news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 160

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

14.6.16

החלטה נחשבת לפסיקה סופית, שניתן לערער עליה, אם ערכאת הדיון הצהירה על כוונתה, שהחלטה זו תהא הפעולה הסופית בחיסול העניינים השפיטים שבמסגרת סמכות שיפוטה; בית המשפט העליון בדלוור פסק כי בעניין שלפניו, הערעור שהגישו בני הזוג אינו ערעור על החלטה סופית, משום שבית המשפט הצ'נסרי טרם פסק בסעיפים 2 ו- 3 של התביעה

עוד בפסק הדין: בית המשפט הורה לדחות את הערעור; ללא עמידה בדרישות כלל 42 לכללי בית המשפט העליון, בית המשפט מוגבל לבחינה של פסיקתה הסופית של ערכאת הדיון

14.6.16

בתביעה כשורה, שעסקה בטיפול כושל בבטוחות – מטבעות נדירים ומטילים – שהבטיחו הלוואה בסך 10 מיליון דולרים, בית המשפט פסק שם, כי שתי חברות חייבות לבנק סכום של 7 מיליון דולרים בתוספת ריבית; בתביעה שהתבררה בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, נדרש בית המשפט לבחון האם ההלוואה הועברה כדין, לחברות קשורות למלוות המקוריות או שמא העברה זו נעשתה במסגרת תרמית; בתוך כך, נדרש בית המשפט הצ'נסרי לבחון האם קמה לו סמכות שיפוט לדון במחלוקת שלפניו והאם קמה כנגד התובעים השתק עקיף בגין האירועים והבירורים המשפטיים בתביעה הכשורה

עוד בפסק הדין: אמנם יתכן, שתשתית עובדתית ומשפטית מפותחת יותר תראה בסופו של דבר שאין סמכות שיפוט אישית, אך בשלב זה, בית המשפט סבור, כי תובעי צד ג' אכן הראו שקיימת לכאורה סמכות שיפוט אישית כאמור; טענות השיפוי והתרומה שנטענו בתביעה לא מצליחות לבסס עילה

13.6.16

ערכאת הערעורים השביעית עוסקת בשאלת הגדרתה של הקבוצה בתביעה הייצוגית; נפסק, כי ערכאת הערעורים השביעית הכירה זה מכבר, בדרישה משתמעת הקבועה בכלל 23 לכללי הפרוצדורה האזרחיים הפדראליים, לפיה הקבוצה חייבת להיות מוגדרת בבהירות והחברות בקבוצה מוגדרת לפי קריטריונים אובייקטיביים; בהתייחסותם לדרישה זו, בתי המשפט לעיתים השתמשו במונח "יכולת זיהוי" (ascertainability); השאלה האם מצגי הנתבעת היו כוזבים או מטעים היא שאלה משותפת, שמתאימה לטיפול במסגרת קבוצה ייצוגית, אפילו אם המוצר הקל על כאבי הפרקים של חלק מן הצרכנים;

עוד בפסק הדין: ערכאת הערעור השביעית בוחנת אישור או דחייה של קבוצה ייצוגית, לפי סטנדרט של ניצול לרעה של שיקול הדעת; בתי המשפט שנקטו בגישה של דרישת יכולת זיהוי מוגברת נוטים להדגיש, כי התובע נושא בנטל לעמוד בדרישות כלל 23, ולכן שאלת ההרתעה איננה רלוונטית; מדוע תצהירים של חברי הקבוצה המשוערת אינם מספיקים לעמוד בנטל זה כעניין שבדין?

9.6.16

בית המשפט העליון בקנדה שואל – מהו 'שינוי מהותי' בעסקיה, פעילותה או הונה של החברה, המקים חובת גילוי במועד (חובת דיווח מיידי) לפי סעיף73 לחוק ניירות ערך הקנדי?; חברת תרופות היתה בתהליך אישור תרופה חדשה מול ה- FDA; החברה האמינה, כי המסמכים שכבר מסרה ל- FDA והממצאים הקליניים שפרסמה למשקיעיה מספקים מענה מקיף לשאלות הפרטניות שהעלה מאוחר יותר, ה- FDA; כאשר השאלות שנשאלו על ידי ה- FDA פורסמו על ידי החברות המפרסמות מידע על מניות בזמן אמת, צנח ערכה של מניית החברה בצורה משמעותית; בעלת מניות בחברה ביקשה לתבוע בגין הפרת חובת הגילוי של החברה

עוד בפסק הדין: האבחנה בין החובה הסטטוטורית של חברה ציבורית, למסור מידע על שינויים מהותיים בפעילות, בעסקים או בהון של החברה במועד, ובין הרגעת חששות משקיעיה בכל שלב של תהליך האישור ב- FDA; האבחנה שבין חובת הדיווח המיידי (דיווח במועדו) לבין חובת הדיווח התקופתי; מבחן "סיכויי התביעה" כמבחן סף לאישורה של התביעה כייצוגית;

9.6.16

בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון האם חיובים מסוימים מזכים את התובע בתשלום הוצאותיו (advancement); במקרה דנן, התנהלו שני הליכים מקבילים – הליך מינהלי ברשות לניירות ערך והליך פלילי ובית המשפט נדרש לשאלה, איזה הליך הוא בר שיפוי הוצאות ואילו הוצאות משתייכות לאיזה הליך; בתוך כך, בית המשפט הצ'נסרי בוחן אימתי הזמן המתאים לקבוע זכאות לשיפוי בנסיבות של שתי תביעות מקבילות

עוד בפסק הדין: תשלום ההוצאות אינו השלב המתאים לבחינה אנליטית מפורטת של ההוצאות; בדרך כלל, אישור עורך הדין, שניתן בתום לב, מספיק לצורך זה; בהיעדר שימוש פסול בוטה, יש לשלם את ההוצאות שבנידון

8.6.16

קרן השקעות הכפופה לרגולציה של הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) ביקשה מהרשות לניירות ערך פטור מתחולתם של כללים מסוימים, המסדירים את חישוב ודיווח חבות המס הנדחית של החברה; הרשות דחתה את בקשת הפטור, והחברה ערערה לערכאת הערעורים של קולומביה, בבקשה לבחון את החלטת הרשות; ערכאת הערעורים של קולומביה קבעה, כי טיעוניה של המבקשת אינם עומדים בנטל הכבד הנדרש לביטול החלטת הרשות שלא להעניק פטור, ולפיכך העתירה נדחית; בתוך כך, דיון חשוב בכיבוד החלטות הרשות על ידי בתי המשפט בארצות הברית

עוד בפסק הדין: המבקשת לא הציגה נימוקים משכנעים לביטול מסקנתה הסבירה של הרשות, לפיה הצעתה של הקרן לחשב ולדווח על חלק קטן מחבות המס הפוטנציאלית המלאה שלה, יכולה להוביל ליחס בלתי צודק כלפי בעלי המניות שפודים את מניותיהם ואלו שאינם פודים את מניותיהם, בסתירה לתכלית עיקרית של חוק החברות.

8.6.16

ארצות הברית ואקוודור חתמו על אמנת השקעות דו צדדית (Bilateral Investment Treaty) בשנת 1997 אשר לפיה, אקוודור הציעה למשקיעים אמריקנים לנהל בוררות, במחלוקות העוסקות בהשקעות קיימות בעת כניסת האמנה לתוקף ולאחריה; הגדרת "השקעה" באמנה כוללת "תביעה כספית או תביעה לביצוע שיש לו ערך כלכלי, וקשורה להשקעה"; ערכאת הערעורים של מחוז קולומביה, נדרשה לבחון את התנגדותה של רפובליקת אקוודור, כי אישור פסק בורר בינה ובין חברה אמריקאית שהשקיעה משאבים עצומים באקוודור, יינתן על ידי בית משפט בארצות הברית, בטענה כי אקוודור חסינה מלהישפט בארצות הברית מכוח חוק חסינות מדינות זרות; ערכאת הערעורים דנה בחוק חסינות מדינות זרות ובחריגיו ובפרט – חריג הבוררות

עוד בפסק הדין: בניגוד לטענתה של אקוודור, אכיפת פסק הבוררות בהחלט תואמת את המדיניות הציבורית של ארצות הברית, ובפרט, המדיניות הפדראלית שאוהדת פתרון סכסוכים בדרך של בוררות; אקוודור הסכימה לאפשר לבוררים בלתי תלויים וניטראליים לקבוע, האם "חברה משקיעה" רשאית להשתמש בהגנות המהותיות והצורניות שמעניקה האמנה; חברון אכן פעלה לפי הפרוצדורה הנכונה בהתאם לאמנה, והמותב הבורר קבע כי יש לו סמכות שיפוט

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים