24.8.21 התובעים השתתפו בתכנית טלוויזיה של יזם ומנכ"ל בכיר מוכר, במסגרתה הוא השקיע בעסק שלהם בתמורה לזכויות בעסק המשודרג. לטענת התובעים, משם והלאה פעל היזם המפורסם לגזול להם את העסק ולנצל אותו לתועלתו האישית. עוד נטען, כי בשל המצוקה אליה נקלעו, הם נאלצו להרחיב את מערכת היחסים העסקית עם הנתבע ואף הקימו ישות חדשה יחד, שהשקיעה בעסקיהם של אורחים נוספים שהתארחו בתכנית. כדי לעצור את הנתבע שלא יגזול את הזכויות שלהם בעסק, הגישו התובעים שתי תביעות נגזרות דומות, בשני מחוזות שונים, כאשר תביעה אחת הוגשה בשם העסק הישן ואחת הוגשה בשם העסק החדש; כעת נדרש בית המשפט לבחון האם יש לדחות את התביעה על הסף בשל הפרה של הכלל האוסר על פיצול התביעה עוד בפסק הדין: דחיה על הסף בגין הפרה של הכלל האוסר על פיצול תביעה והטעמים בבסיס הכלל האמור; האם, בנסיבות המקרה, הופר הכלל האוסר על פיצול תביעה?; גישת "העסקה" המודרנית של פיצול תביעה, האוסרת על קיומן של תביעות חופפות על רקע אותה עסקה או תביעות שקמות מתוך גרעין משותף של עובדות אופרטיביות; האם יש ליישם את החריג לכלל האוסר על פיצול תביעה, שחל במקרים בהם התובע אינו יכול לטעון את תביעתו בשלמותה במקום אחד מטעמי סמכות שיפוט?; הסעדים המתאימים במקרה בו הופר הכלל האוסר על פיצול התביעה ושיקול הדעת המסור לבית המשפט לבחור את הסעד הראוי
24.8.21 האם רשאי תאגיד להגיש תביעה חוזית (נגזרת) כנגד הדירקטורים שלו, בטענה שאפשרו לתאגיד להפר הוראה בתקנון? זוהי תביעה נגזרת במסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע את אחריותם של בעלי חובות אמונים בתאגיד בגין סדרה של עסקאות בין החברה וישויות הקשורות לבעלי השליטה בה. התביעה הוגשה על ידי בעל מניות אשר מצביע על הוראה בתקנון החברה שקובעת שעסקאות בין החברה ובעלי השליטה בה חייבות לקבל את אישורה של ועדה בלתי תלויה של דירקטורים. לטענת התובע, העסקאות שבנידון בוצעו ללא אישור כאמור והיו בלתי הוגנות כלפי החברה. בהחלטה זו, בית המשפט בוחן את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף, וליתר דיוק, נבחנת השאלה האם הדירקטורים הפרו חובה חוזית למלא אחר הוראות תקנון החברה? עוד בפסק הדין: האם הפרה של הוראות תקנון החברה בידי הדירקטורים מבססת עילה חוזית של התאגיד כנגד הדירקטורים?; האם רשאי תאגיד להגיש תביעה חוזית (נגזרת) כנגד הדירקטורים שלו, בטענה שאפשרו לתאגיד להפר הוראה בתקנון?; תקנון החברה הינו חלק מחוזה רחב אשר חל ומחייב את כלל הדירקטורים נושאי המשרה ובעלי המניות ואשר נוצר בדלת אמותיו החוקיות של חוק החברות הכללי של דלוור; חובות אמונים של נושאי משרה בחברה; פעולות נושא משרה בניגוד עניינים; האישורים וההליכים הנדרשים לביצוע עסקאות בחברה; עניין אישי חוזי וההגנה על ממשל תאגידי תקין שמנגנוניו נקבעו במסמכי ההתאגדות של החברה, במסגרת כיבוד הסדרים חוזיים של חברה על ידי בית המשפט; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; עסקת חברה עם מקורב והאישורים הנדרשים לשם כך; עניין אישי חוזי וההגנה על ממשל תאגידי תקין שמנגנוניו נקבעו במסמכי ההתאגדות של החברה, במסגרת כיבוד הסדרים חוזיים של חברה; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מהן עסקאות בעלי שליטה?
23.8.21 זכות קיזוז של חובות הדדיים במסגרת הליך פשיטת רגל: ערכאת הערעורים השלישית דנה בטיבו והיקפו של יסוד ה"הדדיות" שבסעיף 553 לקוד פשיטת הרגל, שמתיר הפעלה של זכויות קיזוז במסגרת תיק פשיטת רגל כאשר מדובר בחובות הדדיים של הנושה לחייב ולהיפך. בית המשפט בוחן האם ניתן לקזז סכומים ששולמו על פי הסכמים בין שלושה צדדים – שתי חברות וחברת הבת של אחת מהן – במסגרת תיק פשיטת הרגל של החברה השנייה? בית המשפט לפשיטת רגל ובית המשפט המחוזי השיבו על כך בשלילה – האם ערכאת הערעורים תהפוך את ההחלטה? עוד בפסק הדין: סעיף 553 לקוד פשיטת הרגל – זכותו של נושה לקזז חוב הדדי שחייב הנושה לחייב בגין דרישת חוב של הנושה כנגד החייב; האם יש לאמץ כלל עקרוני שמחריג חובות שאינם הדדיים מזכות הקיזוז לפי סעיף 553, לשם קידום הוודאות בעסקאות הכוללות מתן אשראי?; האם זכות הקיזוז שבסעיף 553 לקוד פשיטת הרגל חלה זכויות קיזוז משולשות שנקבעו בהסכמים בין הצדדים וחברות הבת שלהם?
18.8.21 פסק דין מופתי נוסף מבית היוצר של הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בשאלות הנוגעות לסעיף שינוי הנסיבות המהותי (MAE) "Material Adverse Effect" והפעם תוך שימת דגש מיוחדת לסיכונים עסקיים, להגדרתו של סיכון, כיצד זה מקבל ביטוי בחוזה, מה דינו של סיכון שלא הוגדר מראש בחוזה, הדרך לבחון התגשמותו של סיכון מול מבוכי סעיפי "שינוי נסיבות מהותי" של החוזה, ועוד רבים וטובים במסגרת מגמה בלתי מוכחשת של פיתוח "דיני הסיכונים בעסקאות מיזוג" פרי נסיבותיו של עידן הקורונה. עוד בפסק הדין: ניהול סיכונים בעסקאות מסחריות; ניהול סיכונים בעסקאות מיזוג וביטויו של ניהול הסיכונים הללו בסעיפי שינוי נסיבות מהותי; חלוקת הסיכונים בין רוכש לחברת המטרה במסגרת סעיף שינוי נסיבות מהותי; חלוקת סיכונים בסעיפי שינוי נסיבות מהותי – עקרונות משפטיים מתעצבים בדלוור; נטלי ההוכחה בין רוכש לקונה בעסקת מיזוג ביחס להתקיימותו של אירוע של "שינוי נסיבות מהותי", האם התקיימו החרגות לאירוע, והאם התקיימו חריגים להחרגות לאירוע; המבחנים לסיכול מטרות ויעדי החוזה; שינוי נסיבות מהותי בעסקי חברה בתקופת הביניים שבין החתימה על עסקת המיזוג לבין מועד הסגירה; התחייבות חברה נמכרת להמשיך להפעיל את החברה בתקופת הביניים שבין מועד החתימה למועד הסגירה, במהלך עסקים רגיל ולמנוע שינויים מהותיים במצבה; חוזים מסחריים ואכזבת הקונה; ביטול עסקת מיזוג במועד הסגירה; שינויי שוק בתקופת ביניים והחלטת קונה שלא להשלים עסקת מיזוג; האם מצגים והתחייבויות בעסקאות מיזוג מקימים חובות שלא להפריע לגיבוש ההסכם, או שמא הם מחייבים נקיטה של פעולות אקטיביות להבטחת סגירתו? התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי.
11.8.21 יישומם של דיני היושר על עסקאות ופעולות חברה: בפסק דין נפלא זה, בית המשפט העליון בדלוור מתמודד עם עסקת מיזוג שעמדה בכל המבחנים והדוקטרינות הרלבנטיים להצדיק את קיומה העסקי ואולם אף על פי כן, היא פגעה בזכויות ההצבעה של אחד מבעלי מניות. בהופכו את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט העליון נוזף ומזכיר, כי מלבד הדוקטרינות הרגילות והשגורות, דיני החברות של דלוור ובפרט עובדת היותו של בית המשפט הצ'נסרי בית משפט אקוויטבילי – מחייבים לבחון גם את היושרה של העסקה ולא רק את עמידתה בדרישות דין והלכות פסוקות במסגרת ממשל תאגידי תקין. באמצעותה של דוקטרינת הבחינה הכפולה (twice tested authority) אשר על פיה ייבחנו פעולות ועסקאות של דירקטוריון חברה גם על בסיס דינים של אקוויטי, בית המשפט העליון מעמיק בדיני היושר, במשמעותם, בתוכנם ובאילו נסיבות הם יתפסו מקום של כבוד מכריע אפילו, כשעסקת המיזוג מוכתרת כעסקה בעלת מחיר הוגן, שהתגבשה בתום הליך הוגן. עוד בפסק הדין: דוקטרינת הבחינה הכפולה (twice tested authority) אשר על פיה ייבחנו פעולות ועסקאות של דירקטוריון חברה גם על בסיס דינים של אקוויטי (דיני יושר); באילו מקרים ובאילו נסיבות ייושמו דינים אקוויטביליים (דיני היושר) בדלוור, על החלטות עסקיות של החברה?; עושק וקיפוח המיעוט בדלוור, במסגרת יישום דינים אקוויטביליים (דיני היושר) על פגיעה מכל סוג שהוא על ידי הדירקטוריון, בזכויות בעלי מניות שהינן אינהרנטיות לאחזקה במניותיהם; התערבות אסורה של הדירקטוריון בדמוקרטיה התאגידית בדרך של פגיעה בזכויות הצבעה של בעל מניות מסויים; מה דינה של התערבות הדירקטוריון בדמוקרטיה התאגידית הנעשית על פי דין וחוזה אך שתוצאותיה אינן עומדות בקנה אחד עם דינים אקוויטביליים (דיני היושר)?; כלל הבחינה הכפולה (twice tested) של בית המשפט הצ'נסרי, אשר נדרש בשעה שזכויות הצבעה אינהרנטיות לאחזקה במניות החברה נמצאות תחת סכנת עושק וקיפוח על ידי הדירקטוריון, אפילו אם בחינה לפי כלל ההגינות המלאה מצביע על מחיר הוגן והליך הוגן; כלל "הבחינה הכפולה" (Twice Tested) של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; הזכות למנות דירקטורים והשתלטות עויינת; השתלטות עוינת וסעדים מן היושר העומדים, לעיתים, בניגוד לממשל התאגידי הקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה, על רקען של פעולות דירקטורים במסגרת שימור עצמי ושמירה על מקומם בדירקטוריון; בית המשפט הצ'נסרי כבית משפט של יושר (אקוויטי); דחיפה מצידו של הדירקטוריון למכירת מניות חברה, לנוכח איום הנובע מבקשת בעל מניות למנות משמורן לחברה בעל סמכויות ניהול נרחבות אשר יכריע במבוי הסתום בדירקטוריון; ההשלכות של תגובה קיצונית מצד הדירקטוריון – מכירת מניות החברה – להגשת בקשה למינוי משמורן על ידי אחד מבעלי המניות, בגין מבוי סתום בדירקטוריון; החלטת משמורן על פירוקה של החברה עקב מבוי סתום; מינוי משמורן עקב מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון לפי סעיף 226 לחוק החברות הכללי של דלוור; התנאים שבהם בית המשפט בדלוור יתערב בעקבות מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון; מינוי משמורן לחברה שהדירקטוריון בה נמצא מבוי סתום (deadlock) ומתן זכות הצבעה למשמורן לשם שבירת המבוי הסתום; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; דילול הונה של החברה וסטנדרט הבחינה של בית המשפט – האם על פי כלל שיקול הדעת העסקי או שמא על פי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; באיזה סוג החלטות פגומות מוסמך בית המשפט להתערב ולהעניק סעד מן היושר.
11.8.21 כאשר דירקטורים ניצבים בפני איום לפגיעה או לשינוי בשליטה התאגידית, והם פועלים במטרה העיקרית והראשית לסכל את זכותם של בעלי המניות הנובעים מאחזקותיהם במניות החברה, דרישת הלכת Blasius להוכיח "הצדקה משכנעת" (“compelling justification”) חייבת להיות מוכחת על ידי הדירקטורים, לפני שבית המשפט nתחיל ליישם את מבחני הסבירות והפרופורציונאליות של הלכת Unocal Corp. v. Mesa Petroleum Co., 493 A.2d 946 (Del. 1985) המבקשת להגן על עמדתם של הדירקטורים. פעולות הדירקטוריון אינן חייבות להצליח למנוע הלכה למעשה, את מימוש זכויותיהם של בעלי המניות, להושיב אחד או יותר דירקטורים בדירקטוריון, או לטרפד מאבקי מינוי בפועל.
9.8.21 בעסקת מיזוג שבה המחזיקה בנתח משמעותי ממניות החברה רוכשת מציבור המשקיעים את כלל אחזקותיהם בה, טוענים בעלי המניות המתנגדים לעסקה כי עסקינן בעסקת חברה עם בעל השליטה בה ועל כן, סטנדרט הביקורת השיפוטית על עסקה מסוג כזה חייב להיות על פי כלל ההגינות המלאה. בית המשפט בוחן את הפרדיגמות המבססות את סטנדרט הביקורת השיפוטית של בית המשפט על תקיפותיהן של עסקאות מיזוג פוסט סגירתן (לאחר סגירתן). באופן ספציפי, מתי תיבחן העסקה על פי הלכת MFW (בעסקת חברה עם בעל השליטה בה) ומתי תיבחן העסקה על פי דוקטרינת Corwin (כאשר לא הוכחה שליטה בחברה). עוד בפסק הדין: פרדיגמות של סטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על עסקאות מיזוג מותקפות – כאשר יש בעל שליטה (MFW) וכאשר אין בעל שליטה (Corwin); הדרכים להוכחתה של שליטה בפועל (שליטה אפקטיבית) בחברה; האם תיתכן שליטה על ידי בעל שליטה שכלל איננו מחזיק בהונה המונפק של החברה?; הוכחתה של דבוקת שליטה כשבעל השליטה העיקרי איננו מחזיק במניות החברה כלל, ואולם יש לו השפעת שליטה על הנעשה בהנהלת החברה; הדרכים להוכחתה של דבוקת שליטה; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון; פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון.