חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

1.5.16

הפרה נטענת, של תוכנית אופציות לנושאי משרה בכירים, מולידה שאלות משפטיות קשות וביניהם: האם עסקינן בדיני ניירות ערך או שמא בדיני חוזים? מי מוסמך לפסוק את השווי ההוגן של המניה במועד מימוש האופציה? מהו מעמדו של המנהל האמון על הליכי הנאמנות ומנגנוני מימוש האופציות? ועוד; בפסק דין זה, נפסק לטובת התובעים, פיצוי בסך של $16,260,332.77 בתוספת ריבית

עוד בפסק הדין: התרופה הסטנדרטית להפרת חוזה מבוססת על הציפיות הסובייקטיביות הסבירות של הצדדים (ex ante); לו הדירקטוריון היה פועל בתום לב, הוא היה מבקש מפירמת רואי החשבון שתקבע מהו ערך השוק ההוגן של TargetNow ו- Carisome; התובע ביקש פיצוי נוסף בשל אופן מיסוי הכספים שקיבלו בעלי אופציות; האם אופציות הן מניות?

1.5.16

עסקאות בחדלות פירעון: נאמן של חברה חדלת פירעון הגיש תביעתו זו, בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה, בטענה כי תשלומים שביצעה החברה, לצד שלישי, היו בגדר העדפה פסולה בין נושים האסורה על פי דין; במסגרת פסק דין זה, נדרש בית המשפט לדון ולבחון את ההסכם נשוא טענותיו של הנאמן; נפסק, כי המקרה הנוכחי אינו מחייב ניתוח של האסמכתאות הדנות בתחולת המבחן לפי סעיף 95A; המבחן כולל שאלה של עובדה, שיש להכריע בה לפי מאזן ההסתברויות; בחינת אינדיקציות מוסכמות שונות של חדלות פירעון מסייעת לפתרון שאלת חדלות הפירעון של החברה; 

עוד בפסק הדין: מבחן חדלות הפירעון ומבחן אי-הסולבנטיות; הסעד הניתן לפי סעיף 588FF(1)(a) לחוק התאגידים משנת 2001, כאשר נפסק כי עסקה של חברה חדלת פירעון, מהווה העדפה אסורה בין נושים

כוכב זהב

24.4.16

ערכאת הערעורים השביעית מיישמת את דיני הודו על תביעה נגזרת של בעלי מניות: ערכאת הערעורים השביעית בוחנת, האם התובעים – בעלי מניות בחברה – נהנים מטענת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון נגוע בחברה בטרם הגשת תביעתם הנגזרת בשם החברה, וזאת בהתאם למבחני "אי-היעילות" על פי הדין בהודו; במסגרת זו, ערכאת הערעורים השביעית בוחנת, האם הדירקטוריון אכן היה נגוע בעניין אישי, או לחלופין בלתי עצמאי, או לחלופי חילופין, לא יישם שיקול דעת עסקי עת אישר שלוש עסקאות שונות, והכול – על פי הדין בהודו; בפסק דין זה, ערכאת הערעורים השביעית מספקת משפט משווה במיטבו

עוד בפסק הדין: תביעה נגזרת; אי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון, עובר להגשת תביעה נגזרת בשם חברה על ידי בעל מניות; התייחסות דיני הודו לאי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהי תביעה מגוונת (diversity suit)? שיקול הדעת העסקי לפי דיני הודו

כוכב זהב

24.4.16

ערכאת הערעורים התשיעית נדרשה לשאלה, האם יש נפקות לעובדה, כי הרשות לניירות ערך (SEC) פתחה בחקירה כנגד החברה, מבחינתו של תובע פרטי באכיפה פרטית, בעת שהוא נדרש להוכיח את הקשר הסיבתי (loss causation) שבין המצג הכוזב ובין נזקי המשקיעים; שאלה זו הושארה פתוחה בעבר, והפעם ניתנה תשובתה של ערכאת הערעורים התשיעית

עוד בפסק הדין: יסודות העבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות במסגרת אכיפה פרטית של תרמית בניירות ערך לפי חוק PSLRA; קשר סיבתי (loss causation) בין התרמית ובין נזקי המשקיעים

כוכב זהב

24.4.16

חובות האמונים של בעל השליטה כלפי בעלי מניות המיעוט בעת מכירת שליטה בחברה: תביעה מורכבת הוגשה לבית המשפט הצ'נסרי, בטענה כי עסקת מיזוג שביצעה חברה ושאושרה על ידי דירקטוריון שנשלט על ידי בעלת השליטה בחברה, נועדה למעשה, "ללחוץ החוצה" (squeeze-out) את בעלי מניות המיעוט, תוך עשיקתו בדרך של דילול אסור של שווי אחזקותיו וביטול נייר הערך שהחזיק; באופן ספציפי יותר, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור נדרש לשאלה, האם טענה בדבר דילול הון אסור, היא טענה שיש להעלות כעילת תביעה נגזרת, או שמא ניתן להגיש בגינה תביעה ייצוגית אישית? כלומר– בהינתן, כי פגיעה בהון מניות החברה היא פגיעה של החברה, האם תישמע טענה, במסגרת עילת תביעה אישית המתבררת במסגרת תביעה ייצוגית, כי דילול הון אסור, משמעו נטילת ערך או שווי נכסי בעלי מניות המיעוט, ועל כן הדילול מקים עילת תביעה ישירה לבעלי מניות המיעוט?

עוד בפסק הדין: דילול הון אסור כמקים עילת תביעה אישית לטובת בעלי מניות המיעוט, ולא כמקים עילת תביעה נגזרת; במסגרת שאלת סוג התביעה (נגזרת או ייצוגית), נדרש בית המשפט גם להגדרות ולשאלות הבאות – הפרת חובות הנאמנות במסגרת טענות בדבר דילול הון אסור; אימתי נאמר, כי התקיימה שליטה בפועל בדירקטוריון על ידי בעלת השליטה? מהי שליטה, ומיהו בעל שליטה?; דילול הון אסור; עושק המיעוט; השתלטות מסוג squeeze-out, שבה בעלי מניות המיעוט מוצאים החוצה מהחברה; מיהו דירקטור המצוי בניגוד עניינים

כוכב זהב

20.4.16

פסק דין חשוב ומורכב: ערכאת הערעורים השנייה נדרשת לשאלה משפטית חדשה – האם חוק חסינות מדינות זרות (the Foreign Sovereign Immunities Act of 1976 – FSIA) מקים חסינות מדינית לטובת קרן השקעות קזחסטנית שהייתה בבעלות מלאה של הממשל בקזחסטן, כנגד הגשתן של תביעות בעילות שעניינן הפרת חוקים פדרליים? עסקינן במסחר מורכב באיגרות חוב של בנק קזחסטני שנשלט על ידי הקרן הקזחסטנית, אשר הוחזקה במלואה על ידי הממשל הקזחסטני; הקרן נתבעה, בטענה כי הציגה מצגים כוזבים מחוץ לארצות–הברית ביחס לערך של ניירות הערך שמשקיעים רכשו מחוץ לארצות–הברית; אבל לא רק זאת – האג"ח שהנפיק הבנק הקזחסטני נמכר למשקיעים ישירים היושבים מחוץ לארצות–הברית, אשר השקיעו גם בשם משקיעים מקומיים (אמריקאים) באמצעות סוכני השקעות אמריקאיים, דוגמת בנק UBS; בין היתר, ערכאת הערעורים השנייה נדרשה לשאלה, האם בתי המשפט הפדרליים בארצות–הברית קנו סמכות שיפוט על עילות התביעה במסגרת חריג חוק החסינות, הידוע גם כחריג "האפקט הישיר על ארצות–הברית"?

עוד בפסק הדין: חסינות מדינית למצגים כוזבים הניתנים על ידי ישות זרה ביחס למשקיעים מקומיים (אמריקאים); סמכות שיפוט פרסונאלית לבית המשפט בארצות-הברית בגין מצגים כוזבים מחוץ לטריטוריה, בשעה שחלק מהמשקיעים היו משקיעים אמריקאיים; החריגים לתחולת החסינות הקבועה בחוק חסינות מדינות זרות; חריג ה"אפקט הישיר על ארצות-הברית"