news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 139

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

5.12.16

החלטה זו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מתייחסת לקביעת שכר טרחתו של עורך הדין המנהל את התביעה הייצוגית, שהוגשה כנגד בעל השליטה בעילה של גזילת הטבה עסקית מחברה: באי כוחם של התובעים הגישו עתירת שכר טרחה, במסגרתה ביקשו לפסוק לטובתם סך של 6 מיליון דולרים בתוספת הוצאות; בית המשפט פסק, כי כאשר ניתן לכמת את ההטבה שנגזלה מהחברה, הלכת Sugarland קוראת לפסיקת שכר טרחה על בסיס אחוז מסוים מאותה הטבה; בהתאם לנסיבות כאן, יש לפסוק שכר טרחה בגובה 20% מההטבה שהתקבלה

עוד בפסק הדין: בעולם של תביעות תאגידיות, היחס הטרנזיטיבי מכיר בעובדה כי השבה ברמת החברה יכולה להיות שווה להשבה ברמת המשקיע, ולהיפך; בדלוור, בעלי דין משתמשים לעיתים קרובות ביחס הטרנזיטיבי כדי להגיע לפתרון בתביעות נגזרות, תוך שימוש בסעד ברמת המשקיע

30.11.16

קרנות הציגו בתצהיר הרישום ובתשקיף מצג, אשר לפיו הצלחת הקרנות החלה עוד בשנת 2001; לימים, נודע כי דיווחי פעילות הקרנות בתקופה שעד לאוקטובר 2008, כלל לא התייחסו להשקעות בפועל שבוצעו בנכסי המשקיעים, וכי למעשה, ההשקעות על בסיס אסטרטגיית השקעה מיוחדת החלו רק בשנת 2008; כלומר, במסמכי ההנפקה שולבו תוצאות תיאורטיות בלבד, שלא התבססו על השקעות בפועל בנכסי המשקיעים שהופקדו בקרנות; בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק נדרש לבחון, האם התביעה הייצוגית שהוגשה בשם המשקיעים בקרנות, אכן התגבשה לכדי תרמית בניירות ערך עקב מצג שווא מהותי והשמטתם של פרטים מהותיים בדיווחי החברה לרשות לניירות ערך; בפסק דין זה דיון חשוב מאוד בשאלות – האם קיימת חובת דיווח כל אימת שמתקיימים בחברה כשל ניהולי או עבירה פלילית? וכן – מהו מקור לחובת הגילוי של פעילות אסורה בחברה?

עוד בפסק הדין: מצג שווא ואי-גילוי נאות מכוח סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל 10b-5 מכוחו; אכיפה פרטית בניירות ערך מכוח חוק PSLRA; מסירת פרטים כוזבים באשר להצלחות הפיננסיות של השקעותיהן של קרנות; יסודות עבירת התרמית בניירות ערך; הקשר שבין המידע שדווח ובין המידע שהוסתר כמגבש את עבירת התרמית בניירות ערך

30.11.16

הסטת הוצאות משפטיות (fee shifting): בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בסעדים ובסנקציות שהוא מוסמך להעניק ולהטיל בשל התנהגות אסורה של צד מתדיין, אשר הובילה לפגיעה בהליכים המשפטיים; בתוך כך, דיון בסמכותו של בית המשפט לפסוק הסטת הוצאות משפטיות על הצד המפסיד, ובתכליתה של הוראת דין זו

עוד בפסק הדין: חוסר תום לב והסטת הוצאות משפטיות

30.11.16

הערעור שהגיע עד לבית המשפט העליון באוסטרליה, נסב סביב קרן אך לא במובן הרגיל של המונח, שכן לא דובר בקרן של כספים או רכוש, אלא להתייחסות חשבונאית שיוחסה להצטברות ערך בלתי ממומש בשווין של המניות; בעיקרו, הערעור עוסק בסמכות הנאמן של נאמנות בשיקול דעת, לקדם (advance) תשלום של סכום מסוים לטובת שני מוטבים מוגדרים, בדרך של קבלת החלטה ותיעוד רשומה בעקבותיה בספרי החשבונות של הנאמנות, כאשר הסכום האמור מייצג נכס בלתי ממומש של הנאמנות – שוויין של מניות בחברה מסוימת; בנוסף, בערעור מתעוררת סוגיה לגבי תוקפו של שטר השעבוד, המפרט את החוב הנטען של הנאמן למוטבים המוגדרים בסכום זה ולכאורה משעבד את המניות לטובתם;

עוד בפסק הדין: סמכויות נאמן המנהל קרן; פרשנות של שטר נאמנות

28.11.16

פרשה זו, עוסקת בשילובן של שתי פעולות משפטיות מורכבות – קיזוז והרמת מסך: המחלוקת נסבה על רקע מאמצי הממשלה לגבות חוב פסוק בסך 1.3 מיליון דולרים מאדם פרטי מכוח חוק הליכי גביית חובות פדרליים (Federal Debt Collection Procedures Act); השאלה שהתעוררה הינה, האם ניתן לבצע הרמת מסך בין נכסי החייב לבין נכסי חברה בבעלות מלאה, לצורכי גביית יתרת החוב, לאחר קיזוז?

עוד בפסק הדין: חוק FDCPA וזכות הקיזוז מכוחו; סמכות הממשלה לעקל רכוש או נכס בו יש לחייב זכות משמעותית שאיננה פטורה, לרבות זכות קיימת או עתידית, מן הדין או מן הצדק, על פי חוק FDCPA;

28.11.16

פורום נאות בתביעת הסדר נושים חוצה גבולות: המשבר הפיננסי בשנת 2008, הוליד גם משבר במגזר הרכבים בקנדה; בניסיון להתמודד עם השלכות המשבר, הממשלה הפדרלית העניקה סיוע לחלק מיצרני הרכב במדינה, בתנאי שיצרנים יסגרו חלק ניכר מסוכנויות הרכבים שלהם ברחבי המדינה; אחת היצרניות הציעה פיצוי לכלל הסוכנויות בהתאם להסכמי פירוק שנחתמו עמן; 207 סוכנויות רכב שנסגרו הגישו תביעה ייצוגית באונטריו, בטענה כי היצרנית אילצה אותם לחתום על הסכמי הפירוק, ואף הגישה תביעה נגד פירמת עורכי הדין שליוותה את התהליך, בגין התרשלות במתן ייעוץ משפטי הולם בנסיבות; תביעה זו עלתה עד לבית המשפט העליון בקנדה, אשר נדרש לדון במבחנים הקובעים לקביעת הפורום הנאות

עוד בפסק הדין: פורום נאות; פורום בלתי נאות; הלכת Van Breda אשר קבעה את המבחן המתוקן להוכחת הקשר הנדרש בתביעות נזיקיות בין המתדיינים לבין בית המשפט; הסדרי נושים ודיני חוזים לקביעת פורום נאות

24.11.16

פרשה חשובה זו, עוסקת בשאלה, עד כמה יש להטיל אחריות וחבות כלפי גורם חיצוני אשר רואים בו "אדם משפיע" (influential person) על עריכת מסמך של חברה מדווחת: בחלק XXIII.1 לחוק ניירות ערך של אונטריו מופיעה עילת תביעה כנגד "אדם בעל השפעה", שהשפיע ביודעין על פרסומו של מסמך המכיל מצג שווא; בפרשה זו, נדרשת ערכאת הערעורים של אונטריו לבחון האם יש להתיר למערערת להגיש תביעה כאמור כנגד המשיב – תאגיד בנקאי המהווה גורם חיצוני לחברה – בגין השפעתה על מסמכי דיווח של חברה ציבורית?

עוד בפסק הדין: גבולות אחריותם של גורמים חיצוניים של חברה מדווחת, לעריכת מסמכי הדיווח של החברה הציבורית; מצג שווא ואי-גילוי נאות על פי דיני ניירות הערך הקנדיים; מבחן "סיכוי התביעה" בטרם אישורה של תביעה כי תתברר כתביעה ייצוגית ; מיהו יועץ חיצוני שניתן לראותו כ"מקדם" (promoter) של עסקי חברה מנפיקה אשר עשוי לחוב באחריות בגין מצג שווא ואי-גילוי נאות?

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים