24.3.16 ערכאת הערעורים השביעית, נדרשה לבחון האם המערער, שלא היה קורבן של התרמית הרלוונטית כאן, אלא קורבן של תרמית קודמת שביצעה הנתבעת, זכאי לכספים הנאספים במסגרת תשלומי פיצוי לקורבנות התרמית הנוכחית; נפסק כי המערער לא הוכיח, כי חל עליו החריג לכלל שאוסר על מי שאינו צד להחלטה לערער עליה; עוד נפסק, כי כך או כך, טעמיו לקבלת סעד חסרי ערך; נפסק כי המערער יכול היה להפוך לצד להליך בבית המשפט המחוזי, לו היה מבקש להצטרף להליך ואולם עדין היה נדרש לעבור את המשוכה של היותו בעל דין רלוונטי, משום שהמערער אינו קורבן של תרמית מניות הפרוטה, נשוא תיק זה עוד בפסק הדין: גביית כספי תרמית נועדה לפצות את הנפגעים מאותה התרמית שבגינה נאספו הכספים; מי שנפגע מתרמית אחרת, עשוי לקבל פיצוי מיתרות של הכספים שהושגו במסגרתה של תרמית מאוחרת; למי זכות העמידה לערער על החלטה שיפוטית?
24.3.16 הזכות לשיפוי נושאי משרה ודירקטורים ותחולת דיני ההתיישנות על הזכות: בית המשפט הצ'נסרי נדרש לשאלה, האם החל מרוץ ההתיישנות בעילת השיפוי בשנת 2002, אז הוענקה לתובע זכות השיפוי? שאלה נוספת שהתעוררה היתה – גם אם לתובע הייתה עילת שיפוי ברת קיימא לאחר שנתבע על ידי התובע, האם הנתבעים יכולים להתגונן באמצעות שינוי מאוחר בהסכם השיפוי? עוד בפסק הדין: הזכות לשיפוי דירקטורים ונושאי משרה; סעיף 145 לחוק החברות בדלוור
24.3.16 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, נדרש לבחון סדרה של התקשרויות בתאגיד שנוהל על ידי בני זוג, ואת שאלת חלוקת הרווחים ביניהם; עסקינן בפרשנות חוזית שנדרש בית המשפט לבצע, ושהתעוררה בעקבות שינויים בתאגיד שלא קיבלו ביטוי מלא בהסכמים הכתובים; בית המשפט בחן, האם החוסר שיקף אי-הסכמה, או שמא נקודות אלה סוכמו, ובעקבות טעות סופר לא נכללו בהסכמים עוד בפסק הדין: פרשנות הסכם בעקבות כוונת הצדדים
24.3.16 עקב תרמית, כביכול, שבוצעה באקוודור, ושבמסגרתה הוקמו תאגידים בדלוור, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור פסק כי יתכן ולא ניתן יהיה להימנע מחקירה עובדתית נרחבת, כדי לעמוד במצג העובדתי הנדרש לביסוס סמכות שיפוט בין לאומית אישית של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כדי לבסס סמכות שיפוט אישית, לפי חוק הזרוע הארוכה של דלוור, על התובע להראות שהחוק חל בנסיבות העניין, ושהפעלת סמכות השיפוט הולמת את ההליך ההוגן; עסקה אחת מספיקה לביסוס סמכות שיפוט, אך לאותה "עסקת דלוור" חייבת להיות זיקה מספיקה לבסיס העילה עוד בפסק הדין: מבחן "הקשר" לביסוס סמכות שיפוט של בית המשפט בדלוור;
24.3.16 משפט פלילי, אכיפה מינהלית או שמא דווקא אכיפה פרטית בגין תרמית בניירות ערך? בית המשפט העליון של אונטריו, נדרש לקביעת הדרך הראויה לבירורה של עילת תביעה שעניינה מצג שווא ואי-גילוי נאות של פרט מהותי על ידי חברה ציבורית; באופן ספציפי, בית המשפט נדרש לשאלה האם הנתבעים הציגו מצגי שווא או לא עמדו בחובתם לגילוי נאות אודות שינויים מהותיים שאירעו, ועל כן יש להעניק רשות להגשת תביעה ייצוגית נגדם? במסגרת השאלה, מהי הדרך הנכונה לבירור העבירה, נפסק כי לא הוכחו היסודות של מצג שווא בדרך של מחדל, ולכן אין כל סיכוי סביר שהמחדל הנטען בדוח ההנהלה ינחל הצלחה במשפט; עוד נפסק, כי בדרך כלל אין לאשר תביעות ייצוגיות בגין מצגי שווא רשלניים לפי המשפט המקובל, במקרים של עבירות בניירות ערך, וזאת משום שהתובעים בדרך כלל יתקשו לעמוד במבחני ה"הליך המועדף" לפי סעיף 5(1) לחוק הליכים ייצוגיים (Class Proceedings Act); עוד בפסק הדין: בקשות רשות לפי סעיף 138.8 לחוק OSA, תלויות לרוב בלשון הפשוטה של מצגי השווא הנטענים בשוק המשני ודוח המומחה מטעם התובעים; אין סיכוי סביר להצלחת התביעה לפי סעיף 5(1)(a) של ההליכים הייצוגיים, או שאין קבוצה שניתן להגדיר לפי סעיף 5(1)(b) לחוק
23.3.16 מה הם שיקולי בית המשפט, עת הוא נדרש לאשר הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שבמסגרתה נתבקש סעד הערכת שווי? בית המשפט הצ'נסרי דן בשאלה, האם לפי סעיף 8 Del. C. § 262(k), חברת המטרה (התאגיד השורד בעסקת מיזוג) רשאי להגיע לפשרה בדרישות הערכת שווי לגבי חלק מבעלי המניות, בתנאים שלא בהכרח יעמדו לרשות אחרים שדרשו הערכת שווי? לטענת החברה, לאחר אישור הסכמי הפשרה, המניות שבבעלות המתנגדים שלא הופיעו כבר לא מעניקות להם זכות הערכת שווי, ולכן לא ניתן לחייבם באופן יחסי עבור הוצאותיו המשפטיות של העותר, לפי סעיף 262(j) עוד בפסק הדין: התאגיד השורד ביקש לדחות את הליך הערכת השווי הנוכחי בקשר לקבוצה של בעלי מניות לשעבר, שכל אחד מהם הגיש דרישה להערכת שווי, אך אף אחד מהם לא הגיש בעצמו עתירה להערכת שווי או הצטרף להליך כאן; אותם בעלי מניות לשעבר התקשרו עם התאגיד השורד בהסכמים למשיכת דרישות הערכת השווי; תוקפם של הסכמים אלו תלוי בדחיית ההליך הנוכחי ביחס אליהם, בתמורה למניות של התאגיד השורד ובתנאי שיאמתו את הסטאטוס שלהם כ"משקיעים מוסמכים" לפי דיני ניירות ערך הפדראליים
23.3.16 בתביעה שהוגשה כנגד רה-ארגון של הון מניות החברה שנטען לגביו, כי פגע בקניינו של בעל המניות המייסד, בית המשפט הצ'נסרי פסק, כי קיימת חזקה לפיה דירקטורים מקבלים החלטות עסקיות מושכלות, בתום לב ומתוך אמונה כנה כי הפעולה היא לטובת האינטרסים של החברה; נפסק, כי גם כאשר חלה לכאורה בדיקה קפדנית של בית המשפט לפי כלל ההגינות המלאה, על מנת לבסס עילה התובע חייב קודם כל לטעון טענות עובדתיות, שאם יצליח להוכיחן מראות שהעסקאות המותקפות לא הוגנות לחלוטין; למרות שנתבעי תביעת הנגד מציגים טיעונים משכנעים, בית המשפט מהסס להכריע בבקשה כאשר קיימת מחלוקת עובדתית לגבי מה שאירע לאחר הרה-ארגון; עוד בפסק הדין: יסודות עילת הפרת חוזה; סטנדרט הבחינה של בית המשפט; חזקות העומדות לטובת החלטות של דירקטוריון חברה