news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 144

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

27.10.16

תום לב של נושים העותרים לפשיטת רגל של חברה חייבת: ערכאת הערעורים השלישית פסקה כי נושים אשר מגישים עתירת פשיטת רגל שלא מרצון כנגד חייב, נדרשים לעמוד במספר דרישות סטטוטוריות בטרם יקבלו את הסעד המבוקש; אין חולק, כי במקרה הנוכחי, הנושים שהגישו את העתירה עומדים בדרישות אלו ואולם השאלה היא האם יש לדחות את עתירתם למרות עמידתם בדרישות החוק, וזאת בשל חוסר תום ליבם?

עוד בפסק הדין: ערכאת הערעורים בוחנת את החלטת הדחייה על הסף בגין חוסר תום לב, לפי סטנדרט של ניצול לרעה של שיקול הדעת; הקביעה של חוסר תום לב היא קביעה עובדתית, שיש להותיר לשיקול דעתו של בית המשפט לפשיטת רגל; במונחים של נטלי ההוכחה, החזקה היא שהנושים פעלו בתום לב; כדי לדחות את העתירה, החייב נדרש להוכיח, במאזן ההסתברויות, שהנושים אכן פעלו בחוסר תום לב

26.10.16

בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק מכריע בין מחזיקי ניירות ערך החלוקים ביניהם באשר לפירוש שטר הנאמנות; עסקינן בניירות ערך מגובי משכנתאות מסוג CDO's שהונפקו על ידי חברה שרכשה הלוואות משכנתה ואיגחה אותן לניירות ערך; אי-פירעון הנכסים המגבים (residential mortgage-backed securities – RMBS) הוביל מחזיקה אחת לדרוש את מכירת הנכסים המגבים ואת פירעון החוב מהם, למגינת ליבם של מנהל הבטוחות ושל יתר המחזיקים; בית המשפט בוחן את התחייבויותיהם של החברה, של מנהל הבטוחות ושל המשקיעים (המחזיקים) בהתאם לשטר הנאמנות והסכם ניהול הבטוחות

עוד בפסק הדין: איגוח והתחייבויות חוזיות; אחריות שומרי סף על פי דין ועל פי הסכם

25.10.16

שאלה חשובה זו טרם הוכרעה סופית בישראל: האם מי שאינו חבר בדירקטוריון יכול לכהן בוועדה מיוחדת? שאלה נפלאה זו מובאת לראשונה לבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, ותשובתו הסופית היא מעניינת מאוד, כמו גם ההנמקה להחלטה; בתוך שאלה זו דיון מקיף ורחב בסמכויות הדירקטוריון, בסמכויות הוועדה המיוחדת ובתכלית החקיקה המאפשרת לדירקטוריון חברה להאציל מסמכויותיו

עוד בפסק הדין: מי יכול לכהן בוועדה מיוחדת של הדירקטוריון?; יישום אנלוגי של דיני החברות או של דיני השותפויות על חברות פרטיות (חברות LLC) בהתאם לקבוע במסמכי ההתאגדות שלהן; תפקידי הדירקטוריון וחובות האמונים שלו כלפי החברה; דירקטוריון נגוע ופתרון הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון "לטיהור" ניגודי העניינים; ייחודה של ועדת דירקטוריון מסוג ועדת תביעות מיוחדת; מבחני Zapata

18.10.16

כדאיותה של עסקת מיזוג: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לבחון מחלוקת בין שני צדדים לעסקת מיזוג שטרם הוצאה אל הפועל, לנוכח רצונו של צד לסגת מעסקת המיזוג במועד הסגירה (closing); העסקה הייתה תלויה בקבלתה של חוות דעת משפטית של עורכי דינה של השותפות, אשר על פיה אין לשותפות חשיפה של תשלומי מס; במועד קרוב לסגירת עסקת המיזוג, התברר כי היועצים המשפטיים אינם יכולים לתת חוות דעת כאמור, ובית המשפט נדרש לבחון את ההסדרים החוזיים בין הצדדים לרגל תביעת חלק משותפים בשותפות שביקשו לאכוף בכל זאת את סגירתה של עסקת המיזוג

עוד בפסק הדין: כיבוד עקרון חופש החוזים ועמידת הצדדים בהתחייבויותיהם החוזיות; ביצוע בעין ואכיפת חוזים בדלוור

18.10.16

לאחר שערכאת הערעורים השנייה נותנת שלוש החלטות שונות בתיק זה באשר לתחולתו האקסטרה-טריטוריאלית של חוק RICO, התיק עולה לבית המשפט העליון בארצות–הברית, אשר פוסק בהלכה מחייבת, כי התחולה האקסטרה-טריטוריאלית של החוק אינה אוטומטית, ואינה חלה על כלל סעיפי החוק

עוד בפסק הדין: חוק RICO ותחולתו האקסטרה-טריטוריאלית; האם ניזוק יכול לתבוע באכיפה פרטית גם נזקים שנגרמו לו מחוץ לארצות-הברית?; המבחנים לקביעת תחולה אקסטרה-טריטוריאלית של חוק אמריקאי; מבחני הלכת Morrison

13.10.16

חיזוק חשוב נוסף לסטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור קובע, כי לא רק הצבעה יזומה של אסיפת בעלי המניות המאשרת עסקת מיזוג, מעניקה לעסקה אפקט "מטהר" מניגודי עניינים, אלא גם כאשר אישור האסיפה ניתן עקב דרישה מוקדמת על פי דין, כמו למשל במסגרתה של הצעת רכש (tender offer) לפי סעיף 251(h) לחוק החברות בדלוור, הרי שיש לראות בהסכמת בעלי המניות למכור את אחזקותיהם כאישור הנושא אפקט מטהר, כל עוד כמובן, ההסכמה למכור ניתנה על בסיס מידע מלא, וההצבעה הייתה נטולת עניין אישי ובלתי מוטית, וכשמתקיים אפקט של טיהור, החלטת הדירקטוריון נהנית מחזקת שיקול הדעת העסקי; פסק הדין עורך סקירה מצויינת וחשובה מאוד של פסקי הדין החשובים מהשנים 2014 ו-2015, העוסקים בהשלכותיו של אישור מטהר של אסיפת בעלי מניות ובסטנדרט הבחינה שיחול על עסקאות אלו על ידי בית המשפט

עוד בפסק הדין: חזקת שיקול הדעת העסקי מול כלל שיקול הדעת העסקי; האבחנה, אם בכלל, בין אישור מטהר היזום על ידי האסיפה ובין אישור אסיפה הנדרש על פי דין; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון

13.10.16

עסקינן בתיק שבליבו סכסוך עמוק בין שני מייסדים בחברה, אשר הוביל לשיתוקה; הליכים שונים של גילויי מסמכים, סוכלו על ידי אחד הצדדים תוך פגיעה בהליכים המשפטיים; בהליכים אלה נדרש בית המשפט העליון בדלוור לבחון את סוג הערעור שהוגש; בית המשפט העליון דחה את הגשת ערעור הביניים (ערעור ברשות) וקבע, כי בקשת העותר לעיכוב החלטת הדיון בהליכים שהוגשו בשאלת הסנקציות שיש להטיל בעקבות פגיעה בהליך המשפטי עד להכרעה בערעור מושתקת; בית המשפט העליון של דלוור מסכים עם בית המשפט הצ'נסרי, שהיתרונות הפוטנציאליים הנובעים מבחינה ערעורית בשלב ביניים לא עולים על החסרונות הפוטנציאליים, באופן שבחינה ערעורית בשלב זה אינה משרתת את האינטרסים של הצדק

עוד בפסק הדין: אישור הגשת ערעור ביניים לא ישרת את שיקולי הצדק, למרות החדשנות בסוגית התיקון הראשון שהעלה העותר, ואין שום דחיפות לדון בסוגיה זו לפני שתתקבל פסיקה סופית בתיק, כפי שעולה גם ממחדלו של העותר להציג את הטענה במשך חצי שנה מאז שהורה לו בית המשפט להשיב את האימיילים של המשיבה.

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים