18.2.16

משבר הסאב-פריים הוליד תביעת מחזיקים במניות Citigroup שהגיעה לבירור במסגרת ערעור שהוגש בערכאת הערעורים השנייה; לטענת התובעים, הם נמנעו מלמכור את החזקותיהם בחברה, לנוכח מצגים כוזבים ואי-גילוי נאות ביחס לגובה השקעתה של החברה בשוק הסאב-פריים, עד להתרסקות המניה מ-55 דולר ל-3.09 דולר, צניחה שגרמה לנזק העולה על 800 מיליון דולר; השאלה המשפטית בהחלטה זו הינה, האם עילות התביעה הנטענות הן עילות ישירות המקימות זכות לבירור במסגרת תביעה אישית, או שמא אלו הן עילות תביעה נגזרות, שאז התובעים כבר אינם בעלי זכות עמידה להגיש את תביעתם, משחדלו להיות בעלי מניות של החברה, ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף; מלבד השאלה המקדמית שהתעוררה בפרשה זו – על פי איזה דין יש לבחון את סיווגן של עילות התביעה כישירות או כנגזרות – האם על פי דין הפורום שבו הוגשה התביעה, או שמא על פי דין מקום ההתאגדות של החברה – ערכאת הערעורים השנייה עורכת ניתוח מצויין של הלכת Tooley של בית המשפט בדלוור ושל ההלכות המאוחרות הסותרות אותה – מרתק!

עוד בפסק הדין: תרמית בניירות ערך במסגרת משבר הסאב-פריים; מצג שווא ואי-גילוי נאות; קטלוגן של טענות התביעה – כעילות נגזרות או כעילות ישירות – לביסוס קיומה של זכות עמידה או היעדרה; שאלה מרתקת של פורום נאות ותחולת הדין על מנת לקבוע, האם עילות התביעה הן נגזרות באופיין או ישירות באופיין; הלכת Tooley של בית המשפט העליון בדלוור וכן הלכת Feldman והלכת Jentile