חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

28.11.16

עסקינן בהליכים הייחודיים של פירוקה של חברת ביטוח: הבנק מבקש מבית המשפט להסיר את צו הקפאת ההליכים (המכונה כאן צו מניעה) כנגד הגשת תביעות, כך שיוכל לתבוע את החברה החייבת כנתבעת צד ג' בתביעת דרום קרוליינה; בקשה זו הובילה את בית המשפט הצ'נסרי לדיון מעמיק ביסודות צו הקפאת ההליכים ובפרט לדיון על המדיניות העומדת בבסיס החוק האחיד החל על פירוקן של חברות ביטוח ועל עבודת המפקח על הביטוח

עוד בפסק הדין: אין הצדקה לאפשר לנהל תביעה זרה במקרים בהם הסיכוי להשבה נמוך מאד; כאן, גם אם הבנק יזכה בתביעתו, הוא יקבל משהו בחלוקה רק אם יתברר בסופו של יום שהמבטחת בעלת יכולת פירעון; הסבירות לכך נמוכה מאד; מנגד, הסרת צו המניעה תאלץ את המפקח להקצות משאבים נדירים שאחרת יכולים לשמש לביצוע חלוקות לבעלי הפוליסות ותובעים אחרים בעלי קדימות גבוהה יותר

כוכב זהב

21.11.16

תביעה הוגשה כנגד החברה הבנקאית בר-סטרנס, בגין מצגים כוזבים ואי-גילוי נאות של החברה, של נושאי המשרה שלה ושל שומרי הסף – רואי החשבון Deloitte & Touche LLP; משום שהתובעת לא נכללה בתביעה הייצוגית המאוחדת שהוגשה בשנת 2008 נגד בר-סטרנס, ערכאת הערעורים השנייה בוחנת, האם יש להחיל על תביעה זו את דיני המניעות וההתיישנות; באופן ספציפי, ערכאת הערעורים השנייה נדרשה לשאלה המשפטית – האם השעיית ספירת מניין ההתיישנות, או לחלופין, גרירתה של תחילת תקופת מניין ההתיישנות, חלות גם על תביעות שעניינן תרמית בניירות ערך מכוח סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכלל 10b-5 מכוחו, אשר נחקק על ידי הרשות לניירות ערך

עוד בפסק הדין: דיני ההתיישנות וכלל ההשעיה

17.11.16

לאור התיקון השביעי לחוקת ארצות הברית וכלל 23 לכללי סדרי הדין הפדרליים, לבית המשפט המחוזי יש סמכות לבטל את אישורה של קבוצה ייצוגית, גם לאחר שנמסרה החלטת המושבעים אך בטרם ניתן פסק דין סופי; נקבע, כי בית המשפט המחוזי לא ניצל לרעה את שיקול דעתו בקובעו, כי לא התקיימו הדרישות של כלל 23 וכתוצאה מכך ביטל את אישור הקבוצה הייצוגית 

עוד בפסק הדין: בבחינת ביטול אישור קבוצה ייצוגית כאמור, בית המשפט המחוזי חייב לכבד את הממצאים העובדתיים שקבע חבר המושבעים, אלא אם כן, הממצאים היו "שגויים בבירור", מהווים "עיוות צדק" או "שערורייתיים"; לא מתעוררת כלל סוגיה של התיקון השביעי לחוקה; המערער יקבל את מלוא הפיצוי בגין טענתו הפרטית בסכום שפסק לו חבר המושבעים; למערער אין זכות חוקתית לייצג קבוצה ייצוגית; השאלה האם הוא רשאי לעשות זאת תלויה במלואה בכלל 23

הלכה שנהפכה

17.11.16

בית המשפט הצ'נסרי דן בתביעה שעניינה הערכת השווי של חברה; בית המשפט קבע, כי בנסיבות המקרה הנוכחי, השיטה המהימנה ביותר לחישוב השווי ההוגן של מניות החברה היא שילוב של שלוש שיטות לא מושלמות: מודל תזרים מזומנים מהוון (DCF), המשלב בתוכו הנחות ומתודולוגיות של שני המומחים ובית המשפט, ניתוח חברות בנות השוואה שביצע המומחה מטעם המשיב ומחיר העסקה 

עוד בפסק הדין: תביעה להערכת שווי מספקת קביעה שיפוטית לגבי השווי ההוגן של מניותיהם של בעלי מניות, שהתנגדו למיזוג משום שלהשקפתם המחיר שהוצע אינו הולם; בית המשפט מתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים בקביעת שווי הוגן כאמור; לבית המשפט יש שיקול דעת נכבד בקשר לשימוש בשיטות להערכת שווי כפי שנראה לו לנכון, לרבות שיטות הערכת השווי שהציעו הצדדים, או שימוש בשיטה שבית המשפט בחר

17.11.16

בית המשפט הצ'נסרי נדרש להליכים שנפתחו על ידי בעלת מניות שביקשה להגיש תביעה נגזרת בשם חברה, בגין התנהלות פסולה על ידי נושאי המשרה, לרבות העברתה שלא כדין, מתפקידה כדירקטורית בדירקטוריון; בהחלטה זו, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מתייחס לסיווג עילות התביעה כישירות וכנגזרות וזאת על מנת לקבוע, בגין אלו עילות תביעה, התובעת רשאית לייצג את עצמה; נפסק, כי בית משפט זה, כבית משפט ליושר, מעניק מרחב פעולה מסוים לבעלי דין שאינם מיוצגים ומרחב הפעולה האמור ניתן גם לעותרת כאן

עוד בפסק הדין: בית המשפט מסכים עם הדוח הסופי, שהטענות של העותרת בגין ניהול כושל או התנהלות פסולה של התאגיד, שנטענו כנגד מר Greim או כל אדם אחר מטעם Bombay, הן אכן טענות נגזרות, ועל מנת לתבוע בגינן העותרת חייבת להיות מיוצגת

כוכב זהב

17.11.16

מתנה שנתן אב לבנו, מתוך נכסיה של חברה שהאב היה בעל השליטה בה, הולידו דיון בערכאת הערעורים השנייה בשאלה, האם פעולה זו של בעל השליטה התגבשה לכדי בזבוז תאגידי, והאם ההסכמים (הסכם שכירות והסכם למיזם משותף) בין הבן לבין החברה, כביכול, ושעל בסיסם נמכר נכס נדל"ן השייך לחברה בשווי של מיליוני דולרים, בתמורה ל- 20 דולר, היו אכן תקפים; בתוך כך, נדרשה ערכאת הערעורים לדיון בשאלה, האם נפגעה חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון לנוכח נסיבות מיוחדות אלה 

עוד בפסק הדין: שיקול דעתו של בית המשפט במתן הוראות וצווים בהתייחס לגילויי מסמכים; מהי "מתנה" והאם כאשר נותנת המתנה היא חברה, האם פעולה זו מתגבשת לכלל בזבוז תאגידי?; חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון לאור הסכם המתנה האמור; המבחנים לקביעת הגינותה של התקשרות עסקית;