20.2.17 פלונטר של הסכמים אשר הסדירו את תפעולן של שתי חברות השקעות, אשר ניהלו שני תיקי השקעות נפרדים (פורטפוליו), ואשר הוחזקו על ידי חברה-אם אחת, עולה לבירור לבית המשפט העליון בדלוור, אשר נדרש לשאלה – אלו הסדרים חוזיים חלים על כל אחת ואחת מחברות ההשקעות, ואלו חוזים חלים על מערכות היחסים בין בעלי המניות כמכלול?; השאלה אינה שאלה של מה בכך, משום שתיק השקעות אחד הניב רווחים יפים, ותיק השקעות שני הוליד הפסדים צורבים; שאלת תחולת החוזים הרבים שנחתמו מתעוררת במסגרת חלוקת הרווחים עוד בפסק הדין: פרשנות הסכמים; הסכמים בעלי תחולה רוחבית המסדירים יחסים חוזיים בין הגורמים העסקיים השונים, והסכמים בעלי תחולה נקודתית החלים על פעילות מסחרית בתיק השקעות מסויים
15.2.17 התובעים, דירקטור ונושא משרה לשעבר בחברה הנתבעת, מבקשים כי החברה תשלם מראש את הוצאותיהם המשפטיות בגין התגוננות בתביעה בניו–יורק, התוקפת את התנהלותם בכל הנוגע למכירת החברה לבעלים הנוכחי שלה; ההליך עוסק בשתי סוגיות: תשלום מקדמות על החשבון וכן תשלום הוצאות על הוצאות (fees on fees) ביחס לתשלומים ששולמו למומחה מיוחד בעד חוות דעתו; במסגרת הליכים אלה, בית המשפט נדרש לבחון את האמור בתקנונה של החברה, ביחס לזכות השיפוי של נושאי המשרה והדירקטורים עוד בפסק הדין: החברה התנתה את תשלום ההוצאות בהתחייבות הדירקטור או נושא המשרה לשלם בחזרה סכומים ששולמו להם, במידה ויתברר בהמשך כי עליהם להשיבם; התובעים לא הגישו את ההתחייבות הנדרשת עד לנובמבר 2015; עד לשלב בו שכללו התובעים את דרישתם לתשלום הוצאות על ידי המצאת ההתחייבות הנדרשת, לא הייתה להם זכות לתשלום הוצאותיהם; מעת שנמסרה ההתחייבות, התבססה זכותם של התובעים לתשלום הוצאותיהם, ומנקודה זו והלאה הם זכאים לקבל גם הוצאות על הוצאות
15.2.17 כללים מנחים לגזירת עונש בגין תרמית פונזי: ערכאת הערעורים השביעית דנה בערעור על גזר הדין שהוטל על נאשם, לאחר שהודה בעשרה אישומים של הונאת דואר, בגין אחריותו למזימה שבגינה הרוויח בקירוב 106 מיליון דולרים, במסגרתה של תרמית פונזי אותה ניהל בכספי לקוחותיו; על הנאשם נגזרו 300 חודשי מאסר; לטענת המערער, בית המשפט המחוזי לא פירט מדוע הסכים עם מסקנת הדו"ח שנערך טרם גזירת הדין; בפסק דין זה, דיון חשוב במדרגי הענישה על פי הכללים המנחים, וכן חשיבותו של דו"ח שעל בסיסו, ניתן גזר הדין עוד בפסק הדין: חובות הבדיקה והבחינה של בית המשפט, בעת קביעת עונשו של נאשם בתרמית בניירות ערך
15.2.17 פרשה זו עניינה אחריות של מוסרי מצגים כוזבים אשר הינם חיצוניים לחברה המדווחת; בית המשפט העליון בארצות הברית בוחן האם ניתן להטיל חבות ואחריות במסגרת הליכים אזרחיים, על מוסר מצג כוזב בתשקיף חברה, שאיננו אורגן בחברה?; האם חוק ניירות הערך האמריקאי מאפשר הטלת אחריות וחבות על מוסר המצג הכוזב שאיננו החברה עצמה? האם עובדת היותן של החברות (האחת מוסרת ההודעה הכוזבת והשנייה היא המנפיקה) בבחינת אישיות משפטית נפרדת, מעלה או מורידה בשאלת האחריות בגין פרט מטעה שנמסר שלא על ידי החברה המנפיקה? JANUS CAPITAL GROUP, INC., ET AL. v. FIRST DERIVATIVE TRADERS (2011)
12.2.17 האם אי-עמידתה של חברה בדרישות פורמליות של רישום בעלי מניות ומחיקה מרישום, מגבשת עילת תביעה של קיפוח בעל המניות? מהי הנפקות המשפטית של ניהול מרשם בעלי מניות על ידי חברה על פי הדין בקנדה?: המערער טען, כי המשיבה פעלה בצורה מקפחת כאשר הסירה אותו מרשימת בעלי המניות בספרי החברה; בדחותו את הערעור, בית המשפט העליון של קנדה פסק כי בהיבט המהותי, המערער לא קופח, אלא קיבל את היחס שביקש לקבל מן המשיבה; העובדה כי בא כוחה של החברה לא עמד בדרישות החוק כדי להוציא לפועל את כוונתו המפורשת של המערער אינה עולה לכדי קיפוח; בניגוד לדעת המיעוט, נפסק כי העובדה שחברה אינה עומדת בדרישות הפורמאליות של החוק איננה מהווה, בפני עצמה, קיפוח מצד החברה עוד בפסק הדין: יסודות עילת תביעה של קיפוח בעל מניות; הסעד הניתן בגין עילת הקיפוח; הנפקות המשפטית של ניהול מרשם בעלי מניות בחברה קנדית;
12.2.17 לבית המשפט הגבוה באוסטרליה, מגיעים ערעורים על פסיקתו של בית המשפט הפדרלי, אשר קבע כי מרכז השליטה והניהול (central management and control) של כל החברות המערערות היה באוסטרליה, ולפיכך כל אחת מהן היא תושבת אוסטרליה לצרכי מס הכנסה; המערערות טענו כי מאחר שהדירקטורים של כל אחת מהן הם תושבי חוץ, ומאחר שאסיפות הדירקטוריונים התקיימו מחוץ לאוסטרליה, מרכז הניהול והשליטה של כל אחת מהחברות היה מחוץ לאוסטרליה, ולפיכך המערערות אינן תושבות אוסטרליה לצרכי מס הכנסה; האומנם? עוד בפסק הדין: תושבות החברה זו שאלה של עובדה ומידה, שיש להשיב עליה לאחר קביעת מיקומו של מרכז הניהול והשליטה של החברה; על שאלה זו יש להשיב לאחר בחינה קפדנית של מהלך העסקים והמסחר של החברה, ולא בהתאם למסמכי ההתאגדות והחוקה של החברה; כל מקרה תלוי בעובדותיו ונסיבותיו, על אף שהכרעות בתיקים שונים יכולות לספק הכוונה מסוימת בקשר למקרים עתידיים
7.2.17 החלטת הדירקטוריון על מכירה מזורזת של כלל נכסיה העסקיים של החברה, אשר התקבלה בעיקר מתוך רצון להתחמק מאקטיביזם של אחד מבעלי המניות ולהימנע ממאבקי שליטה מסוג proxy contest ביחס למינוי דירקטורים, מובילה את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לדון בשאלה, האם אישור עסקת המיזוג על ידי אסיפת בעלי המניות הקים את חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון במסגרת "אפקט הטיהור" של הצבעת בעלי מניות, באופן שמחייב את החלתו של סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי, ועל כן דינה של התביעה בעילה של הפרת חובות האמונים של הדירקטוריון, להידחות? בתוך כך, דיון חשוב בשאלה, כיצד ניתן לתקוף את הצבעת האסיפה, וכן מהם "פרטים מהותיים" לאסיפה שהדירקטוריון נדרש לגלותם על מנת שיהיה ניתן לומר, כי האסיפה ערכה הצבעה מושכלת על בסיס מידע מלא עוד בפסק הדין: מאבקי שליטה וחובות האמונים של הדירקטוריון בעקבותיהם; שיקול הדעת העסקי של דירקטוריון להעדיף סוג עסקה אחת על פני אחרת, ועד כמה בית המשפט יתערב בהעדפה זו; אקטיביסטיות של בעל מניות עקב היעדר הקשר שבין תוצאותיה העסקיות של החברה ובין תשלומי התמריצים לנושאי המשרה הבכירים שלה; מאבקי שליטה ביחס למינוי דירקטורים בדירקטוריון, "האפקט המטהר" של אישור אסיפת בעלי המניות את עסקת המיזוג גם במקרה של חשד לניגוד עניינים של הדירקטורים; חובת הדירקטורים לספק מידע מלא לאסיפה, עת הם מבקשים ממנה להצביע ולאשר עסקה; מהו מידע מהותי לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג?