3.5.16 הגשת תשקיף: תאגיד לא הגיש במועד בקשה לציטוט ניירות ערך בבורסה האוסטרלית לניירות ערך, בהתאם למועד הקבוע בסעיפים 723(3)(a) ו- 724(1)(b)(i) לחוק התאגידים; התאגיד ביקש סעד לפי סעיף 1322(4)(d) לחוק התאגידים; בסעיף 1322(6)(c) נקבע, כי בית המשפט לא יורה על צו לפי סעיף 1322(4)(d), אלא אם נחה דעתו, כי לא נגרם או סביר שיגרם אי צדק מהותי לכל אדם; בית המשפט לרוב ניגש למתן סעד זה באופן תועלתי, על מנת שלא לגרום פגיעה בלתי הוגנת לחברה ולבעלי מניותיה; במקרה דנן, נחה דעתו של בית המשפט, כי זהו מקרה בו לא נגרם או סביר שיגרם אי צדק מהותי לכל אדם, היה ובית המשפט יורה על הצווים המבוקשים, זאת משום, שההצעה בתשקיף עדיין פתוחה, טרם הונפקו מניות ולא מעורבות זכויות של צדדים שלישיים עוד בפסק הדין: לפי סעיף 1322(4)(d) לחוק התאגידים, חלה התקופה של שבעה ימים המוזכרת בסעיפים 723(3)(a) ו- 724(1)(b)(i) לחוק, בקשר לתשקיף התובעת שהופקד ברשות; התובעת וכל יתר בעלי העניין, לרבות הרשות, רשאים להגיש בקשה לבטל או לשנות את הצווים שניתנו, בהודעה בכתב שתימסר 24 שעות מראש
3.5.16 בית המשפט הפדרלי באוסטרליה נדרש לבחון תביעת חוב ומעמדה ביחס ליתר זכויות הנשייה; תוך שהוא מתבסס על העיקרון לפיו כונסי הנכסים מבצעים את חובותיהם לטובת האינטרסים של מי שמינה אותם, כמו גם לטובת החברה מושא המינוי, בית המשפט הפדרלי באוסטרליה בחן את השאלה – האם קיימת זכות תחלוף לנושה מובטח שמימש את הבטוחה שלו, בקשר לתביעות חוב בעלות קדימות של עובדי החברה שבפירוק, בנסיבות בהן כונסי הנכסים מונו על ידי אותו נושה מובטח לגבי אותה חברה ונכסיו הם אלו ששימשו לתשלום תביעות החוב במסגרת כינוס הנכסים, כנדרש לפי סעיף 433(3)(c) לחוק התאגידים? עוד נבחנה השאלה, האם בכך צומצם היקף ההשבה לנושה המובטח בגין מימוש הבטוחה שלו? עסקינן, בין היתר, בדיון בשאלת זכות התחלוף מן הצדק
3.5.16 המצאת כתב תביעה לחברה ולחברות אחרות באשכול שחלקן אמריקאיות וחלקן הן חברות סיניות: בית המשפט העליון קבע שלוש דרישות שצריכות להתקיים על מנת שניתן יהיה לערער על החלטה נלווית (collateral order): ההחלטה חייבת להיות נחרצת; עליה ליישב שאלות חשובות נפרדות מסוגיות לגופו של עניין; ולא ניתן לבחון אותה באופן אפקטיבי במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית בתביעה; מנגד, אסור שדוקטרינה זו תבלע לתוכה את העיקרון הכללי, לפיו בעל דין זכאי לערעור אחד, שניתן להגישו רק לאחר שניתנה פסיקה סופית; ערכאת הערעור רשאית להורות על צו עשה (writ of mandamus) בנסיבות חריגות בלבד, כדי לחייב ערכאה נמוכה להפעיל את סמכות שיפוטה או לחייבה לממש את סמכותה כאשר חובתה לעשות כן עוד בפסק הדין: המצאות כתבי בי-דין לחברות באשכול חברות; סמכות שיפוט לבית המשפט האמריקאי על חברות זרות; עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והרמת מסך
3.5.16 ערכאת הערעורים התשיעית אישרה הרשעה באישומים של קשירת קשר ותרמית בניירות ערך, תוך שימוש במידע פנים; הסוגיה העיקרית בפסק דין זה הינה, האם איש הפנים קיבל תועלת אישית, במישרין או בעקיפין, עבור מסירת המידע, שאם כן, הרי שאיש הפנים מפר חובת אמון כלפי בעלי מניות החברה, שלא לנצל מידע של החברה לתועלתו האישית; נפסק, כי הראיות תומכות בהרשעה, ומוכיחות כי איש הפנים הפר את חובת האמון שלו בכך שמסר מידע לקרוב משפחה סוחר, והנאשם היה מודע להפרה בעת שהשתמש במידע עוד בפסק הדין: ניתן להסיק את קיומה של תועלת אישית לאור מערכת יחסים אישית בין מוסר המידע ומקבל המידע, אך מסקנה זו איננה אפשרית בהיעדר הוכחה על מערכת יחסים קרובה ומשמעותית שמייצרת תמורה בעלת ערך, ומייצגת רווח פוטנציאלי לפחות, בעל אופי כספי או בעל ערך דומה; הוכחה שאיש הפנים מסר מידע מהותי שטרם פורסם, בכוונה להועיל לחבר או קרוב משפחה סוחר, מספיקה כדי לבסס את יסוד הפרת חובת האמון של שימוש במידע פנים
3.5.16 עסקינן בשאלה, באילו מקרים רשאי בית המשפט לבטל או לשנות הסדר נושים או תוכנית לארגון מחדש של חברה שנקלעה לקשיים, לנוכח תביעת חוב חדשה: בית המשפט המחוזי קבע, כי המערערת לא השיגה עיכוב הליכים, ומתן סעד למערערת יוביל לתוצאה שלילית, משום שהסעד המבוקש יוביל לפירוק התכנית תוך גרימת נזק משמעותי לצדדים שלישיים; ערכאת הערעורים השלישית בחנה את ההלכות הפסוקות המובילות בתחום זה; ערכאת הערעורים אישרה את דוקטרינת היעדר המחלוקת הצודקת שנפסקה בהלכת Continental; בהתאם לכך, נפסק כי רק להרכב מורחב יש סמכות להעריך מחדש החלטה קודמת; ערכאת הערעורים רשאית לסרב לפעול לפי החלטה קודמת של אותה ערכאה, ללא צורך בהרכב מורחב, כאשר ההחלטה הקודמת סותרת החלטה של בית המשפט העליון; עוד בפסק הדין: ראשית נדרשת ערכאת הערעור לקבוע, האם הסעד המבוקש קרוב לודאי יגרום לתוצאה שלילית- נזק משמעותי לצדדים שלישיים ו/או אי סדר בבית המשפט לפשיטת רגל בשל התפוררות התכנית; רק בנסיבות אלו היעדר המחלוקת הצודקת מהווה שיקול תקף.
1.5.16 במסגרת תביעה שעניינה הפרת הסכם מסחרי, ערכאת הערעורים השביעית, דנה בעקרונות היסוד של דיני התאגידים: נפסק, כי עיקרון יסוד בדיני התאגידים הוא שתאגיד הוא ישות משפטית נפרדת, נפרד מבעלי המניות, נושאי משרה, דירקטורים ותאגידים הקשורים לו, וישויות קשורות, נושאי משרה, דירקטורים או בעלי מניות אינם חולקים עם התאגיד את מחויבויותיו; נפסק, כי גם אם המערער זכאי לקבל פיצוי בגין הפרת חוזה, הוא לא רשאי לקבל אותו מהמשיב, שאינו צד לחוזה; ערכאת הערעורים השביעית פסקה, כי היא לא תרחיב את דוקטרינת אחריות המשתתף הישיר לפי דיני אילינוי, כך שתחול גם על הפרת חוזה, במסגרתו הצדדים רשאים לבחור מי יהיה כבול בחוזה; עוד בפסק הדין: באילו מקרים יורם מסך ההתאגדות בין חברה לבין בעלי מניותיה; הרמת מסך באשכול חברות; דוקטרינת האחריות המשתתף הישיר ודוקטרינת האני האחר (alter ego doctrine)
1.5.16 הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) פותחת בהליך מנהלי שיעסוק בהתנהלות הפסולה בגינה הורשע המשיב, אשר קשור עם ברוקר דילר ויועץ השקעות רשום ברשות עוד בפסק הדין: המשיב הורשע בביצוע תרמית בניירות ערך; גניבה; ובכך שהשיג והפעיל שליטה על כספי המשקיעים, שלא כדין וביודעין, ללא אישור, באיום או החלטה, והשתמש, הסתיר או זנח ביודעין את דבר הערך באופן ששולל מן המשקיעים לצמיתות את השימוש או התועלת שבו