19.6.16

האם הדרך קדמה למהות? – לבטים על הפעלת כלל שיקול הדעת העסקי בביקורת שיפוטית על עסקאות עם בעלי שליטה בעקבות פרשת MFW

מאמרם של עורכי הדין יואב כספי ומרינה לוין-למפר, "האם הדרך קדמה למהות? – לבטים על הפעלת כלל שיקול הדעת העסקי בביקורת שיפוטית על עסקאות עם בעלי שליטה בעקבות פרשת MFW", מציג סקירה של התפתחות הפסיקה באשר לאישור עסקאות של בעלי שליטה, אשר מטבען הינן "חשודות", ואופן בחינתן בזכוכית המגדלת של בתי המשפט בישראל. בסקירה נערכת השוואה של הבחינה האמורה לבחינה שנעשית בבתי המשפט בדלוור. בעוד שנראה, כי הפסיקה בארץ ובעולם נוטה באופן כללי לכיוון הפחתת ההתערבות השיפוטית, בהתקיים תהליכים ופרוצדורות מסויימים – הקמת ועדת דירקטוריון בלתי תלויה, אישור של בעלי מניות המיעוט, התחמשות בחוות דעת כלכליות ועוד – עדיין ניצבת השאלה שטרם נפתרה כאן – האם מה שמתאים לבתי המשפט המגובשים בדלוור, לכללי הממשל התאגידי ולמצב המוצא בדלוור, בהכרח מתאים לבתי בישראל? הכותבים מנתחים את הנושא ומתייחסים לנסיבות המאפיינות את השוק בישראל בהשוואה לשווקים אחרים, ולסיבות שבגינן יש להטמיע את עקרון אי-ההתערבות באופן מפוכח, תוך שמירה על הזכות להתערב, גם כאשר התנאים הפרוצדורליים מתמלאים על ידי החברה בעסקאות בינה ובין בעלי שליטה בה.

19.6.16

רגולציה בתחום דיני ניירות ערך בישראל: שינוי קל במודל, שינוי גדול בשטח

מאמרם של עורך דין אנדרי ינאי וד"ר צבי גבאי,"רגולציה בתחום דיני ניירות ערך בישראל: שינוי קל במודל, שינוי גדול בשטח", בוחן את מנהגה של הרשות לניירות ערך להתערב בדפוסי הפעילות של החברות הציבוריות ובסוגיות של ממשל תאגידי. המאמר יוצא מנקודת הנחה, כי הרשות נוהגת להתערב ולעצב את דרכי התנהלותן של החברות כדבר שבשגרה, במישרין – באמצעות עמדות סגל והנחיות לחברות, ובעקיפין – באמצעות יוזמות לשינוי חוקהחברות, התשנ"ט-1999 והתקנות מכוחו, מתוך התפיסה כי התערבות זו הכרחית להגנה על עניינם של ציבור המשקיעים. נוכח התפתחויות משמעותיות שחלו בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות, הכותבים סבורים, כי יש מקום לכל הפחות, לשקול מחדש את המודל הרגולטורי האקטיביסטי שבו נוקטת כיום הרשות, שכן ייתכן שנזקה של התערבות רבה מדי בפעילותם של הגופים המפוקחים, עולה על יתרונותיה. במסגרת מאמר זה, הכותבים מציעים לשקול מחדש את מודל הפיקוח שעל בסיסו פועלת רשות ניירות הערך, לאור ההתפתחויות הדרמטיות שהתרחשו בעשור האחרון בסביבה הרגולטורית בישראל. במסגרת זו, הכותבים ממליצים לשקול לקבל השראה גם מתכליתו של כלל שיקול הדעת העסקי – ה-Business Judgement Rule, המנחה את בתי המשפט בשאלת התערבותם בהחלטות שמקבלים דירקטוריונים של חברות, ולצמצם את מידת המעורבות השוטפת בענייני הפנים של החברות, כאשר אלה התקבלו על פי סטנדרטים מקובלים בתחום הממשל התאגידי, וכאשר החברה מקיימת הלכה למעשה מנגנוני ציות אפקטיביים. במאמר, מוצג דיון מעמיק בתיאוריות השונות של האסדרה האפשרית של רשויות לניירות ערך, כמו גם סקירת אופציות נוספות לביצוע הרגולציה על שוק ההון בישראל.