14.3.16 תיקון רטרואקטיבי של תקנון החברה, כך שיעניק הגנה לדירקטורים וזכות לשיפוי ולביטוח בגין הוצאותיהם המשפטיות, ייבחן לפי כלל שיקול הדעת העסקי. George D. Orloff v. Lloyd J. SHULMAN, Sylvia W. Shulman, Ward M. Lyke, Jr., and Gail S. Koster
14.3.16 בית המשפט העליון בדלוור פוסק, כי כאשר צד מתחייב במסמך עקרונות לנהל משא ומתן לקראת כריתתו של הסכם בתום לב, ולאחר מכן בחוסר תום לב מפר את התחייבותו זו, זכאי הנפגע לפיצויי ציפייה בגין ההפרה, לרבות הפסד רווחים צפויים, על אף שהמסמך שהופר היה מסמך עקרונות ולא הסכם סופי מוגמר; בתוך כך נפסק, כי הצד המפר אינו יכול להתחמק מאחריות לשלם פיצוי מלא על בסיס הטענה, כי פיצויי ציפייה המבוססים על הפסדי רווחים צפויים, הינם ספקולטיביים, בפרט משום שהם נוצרו מעולם לא ודאי אותו יצר המפר במו ידיו; נפסק, כי כאשר חוזה מופר, ניתן לבסס פיצויי ציפייה כל עוד התובע יכול להוכיח את הפיצוי (והנזק) בוודאות סבירה עוד בפסק הדין: פיצויי ציפייה בגין הפרת התחייבות להיכנס למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה מפורט; האם כל מקרה של פיצויי ציפייה על בסיס הסכם שטרם נכרת, הינו ספקולטיבי מידי באופן שאינו מאפשר קביעת פיצוי נקוב?
10.3.16 עובדי חברה אשר בחרו להפריש חלקים מכספי הפנסיה שלהם בתוכנית הקצאת אופציות לעובדים, הגישו תביעה כנגד העותרים (החברה ומספר נושאי משרה בה), לגביהם נטען כי היו נאמני תכנית האופציות וכי במסגרת זו, הם הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם מכוח חוק הביטחון הכלכלי בפרישת עובדים משנת 1974 (ERISA) עת לא דיווחו על ידיעותיהם המוקדמות, כי מניות החברה, שהיתה מושקעת במכשירים פיננסיים הקשורים בשוק הסאב-פריים, עמדו בפני התרסקות; במסגרת הערעור לבית המשפט העליון, נדרש בית המשפט העליון לקבוע את מסגרת חובות האמונים של הנאמנים מכוח חוק ERISA, האם נדרשו הנאמנים לפריסת נכסי ההשקעה שבידיהם, והאם קמה להם חובת גילוי בהינתן שהמידע שהיה מצוי ברשותם היה מהותי מחד, אך גם בגדר מידע פנים שאינו ידוע לציבור מאידך עוד בפסק הדין: חובות הזהירות (duty of prudence) של נאמנים מכוח חוק ERISA;
10.3.16 קרנות גידור, קרנות ראשיות וקרנות הזנה – הגדרות ושומרי סף KENZO KURODA, v. SPJS HOLDINGS, L.L.C., and others, (March 2010)
10.3.16 קרנות גידור, קרנות ראשיות וקרנות הזנה – הגדרות ושומרי סף KENZO KURODA, v. SPJS HOLDINGS, L.L.C., and others, (November 2010)
10.3.16 תובע המגיש תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית, נדרש לעמוד בתנאים מוקדמים לפני שתביעתו מאושרת על ידי בית המשפט להמשך בירור; בית המשפט הצ'נסרי נדרש לשאלה – האם כאשר עילות התביעה הן נגזרות וישירות כאחד, קרי מזכות בזכות להגיש תביעה ייצוגית וגם תביעה נגזרת, התובע נדרש לעמוד בתנאים המוקדמים הנדרשים בגין שני סוגי התביעות, או שניתן להסתפק בתנאים של סוג תביעה אחד? חשיבות השאלה נובעת מהעובדה שהתייחסות לתביעה כאל נגזרת עלולה להוביל לדחייתה על הסף לאחר שהתקיימה עסקת מיזוג מאוחרת, בעוד שהתייחסות אל התביעה כאל ייצוגית מעניקה למשקיעים את הזכות להמשיך ולברר את תביעתם גם לאחר השלמת עסקת המיזוג עוד בפסק הדין: האבחנה בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; האם ניתן לפסוק פיצוי למשקיעים, פרו-רטה לשיעור החזקותיהם, גם כאשר התביעה היא תביעה נגזרת (כזכור, בתביעה נגזרת עילת התביעה, כמו גם הסעד בגינה, שייכים לחברה ולא לבעל המניות)?
10.3.16 בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק נדרש לבחון, האם חוק הנאמנות (Trust Indenture Act) מעניק זכות תביעה אישית על פי הדין, וזאת במסגרת בירור של שאלת סמכות שיפוטו של בית המשפט לדון בתביעה האישית שהוגשה על בסיס חוק זה; תיק זה הוא תיק מתמשך בבית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, כשבלב ליבה של התביעה, עומדת השאלה, האם הבנק אשר כיהן כשרת ראשי (master servicer) בהליכי האיגוח, חב בחובות אמונים ובחובות נאמנות אשר הופרו על ידו, עת לא הודיע למחזיקים על כישלון פירעון ההלוואות (אירוע Default) עוד בפסק הדין: דיני הנאמנות של ה-Master Servicer במסגרת הליכי איגוח; סמכות שיפוט מקבילה (supplemental jurisdiction) וסמכות שיפוט מקורית (original jurisdiction)