30.6.21 הסכמי NDA והפרת האיסור לסחור על בסיס מידע פנים מהותי וסודי של החברה על ידי החתומים על ה-NDA: ערכאת הערעורים השנייה בארצות-הברית מעמיקה את הדיון בהשלכות המשפטיות מרחיקות הלכת של החתימה על הסכמי סודיות (NDA Agreements), שצדדים המעוניינים לבחון אופציה להתמזג נוהגים לחתום עליהם באופן שגור. בפסק דין זה, בחינת הנפקות המשפטית של הסכמי NDA נערכת בראי האיסור לסחור על בסיס מידע פנים מהותי של החברה שטרם גולה לציבור, על ידי הרוכש הפוטנציאלי או מי מאנשיו, בפרט כאשר בדיקות הנאותות (due diligence) הסתיימו באי-סגירת עסקת המיזוג. במסגרת זו, בית המשפט מרחיב את הדיון במעמדו של החותם על הסכמי NDA כ"איש פנים זמני" המוטלות עליו חובות אמונים זמניות, מכוח הסכם הסודיות. עוד בפסק הדין: שימוש ומסחר במידע פנים והחובה שלא לגלות; מידע סודי של חברה ו"תיאוריית המעילה" (the misappropriation theory) של מי שגילה או ניצל מידע זה לשימושו הפרטי; תיאוריית המעילה במידע סודי של חברה (the misappropriation theory), במסגרת ביסוס עבירת השימוש והמסחר במידע פנים; הקשר שבין הסכמי סודיות (NDA), מסחר על בסיס מידע פנים תוך הפרת ה-NDA, ותיאוריית המעילה (the misappropriation theory); חובת השמירה על מידע סודי של החברה החלה על "אנשי-פנים זמניים" כדוגמת עורכי דין, רואי חשבון, יועצים פיננסיים, רוכשים בעסקאות מיזוג ועוד; האיסור החל על "אנשי-פנים זמניים" כדוגמת עורכי דין, רואי חשבון, יועצים פיננסיים, רוכשים בעסקאות מיזוג ועוד, לסחור במניות חברה על בסיס מידע סודי זה וגיבושו של מסחר מן הסוג האמור, לעבירה של שימוש ומסחר במידע פנים; האם תיאוריית המעילה (the misappropriation theory) המתייחסת להפרת הסכם NDA וגילוי סודות חברה כ"פגיעה אמונאית", חלה גם על יחסי עסקת צד ג' (at arm's-length)?; אדם הסוחר בניירות ערך לשם הפקת רווח פרטי תוך שימוש במידע פנים סודי עושה שימוש אסור במידע זה (misappropriates) תוך הפרת חובות האמונים שלו כלפי הגורם שהמידע שייך לו; כוונותיו נותן הטיפ בעבירה של מסחר במידע פנים, נבחנת על בסיס השאלה, האם נותן הטיפ שיתף במידע את מקבל הטיפ, מתוך כוונה כי מקבל המידע ישתמש בו על מנת לסחור שלא כדין בניירות הערך של החברה?; אחריותו של המקבל את מידע הפנים של החברה במסגרת עבירה של שימוש ומסחר במידע פנים; האם נדרש להוכיח ולהראות, כי איש הפנים קיבל תועלת אישית על מנת שיהיה ניתן להרשיעו בעבירת שימוש ומסחר במידע פנים?; על הקשר שבין שימוש במידע פנים של החברה ובין הפרת חובות האמונים; מהי אותה "תועלת אישית" לאיש פנים בחברה אשר העביר מידע מהותי סודי של חברה "לסוחר קרוב או לחבר"?
30.6.21 בתי המשפט בארצות-הברית פסקו, זה מכבר, כי אינדיבידואלים אשר מתקשרים בהסכמי סודיות ואשר בהמשך לכך, ניתנת להם נגישות מלאה למידע של החברה אותו הם הסכימו שלא לגלות או לחשוף, זאת במסגרת הסכם סודיות עליו הם חתמו, הרי שמעמדם הוא כשל אנשי-פנים זמניים (temporary insiders). United States v. Kosinski, 976 F.3d 21 135, 144 (2d Cir. 2020)
29.6.21 בנסיבות מסויימות, כגון במקרה שבו מידע השייך לחברה נחשף וגולה באופן לגיטימי לחתם, רואה חשבון, עורך דין, יועץ וכו' אשר עובדים עם החברה, הרי שאנשי-חוץ אלה לחברה עשויים להפוך לאמונאים כלפי בעלי המניות. הבסיס לקביעה זו, איננו רק משום חשיפתם של אנשי החוץ הללו למידע סודי של החברה, אלא משום שהם התקשרו והשתלבו בעסקיה העדינים של החברה, שהינם כפופים לסודיות, ומשום שהם זוכים לנגישות למידע השייך לחברה, לצורך קידום ענייניה שלה בלבד ולא לשם מטרות אחרות. כאשר איש-חוץ כזה של החברה, מפר חובותיו אלו, הרי שנהוג לראות בו "נותן טיפ" (tipper) (כלומר מעביר מידע) הרבה יותר מאשר "מקבל טיפ" (tippee), עובדה המעמידה אותו במעמד דומה לזה של איש-פנים. Shapiro v. Merrill Lynch, Pierce, Fenner & 7 Smith, Inc., 495 F. 2d 228, 237 (CA2 1974)
29.6.21 על פי התיאוריה המסורתית והקלאסית להטלת אחריות לשימוש ולמסחר במידע פנים על פי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכלל 10b-5 מכוחו, אלו מופרים כאשר איש פנים סוחר בניירות הערך של החברה על בסיס מידע מהותי שאיננו ידוע לציבור. מסחר על בסיס מידע כזה, עונה לתנאי "מנגנון תרמיתי" על פי סעיף 10(b) לחוק ותפיסה זו אושרה בפסיקות קודמות, בנימוק שיחסים המבוססים על אמון וביטחון מתקיימים בין בעלי המניות של חברה ובין אנשי הפנים, אשר השיגו את המידע הסודי במסגרת ובעקבות תפקידם ומעמדם בחברה. Chiarella v. United States, 445 7 U.S. 222, 228 (1980)
17.6.21 בית המשפט העליון בארצות-הברית, בוחן את היקף וטווח סמכויותיו של נציב המסחר הפדרלי (The Federal Trade Commission), לרבות סמכותו לבצע אכיפה מינהלית ואף לפנות בפנייה לערכאות בתי המשפט הפדרליים בארצות-הבית, בעת יישום רגולטורי של חוק נציבות המסחר הפדרלי (the Federal Trade Commission Act). בפרט, נדרש בית המשפט העליון לבחון את זכותו של הנציב לבקש מבית המשפט להטיל סעד של פיצוי מוניטרי אקוויטבילי (מן היושר) מכוח החוק המסמיך. עוד בפסק הדין: חוק נציבות המסחר הפדרלית (the Federal Trade Commission Act); סמכויות נציב המסחר הפדרלי מתוקף חוק נציבות המסחר הפדרלית (the Federal Trade Commission Act); האם מתוקף סמכויותיו של נציב המסחר הפדרלי, הוא רשאי לפנות לבית המשפט לקבל סעד פיצוי מוניטרי מן היושר; שילובם של דיני היושר בחקיקות ספציפיות – מתי זה אפשרי ומתי זה בגדר חריגה מסמכות.
24.6.21 כאשר חברה מסתמכת על תמיכה מגורם צד ג' שיאפשר לה לסלק חובותיה, עליה ליהנות מ- "מידה של ביטחון" (“degree of assuredness”), ביחס לקיומה של התמיכה האמורה. מידה זו של ביטחון היא וודאית יותר, כאשר הצד השלישי מחוייב לספק תמיכה פיננסית, כך למשל, כאשר הצד השלישי העניק ערובה ביחס לחובותיה של החברה. Chan & Ors v First Strategic Development Corporation Limited (in liq) & Anor [2015] QCA 28
23.6.21 טענת חברה בקשיים פיננסיים כי היא הסתמכה על קבלת תמיכה כלכלית מחברת-האם והאשכול שאליו היא השתייכה, בראי מבחני הסולבנטיות: בית המשפט הפדרלי באוסטרליה בוחן תביעת מפרקי חברה נגד הדירקטורים בטענה כי בעת נטילת הלוואה, הרי שהם התקשרו בעסקאות לא-סולבנטיות (שלא ניתן היה לפרוע אותן) וכן שהתקשרו בעסקאות ש"אינן מסחריות", בניגוד למותר על פי חוק התאגידים האוסטרלי. להגנתם טוענים הנתבעים, כי במועד נטילת ההלוואה, החברה דווקא הייתה סולבנטית, אם לוקחים בחשבון את הסתמכותה הלגיטימית על קבלת תמיכה פיננסית מחברת-האם באשכול לסילוק ההלוואה ועל כן, ההתקשרות הייתה "כשרה" ובפרט, לא הייתה כאן התקשרות לא מסחרית של חברה לא סולבנטיות. בית המשפט הפדרלי באוסטרליה מעמיק בהשלכות טענת ההסתמכות על סיוע של חברת-אם ואף של האשכול כולו בראי מבחני הסולבנטיות הנוהגים, תוך שימת דגש על השלכות הכרעתו בנושא, שכן אם החברה איננה זכאית להסתמכות האמורה והחברה אכן לא הייתה סולבנטית, יש בכך כדי להקים אחריות אישית של הדירקטוריון, להתקשרות בעסקת ההלוואה האמורה. פסק דין חשוב ומהותי בשאלות הקשורות במבחני והגדרת סטטוס של "סולבנטיות" ו- "אי-סולבנטיות". עוד בפסק הדין: העברת או המחאת החובות הפרטיים של הדירקטורים לפירעונה של החברה כעסקאות בלתי סבירות הנגועות בעניין אישי בניגוד לסעיף 588FDA לחוק התאגידים האוסטרלי; התקשרות בעסקאות עצמיות או הנגועות בעניין אישי והפרת חובות האמונים בניגוד לקבוע בסעיפים ss 180, 181 ו- 182 לחוק התאגידים האוסטרלי; ההשלכות המשפטיות של ההתקשרות בעסקאות לא סולבנטיות, תוך הפרת סעיף s 588G של חוק התאגידים האוסטרלי; ההשלכות המשפטיות של התקשרות בעסקה שאיננה מסחרית בניגוד לסעיף 588FB לחוק התאגידים האוסטרלי; עקרונות ומדיניות הקשורים באיסורים הקבועים בסעיפים 588G וכן 588FB האוסרים על דירקטוריון להתקשר בעסקאות חברה סולבנטיות ובעסקאות שאינן מסחריות; חובת דירקטורים לפצות חברה בגין נזקים שגרמו לה במסגרת עסקאות נגועות בעניין אישי ובהיותן עסקאות שאינן עסקאות מסחריות מכוחם של סעיפים 588FF(1)(a), 588M(2) ו/או1317H(1) לחוק התאגידים האוסטרלי; מהי חברה סולבנטית ומהי חברה שאיננה סולבנטית?; האם חברה היא סולבנטית על אף שאיננה עומדת במבחנים הפיננסיים ואולם היא נתמכת על ידי חברות אחרות באשכול?; מתי יכולה חברה לטעון כי היא הסתמכה על סיוע מימוני של חברת-האם או של אשכול החברות, ועל כן היא לא סבלה מאי-סולבנטיות?; חדלות פירעון לפי סעיף95A(1) לחוק התאגידים האוסטרלי נקבע על בסיס מבחן של תזרים מזומנים, אשר מתמקד בנזילות וקיימות של העסק; המבחנים לקביעה כי חברה הייתה חדלת פירעון במועד התקשרותה בעסקאות מסחריות; מה הם גובה חובותיה של החברה בהינתן כי חלק מהעסקאות שביצעה, נעשו בתקופה שכבר הייתה חדלת פירעון?; האם העסקאות בהן התקשרה החברה לפני הפירוק הן עסקאות הניתנות לביטול בשל היותן עסקאות שנעשו בחדלות פירעון, עסקאות שבוצעו תוך העדפה פסולה, עסקאות בלתי מסחריות או עסקאות בלתי סבירות של דירקטור?; האם הדירקטורים של החברה הפרו את חובותיהם כלפיה על רקע ההתקשרות בעסקאות שנעשו בחדלות פירעון ובהיותן עסקאות שבוצעו תוך העדפה פסולה?; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מבחן חדלות פירעון והעדפה אסורה של נושים; דוקטרינת מתחם חדלות פירעון; אימתי תשלומים שביצעה חברה חדלת פירעון לצד שלישי הינה בגדר העדפה פסולה בין נושים?