sugarland
20.3.17 הנפקת מניות שלא בדרך של פרסום תשקיף: בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה דן בבקשת חברה על רקע הנפקת מניות שביצעה ללא תשקיף, וניסיון החברה לפרסם "הודעת טיהור" לפי סעיף 708A(5) לחוק התאגידים, כנדרש על פי דין; בדיעבד הסתבר, כי על פי דיני ניירות הערך האוסטרליים החברה אינה זכאית למסור הודעה כאמור, ולכן המוכרים של אותן מניות שהונפקו, הפרו את סעיפים 707(3) ו- 727(1) לחוק התאגידים; החברה ביקשה מבית המשפט ליתן תוקף לעסקאות שבוצעו במניות הרלוונטיות ולשחרר מאחריות את המוכרים של מניות אלו; בית המשפט הפדרלי באוסטרליה דן בסמכותו לסייע במקרים מסוג זה, על פי דיני היושר עוד בפסק הדין: הצו ניתן מן הנימוקים הבאים: ראשית, הגישה שאומצה כלפי מתן צווים לפי סעיף 1322(4) היא, שסעיף זה תרופתי מטבעו ויש לפרשו בצורה מרחיבה; שנית, המוכרים של המניות שהונפקו ביוני ובאוקטובר, והמוכרים שבאו אחריהם, הם אלו שהפרו שלא ביודעין את הסעיפים הרלוונטיים. סביר להניח, כי אף אחד מן המוכרים לא היה מודע לכך שהתובעת לא זכאית להנפיק "הודעת טיהור", וכי היה צורך להנפיק תשקיף בטרם תבוצע הצעה למכירה או מכירה של המניות הללו; שלישית, אחת הסיבות לכך שהתובעת לא הייתה זכאית למסור "הודעת טיהור" הייתה, שבמועד מסירת ההודעה היה "מידע מוחרג" בקשר למניות הרלוונטיות, אולם, בפועל, ה"מידע המוחרג" פורסם בשוק לפני שבוצע מסחר בשוק בקשר למניות המונפקות
20.3.17 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור פסק הוצאות ושכר טרחה לפירמה שייצגה את העותרים בהליך הערכת שווי; נפסק כי קביעת שיעור שכר הטרחה הראוי מחייבת הפעלת שיקול דעת שיפוטי; המבחן אינו מכאני, אך השימוש בקווים המנחים שנקבעו בפסיקה מסייע לקדם פסיקה עקבית והתייחסות דומה במקרים דומים; לאחר בחינת שיקולי הלכת Sugarland, בית המשפט סבור, כי סכום שכר הטרחה שביקשה לפסוק הפירמה לטובתה נמוך מן הסכום שהיה פוסק לה בית המשפט באופן עצמאי; הסכום המבוקש עומד בקלות במבחן הסבירות עוד בפסק הדין: הפרמטרים והשיקולים בקביעת שיעור שכר הטרחה הראוי לעורכי דין אשר השתתפו בהליכי הערכת שווי
15.3.17 פסק דין חשוב מאוד בשאלת שווי הוגן וזכות עמידה: בעקבות עסקת מיזוג, שבה המחזיקים במניות הסוג של החברה קיבלו בתמורה למכירת אחזקותיהם מניות סוג בחברה-האם, אחזקה אשר הסתברה כאחזקה ששווייה נמוך יותר (כלומר, התמורה ששולמה לבעלי מניות המיעוט "שנדחקו החוצה" (squeezed out) בגין מניותיהם בחברה, הייתה נמוכה משווייה), בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון, מתוך הנחה כי אכן נפל פגם בהגינות העסקה – האם לבעלי מניות המיעוט זכות עמידה להגיש תביעה ייצוגית בעילות ישירות של הפרת חובות האמונים גם לאחר שחדלו להיות בעלי מניות בחברה? יובהר – עד עתה השאלה עלתה במסגרתה של תביעה נגזרת בעת שבעלי מניות איבדו את מעמדם ככאלה, ולא במסגרתה של עילת תביעה ישירה ומסלול תביעה ייצוגית או תביעה רגילה עוד בפסק הדין: זכות עמידה של בעלי מניות לשעבר להגיש תביעה ייצוגית נגד עסקת מיזוג בעילת תביעה ישירה מסוג הפרה של חובות האמונים; האבחנה בין עילת תביעה אישית של בעל המניות ובין עילת תביעה שאינה אישית ואשר נצמדת למניה, ועל כן גם עוברת עימה בעת מכירתה; אימתי עילת התביעה נצמדת למניה, ואימתי היא שייכת אישית לבעל המניות (אבחון פרשה זו מההלכה שנפסקה בפרשת Activision Blizzard)?