7.6.16

השתלטות עויינת על ידי נושה של חברה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן במחלוקת שבמוקד שלה – הפיכת נושה של החברה לבעל השליטה בה, במסגרת שרשרת של הסכמי הלוואה אשר העניקו לנושה את הזכות לקבל מניות וזכויות הצבעה אם חוב החברה כלפיו לא ייפרע; ההשתלטות כללה את הזכות לקבל מניות וזכויות הצבעה שהעמידו אותו בעמדה של שליטה, והחלטות שקיבל מיד לאחר מכן, שכללו הנפקה נוספת ודילול של יתר בעלי המניות, ביצרו את שליטתו; בתוך כל אלה, נדרש בית המשפט לשאלות – האם חלוקת מניות במסגרת תכנית דיבידנד, הינה חלוקת דיבידנד או הנפקה פרטית של מניות החברה? האם ההחלטות שבעל השליטה החדש קיבל כהחלטות בכתב, היו כדין?; מה הם התנאים לחלוקת דיבידנד, תוך שמירה על כרית הביטחון הפיננסית של החברה?; האם מבחן "העודף" לשמירה על כרית הביטחון של החברה, חל גם על חלוקת דיבידנד של מניות, ולא של מזומנים?

עוד בפסק הדין: הפיכת נושה לבעל מניות בגין אי-פירעון חובות; דילול הון אסור; האם חלוקת מניות רגילות לבעלי מניות סוג, היא בבחינת הנפקה פרטית או דיבידנד?; המבחנים לקביעת עודף לצורכי חלוקת דיבידנד; מניעות והשתק מהגשת תביעה לנוכח שיהוי על פי דוקטרינת Acquiescence