21.12.16 חברה בעלת מקרקעין התקשרה עם חברה נוספת, לפיתוח סופרמרקט במקרקעין שבבעלותה; מתחרים הגישו אינספור התנגדויות מנהלתיות ומשפטיות לבקשות ההיתרים שהגישה בעלת המקרקעין; לאור אמונתה כי אותן התנגדויות היו חסרות בסיס והוגשו רק במטרה לסכל את כניסתה של המתחרה לשוק, החברה תבעה את הנתבעים בגין הפרות בתחום ההגבלים העסקיים; בערעור זה, נדונה זכות העמידה של בעלת המקרקעין להגיש תביעה בעילה של פגיעה בתחרות ומכוח דיני ההגבלים העסקיים וכן בסוג הנזק, שניתן לתבוע מכוח עילת תביעה כזו; כמו כן, נדרש בית המשפט לבחון, האם עומדת לנתבעים חסינות לפי דוקטרינת Noerr-Pennington עוד בפסק הדין: דוקטרינת Noerr-Pennington קובעת מגבלה לפי התיקון הראשון לחוקה על היקף תחולתו של חוק שרמן, ומעניקה חסינות רחבה מפני הטלת אחריות בתחום ההגבלים העסקיים בגין ייזום הליכים בפני גופים ממשלתיים, לרבות רשויות מנהליות ובתי משפט; על אף שמדובר במגן עוצמתי, אין זה מכשיר אבסולוטי, ויתכנו מצבים בהם הליכים אלו הם בגדר "אחיזת עיניים", שנועדה להסוות ניסיון להפריע ולשבש מערכות יחסים עסקיות של מתחרים; במקרים כאלו כן מוצדק ליישם את חוק שרמן
20.12.16 תביעת משקיעים הוגשה במסגרת של תביעה ייצוגית כנגד אשכול חברות והושלמה; לימים, נקלע האשכול לחדלות פירעון, והנאמן ביקש להגיש תביעה כנגד מספר משקיעים בגין הלוואות שנטלו ולא נפרעו; המשקיעים התגוננו, והחברות, באמצעות הנאמן, קשרו בין הליכי הנאמן ובין הליכי התביעה הייצוגית, בטענה כי על טענות הגנה של המשקיעים בהליכים אלה חלים דיני ההשתק והמניעות לנוכח הקשרן לעילות התביעה הייצוגית: מורכבות משפטית זו עולה לבית המשפט העליון באוסטרליה, אשר נדרש לשאלה – האם אכן, טענות ההגנה של המשקיעים מושתקות לנוכח היותן בגדר חזית חדשה, או לחלופין, עומדות בסתירה לטענות התביעה הייצוגית, ועל כן המשיבים נדרשו להעלותן בתביעה הייצוגית, והם מושתקים ומנועים מלהעלותן כעת, משהתביעה הייצוגית כבר הושלמה?; בליבו של דיון זה עומדת השאלה, עד כמה מתקיימים יחסי קרבה (privy) בין התובע הייצוגי ובין יתר חברי הקבוצה, באופן שיש בבחירותיו של התובע הייצוגי את עילות התביעה שתתבררנה, כדי להשפיע על עתיד הגנתם של יתר חברי הקבוצה בתביעות פרטיות מאוחרות עוד בפסק הדין: גילוי נאות בגין סיכונים הקשורים להשקעות החברה; הקשר שבין עיקרון הקרבה privy – בין בעלי מניות בחברה אחת, ובין דוקטרינת השתק פלוגתא; האם זה מתפקידו של התובע הייצוגי להעלות את מכלול עילות התביעה של יחידי הקבוצה?
19.12.16 חובות הפיקוח של הדירקטוריון והפרתן: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן – מהו דינם של דירקטורים בחברה, אשר נמצאה אחראית בשלוש מדינות זרות להפרה של דיני התחרות וההגבלים העסקיים? מה המשמעות וההשלכות המשפטיות מבחינת דיני התאגידים, של כישלון הדירקטוריון לפקח על התנהלותם של עובדי החברה ושל נושאי המשרה בה? פסק דין מצויין זה דן בחובות הפיקוח של הדירקטוריון ובהפרתן וכן בעילות תביעה מסוג Caremark עקב היעדר פיקוח ראוי עוד בפסק הדין: חובות Caremark של הדירקטוריון; חובות תום הלב של הדירקטוריון; התנאים לקביעת היותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת בבחינת פנייה בלתי יעילה
19.12.16 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור עורך אבחנה מעמיקה וממוקדת בין זכות העיון של דירקטור בחברה ובין זכות העיון של בעל מניות בה עוד בפסק הדין: גילוי ועיון במסמכי חברה לבקשת בעל מניות ולבקשת דירקטור בחברה
18.12.16 ערכאת הערעורים של אונטריו קנדה נדרשה לדון בתביעה ייצוגית שהגישו בעלי מניות, בטענה כי מניית החברה סומנה על ידי משקיעים, אשר ביקשו לבצע השקעות Short כנגד מניותיה מתוך תקווה להרוויח ברגע שמחיר מניותיה יצנח; לטענת הקבוצה התובעת, על מנת לוודא את הצלחת ההשקעה בפוזיציית Short, אחד מהמוכרים ב-Short הפיץ באופן אנונימי דוחות כוזבים באינטרנט, אשר כתוצאה מהם מחיר המניה צנח, והוא זכה ברווחים מהירים בסכום של 2.8 מיליון דולר קנדי; מנגד, הנזק לבעלי המניות של החברה הגיע לסך של 288 מיליון דולר קנדי; בית המשפט בחן, האם קבוצת התביעה עמדה בחובותיה על פי דין, עת הגישה בקשה כי תביעתה תתברר כייצוגית; בתוך כך, דיון במבחן "סיכויי התביעה הייצוגית" אשר מקובל בקנדה, אך אינו נהוג בארצות–הברית עוד בפסק הדין: התנאים המגבשים את עבירת המצג הכוזב ואי-הגילוי הנאות על פי דיני קנדה; הדרישות על פי דין לקביעתה של קבוצה ייצוגית; מבחן סיכויי התביעה בטרם אישורה כתביעה ייצוגית
15.12.16 מהי הנפקות המשפטית של ניהול מרשם בעלי מניות בחברה? שאלה זו מתבררת בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור לנוכח חלוקת מניות, שלא היה חולק לגביה, כי הייתה בטלה, ובד בבד, במרשם בעלי המניות של החברה, התובע היה רשום בכל זאת כבעל מניות; שאלה זו מתעוררת על רקע בקשת התובע (בעל המניות שחלוקת המניות עבורו הייתה בטלה) לקבל לידיו לבחינה את מסמכי החברה לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור, סעד המותר על פי דין רק לבעל מניות בחברה עוד בפסק הדין: הזכות לגילוי ולעיון במסמכי החברה לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; מרשם בעלי המניות ונפקותו על רקע בטלות חלוקת שטרי מניות
13.12.16 עדריות קרנות הפנסיה – בין השאת רווחי העמיתים לשמירה על המוניטין של הגופים המוסדיים מאמרו של צוק לוי, "עדריות קרנות הפנסיה – בין השאת רווחי העמיתים לשמירה על המוניטין של הגופים המוסדיים", עוסק בהחלטת הממשלה (צו הרחבה לפנסיה חובה), אשר הובילה, הלכה למעשה, לאפשרות יחידה לחיסכון לפנסיה. במסגרת המאמר, מסביר הכותב, כי באופן פוטנציאלי נוצר מצב, שלפיו הרכב תיק הפנסיה של רוב העובדים השכירים במשק עשוי להיות זהה, וכך גם התשואות מפעילותם של יועצי ההשקעות בקרן הפנסיה והסיכונים האפשריים, אף הם זהים. תיאורטית, אפשרות זו עלולה להביא לקריסה כללית של שוק הפנסיה הישראלי בעת משבר, כאשר היעדרם של מסלולי השקעה מגוונים מונע מן החוסך את היכולת להשיא את רווחיו על ידי בחירה במסלולי השקעה מניבים יותר. התופעה שמקיימת את הדמיון הרב בהרכבם של תיקי ההשקעות בקרנות הפנסיה, מוגדרת בספרות האקדמית כ"עדריות" (Herds) המתבטאת בכך, שהגופים האמונים על בחירת ההשקעות עושים זאת בצורה דומה ליתר גופי ההשקעה האחרים. המאמר מתחקה אחר הסיבות לעדריות זו, בוחן את התקיימותן בשוק הישראלי ובודק – האם העדריות בקרב השקעותיהן של קרנות הפנסיה הישראליות פועלת למען המטרה שלשמה נועדה קרן הפנסיה – השאת רווחי החוסכים, או שמא היא מקדמת את רצונם של הגופים המוסדיים לשמור על מוניטין ואינטרס תיק ההשקעות שלהם?