27.7.16

חשיבותו של פסק דין זה שניתן בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, היא החזרה ליסודותיה של חובת הנאמנות של הדירקטור, הכוללת גם את החובה לנהוג בתום לב; פסק הדין עוסק באופן יסודי בהגדרות המשפטיות של חובות אלו; כמו כן, בית המשפט מציף את השאלה – האם ההלכות האחרונות שקבעו "טיהור" ניגודי עניינים של הדירקטוריון בהצבעה של אסיפת בעלי מניות בלתי מוטה ועל בסיס מידע מלא, חלות גם כאשר לא מדובר בניגוד עניינים של הדירקטוריון אלא בהפרה של חובת תום הלב? בית המשפט מבקש לבסס תפיסה לפיה, חלקה האחד של חובת תום הלב, אשר הינה מרכיב של חובת הנאמנות, מאפשר לשופטי בית המשפט הצ'נסרי, השופטים מכוח דיני היושר, סוג של היחלצות או פטור מכלל שיקול הדעת העסקי באותם המצבים, שבהם על אף שאין אינדיקציה ברורה לקיומו של ניגוד עניינים או של היעדר עצמאות מצד הדירקטורים, תכלית פעולותיהם אינה יכולה להיות מובנת בשום דרך שהיא, ככזו המשרתת את האינטרסים של החברה; והדוקטרינה המחלצת? – דוקטרינה נזיקית של res ipsa loquitur

עוד בפסק הדין: הבסיס ועיקריה של חובת הנאמנות של הדירקטור; הבסיס ועיקריה של חובת הדירקטור לפעול בתום לב ולהימנע מפעולות שלא נעשו בתום לב;