news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 151

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

9.8.16

בית המשפט העליון באנגליה, נדרש להגדרת מכר טובין, וזאת על רקע התקשרות חברה עם אשכול חברות לרכישת דלקים מהאשכול (הדלקים נמכרו בין החברות באשכול בינן לבין עצמן בשרשור קודם למכירה לקונה); במהלך תהליך זה, אחת מהחברות באשכול ובשרשרת המכירה, נקלעה לחדלות פירעון; בית המשפט העליון נדרש לבחון את השאלה – האם העובדה שנקבעה תניה חוזית לפיה הבעלות תעבור במועד מאוחר לקבלת החזקה בממכר, משנה את המבנה המשפטי של העסקה?; בתוך כך, גם דיון בשאלת הבעלות על הנכס, לאור חדלות הפירעון ואי-תשלום התמורה בעד הדלקים שסופקו

עוד בפסק הדין: מכר טובין – אימתי הוא מתגבש והאם מאפייניו המשפטיים משתנים לרגל העובדה שההסדרים החוזיים קובעים העברת החזקה והבעלות במועד אחד, ותשלום התמורה במועד מאוחר יותר?;

9.8.16

הלכה חדשה: שני צדדים תכננו להרוויח משימוש במידע פנים של תאגיד בנקאי; האחד נתן לשני סכום כסף, על מנת שהאחרון יהמר על מחירי המניות של הבנק על בסיס מידע פנים; מקבל הכסף ציפה כי אנשים מקושרים אליו ידווחו לו על הודעה ממשלתית שעתידה היתה להשפיע על שווי המניה של הבנק; הציפייה לא התממשה, וההימור האמור לא התבצע; הצד שקיבל את הכספים סירב להשיבם לבעליו ובבית המשפט קמא טען כי אין לברר את התביעה כנגדו, משום שמדובר בעסקה בלתי חוקית שבית המשפט איננו נוהג לדון בה; מוסר הכסף הגיש ערעור שהגיע עד לבית המשפט העליון באנגליה, שם נדרש בית המשפט העליון לשאלה המשפטית: מתי מעורבותם של צדדים בהסכם לא חוקי, תמנע את בירורה של מחלוקת ביניהם, בבית המשפט? בפרשה זו, נפסקת הלכה חדשה של בית המשפט העליון באנגליה

עוד בפסק הדין: שימוש ומסחר במידע פנים; יישוב מחלוקות המתבססות על פעולה בלתי חוקית; משפט משווה בשאלה זו גם לדין הקנדי

8.8.16

דיבה בין חברות מסחריות שהסבה, לטענת התובעים, לנזקים משמעותיים של מוניטין ולאובדן של הזדמנויות עסקיות, חייבה את בית המשפט הצ'נסרי להיכנס לעובי הקורה בשאלה, מה נדרש להוכיח, מהן יסודות עילת תביעה מיוחדת זו ומה הן טענות ההגנה שניתן להתגונן בהן, כנגד תביעה בעילה של דיבה

עוד בפסק הדין: דרגות הוכחה גבוהות על תובעים המגישים תביעתם בעילה של הוצאת דיבה

8.8.16

ערכאת הערעורים השלישית, נדרשה לבחון תביעה שהגישה חברה שוכרת שהשכירה נכס לצורכי ניהול עסקי מועדונים, נגד בעלי הנכס (קזינו) שנקלעה לחדלות פירעון; מורכבות הזכויות הנובעות מהעסקה המסחרית בין הצדדים, שלא הסתכמה בשכירות בלבד, הובילה להגשת התנגדויות מצד השוכרת, להפסקת השכירות ולדרישה מצידה, כי מכירת הנכס תהיה בכפיפות להסכם השכירות; כנגד החלטת בית המשפט של פירוק, הוגשו ערעורים שהגיעו עד לערכאה זו, אשר נדרשה לדון בזכויות המתנגשות בין הצדדים ובפרט – האם השוכרת זכאית לעיכוב ביצוע החלטה לטובתה;

עוד בפסק הדין: עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לפשיטת רגל עד להכרעה בקביעת מעמד זכות הנשייה; דרישת נושה כי נכס יימכר בכפיפות לזכותו החוזית; קביעת מידת הטיעון החזק שנדרש מבקש העיכוב להראות וגישת ה"סולם הנע" (Sliding scale)

4.8.16

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דוחה את תביעתו של בעל מניות על הסף, על בסיס היותה ראי של תביעה קודמת של בעל מניות אחר, שנדחתה אף היא על הסף מכוח דוקטרינת stare decisis, שמטרתה להבטיח אחידות דינים ופסיקות גם כאשר זהות התובעים (בעלי המניות) והשופטים משתנה בין תיק לתיק; דוקטרינה זו היא שילוב של דוקטרינת ההלכה הפסוקה עם השתק פלוגתא ועילה; בתוך כך, דיון גם בעילות התביעה של מאבקי שליטה מסוג proxy contest

עוד בפסק הדין: דוקטרינת stare decisis; מאבקי שליטה מסוג proxy contest

3.8.16

תרמית על פי דיני חדלות פירעון: בית המשפט העליון בארצות-הברית קובע מהם סוגי ההעברות הפסולות והברחות הנכסים האסורות, המגבשות פעולה של תרמית על פי דיני חדלות פירעון, המזכות את הנפגע בפטור מתחולת צו הקפאת ההליכים בהתאם לסעיף §523(a)(2)(A) לחוק פשיטת רגל; בפסק דין חשוב זה, בית המשפט העליון קובע את האבחנה בין תרמית רגילה, שעשויה להתברר במסגרת בירור של תביעות חוב רגילות של החייב, ובין תרמית בפועל (actual fraud) או תרמית המתבססת על מצג כוזב, שאינן כפופות לצו הקפאת ההליכים, ושניתן לפסוק לגביהן לא במסגרת בירור של תביעות חוב או של הסדרים אחרים

עוד בפסק הדין: העברות אסורות והברחת נכסי חברה; אימתי הברחת נכסי חברה מתגבשת לכלל תרמית בפועל, המזכה את הנושה בפטור מתחולתו של צו ההרחבה על תביעתו?; האם תיקון חוק פשיטת רגל משנת 1978, אשר הוסיף במסגרת הנהנים מפטור מתחולת צו ההקפאה גם "תרמית בפועל", מחייב שהתרמית תהיה תולדה של מצג כוזב?

2.8.16

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור שואל – האם תביעותיהם של שני בעלי מניות שונים שהגישו תביעות נגזרות נפרדות במדינות נפרדות בשם אותה החברה, כפופות לדיני השתק פלוגתא?; עוד שואל בית המשפט, האם בין בעלי מניות קיימת זיקה משפטית (privity) כנדרש, על מנת לקבוע את קיומו של השתק פלוגתא? בפסק דין מעניין זה, מעבר לשאלה המהותית שנשאלה, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש ליישם את דיני ארקנסו על שאלת השתק פלוגתא לגבי תביעות נגזרות של בעלי מניות, ומשדיני ארקנסו טרם דנו בעבר בשאלת השתק פלוגתא על תביעת בעלי מניות, בית המשפט בדלוור נדרש לשער, מה בית המשפט בארקנסו היה צפוי לפסוק ביחס לשאלה זו; זהו פסק דין מקיף מאוד בשאלה, אימתי קם השתק פלוגתא של תביעה בגין ניהול תביעה קודמת

עוד בפסק הדין: דיני השתק פלוגתא; היחס שבין תביעות נגזרות המוגשות בנפרד על ידי בעלי המניות השונים של אותה החברה; הזיקה המשפטית, אם בכלל, הקיימת בין בעלי המניות לצורך הקמתו של השתק פלוגתא בתביעות נגזרות שונות שמוגשות על ידי בעלי מניות שונים באותה החברה; הליכי גילוי ועיון במסמכי חברה לפי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור; התנאים להגשתה של תביעה נגזרת לפי סעיף 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים