6.3.17 תום לב וחובות הפיקוח של הדירקטוריון ביחס לעמידת החברה בדרישות חוקי איסור הלבנת הון: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור ממשיך לסמן הלכות ברורות באשר לחובות הפיקוח של הדירקטוריון כמסגרת עבודה חשובה ועיקרית שלו בסיווגה של עילת תביעה המוגשת, בטענה כי הדירקטוריון לא מילא אחר חובות הפיקוח כראוי כעילת תביעה מסוג Carmark; סיווג זה נדרש על מנת לקבוע, איזה סטנדרט של הוכחה יוטל על בעל מניות המבקש להגיש תביעה נגזרת בשם חברה בטענת Caremark כאמור – כלומר בטענה, כי הדירקטוריון הפר את חובות הפיקוח שלו ואיפשר לחברה לבצע עבירות פליליות; חשיבותו של פסק דין זה היא בסקירה ההיסטורית החשובה שעורך בית המשפט ובגיבושה של עילת Caremark ושל נטלי ההוכחה הכבדים ביותר בדיני החברות הדלווריים המוטלים על תובע, המבקש לתבוע בתביעה נגזרת דירקטוריון חברה בגין מחדלי הפיקוח שלו עוד בפסק הדין: הלבנת הון; חובות הפיקוח של הדירקטוריון, כי החברה תעמוד בדרישות הדין באשר לדינים האוסרים על הלבנת הון; דרישה מוקדמת לקבל לעיון את ספרי החברה לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; הלכת Caremark ועילות תביעה מסוג Caremark; "דגלים אדומים" וחובות Caremark; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד
6.3.17 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש להכריע, על פי דיני מדינת קולורדו, בשאלה, האם הסכמי העסקתם של נושאי משרה באשכול חברות הכפיפו מחלוקות בין נושאי המשרה ובין אשכול החברות, לרבות דרישת שיפוי הוצאותיהם המשפטיות של נושאי המשרה וכן תשלומי מקדמות על החשבון להליכי בוררות, או שמא נתונה לבית המשפט סמכות שיפוט עניינית לדון במחלוקת? עוד בפסק הדין: האם קיימת סמכות שיפוט עניינית של בית המשפט בשעה שהצדדים קבעו יישוב סכסוכים בבוררות בהסכם?
5.3.17 בית המשפט העליון בדלוור בוחן, האם מנגנון שנקבע בהסכם שותפות באשר לאופן קבלת החלטות בהתקיימם של ניגודי עניינים (נמל מבטחים), אכן שלל את זכותם של המיעוט עוד בפסק הדין: כוחה של תניית "נמל מבטחים" המעגנת את הליכי האישור המיוחד במקרה של התקשרות השותפות עם השותף הכללי (עסקאות בעלי שליטה)
1.3.17 האם הסתמכות על מצגים כוזבים של חברה מדווחת, על ידי משקיעים מסוג "משקיעי ערך" אשר עורכים בדיקות משל עצמם לנייר ערך (משקיעים מתוחכמים), שוללת את זכותם לטעון לחזקת ה-"תרמית-על-השוק" (fraud-on-the-market)?: ערכאת הערעורים השנייה נדרשה לבחון האם העובדה כי התרמית היתה ידועה או נחשדה על ידי הרוכשת, יש בה כדי להשפיע על התקיימות העבירה?; ערכאת הערעורים מתחמקת; נפסק כי יתכן ונראה בלתי סביר כי משקיע, אשר מודע לתרמית, יבחר לרכוש נייר ערך נתון אולם על אף האמור, לאחר ניהולו של משפט, ערכאת הערעורים אינה בוחנת האם ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי נכונים ברמה הרעיונית, אלא בוחנת את החומר בתיק ורואה האם קיימות די ראיות התומכות באותן הקביעות עוד בפסק הדין: בחינה מחודשת של מרכיב "ההסתמכות" של עבירת התרמית בניירות ערך; עד כמה החזקה ניתנת לסתירה?; האם ניתן לטעון כי חזקת ה- "תרמית-על-השוק" נסתרה עקב המשך רכישת ניירות הערך גם לאחר שהתרמית נחשפה?
1.3.17 פידיון מוקדם של שטרי חוב ופרשנות השטר: זהו ערעור על פסיקתו של בית המשפט המחוזי עבור המחוז הדרומי של ניו יורק, במסגרתה נפסקו פיצויים למחזיקי שטרות שיוצגו על ידי בנק – בכובעו כנאמן השטר בסך של כ- 438.7 מיליון דולר; סכום זה, המהווה למעשה את הסכום המצוי במחלוקת, מייצג את ההפרש בין "מחיר הערך מתואם" (At‐Par Price) ששולם למחזיקי השטרות על ידי המערערת עבור פדיון מוקדם של השטרות במאי 2013, ו"המחיר השלם" (Make‐Whole Price) שהיה על המערערת לשלם בהתאם לשטר המשלים, בתוספת ריבית; בנתחה את הסוגיה שלפניה על בסיס דיני החוזים, ערכאת הערעורים השנייה קבעה, כי ההסכם (שתנאיו אינם נתונים במחלוקת) הוא אשר יקבע את תוצאות התביעה האמורה והמחלוקת לא תיפסק על בסיס דיני ההשבה עוד בפסק הדין: לפי דיני ניו יורק, שטר מהסוג שנידון כאן הוא סוג של חוזה; כאשר חוזה תקף ואכיף מסדיר את הנושא שבמחלוקת בין הצדדים, אזי החוזה, ולא עקרונות של השבה, יקבעו מהי מידת ההשבה בגין אירועים המתעוררים על רקע אותו נושא; בהתאם לתנאי השטר המשלים, אשר אינו לוקה בעמימות ויש לו משמעות מוגדרת ומדויקת, הודעת המערער על הפדיון המוקדם לא ניתנה במועד ולא יכולה להוביל לפדיון במחיר ערך מתואם
27.2.17 Putting Corwin To A Difficult Test: The Fight Over Disclosures In Deal Litigation Continues ברשימתו של עורך הדין יאיר אבן טל, "Putting Corwin To A Difficult Test: The Fight Over Disclosures In Deal Litigation Continues", נערכים סקירה וניתוח של אחד מפסקי הדין החשובים והבולטים שניתנו בשנת 2016 בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, אשר יישם את הלכת KKR (הידועה גם כפרשת Crowin), ולפיה בהתקיים אישור של אסיפת בעלי המניות, גם אם יש חשש או חשד כי הדירקטוריון אינו עצמאי והוא תלוי בבעל השליטה, אזי הצבעת האסיפה המאשרת את ההחלטה נושאת "אפקט מטהר", ועל כן הדירקטוריון ייהנה בכל זאת מחזקת שיקול הדעת העסקי. בסקירה זו דן הכותב בפרשת In Re Comverge וביישום הלכת KKR כאמור, תוך שימת לב מיוחדת לשאלה, מה נדרש בית המשפט לבחון כעת, על מנת לקבוע כי הצבעת האסיפה בוצעה על בסיס מידע מלא וכי החלטת האסיפה היא החלטה מושכלת אשר התקבלה כשמלוא העובדות הרלוונטיות מצויות לפניה.
27.2.17 הצבעה אלקטרונית באסיפה הכללית – האם מערכת הצבעה אלקטרונית תביא לפתרון בעיית האדישות הרציונלית? מאמרו של עוז רומנו, "הצבעה אלקטרונית באסיפה הכללית – האם מערכת הצבעה אלקטרונית תביא לפתרון בעיית האדישות הרציונלית?", דן בהשלכות חוסר ההשתתפות של בעלי המניות באסיפות הכלליות, וביכולת שיפור התופעה באמצעות יצירת מנגנונים שונים אשר נועדו להקל על השתתפותם של בעלי המניות באסיפות ובהצבעות. המאמר מניח, כנקודת מוצא, כי מלבד פגיעה ברורה בכוחה הרצוי של הדמוקרטיה התאגידית "לווסת לחצים" ולאזן בין האינטרסים המנוגדים הקיימים בין גורמים שונים הפועלים בחברה, תופעת "האדישות הרציונלית" מעצימה את בעיית הנציג, משום שהיא מעבירה, כברירת מחדל, את זכותם של בעלי המניות המוקנית להם על פי חוק להצביע ולהשפיע, לגופים שונים בחברה. מלבד בחינת המנגנונים השונים להקלה על הצבעתם של בעלי המניות, המאמר דן בבעיה נוספת ומורכבת עוד יותר אשר מושתתת למעשה, על בעיה נוספת הנקראת "אדישות אי-רציונלית", אשר תולה את חוסר השתתפותם של בעלי המניות בחוסר הידע של אותם משקיעים בנוגע למושגי יסוד בסיסיים אודות שוק ההון בכלל ופעילות החברה העסקית בפרט. המאמר בוחן את המנגנונים השונים לעריכת הצבעות של אסיפות בעלי המניות, ואלו קשיים מהותיים פותר כל אחד ואחד ממנגנוני ההצבעה הקיימים בשוק ההון. המאמר דן בקשיים המהותיים בעת יישומה של דמוקרטיה תאגידית והיעדר תמריץ אמיתי של בעלי המניות ליטול מושכות לידיהם, אל מול פתרונות אפשריים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. זהו מאמר חשוב מאוד בתקופה שבה דומה, כי מונחים כגון "דמוקרטיה תאגידית" ו"אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט", הם צו השעה המסמן מגמות חדשות וכוחות צומחים בשוק ההון.