news | GCL משפט גלובלי משווה | Page 164

חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

16.5.16

בעל מניות שהינו גם מנהל בחברה המחזיקה, הגיש בקשה ודרישה לגילוי ולעיון במסמכי חברה; בית המשפט הצ'נסרי נדרש לשאלה, אלו סעיפים רלוונטיים לדרישת גילוי זו – האם הדרישה בוצעה מכוח היותו מנהל בחברה המחזיקה, שאז הוא נהנה מחובות הגילוי שעוגנו בהסכם התפעול, או שמא דרישת הגילוי בוצעה מכוח היותו מחזיק בהונה של החברה המשיבה, ואז דרישת הגילוי כפופה לדיני חוק החברות בדלוור; בתוך כך, דיון חשוב בעילות הדרישה לגילוי ולעיון במסמכי חברה על ידי בעל מניות

עוד בפסק הדין: זכות בעל מניות לגילוי ולעיון במסמכי חברה; זכות מנהל-דירקטור לקבל לידיו מסמכי חברה לעיון ולבדיקה

16.5.16

בליבה של תביעה זו, עומדת הטענה, כי שינוי מהותי שאירע בחברה חייב אותה, בהיותה חברה ציבורית, בגילוי נאות לציבור המשקיעים; בית המשפט העליון באונטריו בוחן בקשה לברר תביעה כתביעה ייצוגית, שעילתה אי-גילוי נאות בניגוד לחוק ניירות הערך של אונטריו, ובפרט בוחן את השאלה – האם התובע הוכיח את סבירות סיכויי תביעתו, כתנאי מוקדם לאישור בירורה של התביעה כייצוגית על פי דיני התובענות הייצוגיות הנוהגים באונטריו

עוד בפסק הדין: אי-גילוי נאות; שינוי מהותי בחברה המחייב בגילוי מלא ונאות; הנימוקים והסיבות לחקיקת מגבלות על הגשתן של תביעות ייצוגיות בדיני ניירות ערך, ובפרט בדרישה לקבלת אישורו המוקדם של בית המשפט

16.5.16

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בשאלה משפטית מעניינת, ולמעשה די נדירה – תחולתו של חוק ניירות הערך המדינתי של דלוור; בתוך כך, דיון בשאלה, האם ניתן לקבוע את תחולת דיני ניירות הערך של דלוור כסעיף ברירת דין בהסכם? דיון נוסף וחשוב התנהל בפסק דין זה בשאלה, עד כמה צד (רוכש) יכול להסתמך על מצגים ועל התחייבויות שלא נכללו באופן מפורש בחוזה?; עד כמה יכול צד להסתמך על מידע שהוא לבר-חוזי, כלומר מידע שנמסר לרוכש, אך לא נכלל כמידע שניתן להסתמך עליו בחוזה במסגרת סעיף המצגים וההתחייבויות?

עוד בפסק הדין: האם ניתן לבטל עסקת מיזוג בצו בית משפט? מתי הסכם מיזוג ייאכף?; תחולה מדינתית ובין-מדינתית של דיני ניירות הערך בדלוור; האם ניתן לקבוע בסעיף ברירת דין בעסקת מיזוג את תחולת דיני ניירות הערך המדינתיים של דלוור? דיו-דיליג'נס, מצגים והתחייבויות חוזיות בין צדדים ונפקותם של מצגים שהוצגו אך לא נכללו בסעיף המצגים וההתחייבויות של עסקת המיזוג

10.5.16

השמטתם של פרטים מהותיים ממסמכי עסקת המיזוג שאוגדו בפרוקסי, וקבלת אישור של אסיפת בעלי המניות על בסיס השמטה זו: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בפירוט בחובות הגילוי של הדירקטוריון בעת שהוא מבקש לשנות את מבנה הון מניותיה של חברה, שינוי אשר כולל את זכויות ההצבעה של בעלי המניות, המעוגנות במניות סוג שהחזיקו; המידע שלא גולה, התייחס לעסקת מיזוג שהתעתדה לצאת אל הפועל לאחר השינויים במבנה ההון של החברה; הנתבעים (הדירקטורים והחברה) טענו, כי האסיפה המיוחדת לא התבקשה לאשר את עסקת המיזוג המאוחרת, וכי ממילא, לא היה מקום לקשור את עסקת המיזוג באישור שהתבקש ביחס לשינוי במבנה הונה של החברה, ועל כן הדירקטוריון עומד בחובות הגילוי הנדרשות ממנו בעת שהוא מבקש את אישור האסיפה; חשיבותה של פרשה זו, בדיון בשאלת חובות הגילוי של הדירקטוריון, חובות המכונות במקורן "duty of candor"

עוד בפסק הדין: חובות הדירקטורים לגילוי מהותי ומלא של המידע הרלוונטי להצבעת בעלי המניות במסמכי הפרוקסי; עד כמה ניתן להשמיט פרטים מהפרוקסי?; האם חברה יכולה להסתמך על מסמכים שהגישה לרשות לניירות ערך ולוותר על פרטים ומידע מהפרוקסי שהוכן לאסיפה?; עד כמה מסמכי הרשות יכולים לרפא אי-גילוי מלא במסמכי הפרוקסי?

10.5.16

ערכאת הערעורים השלישית דנה בנטלים המוטלים על חושף שחיתויות המבקש לזכות בהגנה מכוח חוק סארביינס-אוקסלי (SOX), וטוען כי פיטוריו היו תוצר של התנכלויות, לאחר שעלה בידיו למנוע מההנהלה לבצע פעולות אסורות המוגנות על ידי חוק SOX

עוד בפסק הדין: נטלי הראיה המוטלים על תובע המבקש לזכות בהגנה מכוח חוק SOX

10.5.16

פרשה זו, עוסקת בפרשנותו של סעיף 206F לחוק התאגידים משנת 2001 שמעניק לרשות האוסטרלית לניירות ערך והשקעות (ASIC), בנסיבות מסוימות, סמכות לפסול אדם מניהול תאגידים, לרבות כדירקטור, לתקופה של עד 5 שנים; סמכות זו, כפופה להליך הוגן ולזכות השימוע של נושא המשרה ועוד קודם לכל אלה, קיימים גם תנאים מוקדמים לעצם הגשת ההודעה מטעם הרשות, לבוא לשימוע לפני פסילה מכהונה; בית המשפט הפדראלי של אוסטרליה דן בבקשת דירקטורים, לבחון את החלטת הרשות למסור הודעות למבקשים, לפי סעיף 206F לחוק התאגידים, בדרישה כי יציגו סיבה שלא לפסול אותם מתפקידם כנושאי משרה בתאגידים; השאלה המרכזית בהחלטה זו הינה, האם במסירת הודעה לפי סעיף 206F(1)(b), הרשות חייבת להיות מסופקת שהתנאים המקדימים שנקבעו בסעיף 206F(1)(a) אכן התקיימו, והאם אכן התקיימו בנסיבות המקרה התנאים המקדימים למסירת הודעות לפי סעיף 206F

עוד בפסק הדין: סמכות הרשות לניירות ערך, לפסול מכהונה, נושאי משרה ודירקטורים, על רקע כישלון כלכלי של שתי החברות הקודמות שבהן כיהנו הדירקטורים; התנאים המוקדמים לפסילת אדם מכהונת נושא משרה וזכותו להישמע קודם לכן; התנאים המוקדמים להגשת הודעה בדבר קיום שימוע; האם יש להורות על צו אי פרסום בשל נזק מסחרי פוטנציאלי לנחקרים?

9.5.16

במסגרת תביעה שבה נטען כי דירקטורים הפרו את חובותיהם, עת המשיכו להגדיל את חובות החברה או לחילופין לא מנעו את העמקת המשבר הפיננסי אליו נקלעה, עד שהפכה לחדלת פירעון, בניגוד לחוק התאגידים משנת 2001 – נדרש בית המשפט העליון באוסטרליה לדיון מורכב וחשוב דווקא במספר שאלות מקדמיות אחרות: האם המפרקים יכולים להגיש תביעה נגד חברת הביטוח, כמי שביטחה את הדירקטורים ואת נושאי המשרה בחברה?; האם לבית המשפט העליון סמכות שיפוט לדון בשאלת צירוף מבטחת הנתבעים כצד להליך וכן סמכות להעניק סעד הצהרתי בקשר לחוזה ביטוח פרטי בין הדירקטורים והמבטחת, לאור חלוקת הסמכויות השונות בין המערכת הפדרלית לדיני חבר העמים (law of the Commonwealth) באוסטרליה?; האם המחלוקת במקרה דנן היא פדרלית, קרי נובעת מאיסורים של חוקים פדרליים, או שמא איננה פדרלית, משום שהיא עוסקת בטענה של הפרת חוזה?

עוד בפסק הדין: סמכות שיפוט פדרלית מול סמכות שיפוט של חבר העמים באוסטרליה?; כיצד יש לאפיין את התביעה, במסגרת שאלת סמכויות השיפוט?; האם צירופה של המבטחת כנתבעת מאפשר להכריע בשאלת חבותה של המבטחת, לשפות את הדירקטורים?; האם יש לנתק ולהפריד בין הליך בירור אחריות הדירקטורים כלפי המפרקים, לבין שאלת חבות המבטחת לשפות את הדירקטורים?

פסקי דין הבאים

פסקי דין הקודמים