חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

6.4.16

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור דן בחובותיו של בית המשפט, בעת שהוא נדרש לאשר הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שאינה מספקת כל הטבה כלכלית, מלבד ההטבה לה זכאי עורך דינה של הקבוצה התובעת; ייחודה של החלטה זו הוא בכך שבית המשפט מצא, כי הסכם הפשרה לא היה הוגן וסביר בנסיבות, ועל כן יש לדחותו; בית המשפט עורך סקירה יפה של דינמיקה בעייתית, שלעמדתו, על בסיסה התגבשו הסכמי פשרת גילוי, שכל מה שהם מעניקים לקבוצה התובעת המתפשרת, הוא היקף גילוי נרחב יותר של מסמכי חברה

עוד בפסק הדין: הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות; מהו מידע מהותי במסגרת הליכי גילוי שהיוו את התמורה בעד הסכם פשרה בתביעה ייצוגית? הסכמי פשרה מסוג הסכמי פשרת גילוי
כוכב זהב

6.4.16

"דגלים אדומים" המקימים חיוב כלפי בנקים מלווים לבצע בדיקה ביחס לביטחונות שהם מקבלים כנגד הלוואות שהעניקו: ערכאת הערעורים השביעית פוסקת, כי בהתקיים חשד של הבנקים המלווים כי הביטחונות שהעמידה חברה אינם שלה, אלא הם מהווים בפועל כספי משקיעים, היא אינה זכאית ליהנות מביטחונות ומערובות אלו, ודינה כדין הנושים הרגילים; פסק דין זה מציג דיון חשוב בשאלת החובות כלפי בנקים המקבלים ערובות או ביטחונות כנגד הלוואות, לבחון את טיבם, בפרט כאשר מתעורר חשדם כי הביטחונות אינם שייכים לחברה הלווה 

עוד בפסק הדין: "הודעת חקירה" ומשמעותה; התניה של הבטחת מעמדם של נושים מובטחים

6.4.16

אחריות רואי חשבון מבקרים, על שלא גילו תרמית פונזי שנוהלה בחברה המבוקרת נדחתה על הסף מכוח עקרון "האשמה השווה" (pari delicto); ערכאת הערעורים השביעית הבהירה, כי נאמן, הנכנס בנעלי מעוול, איננו יכול להגיש תביעה כנגד מעוול נוסף מכוח דוקטרינת האשמה השווה שעקרונותיה הן: ראשית, בתי המשפט לא צריכים להציע את עזרתם לפתרון מחלוקות בין מעוולים; ושנית, מניעת סעד שיפוטי למעוול היא אמצעי אפקטיבי להרתעת פעולה בלתי חוקית 

עוד בפסק הדין: עקרונות "דוקטרינת האשמה השווה" חלים על תביעת הקרנות, שגייסו כספים במרמה, כנגד חברת רואי חשבון, שבגין רשלנותה לא זיהתה תרמית של אדם אחר

5.4.16

תביעה זו מתעוררת על רקע עסקת מיזוג שבה הוצגו, לעמדת המערער, מצגים כוזבים שעל בסיסם הרוכש התקשר בעסקה; באופן מפורט יותר, החברה לא גילתה כי נפתחה כנגדה חקירה פלילית על ידי רשות; ערעור זה, דן בתפר שבין דיני התרמית בניירות ערך לבין דיני הפרת חוזים; הערעור נסב סביב השאלה, האם עלה בידי התובע להראות ולהוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו – צניחת שווי המניות שרכש – לבין אי-הגילוי על ידי החברה בהסכמים ביניהם; בפסק דין זה, ניתוח חשוב בשאלת הקשר הסיבתי, הוכחתו, והוכחת הנזק הנובע מהפעולה התרמיתית כמו גם מהפרת החוזה

עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך והדרכים להוכחתה; מרכיב הקשר הסיבתי וחובות תובע להוכיחם; מהו הפיצוי המקובל בגין תרמית בניירות ערך?;

5.4.16

הרשות לניירות ערך באונטריו, מתמודדת עם מסחר על בסיס מידע פנים מהותי שטרם ידוע לציבור משתי בחינות: ראשית, דליפתו של המידע הפנים של החברה, על ידי יועצים ועורכי דין המכירים היטב את חובותיהם ואת הדין החל; שנית: גלגולו של המידע ממקבל המידע למקבלים נוספים לאחריו; במסגרת זו, נדרשה הרשות לשאלות המשפטיות הבאות – האם מקבל מידע פנים מדרגה שנייה (successive tippee), כלול בהגדרת תת סעיף 76(5)(e) לחוק ניירות הערך של אונטריו, אשר מתמקד בסטטוס של האדם שנמסר לו מידע ישיר (tippee), וכולל בצורה מפורשת מוסר מידע, שהוא בעצמו אדם שנמסר לו מידע (tippee)? האם לאותו אדם שנמסר לו מידע פנים, בהיותו מעוול בעצמו, נמסרו עובדות מהותיות, כאשר הוא ידע, או שהיה עליו לדעת, שהגיעו מאדם אשר גם הוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי המידע התקבל ממי שמצוי ב"מערכת יחסים מיוחדת" עם החברה, דוגמת נושא משרה, דירקטור או יועץ, אשר נטלו חלק פעיל בעסקה?

עוד בפסק הדין: חומרת העבירה ופגיעה באמונו של הציבור בשוק ההון; צוות הרשות היה בעמדה, כי בעודו נמצא במערכת יחסים מיוחדת עם החברה, הנחקר – גורם מקצועי חיצוני לחברה – מסר למקבל עובדות מהותיות שלא נגלו לציבור הקשורות לעסקה, בניגוד לתת סעיף 76(2) לחוק; עוד נטען, כי המקבל מסר את המידע לגורם שלישי נוסף ושניהם, בעודם קשורים במערכת יחסים מיוחדת וכשבידיהם עובדות מהותיות שלא נגלו לציבור, המליצו לבני משפחה, לקוחות וחברים לרכוש את מניות החברה, תוך פגיעה בציבור המשקיעים

5.4.16

המערערים הינם נושים שרכשו  חוזה שירות, מן הסוג המוסדר בסעיף החוק ונתמך על ידי ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף; סעיף 507(a)(7) לחוק פשיטת רגל, קובע זכות קדימה למקבלי שירותים שהינם אנשים פרטיים, בהקשר לזכותם לפירעון חובם ביחס ליתר הנושים; במסגרת פרשנות סעיף החוק נפסק, כי המשמעות העדיפה של הוראת חוק היא זו שהולמת את יתר החוק; כאשר יש לקבוע האם לשון החוק פשוטה, על בית המשפט לקרוא את המילים לאור הקשרן ומתוך מבט על מקומן בתכנית החקיקה ככללה

עוד בפסק הדין: ההקשר בו יש לקרוא את סעיף 507(a)(7) הוא קוד פשיטת הרגל בכללותו, שנועד, בעיקרו, להבטיח חלוקה שווה בין הנושים; בית המשפט העליון וערכאת הערעור השנייה קבעו, כי יש לפרש באופן צר את הוראות קוד פשיטת הרגל המעניקות קדימות לנושים מסוימים ותביעות חוב מסוימות

4.4.16

בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, ביושבו כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט של פירוק של המחוז הדרומי בניו-יורק, נדרש לשאלה משפטית המתעוררת בתיק הפירוק של חברת מאיידוף, ואשר יורדת לשורש הבעיה העקרונית שנוצרת בעת השבת כספי המשקיעים חזרה אליהם לאחר גילויה של תרמית פונזי: כיצד יש לחשב את ההון נטו בכל חשבון וחשבון השקעות שנוהל על ידי חברת מאיידוף, בהינתן כי החשבונות כללו כספים שלא היו רק כספי השקעה שהוזרמו מבחוץ, אלא גם כספים שהועברו אל חשבונות המשקיעים מיישויות אחרות בבעלות מאיידוף, במסגרת תרמית הפונזי ובטרם היא התגלתה? הבעיה הפוטנציאלית שעולה לנוכח העברות אסורות אלו, הינה שהכספים שהועברו לחשבונות המשקיעים עשויים להיות כספים שאינם תוצר של השקעה מצד המעביר, אלא כספים שהועברו במסגרת ניהול התרמית

 עוד בפסק הדין: חלוקה של נכסי משקיעים נפגעים מכוח חוק SIPA; כיצד יש לבצע חלוקה פנימית בין חשבונות המשקיעים השונים? המטרה והתכלית של חוק SIPA ושל חברת SPIC שהוקמה מכוחו
פסקי דין הבאים
פסקי דין הקודמים
חקיקה מאמרי
DEBATE קלאסיקה

חיפושים במאגר GCL

נשאל ונענה / חיפוש לפי שאלות משפטיות

חיפוש לפי שמות צדדים

חיפוש פרטני

ספוטלייט

המלצת העורכים

על רקעה של תוכנית תמריצי בכירים בניירות ערך, נערכת סדרה של חלוקת "מניות הישגים" למנכ"ל חברה אשר נטען כנגדה, כי היא חרגה מן ההגבלות המפורשות שעוגנו בתוכנית התמריצים שאושרה על ידי אסיפת בעלי המניות. תרחיש זה של התביעה, איננו חדש במיוחד, וההלכות בהתייחס לחובת דירקטורים הקובעות כי על חלוקה לעמוד במסגרות התוכנית המאושרת, הן ברורות וחד משמעיות. יחד עם זאת, שאלה משפטית חדשה מתעוררת והיא – האם מחדלי הדירקטורים לפעול, מרגע שדווח להם, במסגרתה של פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת, כי החלוקה עמדה בהפרה לתוכנית האופציות המאושרת, התגבשו להפרת חובות אמונים בפני עצמה? בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בשאלות הנסובות סביב תמריצי הבכירים; חלוקות מפרות תוכניות מאושרות; מעמדה של החלטת אסיפה שהיא בבחינת החלטה תומכת אך לא מעניקה תוקף (say-on-pay); ועילה של עשיית עושר ולא במשפט העשויה להתגבש במסגרת מסכת אירועים אלו. בפרשה זו, דיון משמעותי בחובות הנאמנות וחובות הזהירות של נושא משרה (לא דירקטור). הסוגייה המשפטית נבחנת על רקע פעולותיו של נשיא החברה, אשר התחייב כלפיה, וכלפי המשקיעים בה, כי הוא ישקיע את מירב מרצו וזמנו בחברה. לימים, הנשיא פורש מהחברה, כשהוא נוטל עימו סודות מסחריים השייכים לה, ופוצח בדרכו החדשה תוך מינוף הזדמנויות, ועל בסיס ידיעות שהגיעו אליו במסגרת תפקידו כנשיא החברה. משקיעים בחברה הגישו תביעות נגד הנשיא הפורש, בגין הפרה של חובות הנאמנות וחובת הזהירות, עת פעל בניגוד עניינים ותוך פגיעה בחברה והפרת חובות הנאמנות והזהירות כלפיה. השאלה העיקרית המתבררת בתביעה זו הינה, מה הם מרכיבי סטנדרט חובת הנאמנות והזהירות החלה על נושאי המשרה (להבדיל מדירקטורים) מתוקף היותם נושאי משרה ואף סוכנים (שלוחים) של החברה? מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה – סיבוב שני: בהחלטת בית המשפט הצ'נסרי של דלוור, שנפסקה בדצמבר 2020, בית המשפט הצ'נסרי העמיק בניתוח משמעות ומטרת סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מגביל מכירת רוב או כלל נכסי חברה, בקבלת אישורים כאמור בסעיף החוק. על בסיס מטרת הסעיף כפי שזו פוּרשה על ידי בית המשפט, נפסק כי תנאי הסעיף (ובפרט תכליתו), אינם רלבנטיים למקרה. בבית המשפט העליון, התיק עולה לבירור במסגרת ערעור אשר מתמקד בשאלה: האם נדרש אישורם של המחזיקים במניות סוג B בחברה, על מנת להעביר נכסים שהיו כפופים לשעבוד כלשהו, לנושים מובטחים, בהקשר למה שהיה, בעיקרו, עסקה פרטית לשעבוד מובנה (a privately structured foreclosure transaction)? בהופכו את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט העליון מעניק פסק דין חשוב ומשמעותי הנסוב סביב שאלות מורכבות המתעוררות במעבר שבין סולבנטיות לאי-סולבנטיות, ובהקשרן של עסקאות המתבצעות במסגרת "הצלת חברה" מחדלות פירעון ופירוק.
לקריאת עוד ספוטלייט

LAWPEDIA

מילון מונחים משפטיים גלובליים
legend