9.11.16 סכסוך בין בעלי מניות שכיהנו גם כנושאי משרה בחברה, מוביל את בית המשפט הפדרלי באוסטרליה להתמודד עם טענה של קיפוח ועושק המיעוט ולאכוף את מכירת מניות המיעוט: הליך זה עוסק בהתפרקות מערכת היחסים בין התובע ובין הנתבעים מבחינת ניהול ואחזקת מניות בנתבעת הראשונה (החברה); התובע טען כי קופח על ידי בעלי מניות הרוב; החברה טענה מנגד, כי מגיע לה פיצוי בגין הפרות נטענות של התובע של סעיף 182(1) לחוק החברות, או לחילופין, פיצוי מן הצדק בגין הפרת חובות האמונים של התובע; נקבע, כי הסעד הראוי הוא להורות לבעלי מניות הרוב לרכוש את אחזקותיו של התובע; עוד הורה בית המשפט, כי החברה תשלם לתובע סכום מסויים בגין חלקו בדיבידנדים מן החברה שלא קיבל לאחר פיטוריו; מנגד, בית המשפט הורה לתובע לשלם לחברה סכומים בגין הוצאות מסוימות שלא נמצאה להן הצדקה וכן עבור הלוואה שלא נפרעה עוד בפסק הדין: אין כל מחלוקת שהתובע בעל זכות עמידה להגיש את הבקשה הנוכחית; מקרה בודד של קיפוח מספיק כדי להוות בסיס לקבלת סעד; המבחן הרלוונטי להבנת הביטויים בהם משתמש סעיף 232(e) הוא מבחן של חוסר הגינות מסחרית; המבחן הוא מבחן אובייקטיבי, הנבחן בעיניו של צופה מסחרי מן הצד; יש לבחון את ההתנהגות בקונטקסט המסחרי; כאשר הקונטקסט כולל טענות של התנהלות פסולה מטעם התובע, כמו במקרה הנוכחי, התנהגותו עשויה להיות רלוונטית גם היא; אין שום דרישה עצמאית או עליונה להוכיח, כי ראוי להעניק את הסעד שביקש העותר מן הצדק או מן היושר, או שהעותר חייב לבוא לבית המשפט בידיים נקיות
9.11.16 הסטת הוצאות משפטיות נוסח אוסטרליה: הבקשה להסטת הוצאות משפטיות נסבה סביב הליך שבמסגרתו הוצא צו נגד נושאי משרה בתאגיד, שלא יעשו כל דיספוזיציה בכספי החברה; בית המשפט הפדרלי באוסטרליה קבע, כי הרשות לניירות ערך באוסטרליה (ASIC) נאלצה לשאת בעלויות משפטיות שאחרת לא הייתה נדרשת לשאת בהן, במיוחד לאור העובדה, כי תצהירו של המבקש בתמיכה לבקשתו לא גילה בצורה מלאה ומדויקת את הנסיבות הכלכליות הרלוונטיות לבקשה; נחה דעתו של בית המשפט כי ראוי להורות על צו לשיפוי הוצאות הרשות, תוך הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בקשר להיבטים מסוימים של הוצאות אלו; לפיכך, בית המשפט הורה, בין היתר, כי המבקש ישלם את הוצאות הרשות בגין הבקשה, על בסיס שיפוי עוד בפסק הדין: בנסיבות בהן בעל דין, כגון המבקש כאן, הגיש בקשה כנגד בעל דין אחר, כגון הרשות, אשר נתמכת בחומר שאינו מלא ומדויק ואינו מפרט את העובדות הרלוונטיות (בשל השמטתן); וכאשר בחינת אותן עובדות נופלת על כתפי בעל הדין שמנגד, כך שנגרמות לו הוצאות מיותרות בשל תגובתו לבקשה, יש להעניק לצד הזוכה צו הוצאות לטובתו, אשר מפצה אותו בצורה הולמת עבור הוצאות מיותרות שנגרמו לו; צו הוצאות כאמור צריך לספק מידה רבה יותר של פיצוי או השבה מאשר צו הוצאות רגיל
8.11.16 ריפוי פגמים פרוצדורליים שנפלו בהקצאת מניות חברה, על ידי בית המשפט: בית המשפט העליון בדלוור מאשר את החלטת בית המשפט הצ'נסרי וקובע כי אין כל סיבה להטיל ספק בשיקול דעתו של בית המשפט ליושר, מבחינת עיצוב גישתו לסעד במקרה הנוכחי; מאחר שהמערערים עצמם אחראים לאי הציות לדרישות התאגידיות הפורמאליות, ומאחר שהם הסכימו בשתיקה להענקת המניות שכעת אותה הם תוקפים, הם אינם במצב לטעון כי המענקים הבלתי פורמאליים והתשואות של מניות החברה חסרי תוקף כעת; בהחלטתו המפורטת, בית המשפט הצ'נסרי הסביר באריכות את הבסיס למסקנותיו בקשר למבנה ההון של החברה; לאור מציאות זו, אין שום בסיס להתערב בפסיקתו עוד בפסק הדין: סמכות בית המשפט הצ'נסרי בדלוור להתערב בהחלטות חברה לפי סעיפים 204 ו- 205 לחוק החברות הכללי של דלוור מבהירים, כי בית המשפט הצ'נסרי רשאי ליתן החלטות מחייבות להבהרת מבנה ההון של תאגידים טיעון המערערים, לפיו בית המשפט הצ'נסרי ניצל לרעה את שיקול דעתו בכך שלא הורה על סיעוף (spin-off) של החברה, הוא חסר שחר; בית המשפט העליון לא רואה כל ניצול לרעה של שיקול הדעת במסקנתו הזהירה של בית המשפט הצ'נסרי, שלא להעמיס גם סיעוף למאבק המורכב על השליטה התאגידית, לאפשר לחברה לפעול תחת הדירקטוריון שנבחר על ידי בעלי המניות, כפי שנקבע בתביעה זו, ולהתיר לדירקטוריון זה לקבוע האם, לאור הנסיבות הקיימות, הסיעוף הוא לטובת האינטרסים של בעלי המניות של התאגיד
8.11.16 בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון הסכם למכירת נכסים שחלק מתמורתו עתידה היתה להיות משולמת באמצעות אקוויטי בחברה הרוכשת; נפסק כי לאור העובדה שאין כל מחלוקת לגבי עובדה מהותית, מלבד המחלוקת בעניין חלוקות המזומנים, ומאחר שההוראות החוזיות הרלוונטיות ברורות ואינן מעורפלות, בית המשפט סבור, כי יש להורות על פסיקה מקוצרת לטובת הנתבעת, מלבד בטענת התובעת בקשר לחלוקות המזומנים עוד בפסק הדין: הליך הגילוי שמבקשת התובעת לנהל, יעסוק בשאלה האם הנתבעת שגתה בחישוביה אודות חלוקות המס לתובעת; עם זאת, אין זו שאלה שבית המשפט נדרש להכריע בה בהקשר של בקשת הנתבעת לפסיקה מקוצרת; מאחר שהליך הגילוי בהקשר של כלל 56(f), אינו מהותי להחלטת בית המשפט בבקשת הפסיקה המקוצרת, בקשת התובעת לסעד לפי כלל זה נדחית, מלבד כל הקשור לחלוקות המזומנים
6.11.16 PUTTING CORWIN TO A DIFFICULT TEST: THE FIGHT OVER DISCLOSURES IN DEAL LITIGATION CONTINUES Posted November 1, 2016, by Yair Even-Tal
3.11.16 בית המשפט העליון באנגליה דן בהתקשרות חוזית מורכבת במיוחד: חברה העניקה הלוואות ללקוחות פירמת עורכי דין, לצורך מימון ניהול ההליכים המשפטיים בבית המשפט; ההלוואות הוחזקו על ידי הפירמה והפירמה התחייבה בתמורה, לבצע את תפקידה במקצועיות; לימים, הפירמה נקלעה לחדלות פירעון והחברה דרשה את פירעון סכומי ההלוואות מהמבטחת שעל פי פוליסת הביטוח, התחייבה לשפות את הפירמה בגין תביעות כנגדה, הנוגעות לאחריות מקצועית; השאלות המשפטיות היו רבות אך העיקריות מביניהן – מהו טיבה של עסקת המימון עם החברה?; האם הסכם המימון נעשה בין החברה לבין הפירמה או בין החברה לבין לקוחות הפירמה?; האם סעיף הפוליסה מכסה את הסדר המימון של הפירמה מול החברה? עוד בפסק הדין: פרשנות חוזית להסכם מימון שהוענק לפירמת עורכי דין לצורכי ניהול תיקי הליטיגציה; פרשנות חוזית לפוליסת הביטוח של פירמת עורכי הדין ולסעיף השיפוי בגין תביעות הנוגעות לאחריות המקצועית של עורכי הדין
2.11.16 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את הנפקות המשפטית של הסכם העסקה ועמלות של עובד בכיר בחברה, אשר הוגדר כ"הסכם נדחה" (הסכם שביצועו הוא עתידי), והוא סורב על ידי החברה במועד פתיחת הליכי צו הקפאת הליכים ופשיטת רגל שבה נקטה, משום שהצדדים טרם הספיקו להתחיל במילוי תנאיו; נפסק, כי משהחברה דחתה את הסכם ההעסקה, ולא העניקה לו מעמד בעל זכויות קדימה כיתר העובדים, היא אינה רשאית לדרוש את אכיפת תניותיו, כגון תניית סודיות ואי-תחרות, משום שבשעה שדחיית "חוזה נדחה" ממצבת החובות של בעלי זכות הקדימה מותרת לחברה, הרי שלפעולה זו השלכות משפטיות ברורות, והיא מציבה את החברה במעמד של מי שהפרה הפרה יסודית את החוזה, ומפר אינו רשאי לבקש סעד לאכיפת תניות הסכם שהוא עצמו הפר עוד בפסק הדין: צו הקפאת הליכים ומדרגי נשייה; תוקפם של הסכמי העסקה בחברה שנקלעה להליכי חדלות פירעון; מהו "חוזה נדחה", ומה מעמדו בשעה שצד לחוזה שטרם בוצע, נקלע להליכי חדלות פירעון