20.4.16 תחולתו האקסטרה-טריטוריאלית של חוק RICO : ערעור זה, העוסק בקשריהם המסחריים של שני אחים קזחים עם בתו של נשיא קזחסטן, הובילה לבחינת תחולתו האקסטרה-טריטוריאלית של חוק RICO; נפסק, כי החוק חל באופן חוץ טריטוריאלי, אם התנהלות שחיונית להשלמת הסחיטה מתרחשת בארצות הברית, או כאשר השלכות משמעותיות של הסחטנות מורגשות בארצות הברית; המערערים טענו כי תיק זה מעורר סוגיות פוליטיות שאינן שפיטות; ערכאת הערעורים של קולומביה פסקה, כי היא אינה נדרשת לבחון האם או מתי חל חוק RICO על התנהלות זרה כאמור ושאם המערערים צודקים, אזי לערכאת הערעור ולבית המשפט המחוזי אין סמכות להכריע בתיק ויש לבטל את הפסיקה עוד בפסק הדין: מטרות חקיקת חוק RICO; הקשר שבין חוק RICO לחוק Hobbs; חסינות בגין "פעולות מדינה" ותחולת חוקים מקומיים על ריבונות זרה;
19.4.16 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בשאלת עמימותו של הסכם בין הצדדים, והצורך בפרשנותו על ידי בית המשפט; נפסק, כי בחינת לשונו הפשוטה של ההסכם אינה מובילה לתשובה ברורה; נמצא כי הסעיף נשוא המחלוקת, נתון למספר פרשנויות סבירות בשלב זה ולכן אינו חד משמעי עוד בפסק הדין: בפרשנות חוזה, על בית המשפט תחילה לבחון את המשמעות האובייקטיבית של ההסכם בין הצדדים, תוך מתן תוקף לכל הוראותיו; יש להיעתר לבקשה לפסיקה מקוצרת בסוגיה של פרשנות חוזה, רק כאשר הצד המבקש יכול להראות שפרשנותו היא הפרשנות הסבירה היחידה
19.4.16 בפרשה זו, נדרשה ערכאת הערעורים השלישית לשאלת קביעתה והגדרתה של הקבוצה בשעה שחלק מחברי הקבוצה, בעלי עילות תביעה נוספות בהשוואה ליתר חברי הקבוצה; נפסק, כי בא כוח הקבוצה אינו רשאי לייצג את הקבוצה כולה, אם לקבוצות משנה בתוך הקבוצה יש אינטרסים מנוגדים במהותם; נפסק כי לא כל ניגוד בתוך הקבוצה הוא משמעותי ומהותי; ניגוד מהותי קיים כאשר חלק מחברי הקבוצה ניזוקו מאותה ההתנהגות שהטיבה עם חברים אחרים בקבוצה; קיומה של קבוצה בעלת עילות תביעה נוספות מלבד העילות המשותפות ליתר הקבוצה, איננה בהכרח, מעידה על ניגוד אינטרסים מהותי עוד בפסק הדין: קביעתה של הקבוצה הייצוגית ומציאת בא-כוח הולם לייצג את הקבוצה; אימתי יכיר בית המשפט בקבוצות תביעה משניות; אימתי קם ניגוד עניינים מהותי בין חבריה השונים של קבוצת התובעים הייצוגית;
18.4.16 זהו ערעור העוסק בגילוי מסמכים, שלהגדרת הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) קשורים לתשלומים ששילמה החברה הנחקרת לארגון AUC וקבוצות דומות המוגדרות כארגוני טרור עולמיים; ערכאת הערעורים דנה בפטור הקבוע בסעיף 7(B), המאפשר להקפיא או למנוע הליכי גילוי על מנת שלא לפגוע בהגינותם של הליכים מקבילים הנערכים במסגרת תביעה אחרת תלויה ועומדת; נפסק, כי הפטור הנ"ל אינו אמצעי להגנה על המוניטין ואינטרסים פרטיים, אלא אם כן, ישנה סבירות רבה כי הנזק שהגילוי יגרום לאינטרסים אלו, ישפיע על הגינות המשפט כולו; עוד בפסק הדין: פטור לפי סעיף 7(B) יחול רק אם גילוי מסמכי רשויות אכיפת החוק ישלול מאדם את זכותו למשפט הוגן או שפיטה חסרת פניות, 5 U.S.C. § 552(b)(7)(B); ערכאת הערעור מסכימה עם הרשות והמכון, שהפטור לפי סעיף 7(B) חל רק כאשר סביר כי גילוי מסמכי רשויות אכיפת החוק יפגע בצורה חמורה בהגינותו של השלב הסופי המכונה "משפט"
18.4.16 בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, נדרש לבחון האם הסכם מסחרי שגיבש מפרק חברה עם צד שלישי, הוא סביר והוגן, או שמא, הוא התגבש לכדי העדפה פסולה לפי סעיף 588FA לחוק; באשרו את הסכם המפרק בהתאם לסעיפים 477(2A) ו- (2B) לחוק, בית המשפט פסק כי הוא אינו מבקר את שיקול דעתו המסחרי של המפרק בהגיעו למסקנה שההסכם לטובת החברה; בהתקשרותו בהסכם זה, המפרק פעל בתום לב ועל בסיס מידע וייעוץ משפטי שקיבל; כמו כן, מידע אודות התנאים הבסיסיים של ההסכם נמסר לנושיה; בנסיבות אלה, נפסק כי ההסכם אינו בלתי סביר או בלתי הולם, ונראה כי התקבל לצורך סיוע לפירוק מהיר של החברה; אם זאת, בית המשפט ציין, כי כאשר מפרק פועל בסביבה עויינת, ראוי הוא, כי יפנה לבית המשפט למתן הוראות עוד בפסק הדין: בית המשפט קבע כי המפרק צודק בכך שגרם ואפשר לחברה להתפשר בהליכים העוסקים במסחר בחדלות פירעון והעדפה פסולה, לחתום על הסכם הפשרה ולנקוט בכל הצעדים הדרושים להוצאתו לפועל; בית המשפט דן בפרמטרים שעל בעל התפקיד לשקול, בעת שהוא מתקשר בשם חברה בפירוק, בעסקה מסחרית; מתן הוראות של בית המשפט לנוכח פעילותו של המפרק בסביבה עויינת
13.4.16 ערכאת הערעורים השביעית דנה בתביעה שהגישה חברה נגד תאגיד בנקאי ונושאי המשרה הבכירים בו, בטענה כי הנפיקו דוחות בנקאיים כוזבים וביצעו העברות כספיות ללא אישור החברה, ותוך כדי ביצוע תרמית בניגוד לחוק הרזרבה הפדרלית ולחוק הרשומות הכוזבות; ערכאת הערעורים השביעית מחדדת את התנאים לגיבוש של עילת תביעה אישית על פי סעיף 1005 לחוק הרזרבות הפדרליות, ובפרט מדגישה, כי לא ניתן לטעון כי הרשומות הבנקאיות, בין אם הן כוזבות או בין אם לא, הן שהובילו להרשעת התובעים בפלילים בעקבות מסירתם של צ'קים ללא כיסוי עוד בפסק הדין: חובותיהם של דירקטורים ושל נושאי משרה בתאגיד בנקאי לפי חוק הרזרבות הפדרליות ולפי חוק הרשומות הכוזבות; עילת תביעה אישית וזכות עמידה להגשת תביעה לפי חוק הרזרבות הפדרליות ולפי חוק הרשומות הכוזבות; גבולות העמסת האחריות על בנקים על ידי מי שהורשעו בפלילים
13.4.16 בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק נדרש לדון בבקשה לדחיית תביעה על הסף, אשר הוגשה בעילה של מצג שווא ואי-גילוי נאות; לעמדת התובעים, הם מכרו את אחזקותיהם בחברה על בסיס מצגים כוזבים, לפיהם עסקת המיזוג המוצעת היא העסקה הטובה ביותר להשיא את רווחיהם, כאשר בפועל, ולאחר שחלק מבעלי המניות הספיקו למכור את אחזקותיהם, החברה התקשרה לבסוף בעסקת מיזוג אחרת במחיר מכירה גבוה משמעותית ממחיר המכירה הראשון שעליו הוצהר; בפסק דין מצויין זה, בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק דן בפרוטרוט במרכיבים של עבירת התרמית בניירות ערך, בהוכחתו של קשר סיבתי ובהפרתו של קשר זה עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך; מרכיבי העבירה לפי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 וכן כלל 10b-5 מכוחו; הגדרתן של הצהרות מנופחות (puffery) שאינן מקימות חבות מכוח עבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות; מבחני הקשר הסיבתי הכפול